שפת אמת, בראשית, וישלח כ״ח

א

תרנ"ח

ב

ב"ה

ג

עם לבן גרתי ואחר עד עתה. כבר כתבתי במ"א ע"פ הפסיק אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה והם ג' בחי' נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר. והם בחי' נפש רוח נשמה. ועיקר תיקון הנפש בכח המצות לתקן בחי' הגוף שנקרא אחור. וקדם בחינת הרוח. ולפי שהרוח יש בו השתתפות עם הנפש כמ"ש ז"ל כי הרוחות פוקדין הנפש בקבר והם בחי' מעשה במצוה. ודיבור בתורה. אבל בחי' מחשבה בכח הנשמה הוא חלק אלוה ממעל. ולזה צריכין סייעתא דשמיא הרבה לפי שהוא לגמרי רוחניות היפוך לגמרי מן הגוף. לכן צריך להיות ע"י יסורין והוא להשיג הדרך חיים אחר חטא אדה"ר שנגזר המיתה ולפי שיעקב תיקן החטא זכה לחיים כמ"ש ויחי יעקב ואחז"ל יעקב אבינו לא מת. וע"ז איתא הרוצה שיחי' ימית את עצמו. ויעקב אבינו הכין כל אלה הג' דרכים לבני ישראל. כשהי' אצל לבן תיקן בחי' אחור. ז"ש ואחר עד עתה בכח תרי"ג מצות. ועתה התחיל בחי' קדם כששב לארץ ישראל. וזכה לשם ישראל. והיסורים אח"כ שעברו עליו מיוסף. הי' לתקן הנשמה וזכה לשם ישורון שהוא כמ"ש עשה האדם ישר:

ד

בפסוק קטנתי כו' ומכל האמת כו'. דכתיב תתן אמת ליעקב והוא מתנה מן השמים כי עוה"ז עלמא דשיקרא. ואיתא במדרש חותמו של הקב"ה אמת. לכן מי שיש בו בחי' אמת הרי זה עדות שיש בו כח אלקות כמ"ש חז"ל אין אמת אלא תורה. פי' שא"א להשיג דבר אמת רק בכח החורה. וכל מעשה האדם א"א להיות אמת בלי שפת שקר ופני' ונגיעה רק בכח התורה. לכן בנ"י כתיב בהם אנכי נטעתיך שורק כולו זרע אמת. בכח ברית מילה. ובכח ברית הלשון ע"י התורה זכו לשפת אמת. ושניהם נקראו ברית. המעור והלשון. שהם עדות שיש להם התקשרות באלקים אמת. ויעקב נטע נטיעה זו של אמת בבני ישראל. וז"ש קטנתי כו' שהוא הי' איש אמת. אבל רצה שיהי' נשאר כח אמת בזרעו אחריו. ועתה הייתי לשני מחנות. וירא שלא יתערב בהם שפת שקר. אבל באמת זה עצמו בחי' אמת שאין לו סוף וגבול. ולפי שהי' בו נקודה של אמת והיא נחלה בלי מצרים כמ"ש שפת אמת תכון לעד נשאר בבניו עד סוף כל הדורות:

ה

עוד לפ' הנ"ל קטנתי מכל החסדים ומכל האמת. דהנה אברהם אע"ה הי' בחי' חסד ויצחק בחי' דין ויעקב כולל ב' המדות. וכשהי' בחו"ל היה תיקון בחי' החסד לאברהם כמו שמצינו שגם אאע"ה יצא לחו"ל כי בחי' החסד הוא התפשטות לקרב הכל. ועתה התחיל לתקן בחי' יצחק ע"ה לכן כתיב מחנה אלקים זה. לכן נתירא בשובו אל א"י שהיא על דינא קיימא. וב' אלו הם ב' מחנות. והנה כתיב כל ארחות ה' חסד ואמת. והם בחי' תרי"ג אורחין דאורייתא ונחלקים לרמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת. לכן ארחות גי' תרי"ג וב' כללים של מ"ע ומל"ת. ויעקב זכה לכל ארחות ה'. לכן כתיב באברהם ויצחק בכל מכל שיש להם אחיזה בכל ארחות ה' זה במ"ע וזה במל"ת. ויעקב כתיב בי' יש לי כל. כל ארחות ה' כנ"ל. והם תרי"ג אורחין המתפשטין מנש"ב. גי' כל. ובחי' מ"ע נקרא חסד שרמ"ח איברים הם כלים לקבל שפע קודש מהנשמה. ומל"ת הם שס"ה גידין להשמר שלא יתפשט האור למקום אחר לכן נק' אמת. וראינו כי יעקב שנקרא איש תם ומ"מ נשאר גיד אחד שלא ניתקן לגמרי. משום שבחי' מדה"ד א"א לתקן בשלימות עד לעתיד. לכן כתיב על כן לא יאכלו כו' כי נגע בכף כו' פי' כיון שיעקב לא תיקן זאת אין באפשרות לתקן עד לעתיד [כמ"ש ויזרח לו השמש שהוא רמז לתיקון העתיד לבוא ב"ב]: