שפת אמת, בראשית, וישלח ט׳

א

תרל"ט

ב

ב"ה

ג

וישלח יעקב מלאכים לפניו כו'. ומקשים למה הקדים לשלוח לפניו לעורר השנאה. אבל התירוץ הוא כי רצה להמשיכו לחו"ל וכשיבוא לארץ ישראל יהי' בכל השלימות כמ"ש ויבוא יעקב שלם כו'. וגם זה אמת כי בודאי יעקב אע"ה בעצמו לא נתירא מפניו וכשהי' נכנס לא"י ועלה במדריגה עליונה לא הי' לעשו שום שליטה עליו. אכן לטובתינו זרע ישראל רצה לכנוס בעובי הקורה וללחום מלחמות עשו בכל הג' אופנים לפיוס ולדורון ולמלחמה כו'. ולכן נתירא כמ"ש בזוה"ק ע"י שהכניס עצמו לסכנה ע"ש. וע"ז תירץ א"ע באמרו ואתה אמרת היטב איטיב כו' ושמתי את זרעך כו'. וכבר פרשנו במ"א פי' היטב איטיב עמך שהשי"ת מטיב עם כל. באמצעיות אבינו יעקב. וכ"פ קטנתי מכל החסדים כו' האמת אשר עשית את עבדך. כלומר באמצעות עבדך אתה פועל ישועות וחסדים ואמת. ואני קטן מכל זה. אך כאשר חפצת עשית. והרגיש אבינו יעקב איך כל העולם תלוי בו ולכן הכניס עצמו לכל אלה המקומות להכין לדורות אחרים כנ"ל:

ד

וכתב במדרש ויבוא יעקב שלם וכו' ויחן את פני העיר שנכנס בע"ש כו'. כי אחר תיקון כל השלימות נמשך הארה מעולם העליון והוא שבת מנוחה מעין עוה"ב. וזה הי' שינוי שמו של יעקב שיש גם לכל איש ישראל ב' שמות בעוה"ז ובעוה"ב. והנה יעקב זכה להמשיך שם עליון לעצמו בהיותו בעוה"ז. [וזה ענין יעקב אבינו לא מת כו'] ולכן כל המלחמות מלבן ועשו נלחם בשמו הראשון שהוא חלק הגוף. ואח"כ נכנס לשבת שהוא כח הנשמה. וכמו כן נמצא נקודה מזה לכל איש ישראל בשבת קודש פורס סוכת שלום:

ה

בפסוק ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך אח"כ ג"כ למצוא חן בעיני אדוני. ומסתמא אמר אמת. אכן נראה שרצה להמשיך את עשו ג"כ כמ"ש הגדה לשון המשכה כגידין. ובודאי עשו לא הי' יכול להיות כיעקב. אך אם הי' דרכו של יעקב טוב בעיניו והיה מבטל עצמו אליו. הי' לו ג"כ תיקון. וזה עצמו ענין לדורון שפי' רש"י. וצריך כ"א להכין עצמו נגד היצה"ר באלה ג' דרכים ללחום ולא להניחו לשלוט עליו ח"ו. ועכ"ז לא יסמוך על עצמו רק לבקש רחמים ותחנונים לפני הבורא ית' להצילו מיצה"ר ותחבולותיו כמ"ש אם אין הקב"ה עוזרו לא יכול לו. וגם לדורון פי' לעורר רחמנות גם על תאוות רעות למה יהי' נמצא בעולם דברים שקרים ונפרדים מן השורש הלא הכל שלו והכל מעשי ידיו של הבורא ית' והכל לכבודו ברא. לכן צריך כל אחד לבקש לתיקון הכולל לבד תיקון עצמותו ולתקן ג"כ היצה"ר ולהכניע כל הסט"א וזהו לדורון:

ו

בפסוק ויאבק איש עמו אמרו חכמים שהעלו אבק עד כסא הכבוד. ביאור הענין כי כל האומות נמשך להם שפע ע"י השרים למעלה ובנ"י חלק ה' עמו. נמצא כי יעקב אבינו צריך להיות לו עלי' על השרים העליונים. וזה הי' המלחמה לראות כ"א עד כמה כחו מגיע. וז"ש (בגליון רש"י) ויאבק לשון אביקה כמ"ש במדרש מן דא את מדחיל לי אנא כולי' אש כו'. כי באמת אדם השלם למעלה מן המלאך רק אם הוא איש אמת. לכן יעקב שנאמר בו תתן אמת ליעקב נתעלה מן המלאך בפועל ממש:

ז

בפסוק ויקרא לו אל כו' הקב"ה קראו ליעקב אל. הענין הוא מ"ש בגמ' ויקרא אלקים לאור יום קריא רחמנא לנהורא ופקדי' אמצותא דיממא כו'. פי' שקריאה לשון חבה וידיעה ודביקות. וזה שניתן להאור כח ושליטה על היום נקרא קריאה כנ"ל. וכמו כן ניתן זאת הדביקות בעניני האלקות ליעקב אבינו. כי העוה"ז אם כי הוא גשמיי יש בו כח אלקות. וצריך להיות נמצא בעולם איש שיוכל להמשיך כח אלקות הנ"ל. וזה בכלל ברכת יצחק ויתן לך האלקים ודרשו חכמים יתן לך אלהותו כו' פרשנו שם שיהי' השפעות שלו דביקין בשורש האלקות והוא עיקר הברכה. וזכה אבינו יעקב בכאן יותר מכל הצדיקים שכתבו חכמים אין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם וכאן ייחד הקב"ה שמו עליו. והטעם כי יעקב אבינו הוא כלל ישראל ועל הכלל הקב"ה מייחד שמו כמו שאנו אומרים אלקינו ובכאן נתקיים הבקשה שביקש יעקב אע"ה והיה ה' לי לאלקים. היינו שנתייחד שמו ית' עליו. ולכן סמך הכ' ענין דינה שאמרו חכמים שנענש על שלא קיים נדרו שעכשיו שנתקיים והי' ה' לי לאלקים הי' צריך לקיים נדרו מיד כנ"ל: