שפת אמת, בראשית, וישלח י״א

א

תרמ"א

ב

ב"ה

ג

בפסוק וישלח יעקב מלאכים לפניו ובפסוק קטנתי כו' ובמדרש בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע. כי כבר כתבנו במ"א ענין המלאכים שבבחי' הלבוש הם גדולים מאדם שגוף האדם הוא גשמיי. אבל פנימיות נשמת האדם הוא גבוה מהמלאכים כאומרם מי גדול השומר כו'. ובאמת כן עשה אלקים כדי להתודע כי אין שלימות בלתי אליו שהשלום שלו. לכן המלאכים צריכין סיוע מבני אדם כמאמר תנו עוז לאלקים. וב"א צריכין שמירה וסיוע מהמלאכים. וענין הסיוע עפ"י אמרם מכל מצוה נברא מלאך. כי רצונו של המקום ב"ה אשר הוא שולח עזרו מקודש נקרא מלאך. אכן האבות הן הן המרכבה והמה נתעלו כ"כ עד שגם המלבוש שלהם היה אלהות כמו המלאכים. וכמו כן זוכין בנ"י אחר מיתתם וכמ"ש לעתיד יאמר ליעקב כו' מה פעל אל. ואיתא אין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם וזה הטעם כיון שאין אלקותו ית' חל על האדם רק ע"י המלאכים הואיל ומלבוש הגוף מעכב. אבל יעקב אע"ה נתעלה דכתיב ויקרא לו אל אלקי ישראל וייחד שמו עליו בחייו ע"י שנתעלה מבחי' גשמיות כמ"ש כי שרית עם אלהים כו'. ושם ישראל הוא בהתפשטו צורת הגשמיות ולבש לבוש רוחני כענין שכתבו עולמך תראה בחייך. וקודם זה השלימות שלח מלאכים וז"ש לפניו. כי אח"כ לא הי' לעשו מגע כלל לבוא להלחם עמו. אך הוא רצה לעבור זו המלחמה עם עשו בעבור בנ"י לדורות אחרונים כידוע. וזה הבקשה קטנתי כו' כמ"ש במ"א הפי' שהרגיש כי פנימיות שלו הוא מאוד נעלה מהתלבשותו. והכלי שלו קטן מהכיל את רוב הדעת והמוחין השייכים אליו עד שבא להתלבשות חדש ונק' שמו ישראל כנ"ל. וכן הוא עבודת כל איש ישראל בעוה"ז בעבור שלעתיד צריך להיות מתוקן גם המלבוש. ומעין זה בשבת קודש על ידי הכנת ימי המעשה. וז"ש בשש צרות יצילך הכל הכנה כדי שבשבע לא יגע בך רע. וביעקב נתקיים כל זה בעוה"ז. וקצרתי כי מעין זה כתבתי כמה פעמים:

ד

קטנתי מכל החסדים. משמע שאין לו שום חלק בכל הטובות שעשה עמו הבורא ית'. כמ"ש במ"א כי כפי רצון האדם מנהיג אותו הבורא ית'. וזה החשבון אינו בכמות רק באיכות. והפי' כי הרגיש שכל תהלוכות שלו הכל בבחי' נפלאה שאינו עפ"י עבודת האדם רק בעזר אלוה והכל הוא להראות לו להניח זכותו לדורות אחרונים. ועמ"ש במ"א כבר:

ה

התקין עצמו לדורון לתפלה ולמלחמה. הוא בחי' בכל לבבך עבודה שבלב תפלה. נפשך מלחמה. מאדך דורון: