שפת אמת

א תרל"ד ב ב"ה ג וישלח יעקב מלאכים כו'. בזוה"ק כי מלאכיו יצוה לך כו' יצ"ט ויצה"ר. פי' שגם יצה"ר לטובה כי יותר נשמר האדם ממנו מיצ"ט. ובזה מובן איך קיבל עשו השליחות ע"י מלאכים. אך כי איתא שמן המצות נבראים מלאכים. וכמו כן משמירת ל"ת נבראו מלאכים מצד זה שיוכלו לתקן מה שנצרך לאדם … להמשך קריאה

א תרל"ג ב ב"ה ג שם ישראל כי שרית כו'. ובודאי נשאר כח זה בכל איש ישראל אשר כל העולמות תלוין במעשיו. ובזוה"ק מלאכיו יצוה לך לשמרך פי' על יצ"ט ויצה"ר. כי כל רצון פנימי הוא נקודה חיות מהשי"ת שנשתלח בעוה"ז לכוונה מיוחדת ונק' מלאך. ויש מלאכי חוץ לארץ וארץ ישראל כמ"ש חז"ל ויפגעו בו … להמשך קריאה

א תרל"ב ב ב"ה ג ויבא יעקב שלם כו' ויחן את פני העיר. במדרש ע"ש הי' וקבע תחומין כו' כי ההליכה לחו"ל הוא בחי' ימי המעשה ועבודה. וחזרתו הוא לבחי' שבת. והכל היה כדי להמשיך גם בחי' המעשה לבחי' שבת [וזה נק' ע"ש]: הסבר על זכויות יוצרים שפת אמתרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה

א תרל"א ב ב"ה ג ויחן את פני העיר במדרש ע"ש הי' וקבע תחומין כו'. פי' זה [כאן נחסר מעט בכת"י] כי שבת הוא לפי עבודת ימות החול כי כתיב ששת ימים תעבוד כו' כל מלאכתך ויום השביעי שבת פי' שבת הוא עליות כל דבר וביטולו להשורש שהוא חיות השי"ת כח הפועל בנפעל. ומ"מ ע"כ … להמשך קריאה

א תרס"ד ב ב"ה ג במדרש צמאה לך נפשי כמה לך בשרי כשם שנפשי צמאה כך רמ"ח איברים כו'. כבר כתבתי במ"א כי לפי שהי' הצמאון שלו בנפש ובגוף. כך נראה לו החלום. כי הסולם רומז לבחי' הגוף רמ"ח ושס"ה שהם תיקון המלבוש. וה' נצב עליו הוא בחי' הנשמה והתורה. וע"ז ביקש ונתן לי לחם … להמשך קריאה

א תרס"ה ב שיעקב בחר לו הנהגה עליונה בחי' ה' נצב עליו. וזה עצמו הנדר והי' ה' לי לאלקים שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף כמו שזכו בנ"י אחריו שאמר הקב"ה אנכי ה' אלקיך. עליך ייחד שמו ביותר. ויעקב אבינו נתן נפשו ע"ז. ומרע"ה הוציאו מכח אל הפועל במתן תורה שנק' השי"ת לעולם אלקי ישראל. … להמשך קריאה

א תרס"ב ב ב"ה ג איתא במדרש אמור דיעקב אע"ה לא רצה לעלות על הסולם ע"ש ובמדרש תנחומא כאן. ודבר זה מצינו בבחיר שבאבות ובבחיר שבנביאים שגם מרע"ה אמר אם אין פניך הולכים כו' ולא רצה בהנהגת המלאך וכן הסולם רומז על הנהגת הטבע ע"י השרים שלמעלה. אבל יעקב בחר לו יה כתיב. והוא הנהגה … להמשך קריאה

א תרס"א ב ב"ה ג במדרש אז תלך לבטח. כי באמת ברח יעקב מפני עשו. אעפ"כ כתיב ויצא וילך לא בלשון בריחה כי הבוטח בה' באמת מבין כי מה' מצעדי גבר ולא יתלה הדבר במקרה זהו בחי' יעקב איש תם כמ"ש רש"י בפסוק תמים תהי' קבל הכל בתמימות. ולא נשתנה כלל ע"י בריחה זו וזה … להמשך קריאה

א תרנ"ח ב ב"ה ג במדרש נטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאולתן של בנים אתה אמרת והי' ה' לי לאלקים חייך כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן לבניך בלשון הזה והי' ביום ההוא יצאו מים חיים. והיה ביום ההוא יוסיף שנית ידו כו'. דכתיב תתן אמת ליעקב אמת כולל מראשית עד אחרית אותיות … להמשך קריאה

א תרנ"ז ב ב"ה ג ויפגע במקום ויקח מאבני המקום. במדרש פגיעה זו תפלה מפני מה מכנים שמו של הקב"ה מקום שהוא מקומו של עולם. וזה יסוד התפלה כמ"ש חז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל כי עיקר עבודה של תפלה לברר כי הוא מקומו של עולם. וזהו ויקח מאבני המקום כמ"ש שהאותיות … להמשך קריאה

א תרנ"ו ב ב"ה ג במדרש והנה סולם זה סיני כי התורה היא משיבת נפש ומלמדת איך להעלות כל הדברים אל השורש כי באורייתא ברא קוב"ה עלמא ויש בתורה הרבה פירושים פרד"ס והם כמו סולם מדריגה אחר מדריגה עד השורש העליון. אכן מ"ש עולים ואחר כך יורדים נראה שהוא לרמוז ליעקב אבינו ע"ה. כי עתידין … להמשך קריאה

א תרנ"ה ב ב"ה ג במדרש צמאה לך נפשי כו' כשם שנפשי צמאה כך רמ"ח איברים שבי כו' כן בקודש חזיתיך. פי' כפי צמאון שנמצא באדם כך מגלין לו מן השמים. וכיון שיעקב אע"ה תיקן גופו להיות כל אבר מצפה לנבואה כמו הנפש. לכן נגלה לו ב' המדריגות. הסולם רומז לגוף. לכן יש בו מדריגות … להמשך קריאה

א תרנ"ד ב ב"ה ג איתא בגמ' המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים נחלת יעקב דכתיב בי' ופרצת ימה כו'. כי הנה אמרו חז"ל יעקב תיקן תפלת ערבית. פי' מי שיכול לכוין לבו לתפלה כשהוא בצרה. הוא מדריגה גדולה. כי התפלה לשם שמים צריך שלא יתערב בו כונה אחרת. ולכן זה סימן שכל … להמשך קריאה

א תרנ"ג ב ב"ה ג סולם מוצב ארצה כו'. נראה שהוא רמז על מדריגת יעקב שנקרא אח"כ ישראל. שם יעקב מוצב ארצה. י' עקב. וראשו מגיע השמימה שם ישראל. לי ראש. וב' בחי' אלו ישנם בכל איש ישראל ועליהם כ' יעקב בחר לו. בחירה הוא מתוך התערובות. ישראל לסגולתו הוא אחר הבירור. וכ"כ אשרי תבחר … להמשך קריאה

א תרנ"ב ב ב"ה ג ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. כתיב אשרי אדם עוז לו בך מסילות בלבבם כו'. כי מראות הסולם עולים ויורדים נראה שהי' בחי' עה"ד. ויעקב נתדבק בעץ החיים וזהו עוז לו בך כ"ב אתוון דאורייתא. מסילות בלבבם הוא בחי' הסולם ב' לבבות שאחר החטא נתערב טוב ורע. לכן יש עלי' … להמשך קריאה

א תרנ"א ב ב"ה ג במדרש והנה ה' נצב עליו. י"א על הסולם וי"א על יעקב. ומסתמא ב' הפירושים אמת כי לפעמים על הסולם והוא בימי המעשה שההנהגה ע"י המלאך והוא במדריגות ושליבות וצמצומים רבים לכן יש לכ"א כך שליבות כו' ע"ש במדרש. אבל בשבת קודש ההנהגה מאתו ית' בלבד והיא המיוחדת לבנ"י. ובזה בחר … להמשך קריאה

א תר"נ ב ב"ה ג בסדר ויצא לא נמצא שום פרשה פתוחה וסתומה. וכ"ה בספרי מסורות כי לא יש סדר כזה בתורה זולת ויצא. ונראה דהרמז שלא פסק אבינו יעקב ולא הוסח דעתו מיציאתו לחו"ל עד שחזר ויפגעו בו מלאכי כו'. וז"ש וישבת עמו ימים אחדים שהיו כל הימים באחדות ודביקות בשרשו. [ויתכן ג"כ כי … להמשך קריאה

א תרמ"ט ב ב"ה ג ויפגע במקום וילן כו' אחז"ל שתיקן תפלת ערבית. אברהם אבינו תיקן תפלת שחרית דכ' וישכם כו' אשר עמד אין עמידה אלא תפלה. יצחק תיקן תפלת מנחה כו'. הענין הוא שצריכין אלה הג' תקונים בכל יום שהקב"ה מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית והאדם צריך לקבל התחדשות היורד בכל יום ולהיות … להמשך קריאה

א תרמ"ח ב ב"ה ג ויפגע במקום דרשו חז"ל שתיקן תפלת ערבית. ועמ"ש בפרשת חיי שרה מענין הג' תפלות שתקנו אבות כל אחד לפי מדתו. וכמו שהוא בכל יום כן הוא בסדר הדורות שאברהם אבינו הי' הראשון בחי' אהבה והוא רמז לביהמ"ק שבנה שלמה המע"ה. ובית שני לא הי' בהתגלות אהבה רק בבחי' היראה. ויעקב … להמשך קריאה

א תרמ"ז ב במדרש ויחלום כו' צמאה לך נפשי כמה לך בשרי כו' כן בקודש חזיתיך. כי אמרו חז"ל כשם שאי אפשר לבר בלי תבן כן א"א לחלום בלי דברים בטלים. ואם כי חלום זה נבואה היה. נמצא בו חילוקים שנתלבש במדריגות כמ"ש והנה סולם והנה מלאכי כו' והנה ה' נצב עליו. ויעקב אע"ה התדבק … להמשך קריאה

א תרמ"ו ב ב"ה ג בפסוק הארץ אשר אתה שוכב כו' דרשו חז"ל קיפל הקב"ה כל א"י תחתיו. כמו שאבינו יעקב היה כולל כל הנפשות. שהוא האדם שברא הקב"ה בעולמו ודמותו חקוק תחת כסא הכבוד. ממילא שייך לו זה המקום שכולל כל המקומות. ובגמ' המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים והאכלתיך נחלת יעקב … להמשך קריאה

א תרמ"ה ב ב"ה ג אמרו חז"ל שתיקן ת"ע. כי הנה פרשת ויצא הוא מה שהכין יעקב אע"ה תיקון ודרך גם למי שאינו זוכה להיות בפנים. כדורותינו שנתגרשנו מבית חיינו. ובאמת בכל מקום נמצא תיקון בכח התורה. והוא בחי' יעקב אע"ה תתן אמת ליעקב ואין אמת אלא תורה. והתורה נותנת מקום וקיום לכל דבר אשר … להמשך קריאה

א תרמ"ד ב ב"ה ג בפסוק סולם מוצב ארצה. לדייק הלשון מוצב ולא נצב. וגם דכתיב ארצה והול"ל בארץ. וחז"ל נתנו כלל כל מקום שצריך ל' בתחילתה הוסיף לה ה' בסופה וה"ל כמו לארץ. ע"כ נראה הפי' שאינו נצב מכבר רק שעכשיו הוא מוצב משמים לארץ. והרמז על הנהגת הטבע שהקב"ה מחדש בכל יום מעשה … להמשך קריאה

א תרמ"ג ב ב"ה ג ויפגע במקום תיקן תפלת ערבית. ויקח מאבני המקום אבנים הם אותיות שהתעורר על ידי התפלה. שם אותם בראשו ולבו. לכך ויחלום. כדאיתא במדרש כמה לך בשרי כו'. ונתקיים בו בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור כו' והקיצות היא תשיחך. כמ"ש ודברת בם בשבתך בלכתך בשכבך כו'. והנה בכל מקום יש אותיות … להמשך קריאה

א תרמ"ב ב ב"ה ג וירא והנה באר בשדה כו'. לכאורה וירא מיותר דהול"ל ושם באר בשדה. אך הכל רמז כי האבן גדולה שעל הבאר. הוא היצה"ר המסמא העינים. ואין רואין המקור מים חיים. זולת לזמנים ידועים שמתגלה פי הבאר. וע"י הכנסי' לשם שמים כמ"ש ונאספו כו'. וכן בשבת קודש שמתחברים כל הברואים באחדות וע"ז … להמשך קריאה

א תרמ"א ב ב"ה ג כבר כתבתי בשנים הקודמים. ומה שנתוסף בקצרה. כי יעקב אע"ה כולל כל הבריאה לכן צורתו חקוקה תחת כה"כ. וכמו שהוא כולל כו'. כן מקומו קיפל הקב"ה כל ארץ ישראל תחתיו. לכן הוצרך הוא לתקן כל המקומות. וישא יעקב רגליו הוא דרגין תתאין דילי' עד בני קדם שהוא השורש. וז"ש רש"י … להמשך קריאה