א
אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים:
על המת נשים מענות שכולם אומרות כאחד ומטפחו' דהיינו להכו' כף אל כף אבל לא מקוננו' שתהא האח' אומר' והאחרו' עונו' אחריה ואחר שנקבר המת לא מענות ולא מטפחות:
ב
אומרים צדוק הדין וקדיש: הגה ואין נוהגין כן ועיין בי"ד סי' ת"א סעיף ו' בהג"ה: וכן בכל הימים שאין אומרים בהם תחנון (מנהגים) וכן בע"ש אחר חצות. י"א שאם קוברין מת בלילה שאין אומרים קדיש ולא צדוק הדין. (כל בו):
עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
באר היטב אורח חיים
ת״כ
א
תחנון. כתב לבוש שאפילו לחכם בפניו א"א צ"ה שהוא תחנה אלא דורשין עליו אם בר הכי הוא ואומרים קדיש אחר הדרשה ע"ש תר"ע. ובטור כתב דחכמי מגנצא אמרו צ"ה בר"ח חנוכה ופורים על אדם גדול. וכתב הט"ז שמעתי מזקן אחד שהעיד שהיה בק"ק קראקא בשנת של"ג שנפטר רמ"א ז"ל ביום ל"ג בעומ' והיו מסופקים אם לו' צ"ה עמד אדם חשוב אחד והעיד ששמע מפי רמ"א שיש לו' צ"ה על אדם גדול ותיכף אמרוה על רמ"א בקול רם. ונראה לסמוך על זה בימים שאין בהם תחנון כגון ל"ג בעומר או ט"ו באב ובט"ו בשבט שאינם מועד אבל לא בראש חודש וחנוכה ופורים וחדש ניסן דאלו יש בהם איסור מדין התלמוד עכ"ל:
באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים
ת״כ
א
משנה מועד קטן כח
ב
טור בשם תלמידי רש"י בשם רש"י ובי"ד בסי' ת"א בשם רמב"ם ובשם תשובת הגאונים:
ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים
ת״כ:ב׳
א
ס"ב אומרים צ"ה. דלא גרע ממענות ומטפחות:
ב
ואין נוהגין. דאמרי' בפ"ג דמ"ק אין מניחין כו'. שלא להרגיל שכל מה שהרגל להספד אסור:
ג
וכן בכל. עסי' רצ"ג ס"ב וע' בטור כאן:
ד
וכן בע"ש. ע' סי' רס"ז ס"א:
ה
י"א שאם. ע' סי' קל"א ס"ג:
ביאור הלכה does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים
ת״כ
א
במג"א צדוק הדין נ"ב עיין במג"א סק"ח ועיין אלי' רבה כאן סק"ב מ"ז בדין ת"ח לחלק בין ר"ח לחוה"מ [מהגאון כ"ס]:
חכמת שלמה על שולחן ערוך, אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים
ת״כ
א
[א] אבל לא מקוננות וכו'. ולחכם בפניו מקוננות (יורה דעה סימן ת"א), כתב מלבושי יום טוב נראה לי דאם נקבר אסור כמו במענות ומטפחות, עד כאן. יום השמועה אפילו רחוקה כבפניו דמי (יורה דעה שם):
ב
[ב] אין נוהגין וכו'. אפילו לחכם בפניו שהוא תחינה אלא דורשין עליו אם בר הכי הוא ואומרים קדיש אחר הדרשה (לבוש סימן תר"ע ותרצ"ו הביא שם מגן אברהם) ובשאינו חכם אסור לדרוש עליו, וגדולה מזו כתב מגן אברהם סוף סימן תקמ"ז דאין בזמנינו דין תלמיד חכם, ודעת הלבוש נראה לי דלענין זה אף בזמנינו יש תלמיד חכם כמו שכתב ביורה דעה סימן רמ"ג במסיים ובסמ"ע סוף סימן רס"ב, ואפשר דגם מגן אברהם לא החמיר אלא בחול המועד מדלא כתב כן בשום דוכתא רק בחול המועד וצריך עיון. כתבו הלבוש וש"ך יורה דעה סימן ת"א בערב שבת ובערב יום טוב אחר חצות אין אומרים אבל בערב ראש חודש ובערב חנוכה אומרים, ונראה דהוא הדין בערב פורים, פה פראג נוהגין שאין אומרים אפילו בערב ראש חודש אחר חצות וראשון עיקר דהא יש פוסקים אפילו ביום טוב לומר, ועיין יורה דעה סימן ת"א. והט"ז כתב דרמ"א מת בל"ג בעומר ואמרו עליו צידוק הדין, והוא הדין ט"ו באב וט"ו בשבט אבל לא בראש חודש וחנוכה ופורים וחדש ניסן דאלו יש בהן איסור מדין הש"ס, עד כאן. וליתא דניסן אינו אלא מנהג וכן בין יום כיפור לסוכות ומראש חודש סיון עד שבועות, אבל אסרו חג וט"ו אב וט"ו שבט מוזכר בש"ס ועיין סימן תקע"ג, ואפילו בל"ג בעומר נראה לי דאין לסמוך אלא לגדול הדור חס ושלום כמו רמ"א. ועל מגן אברהם יש תימא דבסימן תקע"ז כתב דאסרו חג הוא מדינא דש"ס ובסימן רפ"ח ס"ק ג' כתב דאינו אלא מנהג, ואפשר לחלק בין אסרו חג דשבועות שהוא מדינא ואסרו חג דפסח וסוכות ממנהגא אבל מדבריו משמע דכל אסרו חג קאמר:
אשל אברהם על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים
ת״כ:א׳
א
א) [סעיף א'] אבל לא מקוננות וכו' והני מילי לאינש דעלמא אבל לת"ח בין בחוה"מ בין בר"ח חנוכה ופורים מענות ומקוננות כדרכן בחול והני מילי בפניו אבל שלא בפניו לא. ויום שמועה אפי' רחוקה כבפניו דמי, ש"ע יו"ד סי' ת"א סעי' ה' ופ"כ בחכ"א כלל קס"ט או' כ"ה ומ"ש בח"א כלל קי"ח או' ז' דאין לומר קינות והספדים אפי' על חכם בפניו משום דאין לנו ת"ח בזה"ז יעו"ש אפשר דבחכ"א חזר בו ויתבאר עוד מזה לקמן בססי' תקמ"ז בס"ד.
ת״כ:ב׳
א
ב) [סעיף ב'] אומרין צדוק וכו' בטור הביא פלוגתא דחכמי ורמיזא אומרים אותו דרך הילוך וחכמי מגנצא אין אומרים אותו אלא על אדם גדול והרי"ץ גיאת כתב נהגו מימות זקנים הראשונים שלא לומר צד"ה בר"ח חנוכה ופורים ותלמידי רש"י כתבו בשמו שאומרים צד"ה וקדיש אפי' בחוה"מ יעו"ש והש"ע פסק כתלמידי רש"י משום דכ"ה דעת הרמב"ם כמ"ש בב"י וכתב הרא"ש דטעם תלמידי רש"י לפי שצד"ה קדיש אינו הספד אלא הודאה וקבלת דין שמים יעו"ש. והביאו ב"י וב"ח. וע"כ כיון דאיכא פלוגתא בזה נהרא נהרא ופשטיה ובמקום שאין מנהג ידוע שב וא"ת עדיף.
ת״כ:ג׳
א
ג) שם. אומרים צד"ה והיינו אם עונים כולם כאחת מותר אבל אם אחד מדבר וכולם עונים אחריו אסור. ב"י בשם תשו' הגאונים. עו"ש או' א'
ת״כ:ד׳
א
ד) וכתוב בהג"א בסוף מו"ק בשם א"ז בניסן כל החודש מצדיקין דרך הליכה. מעיוה"כ עד ר"ח חשוון מצדיקין דרך הליכה ושוב או' קדיש אחר קבורתו ונהגי שבע"פ אין מצדיקין ומר"ח סיון עד עצרת מצדיקין דרך הליכה וכן ביום טבוח שהוא אסרו חג של עצרת ור' יואל הנהיג כן כל שבעה לפי שעצרת יש לה תשלומין כל ז' עכ"ל והב"ד ב"י וכתבנו זה לנוהגין כדברי הש"ע אבל לפי מ"ש מור"ם ז"ל בהגה אין מצדיקין בימים הללו אפי' דרך הליכה כיון שאין או' בהם תחנון וכ"כ ח"י סי' תכ"ט או' ז'
ת״כ:ה׳
א
ה) שם הגה, ואין נוהגין כן והטעם משום דלא עדיף מצד"ה של מרע"ה שהוא צו"ץ שאין אומרים. עו"ש או' א' וביום שאין אומרים צד"ה א"צ להעמיד את המת ב' או ג' פעמים כמו שנוהגים כמ"ש ביו"ד ססי' שנ"ח בהגה יעו"ש.
ת״כ:ו׳
א
ו) שם הגה. ואין נוהגין כן אבל מברין את האבל בר"ח וחנוכה ואפי' בחוה"מ. ב"י וכ"כ הלבוש. ועיין לקמן סי' תקמ"ז סעי' ח' וביו"ד סי' ת"א סעי' ד'
ת״כ:ז׳
א
ז) שם הגה. ואין נוהגין כן ואפי' לחכם בפניו א"א צד"ה שהוא תחנה אלא דורשין עליו אם הוא בר הכי ואו' קדיש אחר הדרשה. לבוש סי' תר"ע סעי' ג' וסי' תרצ"ו סעי' ג' מ"א סי' זה סק"א א"ר או' ב' ועיין לעיל או' א' ולקמן ססי' תקמ"ז
ת״כ:ח׳
א
ח) שם בהגה. וכן בכל הימים וכו' ושמעתי מזקן א' שהעיד שהיה בק"ק קראקא בשנת של"ג שנפטר רמ"א ז"ל ביום ל"ג לעומר והיו מסופקים אם לומר צד"ה ועמד אדם חשוב א' והעיד ששמע מפי רמ"א ז"ל שי"ל צד"ה על אדם גדול ותכף אמרוהו על רמ"א בקול רם ונראה לסמוך ע"ז בימים שאין בהם תחנון כגון ל"ג בעומר או ט"ו באב ושבט דאינם מועד אבל לא בר"ח חנוכה ופורים וחדש ניסן דאלו יש בהם איסור מדין התלמוד. ט"ז סק"א. מיהו הא"ר או' ב' כתב על דברי הט"ז הנ"ז דליתא דניסן אינו אלא מנהג וכן בין יוה"כ לסוכות ומר"ח סיון עד שבועות אבל אסרו חג וט"ו באב וט"ו בשבט מוזכר בש"ס ואפי' בל"ג בעומר נראה דאין לסמוך אלא לגדול הדור כמו רמ"א יעו"ש וא"כ לפי דבריו דאין לסמוך ע"ז כ"א בימים שהם ממנהגא ולא נזכר בש"ס כמו ניסן ובין יוה"כ לסוכות ומר"ח סיון עד שבועות אבל בט"ו באב ושבט ואסרו חג שמוזכר בש"ס אין אומרים ואסרו חג היינו של שבועות אבל של פסח וסוכות דאינו אלא ממנהגא אומרים וכמ"ש הא"ר שם לחלק יעו"ש. אמנם מ"ש דניסן אינו אלא מנהג זה אינו שהרי נזכר בפ' בתרא דמ"ס והביאו הטור וב"י לקמן סי' תכ"ט וע"כ נראה דבניסן נמי יש להחמיר וכמ"ש הט"ז.
ת״כ:ט׳
א
ט) שם בהגה. וכן בע"ש אחר חצות. וה"ה בעיו"ט אחר חצות אין אומרים. ש"כ ביו"ד סי' ת"ב סק"ג. מש"ז או' א' וכן ערב ר"ה וערב יוה"כ אחר חצות י"ל דחשובים כרגלים ואין אומרים אבל קודם חצות י"ל דאו' כמו ע"ש א"א או' א'
ת״כ:י׳
א
י) שם בהגה, וכן בע"ש אחר חצות. אבל בער"ח וחנוכה או' אפי' אחר חצות. לבוש יו"ד סי' ת"א סעי' ו' ש"כ שם. ונראה דה"ה בערב פורים א"ר או' ב' א"א או' א' ויראה כ"ש ערב ט"ו שבט ול"ג בעומר וכו' ומיהו אם התפללו ערבית מבע"י י"ל דאין אומרים מש"ז שם.
ב
י) בפראג אין או' אחר חצות בער"ח א"ר שם וכן בפפדא און או' ער"ח אחר חצות א"א שם ומיהו עיין ח"י סי' תכ"ט או' ז' שכתב דבפראג אומרים בער"ח אחר חצות יעו"ש ואפשר דיש כך ויש כך וכל אחד כתב לפי מה שראה או שמע.
ת״כ:י״א
א
יא) שם בהגה. ולא צד"ה שיש בו סוד שלא להגביר הדין וכיון שא"א צד"ה גם קדיש א"א שאין הקדיש אלא בשביל פסוקי צד"ה לבוש. ביו"ד סי' ת"א סעי' ו' ועיין לעיל או' ז'.
לבושי שרד על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם
ת״כ
א
צדוק הדין. כ' לבוש סי' תר"ע שאפי' לחכם בפניו א"א צ"ה שהוא תחנה אלא דורשין עליו אם הוא בר הכי ואומרים קדיש אחר הדרשה:
משנה ברורה
ת״כ
א
(א) אבל לא מקוננות – שזהו עיקר ההספד ואסור בר"ח שהוא כמו יו"ט ועיין ביו"ד סימן ת"א ס"ה דכל זה באינש דעלמא ולת"ח מקוננות כדרכן בחול:
ב
(ב) אומרים צדוק הדין וכו' – שאינו הספד אלא הודאה וקבלת דין שמים:
ג
(ג) ואין נוהגין כן – שמרגיל להספד. וכתבו האחרונים שאפילו לחכם בפניו אין נוהגין בר"ח לומר צ"ה שהוא תחנה אלא דורשין עליו אם הוא בר הכי ואומרים קדיש אחר הדרשה:
ד
(ד) וכן בע"ש אחר חצות – שג"כ אין אומרים תחנון וה"ה בעיו"ט לכן א"א צ"ה ועיין עוד פרטי דינים בזה ביו"ד סימן ת"א ס"ו ובאחרונים שם. כתב הט"ז דמותר לומר צ"ה על אדם גדול שמת אפילו בימים שא"א בהם תחנון כמו ל"ג בעומר או ט"ו באב ובשבת וכדומה דאינם מועד אבל לא בר"ח חנוכה ופורים דאלו נזכרו בתלמוד:
ה
(ה) בלילה – אבל בבין השמשות יכול לומר צ"ה וקדיש:
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
הגהות רבי עקיבא איגר על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים
ת״כ
א
וכן בכל יום שא"א בהם תחנון. בטור כתוב דחכמי מגנצ' אמרו צדוק הדין בר"ח חנוכה ופורים על אדם גדול: ושמעתי מזקן א' שהעיד שהי' בק"ק קראקא בשנת של"ג שנפטר רמ"א ז"ל ביום ל"ג בעומר והיו מסופקים אם לומר צדוק הדין עמד אדם חשוב אחד והעיד ששמע מפי רמ"א שי"ל צ"ה על אדם גדול ותכף אמרוהו על רמ"א בקול רם ונראה לסמוך ע"ז בימים שאין בהם תחנון כגון ל"ג בעומר או ט"ו באב ובשבט דאינם מועד. ובפרט שכ' הרא"ש בשם רש"י דצ"ה וקדיש אינן הספד אלא הודאה וקבלת דין שמים אבל לא בר"ח חנוכה ופורים וחדש ניסן דאלו יש בהם איסור מדין התלמוד כנלע"ד:
יד אפרים על שלחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מחצית השקל על אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם ער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה ער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים ער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
חק יעקב על שולחן ערוך אורח חיים does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תע״ר:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״א:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ב:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
נתיב חיים על שלחן ערוך אורח חיים תער״ג:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ד:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ה:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ו:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ז:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ח:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
מגן אברהם תער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
משנה ברורה תער״ט:א׳ does not have commentary for שולחן ערוך, אורח חיים ת״כ: אם הנשים רשאות לקונן בר"ח ובו ב סעיפים: – עם 21 מפרשים
הסבר על זכויות יוצרים
שולחן ערוך, אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
באר היטב אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.toratemetfreeware.com
באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מגן אברהם
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
משנה ברורה
מקור: he.wikisource.org
טורי זהב על שולחן ערוך אורח חיים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.