א
ליל ח'
ב
בחנוכה יש שתי מצות, נרות, הלל והודאה, והגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה כי אור הנר הוא בעין, והלל והודאה הם בפה, והוא לעומת חם שפגם בעין ובפה, וירא ויגד ושם ויפת שתקנו שתיהן ויכסו את ערות אביהם שלא יתפרסם הוא היפוך ויגד, וערות אביהם לא ראו הוא היפוך וירא, ובשביל זה הי' להיוונים הבאין מיפת כח בפה ועין שהי' בהם מעט קדושה, וכשגברו בית חשמונאי ונצחום ולקחו מהם מעלתם זה, תקנו כנגדם נר חנוכה לעומת העין, והלל והודאה לעומת הפה ודפח"ח, ויש להסביר הדברים עפי"מ דאיתא בספר עשרה מאמרות ויגד לשני אחיו בחוץ, חוץ הוא מקום החיצונים חוץ מגבול הקדושה והיינו שהמשיך קדושה להחיצונים עכ"ד, ונראה דזה כוונת המדרש ואמר להון ואגיד להון, היינו שלשון הגדה הוא המשכה כבש"ס שבת דברים שמושכין לבו של אדם כאגדה, וע"כ כשתקנו שם ויפת נמשך הקדושה אליהם ולא לחוץ, אך היוונים שהשתמשו בזה לרע זה עצמו הי' מפלתם וכעין שאמרו אחטא ואשוב אין מספיקין וכו' ומשום דהתשובה הביאתו לחטא שאלמלא התשובה לא הי' סמך לבו לחטא ע"כ שוב אין התשובה מועיל לו, כן הדבר בנ"ד שמאחר שהקדושה שנמשך אליהם הוא הביאתם למרוד ע"כ ניטל מהם וניתן לישראל וגברו עלוהם ונצחום, ונתוסף הקדושה על ישראל ע"כ תקנו בתוספות קדושה זו שתי מצות אלה בפה ועין כנ"ל, ויש לומר ששתי מצות אלה נותנים עוז לישראל להתגבר במצות ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, כי לישנא הוא קולמסא דליבא, וע"כ במצות הלל והודאה מתקנין אחרי לבבכם ובמצות הנרות שהם להאיר את העינים מתקנין אחרי עיניכם, וע"כ מתחילין תיכף חדשי טבת ושבט שהן העיינין כידוע בכתבי האריז"ל:
ג
הנרות הללו קודש הם, ולא נאמר קדושים הם כי קודש הוא מלה בגרמה כבזוה"ק פ' אמור והיינו מקור הקדושה, וקדושים נאמר ג"כ על מקבלי הקדושה, ומתקדשים כמו שנאמר קדושים תהיו, והנה מקור הוא עצם הדבר שאינו מקבל שינוי וע"כ הנרות לעולם מאירים, אלא האדם צריך להסיר מסך המבדיל כענין שכתוב כי נסך ה' עליכם רוח תרדמה ויעצם את עיניכם וכבמדרש פ' בהעלותך בנרות המנורה, עיי"ש, וכן נר חנוכה דומיא דמנורה תקנוהו, ובזה יובן הלשון של שמונת ימי חנוכה, דהנה בכל מקום שמצינו מספר שמונה הנה השמיני נחלק משבעה כמו שמיני של מילה שמיני של חג, וכאן אומרים שמונת ימי חנוכה שהוא לשון צירוף כל השמונה יחד כי אין חילוק בין יום השמיני לשאר ימי חנוכה, ולהנ"ל ניחא שהרי נר הנדלק ביום הראשון נשאר דולק עדיין במרום והנה נקבצו באו כולם יחדיו כל השמונה ימים, ע"כ נאמר שמונת ימי חנוכה:
הסבר על זכויות יוצרים
שם משמואל
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.