שולחן ערוך, אורח חיים תע״ח: שלא לאכול אחר אכילת אפיקומן. ובו ב"ס: – עם 21 מפרשים

א

שלא לאכול אחר אכילת אפיקומן. ובו ב"ס:
אחר אפיקומן אין לאכול שום דבר: הגה ולא יאכלנו בשני מקומות דלא עדיף מאלו הפסיק בשינה דאסור משום דהוי כשני מקומות (טור):

ב

מי שישן בתוך הסעודה והקיץ אינו חוזר לאכול בני חבור' שישנו מקצתן בתוך הסעוד' חוזרים ואוכלים נרדמו כולם וננערו לא יאכלו נתנמנמו כולם יאכלו: הגה וכל זה אינו אלא שישנו לאחר שהתחילו לאכול האפיקומן אבל שינה קודם לזה לא הוי הפסק (טור ורבינו ירוחם):

א

אין לאכול. ובדיעבד אם אכל אין צריך לחזור ולאכול אפיקומן. ומדכתב המחבר אין לאכול משמע דלשתות שפיר דמי כמו ששותי' עוד השני כוסות רק אחר הכוסות אסור לשתות דברים המשכרין דוקא כמ"ש סי' תפ"א וכ"מ בט"ז סי' תע"ט ס"ק ב' וכן עיקר דלא כמ"א שכתב בפשיטות וכמו שאסו' לאכול כך אסור לשתות ואין זה הסכמת הפוסקים. ח"י:

ב

בשני. אפי' בחדר אחד לא יאכלנו בשני שולחנות. ודוקא באפיקומן שהוא זכר לאכילת פסח אבל שאר הסעודה מותר לאכול בשני מקומות. מגן אברהם:

ג

קודם לזה. אפי' בתוך האכילה אין בכך כלום. ד"מ דלא כמהרי"ל:

א

משנה פסחים קי"ט וכדמפרש לה בגמרא שמואל ור' יוחנן כלישנא קמא דר' יהודה אמר שמואל

ב

משנה שם וכר' יוסי וכפירוש רמב"ם בפ"ח דר' יוסי אסיפא קאי וה"ה לענין מצה מעובדא דרבה שם

א

ס"א שום דבר. כר' יוחנן שם דמוסיף אדשמואל שלא אסר אלא מיני בשר דארדילייא הוא מין עוף. ר"ן:

ב

ולא יאכלנו. כרב דשמואל ור' יוחנן מוספי אדרב וכמ"ש הר"ן:

ג

דלא עדיף. ר"ל דלא כתוס' שם שכת' הא דרב לא שייך במצה בזה"ז ומתנ ' דישנו הוא בכסח דוקא ועובדא דרבה בתענית ולמד מפסח אבל לדידן דקי"ל דכ"ז גם במצה וכמ"ש בס"ב וכ"ז הא משום חומרא שלא יעקרו וע' רשב"ם שם כ"ש כאן דשייך ג"כ במצה:

א

ס"ב מי שישן כו'. הרשב"ם מפר' דקאי אריש' משום דק"ל עובדא דרבה אבל הרמב"ם מפרש דרבה יחיד היה וז"ש מי שישן. וצ"ע דהא אביי נתגדל שם בביתו וכמ"ש כי הוינן בי רבה הוה זגינן כו':

ב

בני כו'. מתני' שם וע' בה"ג:

ג

וכ"ז אינו כו'. רשב"ם במתני' וכמ"ש אי מפטירין כו' שלא יעקרו כו' כנ"ל:

א

נתנמנמו כולם יאכלו – עיין בח"י שכתב דהרבה פוסקים חולקים על זה דדוקא בנתנמנמו מקצתם ובנרדמו אפי' מקצתם אסור וכתב שכן עיקר ואנו לא העתקנו דבריו במשנה ברורה משום דהרבה פוסקים מקילים בעיקר דין ישנו ולדעתם לא נאמר חומרא זו רק בפסח ולא במצה עיין תוס' שם בסוגיא וכן דעת בעל המאור והרא"ה כמו שכתב הרה"מ בשמו וכן דעת מהר"ם חלאווה וא"כ די לנו להחמיר בנרדמו כולם וכפסק המחבר:

א

(סעיף ב') מי שישן בתוך הסעודה והקיץ אינו חוזר לאכול וכו'. נ"ב עיין בתוס' נדה דף ס"ג מ"ש לפרש כוונת הש"ס בפסחים נים ולא נים תיר ולא תיר ועמ"ש בזה בתשובה בעזה"י בחיבורי על או"ח משנת תרט"ז דף צ"ט ע"א לק"ק בערזאן ע"ש ודו"ק:

א

[א] [לבוש] שלא לאכול וכו'. והוא הדין דאסור לשתות (מגן אברהם), ודעת חק יעקב כטור סימן תפ"א דרק אחר ארבע כוסות אסור לשתות דברים המשכרין עיין שם. ולעניות דעתי להכריע דיין אסור משום דמפיג טעם מצה ליש אומרים כמו שכתבו בשבלי הלקט ותניא אבל בשאר משקים אף דמשכרין אין לאסור רק אחר ארבע כוסות, ומה שכתב חק יעקב דמשמע בט"ז סימן תע"ט סעיף ב' שמותר לשתות כל דבר אחר אפיקומן, קשה דיסתור למה שכתב הט"ז סעיף ג' דאם אכל אפיקומן בביתו אסור לו לשתות כאן, עד כאן. ואין לומר דטעם דהוי כשאוכל בשני מקומות דזה דוחק לומר דשתיה הוי כאוכל לדין שני מקומות וצריך עיון:

ב

[ב] [לבוש] אפילו פירות וכו'. ואם עבר ואכל אין צריך לחזור ולאכול אפיקומן:

ג

[ג] [לבוש] ויש אומרים וכו'. משמע דסבירא ליה עיקר כסברא ראשונה ודלא כשולחן ערוך שסתם כמגן אברהם:

ד

[ד] בשני מקומות וכו'. אפילו בחדר אחד לא יאכלנו בשני שולחנות:

ה

[ה] [לבוש] אסור וכו'. ומשום הכי אין תקנה שילך אדם לבית אחר לצרף לזימון דאין יכול לאכול ובשתיה אין יכול להצטרף (מהרי"ו), ולעיל סימן קצ"ז כתבתי להקל להצטרף בשתיה, ומכל מקום טוב לירא שמים שיהא לו זימון באכילה דבליל פסח צריך ליזהר ביותר וכן הב"ח בסימן תע"ט קרא תגר על זה, ועיין סימן תפ"ד מצאתי להם תקנה, ופשוט שאף שאין לו שלושה לברכת המזון יהדר שיהא לו שלושה להלל, ומכל מקום אם אי אפשר בקל אין הכרח עיין סוף סימן שאחר זה:

א

א) [סעיף א'] אחר אפיקומן אין לאכול וכו' דתנן אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן פי משסיימו לאכול הפסח לא יעקרו ממקומן לאכול במקום אחר ואפי' באותו מקום לא יאכל אחריו שום דבר ואפיקומן הוא לנו במקום הפסח הלכך משהתחילו לאוכלו לא יעקרו ממקום למקום ולא יאכלו אחריו שום דבר ואפי' באותו מקום. טור. ט"ז סק"א.

א

ב) ונוהגין שלא לאכול שום דבר אפי' פירות אחר אכילת אפיקומן כדי שישאר טעם האפיקומן בפיו כמו שנהגיו אבותינו באכילת הפסח וקראוהו אפיקומן ע"ש המשנה ששנינו אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. ומפטירין פי' ענין פתיחת פה לדיבור מלשון יפטירו בשפה. א"נ לשון נפטר מחבירו כלומר כשנפטרין מן הסעודה אין מסיימין אותה לומר אפיקומן. ואפיקומן הוא ב' תיבות אפיקו מני והכי פירושה אין פותחין פיהם אחר אכילת הפסח לומר אפיקו לנו מיני מתיקה כגין פירות לאכול אחריו. ואפ"ל שאנו קורין את המצה עצמה אפיקומן סתם ע"ש שהיא במקום הפירות שדרך לאכול אחר הסעודה בפעם אחר ואגב חביבותא דמצוה שהיא חביבה עלינו כפירות מתוקים אנו קורין אותה אפיקומן כלומר שאומר לבני ביתו או כל אחד לחבירו אפיקו לנו מיני מתיקה והיא המצה שמתוקה עלינו מצותה. לבוש. מש"ז או' א'.

א

ג) שם. אין לאכול שום דבר. ובדיעבד אם אכל א"צ לחזור ולאכול אפיקימן, ח"י או' א' א"ר או' ב'. ומיהו עיין בא"ר סי' תע"ז או' ג' שכתב שאם עדיין לא בירך בהמ"ז ודאי שצריך לחזור ולאכול עוד אפיקומן יעו"ש. ועיין לעיל סי' תע"ז או' כ"א.

א

ד) שם. אין לאכול שום דבר. ולענין שתיה כתב הרי"ף בס"פ ע"פ דלאחר אכילת אפיקומן אין לטעום כלום חוץ מכוס בהמ"ז וכוס ההלל ומי שצמא אין לו רשות לשתות אלא מים אבל לא יין. והב"ד הרא"ש פ' ע"פ סי' ל"ד אלא דבסי' ל"ג תמה ע"ז וכתב דמנלן הא דלא קאמר אלא דאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן היינו שלא לאכול אבל למשתי שרי אלא שכתב ומנהג פשוט הוא שלא לשתות יין והטעם כתב בשם הר"ש לפי שחייב אדם לעסוק כל הלילה בה' פסח וכו' עד שתחטפנו שינה ואם ישתה ישתכר יעו"ש והב"ד הטור בסי' תפ"א ומשמע מדברי הרא"ש הנז' אבל שאר משקין שאין משכרין שרי לשתות. אמנם הב"י שם כתבו העולם נהגו כדברי הרי"ף יעו"ש. וכ"כ המ"א בסי' זה סק"א דה"ה דאסור לשתות ור"ל אפי' שאר משקין שאין משכרין וכדברי הרי"ף וב"י וכן הסכים חק יוסף או' א' והשיג על דברי ח"י שכתב להתיר יעו"ש. וית' עוד מזה לקמן סי' תפ"א יעו"ש.

א

ה) שם הגה. ולא יאכלנו בשני מקומות. לפי שהאפיקומן הוא זכר לפסח ואסור לאכול מן הפסח בשני מקומות שנאמר בבית אחד יאכל. ר"ז או' ב' ח"א כלל ק"ל או' י"ד. מ"ב או' ד'.

א

ו) שם הגה. ולא יאכלנו בשני מקומות. ואפי' בחדר אחד לא יאכלנו בשני שלחנות. מ"א סק"ב. ח"י או' ב' א"ר או' ד' חק יוסף או' ב' ר"ז שם. ח"א שם. מ"ב שם.

א

ז) שם הגה. ולא יאכלנו בשני מקומות. ומשמע דוקא באפיקומן שהוא זכר לאכילת פסח אבל שאר הסעודה מותר לאכול בשני מקומות. מ"א שם. חק יוסף שם מ"ב או' ג' וכ"כ הט"ז בסי' תע"ט סק"ג.

א

ח) שם בהגה. דלא עדיף מאלו הפסיק בשינה וכו' מביא ראיה דגם דעת הש"ע כן מדאסר בשינה בסעי' ב' ודלא כדברי התו' שהביא בב"י דס"ל דלא אסר רב ב' מקומות אלא בק"פ ולא במצה יעו"ש. וכ"כ המאמ"ר או' א' ומיהו עיין בשו"ג או' ב' שלא כתב כן ומ"מ גם הוא כתב דלכתחלה יש לחוש לסברת מור"ה ז"ל יעו"ש. ועיין לקמן או' ט"ו.

א

ט) [סעיף ב'] מי שישן בתוך הסעודה וכו' היינו לאחר שהתחיל לאכול האפיקומן אבל קודם לזה לא הוי שינה הפסק וכמ"ש אחר זה בהגה ובדברינו לשם או' טו"ב יע"ש.

א

י) שם. אינו חוזר לאכול. דהוי כאוכל בשני מקומות. מ"א סק"ג. ר"ז או' ג' מ"ב או' ז'.

א

יא) שם. אינו חוזר לאכול. אפי' לא אכל עדיין כזית. ר"ז שם. והפר"ח כתב שאם עדיין לא אכל כזית אפיקומן יכול לאכול עד כזית יעו"ש. ונראה דיש לנהוג כדברי הפר"ח מאחר דיש הרבה מקילין בעיקר דין זה כמ"ש לקמן או' ט"ו יעו"ש.

א

יב) שם. חוזרין ואוכלין. אפי' אותן שישנו דכיון שמקצתן היו נעורין לא הוי הפסק. לבוש. מ"ב או' ח'.

א

יג) שם. חוזרין ואוכלין. אפי' אכלו כבר כזית. ר"ז או' ד'.

א

יד) שם. חוזרין ואוכלין. וא"צ לברך המוציא אבל צריך נט"י ער"ה או' ב' וכ"כ א"א או' ה' דמי שישן שינת עראי יטול ידיו בלא ברכה. ועיין לעיל סי' קמ"ח סעי' ז' ובדברינו לשם או' מ'.

א

טו) שם. נרדמו כולם וכו' בטור ורוקח סי' רפ"ג ובפי' רשב"ם והרע"ב והרא"ש והאגודה פ' ע"פ מבואר דכל שנרדמו מקצתם לא יאכלו אלא א"כ בנתנמנמו מקצתן ופירשו כן דברי ר' יוסי דארישא קאי וכ"מ פשטא דש"ס שם אכן הרמב"ם והראב"ד פירשו דר"י אסיפא קאי ונרדמו מקצתן יאכלו וסתם המחבר כוותייהו ועיין בלבוש שסתם כדיעה ראשונה שהוא כדעת הרא"ש וסייעתו וכ"נ עיקר. ח"י או' ג' אמנם בב"ה כתב כיון דהרבה פו' מקילין בעיקר דין דישנו ולדעתם לא נאמר חומרא זו רק בפסח ולא במצה עיין תו' שם בסוגייא וכן דעת בעל המאור והרא"ה כמ"ש המ"מ בשמו וכן דעת מהר"ם חלאווה וא"כ די לנו להחמיר בנרדמו כולם וכפסק המחבר עכ"ד. וכ"פ הר"ז או' ה' כדברי הש"ע וכ"נ דעת האחרונים.

א

טז) שם. נתנמנמו וכו' היינו נים ולא נים תיר ולא תיר כגון דקרי ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא. וכי מדכרו ליה מדכר. פסחים ק"ך ע"ב. מ"א סק"ד.

א

טוב) שם בהגה. אבל שינה קודם לזה וכו' ומהרי"ל החמיר דאפי' ישנו קודם שהתחילו לאכול אפיקומן אלא בתוך הסעודה לא יאכלו אפיקומן אמנם מדברי הטור לא משמע הן וכ"כ ר"י בהדיא דשינה באמצע סעודה לא הוי הפסק. ד"מ או' א' וכך הם דבריו כאן בהגהת ש"ע. וכ"כ מ"א סק"ה. ח"י או' ד' וכ"כ חק יוסף או' ד' דהסכמת אחרונים דלא כמהרי"ל. וכ"כ הפר"ח דמ"ש הש"ע בתוך הסעודה ר"ל בתוך אכילת אפיקומן יעו"ש. וכ"כ א"א או' ה' וכ"מ בב"י דבתוך הסעודה היינו בתוך אכילת האפיקומן יעו"ש. וכ"פ הר"ז או' ו' ח"א כלל ק"ל או' י"ד. ובלא"ה הא הרבה מקילין בעיקר דין זה דישנו כמ"ש לעיל או' ט"ו וא"כ אין להחמיר יותר ודלא כשו"ג ומ"מ לכתחלה ודאי שיש לזהר שלא לישן בתוך הסעודה ואפי' שלא בתוך הסעודה נמי יש לזהר מטעם שכתבנו לעיל סי' תע"ג או' קל"ג יעו"ש.

א

אין לאכול. וה"ה דאסור לשתות עי' בטור סי' תפ"א ובב"י:

ב

בשני מקומות. אפי' בחדר א' לא יאכלנו בשני שלחנות (כ"מ בגמ') ומשמע דווקא באפיקומן שהוא זכר לאכילת פסח אבל שאר הסעודה מותר לאכול בשני מקומות וכ"מ ס"ב ועמ"ש סי' תפ"ד:

ג

אינו חוזר. דהוי כאוכל בשני מקומות:

ד

נתנמנמו. היינו נים ולא נים תיר ולא תיר כגון דקרי ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא (גמרא):

ה

לא הוי הפסק. דלא כמהרי"ל שכתב דהוה הפסק דכל האכילה של הלילה הזה הוי כפסח דיליה (ד"מ):

א

(א) אין לאכול – כדי שלא יעבור מפיו טעם מצה של אפיקומן שהוא מצוה ע"י טעם אותו מאכל ובדיעבד אם אכל אחריו שום דבר יחזור ויאכל כזית מצה שמורה לשם אפיקומן:

ב

(ב) שום דבר – ולענין שתיה נחלקו הפוסקים ויש להחמיר במשקה המשכר ולכתחלה נכון ליזהר מכל משקה חוץ ממים וכה"ג כמו שמבואר לקמן בסימן תפ"א במ"ב סק"א:

ג

(ג) ולא יאכלנו – להאפיקומן אבל שאר הסעודה לית לן בה:

ד

(ד) בשני מקומות – וה"ה בחדר אחד מקצתו בשולחן זה ומקצתו בשולחן אחר דהוי כשני מקומות והטעם שאפיקומן זכר לפסח ופסח אינו נאכל בשני מקומות לפי שנאמר בבית אחד יאכל:

ה

(ה) דלא עדיף – מביא ראיה שגם במצה מחמירין בשני מקומות כמו בפסח:

ו

(ו) בתוך הסעודה – עיין בדברי הרמ"א בהג"ה:

ז

(ז) אינו חוזר לאכול – דהשינה חשובה הפסק ועשאוהו רבנן כאוכל בשני מקומות:

ח

(ח) חוזרים ואוכלים – דכיון שיתר בני החבורה היו נעורים לא חשב הפסק אפילו לגבי הישינים:

ט

(ט) נתנמנמו – היינו שלא נשקע בשינה כולי האי ואם שואלים אותו היכן הנחת כלי זה וכשמזכירין לו הנחתו במקום פלוני נזכר ואומר הן או לאו זהו קרוי מתנמנם:

י

(י) אבל שינה קודם לזה – דהיינו בתוך האכילה:

יא

(יא) לא הוי וכו' – ר"ל דלא חיישינן להפסק זו כיון שאינו בתוך האפיקומן ולענין אם צריך לברך המוציא עוד הפעם משום השינה עיין לעיל בסימן קע"ח ס"ז ובמ"ב שם:

א

אחר אפיקומן כו'. דתנן אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן פי' משסיימו לאכול הפסח לא יעקרו ממקומן לאכול במקום אחר ואפי' באותו מקום לא יאכל אחריו שום דבר ואפיקומן הוא לנו במקום הפסח הלכך משהתחילו לאוכלו לא יעקרו ממקום למקום לאכול ואפי' באותו מקום כ"כ הטור:

א

אין לאכול. ובדעבד אם אכל א"צ לחזור ולאכול אפיקומן ע"ל סימן תע"ז סק"ה ומדכת' המחבר אין לאכול משמע דלשתות שפיר דמי וכמ"ש הטור סימן תפ"א כמי ששותין עוד השני כוסות רק אחר הכוסות אסור לשתות דברים המשכרים דוקא כמבואר כל זה לקמן להדיא בסימן תפ"א ע"ש וכן משמע בט"ז סימן תע"ט סק"ב וכן עיקר דלא כמ"א שכ' בפשיטות דכמו שאסור לאכול כך אסור לשתות והוא כדעת הרי"ף שהובא בטור סימן תפ"א ואין זה הסכמת הפוסקים:

ב

בשני מקומות. וכת' המ"א אפילו בבית אחד בשני שלחנות:

ג

שישנו מקצתן. בטור ורוקח סימן רפ"ג ובפירוש רשב"ם והרע"ב והרא"ש והאגודה פרק ע"פ מבואר דכל שנרדמו מקצתן לא יאכלו אלא א"כ בנתנמנמו מקצתן ופירשו כן דברי ר"י דארישא קאי וכן משמעות פשטא דש"ס שם אכן הרמב"ם וראב"ד פירשו דר"י אסיפא קאי ונרדמו מקצתן יאכלו וסתם המחבר כוותייהו וע' בלבוש שסתם כדעה ראשונה שהוא כדעת הרא"ש וסייעתו וכן נראה עיקר:

ד

אבל שינה קודם לזה. אפילו בתוך האכילה אין בכך כלום דלא כמהרי"ל כ"כ בד"מ: