א תרס"א ב ב"ה ג ויירא ויצר שמא יהרוג אחרים. דכתיב תתן אמת ליעקב ויעקב הוא בחי' עץ החיים תורת אמת והכל תלוי בו אילנא דחיי ומזונא לכולא בי'. ואיתא בזוה"ק בשלח בפסוק אמר אויב דכד ישראל שליטא דאחידן בגופי' דאילנא בעי לנטרא ולמיהב שלמא בכולא ע"ש. ולכן רצה יעקב ליתן גם לעשו חלקו. ואפילו … להמשך קריאה
א תרנ"ט ב ב"ה ג בפסוק לא יעקב כו' כי אם ישראל כו'. כי השם של האדם הוא אשר נשלח ע"ז לתקן ענין זה והאדם נקרא מהלך ומלאכים עומדים כי האדם מתקן מעשיו מעט מעט וכשבא לגמור את השליחות צריך להיפטר מן העולם כמ"ש חז"ל תחתונים א"י לעמוד בתפקידיו של הקב"ה. וכל זה אחר חטא … להמשך קריאה
א תרנ"ח ב ב"ה ג עם לבן גרתי ואחר עד עתה. כבר כתבתי במ"א ע"פ הפסיק אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה והם ג' בחי' נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר. והם בחי' נפש רוח נשמה. ועיקר תיקון הנפש בכח המצות לתקן בחי' הגוף שנקרא אחור. וקדם בחינת הרוח. ולפי שהרוח יש בו … להמשך קריאה
א תרנ"ז ב ב"ה ג בפסוק קטנתי מכל החסדים כו' האמת כו' הצילני נא מיד אחי מיד עשו. כי עשו ירש החרב ומדת הדין ואם היה מכניע עצמו ליעקב הי' ניתקן גם מדה"ד כידוע שמדה"ד צריך להתבטל למדת החסד והרחמים. וכיון שלא רצה להכניע ונתחזק במדה"ד. בא למדת השקר. וזהו שם עשו כמ"ש ז"ל הא … להמשך קריאה
א תרנ"ו ב ב"ה ג ויצר לו. והנה כבר הבטיחו השי"ת אנכי עמך. ובמדרש הבחור שבאבות ושבנביאים הבטיח להם הקב"ה ונתיראו. והטעם כי כל מעשיהם הי' לכלל ישראל. ועיקר המיצר הוא כשאין יכולים להתפשט ולהרחיב הפנימיות. כי יעקב הוא נחלה בלי מצרים שהוא נברא להאיר לכל כמ"ש ואתה אמרת היטב איטיב עמך אין טוב אלא … להמשך קריאה
א תרנ"ה ב ב"ה ג בפסוק עם לבן גרתי כו' ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה. כי מקודם צריכין לתקן נפש הבהמיות ובחי' עבד ושפחה אח"כ זוכין לבחי' בן והוא בכח התורה כמ"ש חז"ל אין לך בן חורין אלא העוסק בתורה. והוא חירות מהגשמיות והחומר. ז"ש עם לבן גרתי שקיים התרי"ג מצות כי באמת … להמשך קריאה
א תרנ"ד ב ב"ה ג בפסוק עם לבן גרתי פרש"י לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר ד"א תרי"ג מצות שמרתי. נראה שזה תכלית המצות שהם מכוונים לאברים וגידים של האדם כי הגוף הוא מלבוש הנפש והנשמה והאדם צריך לידע כי הוא גר בעוה"ז. ובאמת הנשמה במקרה בעוה"ז. ובעצם בעולם העליון. והגוף בעצם בעוה"ז ובמקרה בעולם … להמשך קריאה
א תרנ"ג ב ב"ה ג בפסוק ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית כו'. דכתיב הכן בחוץ מלאכתך. כי כל ביאת האדם לעוה"ז להכין לו בחוץ אל עוה"ב וכן הוא בימי המעשה חול מכין לשבת. לכן הוצרך יעקב אע"ה לעבור בכל המקומות. הכן בחוץ הוא אצל לבן בחו"ל. אח"כ ועתדה בשדה הוא מלחמתו עם עשו איש … להמשך קריאה
א תרנ"ב ב ב"ה ג עם לבן גרתי ואחר עד עתה. דכתיב אחור וקדם צרתני. והם ב' יצירות שכתב רש"י וייצר בב' יודי"ן יצירה בעוה"ז ולעוה"ב. והוא בחי' יעקב וישראל. ב' יודין. יעקב הוא תיקון הגוף בבחי' אחור והוא מלמטה למעלה. לכן האדם אחרון למעשה וראשון במחשבה ולתקן הגוף עד שיאיר בו הארת הנשמה זה … להמשך קריאה
א תרנ"א ב ב"ה ג בפסוק קטנתי מכל החסדים כו' האמת. ויש להבין בשלמא ע"י חסדיו ית' נתמעטו זכיותיו. והאמת מה הוא. אכן פי' אמת מה שאדם זוכה להוציא מכח אל הפועל מה שהקב"ה מסר לנשמתו הוא בחי' אמת והוא דברי תורה ממש כמאמרם ז"ל אין אמת אלא תורה כדכתי' אמת קנה כו'. כי הכל … להמשך קריאה
א תר"נ ב ב"ה ג במדרש ויותר יעקב לבדו אין כאל ישורון כו' מי כאל ישורון כו' שבכם כו' מה שעתיד הקב"ה לעשות עשה מקצתו בעוה"ז ע"י הצדיקים כו' מה הקב"ה ונשגב ה' לבדו. יעקב ויותר לבדו כו'. הענין הוא דכתיב מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים כו'. ובמדרש שם. הקב"ה רחוק וקרוב כו'. … להמשך קריאה
א תרמ"ט ב ב"ה ג במדרש מעין נרפש ומקור משחת כשם שא"א למעין להרפש ולמקור להשחת כך אי אפשר לצדיק למוט לפני רשע וכשם שמעין נרפש כו' כך צדיק ממיט עצמו לפני רשע. פירוש כי שורש המעין והמקור א"א להירפש ולהשחת וכמו כן מעין הצדיק אין בו מגע נכרי. אבל התפשטות המעין להיות נחלים ונהרות … להמשך קריאה
א תרמ"ח ב ב"ה ג עם לבן גרתי. פרש"י הייתי גר ד"א תרי"ג מצות שמרתי. וב' הפירושים ענין אחד להם. להודיע כי בבחינת הגירות העצה ע"י תרי"ג מצות. דכתיב נר מצוה ותורה אור. כי יעקב אע"ה הוא בחי' תורה אור. וכשבא למקום מנוחתו לא הי' לו שום פחד מעשו ומסטרא דילי'. כדכתיב וילך אל ארץ … להמשך קריאה
א תרמ"ז ב ב"ה ג במדרש ויחן את פני העיר שקבע תחומין ששמר את השבת כו' וכן אמרו חז"ל יעקב שנאמר בו שמירת שבת ירש העולם שלא במדה דכתיב ופרצת ימה כו'. והענין הוא כמ"ש ז"ל כשהצדיק בעיר הוא הודה זיוה הדרה דכתיב וירא האור כי טוב שהיה מאיר מסוף העולם ועד סופו והוא שלא … להמשך קריאה
א תרמ"ו ב ב"ה ג בפסוק קטנתי מכל החסדים כו' האמת כו' לב' מחנות. וקשה כי אם יחלק את שלו לכמה מחנות מה תוספות יש בזה. אבל יובן הענין שכתיב והי' המחנה הנשאר לפליטה עפ"י מ"ש המפרשים ושמעתיו ג"כ מאמו"ז ז"ל פי' מיד אחי מיד עשו כי ירא מב' אופנים מהתקרבות עשו להיות עמו כאח. … להמשך קריאה
א תרמ"ה ב ב"ה ג התקין עצמו לדורון למלחמה לתפלה. הם ג' הענינים שצריכין לכל אדם בעבודת השי"ת להלחם עם הסט"א. מצד זכרון חסדי השי"ת הוא מדת אברהם אע"ה ומכח אהבה זו יכולין לכבוש היצה"ר. וג"כ צריכין להכין בגבורה מצד יראת ה' ופחד הדין בחי' יצחק. והעיקר מצד סייעתא דשמיא בתורה ותפלה שהוא בחי' יעקב … להמשך קריאה
א תרמ"ד ב ב"ה ג במדרש הבחור שבאבות ושבנביאים הבטיחן הקב"ה ונתייראו כו'. שמעתי מפי מו"ז ז"ל להפליא בשבח ענין זה שע"י שהבין יעקב אבינו כי ע"פ דרכו הוא בסכנה והגם שבודאי הי' בטוח בהבטחת הקב"ה. אבל לא נעשה בו שינוי ע"י הבטחה והוא עשה את שלו להתפלל בעת צרה עכ"ד ז"ל. ונראה שאין מבטיחין … להמשך קריאה
א תרמ"ג ב ב"ה ג במדרש ויבא יעקב שלם בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע. והוא בחי' ששת ימי המעשה וכפי העבודה בהם כך זוכין להארת השבת שאין בו שום מגע נכרי. ובודאי בחי' יעקב אבינו מצ"ע הי' כולו שבת כמ"ש ת"ח נק' שבת. שיש בו הארה בכל יום כמו ההמון בש"ק. מכש"כ … להמשך קריאה
א תרמ"ב ב ב"ה ג במדרש קטנתי איני כדאי וחד אמר כדאי אני כו'. וקשה א"כ מאי קטנתי. רק הפירוש לפי רוב החסדים שעשה עמו השי"ת הוא קטן כענין שנאמר וסביביו נשערה מאוד. והעומדין לפניו ית' במרום אין להם כלל מציאות בפ"ע מגודל הביטול אליו ית'. ולפי התרוממות שהרים השי"ת ליעקב אבינו שעשאו כביכול מרכבה … להמשך קריאה
א תרמ"א ב ב"ה ג בפסוק וישלח יעקב מלאכים לפניו ובפסוק קטנתי כו' ובמדרש בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע. כי כבר כתבנו במ"א ענין המלאכים שבבחי' הלבוש הם גדולים מאדם שגוף האדם הוא גשמיי. אבל פנימיות נשמת האדם הוא גבוה מהמלאכים כאומרם מי גדול השומר כו'. ובאמת כן עשה אלקים כדי להתודע … להמשך קריאה
א תר"מ ב ב"ה ג בפסוק ויבא יעקב שלם כו' ויחן את פני העיר. כמ"ש מקודם ויצא יעקב פנה הודה זיוה. כן עתה חזר החן על ארץ ישראל בביאת יעקב הצדיק. ובמדרש בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע. כי ששת ימי המעשה הכנה לשבת ונקראים ימי עבודה שצריך אדם לעבוד בהם הן בגשמיות … להמשך קריאה
א תרל"ט ב ב"ה ג וישלח יעקב מלאכים לפניו כו'. ומקשים למה הקדים לשלוח לפניו לעורר השנאה. אבל התירוץ הוא כי רצה להמשיכו לחו"ל וכשיבוא לארץ ישראל יהי' בכל השלימות כמ"ש ויבוא יעקב שלם כו'. וגם זה אמת כי בודאי יעקב אע"ה בעצמו לא נתירא מפניו וכשהי' נכנס לא"י ועלה במדריגה עליונה לא הי' לעשו … להמשך קריאה
א תרל"ח ב ב"ה ג וישלח יעקב מלאכים כבר כתבנו מזה במ"א. ותוכן הדברים כי בחי' המלאך הוא כחות הטבע כמ"ש חז"ל אין עשב בארץ שאין לו מזל ברקיע ואומר לו גדל כו'. וכן תיקון המעשים בימי המעשה ועשית כל מלאכתך וכמ"ש חז"ל שמכל מצוה נולד מלאך. אבל פנימיות איש הישראלי הוא למעלה מבחי' המלאכים … להמשך קריאה
א תרל"ז ב ב"ה ג במדרש בפסוק ויבא יעקב שלם כו' ויחן כו' נכנס בע"ש עם דמדומי חמה כו'. דרש מלשון ויחן. וגם שלום הוא שבת כידוע. וביאור הענין כי כל ירידת יעקב לחו"ל הי' ענין ימי המעשה. וע"י העבודה רבה שהי' לו שם. זכה אח"כ לבחי' השבת בשלימות. וז"ש בשש צרות יצילך ובשבע לא … להמשך קריאה
א תרל"ו ב ב"ה ג לא יעקב יאמר עוד שמך כו' כי שרית כו'. וב' שמות אלו זכו בהם בני ישראל. והם בחי' הגוף והנשמה. כי צריך כל אדם לתקן הגוף עד שיחול עליו כח נשמתו ואז נק' ישראל. וענין מלחמת יעקב עם המלאך כי נשמת אדם גדלה מעלתה מהמלאך כידוע. רק שזה בבחי' הנשמה … להמשך קריאה
א תרל"ה ב ב"ה ג מלאכים לפניו. מלאכיו יצוה לך כו' דכתיב גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו. דאיתא מי גדול השומר או הנשמר כו'. ואנו רואין כי המלאכים מעלתן גבוה מבני אדם. והכל אמת כי בנ"י במעשיהם מעוררין כח המלאכים כדאיתא שאין המלאכים מתחילין בקדושה עד שבנ"י פותחין כו'. ואח"כ ע"י כח המלאכים … להמשך קריאה