שפת אמת, בראשית, וישלח כ״ב

א

תרנ"ב

ב

ב"ה

ג

עם לבן גרתי ואחר עד עתה. דכתיב אחור וקדם צרתני. והם ב' יצירות שכתב רש"י וייצר בב' יודי"ן יצירה בעוה"ז ולעוה"ב. והוא בחי' יעקב וישראל. ב' יודין. יעקב הוא תיקון הגוף בבחי' אחור והוא מלמטה למעלה. לכן האדם אחרון למעשה וראשון במחשבה ולתקן הגוף עד שיאיר בו הארת הנשמה זה עשרה מלמטה למעלה י' עקב ובבחי' זו הי' עבודת יעקב עם לבן גרתי כ' רש"י ב' פירושים שהי' גר. ושמר תרי"ג. כי תיקון בחי' אחור הנ"ל הוא להיות בעוה"ז כגר שלא יתדבק באלה הדברים הגשמיים. ועי"ז הגירות בעולם יכול לשמור התרי"ג מצות. עוד פי' הגירות שכל הירידה בעוה"ז למשוך ניצוצי קדושה שנתפזרו באלה המקומות. וכ"ז בחי' ואחר עד עתה. ואח"כ כשזוכין אל הנשמה שם ישראל והוא דרך ישר עשרה מלמעלה למטה לי ראש. והם ב' היודין שרמז להם שתי האותות שיש בכל איש ישראל כדכתב בזוה"ק שבת ומילה ותפילין ומילה ע"ש בתקונים. וכתיב מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל. ואמר אמו"ז ז"ל שהם ב' בחי'. בבני ישראל הפשוטים שעבודת הבורא להם במקרה נק' אהל. ומשכנותיך ישראל הם בקביעות כו'. ולפי מ"ש יתכן לפרש כנ"ל אוהליך בחי' יעקב תיקון יצירה דעוה"ז להיות רק גר בדירת ארעי. ומשכנותיך ישראל הוא הכנה דיצירה דעוה"ב שזה עיקר חלק המוכן לבני ישראל:

ד

בפסוק ויחן את פני העיר כו'. איתא חן מקום על יושביו כי ארץ ישראל מיוחד לבני ישראל ולאבותינו הקדושים ומצא מין את מינו דכתיב בחר ה' בציון כו' וכתיב יעקב בחר לו כו'. ולכן כתיב לא יטוש את עמו ולא יעזוב את נחלתו כי זה בזה תלוי. ובכח האבות נעשה ארץ הקדושה מקום קדוש להיות בו משכן כבודו ית"ש. וז"ש אשרי יושבי ביתך. כמו שדרשו חז"ל בשעיר החורי יושבי הארץ שטעמו כו' שהם היו מבינים בגשמיות הארץ לעשותו ישוב. ובני ישראל עושין ישוב הפנימי ולכן נתראין יושבי ביתך שיודעין ומבינים המקום המוכן לקדושה וכ' אוה למושב לו וזה נגמר ע"י האבות ודוד המע"ה כמ"ש עד אמצא מקום לה' כו':