שולחן ערוך, אורח חיים שע״ג: דין שתי גזוזטראות בשתי עליות. ובו סעיף אחד: – עם 21 מפרשים

א

דין שתי גזוזטראות בשתי עליות. ובו סעיף אחד:
שתי גזוזטראו' הבולטו' משני עליו' זו כנגד זו ונתן ביניהם נסר רחב ארבע' הרי הוא כפתח ומערבין יחד: הגה ואם אין המרחק שביניהם ארבעה אפילו בלא נסר נמי דינא הכי (המגיד פ"ג) ואם רצו כל א' מערבת לעצמה אבל אם היו זו שלא כנגד זו שאחת משוכה למזרח וא' למערב אינם יכולים לערב יחד וכן אם היתה אחת גבוה מחבירת' לא חשיב פתח והני מילי כשמרוחקו' זו מזו ג"ט אבל אם הם תוך ג' זו לזו בין בריחוק בין בגובה חשיב שפיר כפתח:

א

נסר. וקבעו במסמר שלא יוכל לטלטלו בשבת. ש"ג:

א

משנה עירובין ע' שם

ב

שם בגמרא ע"ט

ג

שם בגמרא

א

ס"א ונתן ביניהם. כפרש"י שם:

ב

ואם אין. כפי' ר"ת שם ד"ה וכן והוא ג"כ בתוספתא פרק שמיני דמכילתין:

א

אינם יכולים לערב יחד – עיין בט"ז דמשמע מיניה דהמחבר ג"כ ס"ל כהתוספות וע"כ הסכים דמשום עיקום לבד לא הוי ריעותא ומהני נסר והנה בא"ר חולק עליו וסובר דאין נ"מ אלא כל שהוא מעוקם בג"ט לא מהני נסר וכתב דכן משמע בשו"ע שלא חילק בזה והמחבר סתם כרש"י ודלא כדעת התוספות בשם ר"ת וכן משמע בעו"ש דהמחבר סתם כדעת רש"י [ובאמת דברי הט"ז קשה מאד דמשמע מניה דהתוס' ג"כ מודים היכא דאיתרמי שהניח הנסר בקרן זוית של הגזוזטרא מזו לזו לא חשבינן אותו כפתח והמעיין בחידושי הרשב"א יראה להדיא דלהתוס' דמקשים מהא דסולם והביאו מזה ראי' דמהני הוא אפילו היכא דהנסר מונח בקרן זוית וא"כ ע"כ דהשו"ע לא סתם כהתוספות] וכן עיקר דהרבה ראשונים ס"ל כדעת רש"י דהמשנה דגזוזטרא קאי אנסר ואפ"ה בזה שלא כנגד זה לא מהני הלא המה הרבינו יונתן והרשב"א והריטב"א והריא"ז ומה שהקשו התוספות על פירושו כבר תירצו בחידושי הרשב"א והריטב"א עי"ש:

א

[א] נסר רחב ארבע וכו'. צריך שיהא קבוע במסמר שלא יוכל ליטלו בשבת (שלטי גיבורים):

ב

[ב] אם רצו וכו'. כן כתב הטור וכן הוא במשנה דף ע"ח ורמב"ם שם ולכך אני תמה על מה שכתב הרא"ש דאין מערבין בו ולפחות הוה ליה להטור להזכיר דעת אביו, וביותר תימא שגם ברמזים פסק דאין מערבין שנים, גם קשה מאי שנא מנסר על החריץ בסימן שע"ב סעיף י"ד דרצו מערבין שנים וכן עיקר לדינא:

ג

[ג] והרי הוא כפתח וכו'. כן כתבו התוס' דף ע"ח וכתב לחם משנה ד' דתוס' גרסי פחות מכאן רצו מערבין אחד רצו מערבין שתים ותימא דלא מצינו לגירסא זו בשום מקום גם כיון דתוס' חולקים על רש"י הוה ליה לפרש שיש להם גירסא אחרת גם לא דקדק במחילה בסוף דברי תוס' שכתב הכי קאמר דכי ליכא ד' וכו' ואם רצו וכו' ורוצה לומר דהכי קאמר מערבין שנים כשהן זה כנגד זה והוא הדין דאם רצו מערבין אחד, ומה שכתב ואין מערבין אחד מיירי בזו שלא כנגד זה ואם כן נשאר הגירסא לכולי עלמא אלא שמחלון דרישא דמערבין שתים מיירי בזה כנגד זה וסיפא איירי ואין מערבין אחד מיירי בזו שלא כנגד זה וזה ברור. עוד יש לי לתמוה על לחם משנה שם שכתב על דברי התוס' זה לשונו וכתב הרשב"א שיש הוכחה לזה מתוספתא עד כאן לשונו, ותימא רשב"א פסק דאין מערבין שתים והביאו המגיד פרק ג' ובית יוסף, לכן ראיתי בתוספתא פרק ח' זה לשונו שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים בין זו לזו ארבעה טפחים מערבין שתים ואין מערבין אחד פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שתים, עד כאן, ומסתמא מיירי בלא נתן נסר מדנקט רישא אין מערבין אחד וכן מצאתי בירושלמי פרק חלון אית תני מערבין שנים ואין מערבין אחד אית תני מערבין אחד ואין מערבין שנים מאן דאמר מערבין שנים ואין מערבין אחד פחות מכאן בנסר מאן דאמר מערבין אחד ולא שנים פחות מכאן בחלל על גבו, ומזה תימא גדולה על תוס' שחולקין אפירוש רש"י ופירשו מתניתין בלא נתן נסר והוא נגד ירושלמי דמתניתין דתני מערבין שנים ואין מערבין אחד מיירי בנסר, גם מבואר בלא נתן נסר ופחות מגובה ארבע בחלל אין מערבין שנים. והנה הב"ח כתב דתוס' לא פליג על הרשב"א עיין שם ולא משמע במשנה ותוס' גם חילק ט"ז דחוק ומכל מקום לדינא דוקא בשכל משך גזוזטרות סמוך הוא דאין מערבין שנים דפשיטא דמתניתין משמע והוא הדין ביותר מעשר אמות:

ד

[ד] [לבוש] בקרן זוית. כן כתב הטור ומשמע כל שאינו בקרן זויות מהני נסר אף שהוא בעיקום וכן משמע בתוס' (ט"ז), אבל ר' יהונתן כתב לפי שאין הגשר ישר אלא באלכסון מתיירא אדם לעבור אפילו על ידי נסר, עד כאן, משמע דאין חילוק וכן משמע בשולחן ערוך ומתוס' לאו ראיה דחולקין אפירוש רש"י שם וכבר תמהתי עליהם מירושלמי מפורשת:

א

א) [סעיף א'] שתי גזוזטראות וכו' פי' נסרים בולטים משפת תקרת העלייה לרה"ר. רש"י. ב"י ט"ז סק"א:

א

ב) שם, זו כנגד זו. ר"ל האחת ממזרח למערב והאחרת ממערב למזרח. ר' יהונתן על הרי"ף. ועיין בהרש"ש שם שכתב דפי' זה מוכרח ופירש"י שכתב זו אצל זו הוא דחוק יעו"ש:

א

ג) שם. ונתן ביניהם נסר וכו' ובעינן שיקבע הנסר במסמר שלא יוכל ליטלו בשבת. שה"ג. מ"א סק"א. א"ר או' א' תו"ש או' ב' ר"ז או' א' או שביטלו בפי' לכל השבת. ר"ז שם:

א

ד) שם. נסר רחב ד' וכיון דהנסר רחב ד' אפי' רחוקין זה מזה הרבה מערבין יחד אם רצו. עו"ש או' א':

א

ה) שם. הרי הוא כפתח וכו' פי' וע"י זה מותר לטלטל בשני החצירות מזה לזה אם ירצו לערב יחד ט"ז סק"ב. והיינו דוקא כמו שצייר הש"ע שהיו הגזוזטראות בולטות מן העליות שיש בהן דיורין וק"ל לעיל בסי' שע"ב סעי' ה' דשתי בתים יכולין לערב דרך פתח שביניהם אפי' אם הוא למעלה מי"ט אבל אם היו כה"ג בולטות משתי חצירות לא מהני עירוב כיון שהוא למעלה מי"ט כנז' שם בסעי' ד' מש"ז או' א'

א

ו) שם הגה. ואם אין המרחק ביניהם ד' וכו' כ"כ המ"מ פ"ג שהוכיח הרשב"א מהתו' שאם אין ביניהם מרחק ד' א"צ נסר מזו לזו אלא אף בלא נסר מערבין א' ואין מערבין שנים כל שהן זו כנגד זו עכ"ל ומביאו ב"י וכתב הב"ח דמיירי דהמרחק פחות מד' הוא כל אורך הגזוזטראות ביותר מיו"ד אמות אבל אם מרחק זה בפחות מד' אינו אלא באורך יו"ד אמות בלבד ולא יותר חשוב פתח ואם רצו מערבין א' רצו מערבין שנים יעו"ש. וכ"כ המ"א סק"ב וכתב המ"א דה"ה כשכל משך אורך הגזוזטראות סמוך פחות מד"ט אפי' פחות מיו"ד אמות מערבין דוקא א' דהוי כנפרץ במילואו. וכ"כ א"ר או' ג' חו"ש או' ג' ר"ז או' א' בד"א לטלטל בגזוזטראות עצמן אבל העליות שאצלך יכולה כל אחת לערב לעצמה עם הבתים שבחצרה אעפ"י שגזוזטראותיהם סמוכות זו לזו רק שלא יטלטלו בגזוזטראות ואם ירצו יכולין אפי' כל הבתים שבחצר עליה זו לערב עם כל הבתים שבחצר עליה זו לפי שהגזוזטראות הן פתח ביניהן רק שיהיו סולמות כדינם מהבתים לעליות וה"ה אם הגזוזטראות רחוקות אלא שנתן נסר מזו לזו. ר"ז שם:

א

ז) שם. ואם רצו כל אחת מערבת לעצמה ואז כל אחת מותר לטלטל מכלי ביתו לשטח הגזוזטרא השייך לו אבל על הנסר בעצמה אסור כיון שהוא פרוץ למקום האסור לו:

א

ח) שם. ואם רצו כל א' מערבת לעצמה. והיינו לענין לטלטל כלי הבית לגזוזטרא אבל כלים ששבתו בגזוזטרא מותר לטלטל בגזוזטרא עצמה אפי' בלא עירוב כמ"ש רס"י שע"ב לגבי גגין וחצירות וה"ה לגזוזטרא:

א

ט) שם. אבל אם היו זו שלא כגגד זו וכו' אפי' אם זו ברוח זו וזו ברוח שכנגדו כגון שזו בצפון וזו בדרום אלא שאחת משוכה למזרח ואחת למערב ואינם מכוונות זו כנגד זו אינם יכולין לערב יחד ר"ז:

א

י) שם. אינם יכולים לערב יחד. דכשיתנו הנסר מזו לזו יבא מקרן זוית של זו לשל זו ולא חשיב פתח דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. טור. ומשמע כל שאינו בקרן זוית מהני נסר אף שהוא בעיקום וכ"מ בתו' ט"ז סק"ג. אבל בר' יהונתן כתב לפי שאין הגשר ישר אלא באלכסון ומתירא אדם לעבור אפי' ע"י נסר ע"כ. משמע דאין חילוק וכ"מ בש"ע ומתו' לאו ראיה דחולקין אפירש"י שם וכבר תמהתי עליהם מירושלמי דמפורשת. א"ר או' ד' וכ"כ הנה"ש או' ג' דהרשב"א פליג אתו' וכ"ה דעת הטור ג"כ יעו"ש. וכ"ה דעת הריטב"א והריא"ז כפירש"י וכ"כ האחרונים:

א

יא) שם. אבל אם הם תוך ג' וכו' דכשאינם משוכות זו מזו ג"ט לא מקרי אלכסון והוי כאלו הם בשוה ולכן לא אמרינן בפי הא דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. מאמ"ר או' ב' וכתב ודלא כהעו"ש. וכך הם דברי המ"א סק"ד:

א

יב) שם בין בריחוק בין בגובה וכו' היינו שמרוחק זו מזו יותר מד"ט באויר שבין זו לזו אלה שזו גבוה מזו בפחות מג"ט ואז אמרינן דהוי כאלו שניהם הם זו כנגד זו ונותן נסר מזו לזו כיון שהמרחק שביניהם יותר מד"ט וה"ה נמי כשמרוחק זו מזו בפחות מג"ט בריחוק שזו לצד מזרח וזו לצד מערב ואינם זו כנגד זו ממש רק שהמרחק פחות מג"ט אמרינן לבוד והוי כאלו הם זו כנגד זו ואז אף שעדיין יש אויר רחוק בין זו לזו יותר מד"ט מותר ע"י נסר שנותן מזו לזו תו"ש או' ה':

א

נסר. כ' הש"ג דבעי' שיקבע הנסר במסמר שלא יוכל ליטלו בשבת:

ב

דינא הכי. ודוקא כשאין כל משך הגזוזטראות סמוך רק במשך י' אמות הם סמוכים דהוי פתח כמ"ש סי' שע"ב ס"ז אבל אם סמוכין זו לזו יותר מי' אמות מערבין א' ואין מערבין ב' והוא הדין כשכל משך אורך הגזוזטראות סמוך אפי' פחות מי' דהוי כנפרוץ במלואו וכ"כ במ"מ בשם הרשב"א וכ"כ הב"ח:

ג

אינם יכולין לערב. שכשיתנו הנסר מזו לזו יבא מקרן זויות של זו לשל זו ופתחא בקרן זויות לא עבדי אינשי ועסי' שס"ח ס"ב:

ד

חשיב שפיר כפתח. פי' דהוי כאלו הנסר מונח בשוה:

ה

כפתח. ודוקא כשהן רחוקות זו מזו כגון שהמבוי רחב אלא שהם זו שלא כנגד זו ואם תמשך חוט מזו לצד שכנגדו יהיה פחות מג' טפחים מזיז שכנגדו אבל אם הם סמוכות זו לזו ממש שיערו בארבע כמ"ש בהג"ה ואין צריך נסר:

א

(א) זו כנגד זו – ר"ל שזה בולט מדרום לצפון וזה מצפון לדרום:

ב

(ב) נסר – ובעינן שיקבע הנסר במסמרים שלא יוכל ליטלו בשבת:

ג

(ג) הרי הוא כפתח – פי' ועי"ז מותר לטלטל בשתי החצרות מזה לזה אם ירצו לערב יחד דכיון שיש נסר ביניהם רחב ארבע הרי יכול בקל לילך מפתח העליה זו להעליה שכנגדו ומצטרפים וכתב הפמ"ג דוקא כמו שצייר המחבר שהיו הגזוזטראות בולטות מן העליות שיש בהן דיורין וקי"ל לעיל בסימן שע"ב ס"ה דשני בתים יכולין לערב דרך פתח שביניהם אפילו הוא למעלה מי"ט אבל אם היו כה"ג בולטות משתי חצרות לא מהני כיון שהוא למעלה מי"ט וכנ"ל שם:

ד

(ד) ואם אין המרחק וכו' – היינו שאין בין גזוזטרא לגזוזטרא הפסק אויר רק פחות מד"ט וא"כ יוכל לפסוע בקל מזה לזה:

ה

(ה) דינא הכי – כמו בנסר שיכולין לערב יחד כשירצו ואם רצו מערבין שנים ודוקא שסמיכת הגזוזטראות זו לזו לא היה באורך כל הכותל דאלו אם היה סמיכתן באורך כל הכותל או שהיה נמשך הסמיכה זו לזו ביותר מעשר אמות אז מערבין אחד ולא שנים:

ו

(ו) ואם רצו כל אחת וכו' – ודוקא כשאין הנסר מחזיק רק מארבעה טפחים עד עשר אמות אבל אם הוא מרוצף בנסרים יותר מעשר אמות מערבין אחד ולא שנים. ודע דמה שצריכין לערב יחד הוא רק להועיל שיהיו יכולין כ"א לטלטל על הגזוזטרא וכן לחצר חבירו כלים ששבתו בבית אבל מ"מ אפילו לא עירוב יחד יכולים כ"א לערב לעצמו החצר עם בתיו ועליה שלו:

ז

(ז) לעצמה – ובאופן זה יהיה מותר לכ"א לטלטל מכלי ביתו בשטח גזוזטרא השייך לו אמנם על השטח שכנגד הנסר וגם על הנסר גופא מסתברא דאסור שהרי כ"א פרוץ למקום חבירו ואוסרין זה על זה:

ח

(ח) משוכה למזרח – ר"ל משוכה ממקום חברתה לצד מזרח:

ט

(ט) אינם יכולים לערב יחד – שכשיתנו הנסר מזו לזו יבא מקרן זוית של זו לזו ופתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי וגם לפי שאין הגשר ישר אלא באלכסון עומד מתירא אדם לעבור בו:

י

(י) חשיב שפיר וכו' – פי' דהוי כאלו הנסר מונח בשוה:

יא

(יא) כפתח – דע דמה שאמרו בין בריחוק בין בגובה היינו שמרוחק זה מזה יותר מד' טפחים באויר שבין זו לזו אלא שזו גבוה מזו בפחות מג' טפחים אז אמרינן דהוי כאלו הם שניהם זו כנגד זו ונותן נסר מזו לזו כיון שהמרחק שביניהם יותר מד' טפחים וה"ה נמי כשמרוחק זו מזו בפחות מג' טפחים בריחוק שזו לצד מזרח וזו לצד מערב ואינם זה כנגד זה ממש רק שמרוחק פחות מג"ט אמרינן לבוד והוי כאלו הם זו כנגד זו ואז אף שעדיין יש אויר רחוק בין זו לזו יותר מד"ט מותר ע"י נסר שנותן בין זו לזו:

א

גזוזטראות. פי' נסרים בולטים משפת תקרת העלייה לר"ה. רש"י:

ב

הרי הוא כפתח. פי' על ידי זה מותר לטלטל בשני החצירות מזה לזה אם ירצו לערב יחד ועל זה כ' רמ"א דאם אין המרחק שביניהם ד' אפי' בלא נסר הוה שם כפתח כיון דיכול לפסוע מזה לזה והוה דינו כמו בחריץ שבסי' שע"ב סי"ו כל שיש שם פתח דהיינו אם נסתר קצתו עד עשרה ה"נ הך קירוב שיש בין החצירות על הגזוזטראות שיכולין לפסוע מזה לזה הוה פתח ובתו' דף ע"ח כתוב בשם ר"ת דלא איירי בנותן נסר מזו לזו ודין חריץ נותן לגזוזטראות דאם יש בין זו לזו ד' מערבין שנים ולא אחד כמו חריץ אבל בפחות מד' רגיל לפסוע מזו לזו משום הכי אמר היכא דליכא ד' מזו לזו מערבין שנים ואם רצו א' כו' והיינו כמ"ש. ובב"י בשם המ"מ כתב כאן שאם אין ביניהם מרחק ד' א"צ נסר מזו לזו אלא אף בלא נסר מערבין א' ולא שנים כל שהן זו כנגד זו עכ"ל והנה זה סותר מ"ש בשם התו' ודברי הרמ"א ולק"מ דזה מיירי במערב לטלטל מגזוזטרא לחברתה והם רחבות הרבה נמצא שההפסק אויר שביניהם שאין בו ארבע טפחים מבטל הפתח ודומה לחריץ וכותל שנפרצו יתר מעשר דא"א לערב אלא א' משא"כ בדברי תו' ורמ"א כאן שהגזוזטרא אינם רחבים ואינו רוצה להשתמש שם רק שעל ידיהם יהיה פתח מחצר לחצר ובזה מערבין כמו שרוצים כל זה בריר ופשוט:

ג

אינם יכולים לערב יחד. הטעם בטור שכשיתנו הנסר מזו לזו יבוא מקרן זוית של זו לזו ולא חשוב פיתחא דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי משמע כל שאינם בקרן זוית שפיר מהני הנסר אע"ג דהוה בעיקום וכ"מ בקושיית התוספות דבנסר מהני אפילו זו שלא כנגד זו: