שפת אמת

א תרנ"ב ב ב"ה ג במדרש בזעקך כו' כינוסו וכינוס בניו הצילו כו' נסו ואין רודף זה עשו כו'. כי הכינוס הוא העדות בין צדיק לרשע. כי בסט"א איתא שרי בחיבורא וסיים בפרודא ולכן כתיב נסו כו' רשע לשון יחיד ולבסוף נסו לשון רבים. כמ"ש בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו. ובצדיקים להיפוך וצדיקים … להמשך קריאה

א תרנ"א ב ב"ה ג במדרש צדיקים מבקשין לישב בשלוה בעולם הזה השטן מקטרג לא דיין כו'. פי' שרצה יעקב אע"ה לתקן כמו שיהי' לעתיד מבורר גם בעוה"ז הנהגתו ית'. והנה ג' שמות יש יעקב ישראל ישורון. יעקב בחי' הגוף. ישראל בחי' הנשמה ושורש שבשמים. וישורון הוא התחברות הנשמה והגוף. מעין מ"ש האלקים עשה את … להמשך קריאה

א תר"נ ב ב"ה ג בפסוק והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה. כי כל עבודת השבטים הי' לברר תערובות טוב ורע. והוא עבודת השדה להוציא החיות שנמצא גנוז. וצריך חרישה וזריעה. וקצירה וברירה להוציא התבואה מפסולת וקש. וכמו כן הוא בפנימיות כמ"ש נירו לכם ניר. ובאמת הי' זה שורש הגלות במצרים בחומר ובלבנים כ"ע בשדה. … להמשך קריאה

א תרמ"ט ב ב"ה ג במדרש תני כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו דכתיב אלה תולדות יעקב יוסף. משמע כי רק יוסף הוא נקרא תולדות יעקב. והיינו שיש נקודה מיוסף הצדיק בכל איש ישראל כמ"ש ועמך כולם צדיקים. וכפי כח הנמצא בישראל מיוסף נקראו תולדות יעקב. והוא כינוס בניו. כמ"ש קמה אלומתי וגם נצבה. כי … להמשך קריאה

א תרמ"ח ב ב"ה ג וישב יעקב כו' ובמדרש המוץ והתבן מדיינים כו' דכתיב מאלמים אלומים בתוך השדה כו' דחז"ל אמרו אברהם קראו הר ויצחק שדה ויעקב בית. והם בודאי שלשה תקונים זה אחר זה כי אברהם הי' הראשון כדכתיב ימצאהו בארץ מדבר שהי' העולם תהו. והוא הי' המתקן הראשון שמקודם צריכין לבער הרע ולהיות … להמשך קריאה

א תרמ"ז ב ב"ה ג במדרש וישב יעקב תני כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו כו' מה כתיב למעלה ואלה המלכים כו' דכתיב הלא אח עשו ליעקב ואוהב את יעקב כו'. דאיתא במדרש תולדות ראויה היתה רבקה להוליד י"ב שבטים. ע"ש שדורש י"ב לשונות שני גוים ושני לאומים לאום מלאום ורב יעבוד צעיר כו'. א"כ … להמשך קריאה

א תרמ"ו ב ב"ה ג במדרש בפסוק וישבו לאכל לחם עבירתן של שבטים תקוה לעולם זכורה לעולם כו' להאכיל לחם ע"ש. מגיד המדרש כי כל מחלוקת השבטים הי' לתיקון העולם. דאיתא במדרש ביקש יעקב לישב בשלוה כו' פי' מו"ז ז"ל כי הצדיקים מבקשים להיות גם בעוה"ז נגלה הארה האמיתית כו'. והענין הוא כי השבטים הם … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב ב"ה ג במדרש בזעקך יצילוך כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו ואלופיו. פי' בכל עת שהסט"א רודפת אחר הצדיק. הוא שיש בה איזה נצוצות שצריך הצדיק להוציא בלעו מתוך פיהם וכשמקבץ אותן הנצוצות קדושות שנמצא בם באה הישועה. וכ"כ והרשעים כים נגרש כו' השקט לא יוכל. שנמצא בהם מעורב קצת חיות. כמ"ש … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב ב"ה ג וישב יעקב ברש"י ובמדרש משל המרגליות שנפלה בין החול. והענין הוא שע"י הרדיפות שהי' לו מעשו בא לכלל ישוב ולכן הוצרך לחשוב אלופי עשו שמזה בא השלימות ליעקב כענין לאום מלאום יאמץ. ובזוה"ק רבות רעות צדיק לצדיק לא נאמר כו'. פי' שע"י הרבות רעות נעשה ונגמר הצדיק כמ"ש עוד שם … להמשך קריאה

א תרמ"ג ב ב"ה ג וישב יעקב בארץ מגורי אביו פירש בזוה"ק מלשון יראה כו'. כי הנה חכמים הגידו כי האבות היו כל אחד ענין מיוחד אברהם בחי' אהבה וחסד. ויצחק בחי' יראה ודין. ויעקב אע"ה הי' כלול מב' הבחי'. לכן נאמר כי עד עתה הי' תהלוכות יעקב בבחי' אהבת חסד ולכן הי' בבחי' הליכה … להמשך קריאה

א תרמ"ב ב ב"ה בקיצור ג במדרש כינוסו וכינוס בניו הצילו. עפ"י הפסוק בזעקך יצילוך קבוציך. כי כל זמן שהיה בעשו קצת נצוצי קדושה הי' לו כח לרדוף. וכן כל הרדיפות של האדם כדי להוציא השייך לו. וע"י שכינס הוא ובניו. והוציאו מהם כל הכח. ממילא וילך אל ארץ. כי נשאר קש ומוץ בלבד שידפנו … להמשך קריאה

א תרמ"א ב ב"ה ג במדרש בזעקך כו' כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו כו'. הענין הוא עפ"י המשנה כל כנסי' שהיא לשם שמים סופה להתקיים כו'. כי ראינו עשו ישב אצל אביו בארץ כנען ובסוף וילך אל ארץ כו'. כיון שלא הי' כוונתו לשם שמים. ויעקב אע"ה שהי' כל הימים האלו מפוזר ונרדף. ובסוף … להמשך קריאה

א תר"מ ב ב"ה בקיצור ג במדרש כינוסו וכינוס בניו כו'. דבעשו כתיב וילך אל ארץ מפני יעקב. כי הוא הי' כל הזמן אצל אביו. אעפ"כ הי' דרך שסופו קוצים. והצדיקים הולכים בדרך שסופו מישור. ויעקב אע"ה הכין עצמו לקבל הגלות כמ"ש בזוה"ק מגורי לשון יראה ופחד. שהגם שהיה בפחד מקיום שט"ח גר יהי' זרעך. … להמשך קריאה

א תרל"ט ב ב"ה ג במדרש בזעקך כו' כינוסו וכינוס בניו כו'. דהנה ביעקב כתיב שנולדו לו הבנים בפדן ארם. ולבסוף וישב יעקב כו'. ובעשו נולדו לו האלופים בארץ כנען. ואח"כ כתיב וילך אל ארץ מפני יעקב. כי הכל הולך אחר החיתום והגמר. וכל הכח של עשו ואשר נתיירא יעקב ממנו הכל היה בהיותו בדרך … להמשך קריאה

א תרל"ח ב ב"ה לשבת חנוכה ג וישב יעקב בארץ מגורי אביו כו' במדרש בזעקך כו' כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו כו'. אמת הדבר כי אדם נברא בעוה"ז לתקן עולם הפירוד לכן צריך להיות פיזור הנפש בכל עניני העולם שבאמצעות האדם יתוקן הכל. אמנם סוף התיקון לא יוכל להיות רק ע"י ביטול להשורש והוא … להמשך קריאה

א תרל"ז ב ב"ה ג במדרש בזעקך יצילוך קבוציך כו' כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו ואלופיו כו' כולם ישא רוח כו'. פירוש אף כי הכתוב נאמר בתוכחת ישראל. רק עיקר המכוון שהכל תלוי בכח הכינוס כמאמר חכמים כנסי' שהיא לשם שמים סופה להתקיים. והנה עשו הרשע היה אצל אביו כל השנים הללו. ויעקב הי' … להמשך קריאה

א תרל"ו ב ב"ה ג ברש"י ממדרש ראה יעקב כל האלופים נתיירא אמר לו הקב"ה ניצוץ אחד משלך כו' בית יעקב אש כו' עשו לקש כו'. פי' כי ע"י שראה כח אלופי עשו נתחזק כחו. וכינס כל הכחות להלחם נגדו. וז"ש ולאום מלאום יאמץ כי ע"י התחזקות כח היצה"ר נתוסף כח ביצ"ט להלחם נגדו. וכן … להמשך קריאה

א תרל"ה ב ב"ה ג ביקש לישב בשלוה כו'. לא דיין שמתוקן להם עוה"ב כו' בעוה"ז. לכן קפץ עליו רוגזו של יוסף. מקודם עבר על יעקב אע"ה מה שעבר להינצל מעשו ולבן. כמ"ש הצילני נא כו'. ואח"כ כשניצל מהם והפריש עצמו מסט"א. עתה בא לתקן את כל אשר עבר עליו. ודבר זה נוהג בכל אדם … להמשך קריאה

א תרל"ד ב ב"ה ג במדרש כינוסו וכינוס בניו כו'. דהנה עבודת יעקב אצל לבן הי' בחי' ימות החול ימי עבודה ועתה וישב יעקב בחי' שבת קודש. והעצה ע"י הכינוס כדאיתא דאתאחדת ברזא דאחד. וכינוס בניו הוא יוסף כי בית יעקב אש כו'. פי' תורה שבכתב. כדכתיב כה דברי כאש כו'. אבל להמשיך חיות התורה … להמשך קריאה

א תרל"ג ב ב"ה ג תולדות יעקב יוסף. דכתיב בית יעקב אש כו' יוסף להבה כו'. יעקב הוא התורה כה דברי כאש והוא למעלה מהטבע. רק העצה להיות נכנס אור התורה בנפש האדם. הוא על ידי החשק והתלהבות. והוא בחי' יוסף הצדיק. וז"ש רש"י ע"י להבה שולט למרחוק. כי מצד החשק. מה שאדם מרוחק יותר … להמשך קריאה

א תרל"ב ב ב"ה ש"ק וישב וחנוכה. ג במדרש ביקש לישב בשלוה כו'. כי הצדיק כל מגמתו להמשיך הקדושה בעולם הזה והטבע ג"כ. ומקודם צריך לתקן עצמו בלי נגיעה בעוה"ז. וז"ש כשהצדיקים יושבין בשלוה פי' שדבקים בשורשם בלי שייכות למקום הפירוד ח"ו. אז מבקשין לישב בשלוה גם בעוה"ז כנ"ל. והנה יעקב אע"ה הי' למעלה מהטבע. … להמשך קריאה

א תרל"א ב ב"ה ג וישב בחי' שבת שעד עתה הי' עבודות קשות לדחות קליפות עשו ולבן ושכם. ועתה נתישב בשורשו כנודע בחי' שבת שהוא הביטול להשורש וז"ש כינוסו וכינוס בניו הצילו כו' כמ"ש בשבת אתיחדת ברזא דאחד ועי"ז מתעברין מינה כו'. וכ"כ וילך אל ארץ מפני יעקב כו' ובמדרש לא שלותי כו' ויבוא רוגז. … להמשך קריאה

א תרס"ה ב ב"ה ג כבר כתבתי בשם מו"ז ז"ל עמ"ש ויצר לו הגם שהבטיחו הקב"ה רק יעקב רצה להיות נושע מצד התפלה שבזה יש שייכות לאדם בזו הישועה לא מצד הבטחת הנס ע"ש. ויש להוסיף על זה כי באמת אם הבטיחו הקב"ה. למה הביאו אותו מן השמים להיות עשו רודף אחריו. רק באמת זה … להמשך קריאה

א תרס"ד ב ב"ה ג ויירא ויצר במדרש הבחור שבאבות ושבנביאים אע"פ שהבטיחן הקב"ה נתייראו. פי' שהקב"ה אמר לו והנה אנכי עמך וכן למרע"ה אהי' עמך. ומזה עצמו ידעו כי היו צריכין לסייעתא דשמיא טובא כמ"ש עמו אנכי בצרה. וכעין שכ' עזוב תעזוב עמו דרשו חז"ל אם אמר עליך המצוה פרוק אין נזקק לו. דהמצוה … להמשך קריאה

א תרס"ג ב ב"ה ג במ"ש לעיל פי' עם לבן גרתי תרי"ג מצות שמרתי. שהם תיקון הגוף כי המצות אין יכולין לקיים רק בשותפות הגוף. ואלה התקונים בבחי' צאן עבד שפחה שור וחמור הם בחי' בשש צרות יצילך שבאלה המדריגות צריכין הצלה. והם ימי המעשה שצריכין תיקון לכן נקראו ימי המעשה. אך שם ישראל מיוחד … להמשך קריאה

א תרס"ב ב ב"ה ג בפסוק עם לבן גרתי אמרו חז"ל תרי"ג מצות שמרתי. כי המצות יש בהם ב' ענינים למטה בפשטות המצוה שמירה לגוף ונקרא בחי' גירות. והם שומרים רמ"ח ושס"ה איברים וגידים שלא יטבעו בטבע החומר. אבל עיקר המצות התקונים הנעשים למעלה בשורש הנשמה. לכן צריכין לעשות המצוה בדחילו ורחימו. בחי' היראה מצד … להמשך קריאה