א מוצשב"ק ליל ד' ב איתא בספרים שם חנוכה ע"ש חנו כה, נראה לפרש דהנה כתיב ונגש הכהן ודבר אל העם ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם וברש"י אפי' אין בכם אלא ק"ש בלבד כדאי שיושיע אתכם, פירוש דהנה ארבע מלכיות הם מתנגדין למלכות שמים כמ"ש מהר"ל, ובכללם כל האומות הנלחמים … להמשך קריאה
א ליל ב' ב מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל, נראה דהענין הוא דמזוזה ונ"ח הם דוגמת יעקב ויוסף עפימ"ש והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה אש בלא להבה אינו שולט למרחוק, ומ"מ הוא שמירה שלא יקרב איש זר מפחדו שלא יהי' למאכולת אש וכענין שאמרו ז"ל על יונתן בן עוזיאל שכל עוף הפורח עליו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ליל א' ב הרגיל בנר הויין לי' בנים ת"ח, הזהיר במזוזה וכו' ומהרש"א דקדק למה בנר נקיט לשון הרגיל ובמזוזה לשון הזהיר, ונראה דהנה בלקוטי התורה מהאריז"ל בראשית ד"ה ולמה, וז"ל כי יש באדם ד' דברים מחשבה ואח"כ מהרהר להוציא משפתים זה המחשבה וזה קרוב לדיבור ואחריו הדיבור ואחריו מעשה והיינו נגד … להמשך קריאה
א ליל ד' ב קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה, ופי' קבעום להדליק נרות, ויש להבין למה מכנה מצות הנרות בלשון קבעום, ונראה עפ"י ש"ס ר"ה דאף שבטלה מגילת תענית חנוכה ופורים לא בטלו משום דאית בהו מצוה, ותיבטל איהו ותיבטל מצותה, משום פרסומי ניסא, וע"כ נרות שהוא לפרסומי ניסא הוא הקביעות שלא נשתנה ע"י החרבן … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה. ליל א' ב ברש"י פ' בחקותי בזמן שהאומות פושטין על ישראל אינן מבקשים אלא מה שבגלוי, כי כח האומות הוא בחיצוניות לבד, אך יוונים שיש להם כח החכמה שהיא נעלמת הי' להם שיטה גם על פנימית, וזה שטמאו כל השמנים שבהיכל, כי היכל הוא פנימי לפנים מפנימי כבזוה"ק פ' לך אשרי תבחר … להמשך קריאה
א ליל ח' ב ומצאו פך אחד של שמן שהי' חתום בחותמו של כהן גדול וכו', יש לפרש דהנה כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה הגיד דהיוונים בטומאה הם לעומת יעק"א ע"ה בקדושה, עכת"ד, וכן בדין כי שלש מלכיות הראשונות הם נגד אברהם יצחק ויעקב וא"כ יעקב הוא לעומת יון, והנה יעקב מדתו אמת והיוונים מדתם הטעאה … להמשך קריאה
א יום ב' דר"ח טבת. ב הנה החודש הזה מזלו גדי וטבעו הקפיצה וכמו ששנינו הכלב וגדי שקפצו מראש הגג וחכמי האמת אמרו שזה רומז על קין והבל ולפי דברי בראשית רבה לא עשה הבל בעולם אלא עד החנוכה, ויתבאר עפ"י מה שהגדנו במק"א שהשמות של קין והבל מורים על מהותם, שקין הוא מלשון קנין … להמשך קריאה
א ליל ז' ב כתיב ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דקדק דלבבכם הפירוש שני לבבות יצ"ט ויצה"ר, וכמו דכתיב במצות הקהל באזניהם דרשינן מיני' שחרש באזנו אחת פטור ולא אמרינן אזניהם דכל ישראל, א"כ ה"נ לבבכם לא אמרינן לב כל ישראל, וע"כ השני לבבות שבאדם היינו יצ"ט ויצה"ר, ואיך שייך … להמשך קריאה
א יום א' דר"ח טבת ב הנה היוונים גזרו על ישראל גזירות רעות, וביחוד על חודש שבת ומילה, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דקדק בשלמא על שבת ומילה שזה ענין מיוחד לישראל במה שהם למעלה מהטבע, וע"ז הי' התנגדות היוונים שהיו חושבים א"ע בחוצפתם במעלה יתירה מישראל, אבל חודש שהוא סדר הטבע שהירח מתחדש אחר דביקו … להמשך קריאה
א ליל ה' ב אמר רב יהודה אמר רב אסי אסור להרצות מעות נגד נר חנוכה כי אמריתה קמי' דשמואל אמר לי וכי נר קדושה יש בה מתקיף לה רב יוסף וכי דם קדושה יש בו דתניא ושפך וכסה במה ששפך יכסה שלא יכסנו ברגל שלא יהו מצות בזויות עליו ה"נ שלא יהו מצות בזויות … להמשך קריאה
א ליל ג' ב בש"ס שבת (כ"ג:) הרגיל בנר הויין לי' בנים ת"ח, ונראה לפרש ועם זה יתיישב דברי מהרש"א למה בנר אמרו הרגיל ובאינך שם אמרו הזהיר במזוזה הזהיר בקידוש היום, אך יש לומר שלכאורה צריך להבין דלשון הרגיל משמע שעשה מתוך ההרגל והרי העושה מתוך ההרגל הרי זה מגונה וכמאמר הכתוב ותהי יראתם … להמשך קריאה
א ליל ב' ב בקושיית המפרשים הלוא טומאה דחוי' בציבור ולמה הי' צורך בהנס ולא עביד רחמנא ניסא למגנא, יש לומר דהנה נראה ענין היוונים שהי' כל כוונתם להכניס טומאה במקום קדושה, וכמו שאמרנו בש"ק דהיינו מה שאיתא בספרים דקליפת יון מושכת לשפ"ד, כי בהאריז"ל דענין מיתה שניתן רשות לכחות הטומאה להדבק באיש הזה והנשמה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד. ליל א' ב ב"ש אומרים ביום הראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך וב"ה אומרים ביום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך, וטעמא דב"ש כנגד פרי החג וטעמא דב"ה משום דמעלין בקודש ואין מורידין, ויש להבין מה ענין נר חנוכה לפרי החג ששם הטעם שהם כנגד שבעים אומות רמז שהם כלין … להמשך קריאה
א זאת חנוכה ב במה שרגילין לקרוא את יום השמיני דחנוכה זאת חנוכה, נראה כי פירוש הפשוט, כמו בחנוכת הנשיאים שאחר שפרט כל אחד ואחד לבדו חזר וכלל את כולם כאחד, וידוע מדת זאת כי הוא כנישו דכל נהורין ואיתא בסידורין לאמור בכל יום מימי ניסן נשיא ליום וביום י"ג פרשת זאת חנוכת המזבח, ובודאי … להמשך קריאה
א ליל ח' ב בחנוכה יש שתי מצות, נרות, הלל והודאה, והגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה כי אור הנר הוא בעין, והלל והודאה הם בפה, והוא לעומת חם שפגם בעין ובפה, וירא ויגד ושם ויפת שתקנו שתיהן ויכסו את ערות אביהם שלא יתפרסם הוא היפוך ויגד, וערות אביהם לא ראו הוא היפוך וירא, ובשביל זה … להמשך קריאה
א ליל ז' ב מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל, ונראה דהנה אמרו ז"ל שמאל דוחה וימין מקרבת, ומזוזה בימין מורה על ימין מקרבת שבה פרשת ק"ש שמע והי' אם שמוע, נר חנוכה בשמאל מורה על שמאל דוחה כאמרם ז"ל מעט אור ידחה רב חושך, אך הנה איתא בזוה"ק כי יש קליפות הנקראין עננין חשוכין שהאור … להמשך קריאה
א ר"ח טבת ב מזבח חדש בציון תכין ועולת ר"ח נעלה עליו ושעירי עזים נעשה ברצון, יש לדקדק בלשון מזבח חדש שידוע שאין לנו כעת לא מקדש ולא מזבח, וכל מה שיהי' לנו יהי' חדש, ולא מן הישן, ויש לפרש דהנה כתיב ונתתי לכם לב חדש, ונראה פירושו דהנה ידוע ששני חללים יש בלב חלל … להמשך קריאה
א ליל ו' ב הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם וכו' הנה מלכות יון הרשעה ראה אותה דניאל בדמות נמר עז שבחיות כאמרם ז"ל הוי עז כנמר, וע"כ הי' בהם מדת העזות ביותר כידוע בספרים, אך הקב"ה בורא ממכה עצמה רפואה כדכתיב וממכותיך ארפאך, והיינו דממדה זו עצמה מדת העזות התחיל הישועה, … להמשך קריאה
א ליל ה' ב בש"ס ברכות לך ה' הגדולה והגבורה וגו' וההוד זה מלחמת נחלי ארנון, ודקדק כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שמדת ההוד הוא כשהשי"ת עוזר לאדם ומושיעו אף שהאדם עצמו אינו יודע, וכענין אין בעל הנס מכיר בנסו, וכמו שפירשו בפסוק לעושה נפלאות גדולות לבדו, היינו שאין מכיר בהם אלא הוא יתברך לבדו, כמו … להמשך קריאה
א מוצש"ק ליל ד' ב ענין נר של שבת הוא להאיר את עיני השכל עד שאפי' הגוף ירגיש בקדושת שבת כמו שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה שנר של שבת הוא משום שלום ביתו שהאדם הוא הנשמה והגוף הוא בית הנשמה וכל אחד מושך לזה שהוא ואין שלום ביניהם, ובשבת אפי' הגוף מרגיש ונעשה שלום עכ"ד, … להמשך קריאה
א ליל ב' ב ואתה עמדת להם בעת צרתם רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם, הנה לשון ריב הוא מלשון כי יהי' ריב בין אנשים עוד טרם נקרבו למשפט לברר הדין עם מי, ודין הוא להוציא העושק מיד העושקו נקמה הוא עוד יותר מכפי המגיע לענוש את הרשע, וכמ"ש הרמב"ן במדין שצוה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג. ליל א' ב בימי מתתיהו וכו' כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך, וכ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דקדק מלשון מחקי שביותר היו היוונים מתנגדים לחקים שהם בלי טעם אלא למעלה מהטעם והרשעים הללו שהי' בהם חכמת הפלסופים וכמ"ש הרמב"ן שחשב הוא ותלמידיו הרשעים שכל שאיננו משיג בשכלו … להמשך קריאה
א ליל ז' ב כשנכנסו יוונים בהיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכו' ולא נשאר בו רק פך אחד של שמן שהי' מונח בחותמו של כה"ג, הנה יין נפסל במגע נכרי ושמן אינו נפסל ופירש כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה כי יין הוא באתגליא ומשנכנס יין יצא סוד ע"כ יש להם אחיזה בו, אבל שמן הוא דבר … להמשך קריאה
א ר"ח טבת ב הנה בטור שו"ב ר"ח הם כננד י"ב שבטים, ולפי סדר השבטים הכתובים באבני האפוד כמ"ש הרמב"ם בה' כלי המקדש, ר"ח טבת הוא נגד שבט אשר, ונראה שיש בו רמז שר"ח שלו הוא תמיד בחנוכה, בברכת יעקב מאשר שמנה לחמו, ובברכת משה וטובל בשמן רגלו, ונרמז שבר"ח שלו יהי' בו ברכת שמן, … להמשך קריאה
א ליל ו' ב בפלוגתא דב"ש וב"ה דבש"א פוחת והולך ובה"א מוסיף והולך דטעמא דב"ש כנגד פרי החג, וטעמא דב"ה משום דמעלין בקודש ואין מורידין, יש להבין הדמיון מפרי החג ששם מקריבין שבעים כנגד שבעים אומות שלא יצדה העולם מהם שייך לומר פוחת והולך, אבל איך יתכן זה בנרות חנוכה שאין אנו מדליקין עבור האומות … להמשך קריאה
א ליל ה' ב לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל ובהודאה, והקשו בספרים למה המתינו עד שנה אחרת ולא קבעו תיכף כשראו הנס, ונראה דהנה יש לדקדק למה בפורים כתבו אגרות שיקיימו ישראל עליהם, ונאמר קיימו וקבלו, וקבל היהודים, ובחנוכה לא מצינו זה, ומשמע שב"ד של חשמונאים עשו מעצמם וקבעו חובה על ישראל, ויש … להמשך קריאה