א ליל ד' ב ולא הי' בו להדליק אלא יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, הקשה הב"י למה עושין חנוכה שמונה ימים הלא על יום אחד הי' בו להדליק וא"כ לא הי' הנס רק על ז' ימים, ונראה דהנה כל גשם הוא בעל גבול ששה קצוות ד' רוחות מעלה ומטה ואינו יוצא … להמשך קריאה
א ליל ג' ב כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהי' מונח בחותמו של כה"ג, הנה שמן הוא חכמה כבהש"ס מפני ששמן זית מצוי להם לפיכך חכמה מצוי' בהם, וכתיב ראשית חכמה יראת ה', והיינו כי חכמה הבאה לאדם היא רק … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב. מוצש"ק ליל ב' ב בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה, בודאי לא הי' הזמן במקרה, ונראה דהנה בכ"ה באלול נברא העולם ומאז עד כ"ה בכסלו הוא שלשה חדשים, והענין דהנה במדרש בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים א"ר הושעי' שנה לי ר' חיי' הגדול גיורת שפחה משוחררת לא ינשאו ולא יתארסו עד ג' … להמשך קריאה
א שנת תרע"א. ב הנה ידוע שז' קני המנורה רומזין לז' מדות והשמן והאור רומז לחכמה השופע על המדות, שהוא חכמת התורה דאורייתא מחכמה עלאה נפקת, והוא שופע על המדות לזככם ולטהרם שיעתקו מטבעם הגשמי עד שלא יתאוה כלל לגשמיות רק הכל עפ"י התורה, וכמו כן בשאר המדות שיעתקו מטבעם הגשמי, וזה הוא רק בכח … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א. מקץ ושבת חנוכה ב ויהי מקץ שנתים ימים וגו' ובמדרש בשביל שאמר לשר המשקים כי אם זכרתני וגו' והזכרתני ניתוסף לו שתי שנים, וכבר דברנו בזה בעזהי"ת בכמה אנפי ולא נשנה אלא בשביל דבר שנתחדש בה: ג ונראה דהנה שם יוסף הוא מכח שני ענינים כמ"ש ברחל ותאמר אסף אלקים את חרפתי … להמשך קריאה
א שנת תר"פ. מקץ ושבת חנוכה ב וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים וגו' ואין פותר אותם לפרעה במדרש יהושע דסכנין בשם ר' לוי פותרין הי' אותו אלא שלא הי' קולן נכנס באזניו, שבע פרות הטובות שבע בנות אתה מוליד, שבע פרות הרעות שבע בנות אתה קובר, וכן אמרו שבע שבלים הטובות שבע מלכיות אתה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט. ב במדרש אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף ולא פנה אל רהבים ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שתי שנים, והכל תמהו שיש סתירה מיני' ובי' דפתח אשר שם ה' מבטחו זה יוסף, ומסיים ע"י שאמר וכו' ניתוסף לו שתי שנים, ומדהגיע לו עונש מוכח שהי' זה העדר … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח. מקץ ושבת חנוכה ב ויהי מקץ שנתים ימים, במדרש בכל עצב יהי' מותר בכל דבר שנצטער יוסף עם אדונתו הי' לו יתרון ממנה למה שנטל את בתה, ודבר שפתים אך למחסור, ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שתי שנים, וכל המפרשים נתקשו מה חטא הי' בזה, וכי אין מותר לשבוי … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז. מקץ ושבת חנוכה ב במדרש אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף ולא פנה אל רהבים ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני נתוסף לו שתי שנים, והכל תמהו דאיפכא מבעי לי' שהרי יוסף פנה אל רהבים, ועוד יש להבין מה ענין כפל הלשון לשתי שנים דמשמע דאלו לא כפלו הי' די … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. מקץ ושבת חנוכה ב ויהי מקץ שנתים ימים, וברש"י סוף וישב מפני שתלה יוסף בשר המשקין לזכרו לפני פרעה הוצרך להיות אסור שתי שנים, ויש לדקדק במספר שתי שנים מה עבידתייהו, ובמדרש בשביל שאמר זכרתני והזכרתני, ואינו מובן דאטו לישנא קא גרמא, ובזוה"ק עד דתב דרגא לדרגי', ובפשיטות הכוונה בלתי מבוארת: ג … להמשך קריאה
א שנת תרע"ה. מקץ ושבת חנוכה ב במדרש אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף ולא פנה אל רהבים ע"י שאמר לשר המשקים כי אם זכרתני והזכרתני נתוסף לו שתי שנים, ותמהו כל המפרשים שאדרבה שנראה שיוסף פנה אל רהבים ח"ו וכבר דברנו מזה, אבל אין בהמ"ד בלא חידוש, ונראה דהנה בזוה"ק אתר דהוה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ד. מקץ ושבת חנוכה ב ויהי מקץ שנתים ימים, יש להתבונן במספר שנתים שנתוסף לו בשביל שאמר לשר המשקין זכרתני והזכרתני, שבודאי לאו בשביל כפל הלשון בעלמא, כי העונש בא בשביל שבטח בשר המשקין ומה נ"מ אם אמר שתי פעמים זכירה או פעם אחת, גם יש להתבונן בגוף הענין שבין יוסף לאחיו, ונראה … להמשך קריאה
א שנת תרע"ג. מקץ ושבת חנוכה ב יש להבין שלא מצינו חטא בימי חשמונאים ומדוע עמדה עליהם מלכות יון הרשעה, ובב"ח איתא שהי' מפני התרשלות בעבודה, וגם זה טעמא בעי מדוע באמת התרשלו אחרי שהי' עדה קדושה חסידים פרושים צדיקים אחר שמעון הצדיק שהי' נסים נגלים במקדש וישראל נרצים להשי"ת, מאין באה שהכלל ישראל נתרשלו … להמשך קריאה
א להתחלת חומש בני אהרן ישראל יחי'. ב הנה מצות חינוך הוא להתרגל במעשה מצות ובתורה להתרגל בתורה, ולכאורה כאשר מתרגל נעשה כמצות אנשים מלומדה, וע"כ שמצות חינוך להתרגל שיהי' מוסיף והולך בכל עת ובכל יום יהי' בעיניו כחדשים וזה חנוך לנער עפ"י דרכו גם כי יזקין לא יסיר ממנה היינו שלא יסיר מענין חינוך … להמשך קריאה
א שנת תרע"ב. מקץ ושבת חנוכה ב במד"ר אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו זה יוסף ולא פנה אל רהבים ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני וגו' נתוסף לו שתי שנים, והכל תמהו א"כ הרי איפכא מסתברא, ונראה דהנה איתא במהר"ל בספר נר מצוה דשלש מלכיות הראשונות בבל פו"מ ויון הם כנגד גוף ונפש ושכל, ומלכות … להמשך קריאה
א שנת תרע"א. מקץ ושבת חנוכה ב במדרש הן יהרוס ולא יבנה משהרס הקב"ה עצתן של שבטים עוד לא נבנית, ויש להבין לשון עצתן של שבטים שמשמע שהי' בזה עצה עמוקה, ועוד מלשון עוד לא נבנית משמע שעדיין לא נבנה ומ"מ עוד יבא יום ויבנה: ג ונראה דהנה בשבת אין בו מצות שמחה רק עונג … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ג. וישב ושבת חנוכה ב במדרש משל לנפח שהי' פתוח באמצע פלטיא ופתח בנו זהבי פתוח כנגדו וראה חבילות חבילות של קוצים נכנסו למדינה וכו' כך כיון שראה אבינו יעקב עשו ואלופיו נתיירא וכו' גץ אחד משלך גץ אחד משל בנך ואתם שורפין אותם כולם הה"ד והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה: … להמשך קריאה
א שנת תרפ"ב. ב צרות יעקב מקביל לד' מלכיות, גלות בבל ופו"מ הי' יחדיו בלי ריוח בינתים, וכנגדן הי' ליעקב צרת לבן צרת עשו בלי ריוח בינתים, וכבר הגדנו שצרת לבן הי' דומה לגלות בבל כאמרם להיכן משגרן לבית אמם, וצרת עשו פן יבוא והכני אם על בנים דומה לגלות פו"מ גזירת המן להשמיד להרוג … להמשך קריאה
א שנת תרפ"א. ב וישב יעקב וגו' הדקדוקים בפרשה זו רבו וכבר דברנו בהם ומ"מ אין בהמ"ד בלי חידוש, ונראה דהנה יש להבין דברי המדרש דכל ענין מכירת יוסף הי' תחבולה מהשי"ת למען יתגלגל מזה גלות מצרים, ובמדרש למה תתענו ה' מדרכיך כשרצית נתת בלבם לאהוב וכשרצית נתת בלבם לשנוא, א"כ כל הענין לא מהם … להמשך קריאה
א שנת תר"פ. ב בענין מכירת יוסף הכל תמהו היתכן שלצדיקים קדושי עליון כמותם שהקב"ה כרת עמם ברית כאמרם ז"ל בפסוק וזכרתי להם ברית ראשונים, יבוא על ידם חטא מכירת אחיהם, הגם שבמדרש שהכל הי' מהשי"ת גם אהבתם גם שנאתם, כשרצית נתת בלבם לאהוב וכשרצית נתת בלבם לשנוא, מ"מ עדיין יש להבין א"כ למה נענשו … להמשך קריאה
א שנת תרע"ט. וישב ושבת חנוכה ב יש להתבונן בתולדות הימים של יעק"א ע"ה שהי' משונה מכל הצדיקים שתחילתן יסורין וסופן שלוה שלא יוסיף עצב עמה, וכאן אחר היסורין שעברו עליו עד שנתיישב בשלוה בארץ מגורי אביו חזרו היסורין וקפץ עליו רוגזו של יוסף, וכבר דברנו בזה ולא נשנה אלא בשביל דבר שנתחדש בה: ג … להמשך קריאה
א שנת תרע"ח. ב וישב יעקב בארץ מגורי אביו וגו' ברש"י אחר שכתב לך ישובי עשו ותולדותיו בדרך קצרה וכו' פירש לך ישובי יעקב ותולדותיו בדרך ארוכה וכו' לפי שהם חשובים לפני המקום להאריך בהם, וכן אתה מוצא בעשרה דורות שמאדם ועד נח וכו' וכן בעשרה דורות שמנח ועד אברהם קצר בהם ומשהגיע אצל אברהם … להמשך קריאה
א שנת תרע"ז. ב וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם, ברש"י נקוד על את שלא הלכו אלא לרעות את עצמן, ויש להבין וכי הי' חסר להם מזונות בבית אביהם בחברון, ועוד מה נ"מ אם הי' הכוונה לרעות את עצמן ומה השמיענו הכתוב בזה, ובודאי שיש בכתוב זה כוונה נעלמת, שהצדיקים הללו לא הי' להוטין … להמשך קריאה
א שנת תרע"ו. ב במדרש א"ר לוי משל לנפח שהי' פתוח באמצע פלטיא ופתח בנו זהבי פתוח כנגדו וראה חבילות חבילות של קוצים נכנסו למדינה אמר אנה יכנסו כל חבילות הללו והי' שם פיקח אחד ואמר לו מאלו אתה מתיירא גץ אחד יוצא משלך וגץ אחד משל בנך ואתה שורפן כך כיון שראה יעק"א עשו … להמשך קריאה
א שלישי למילה. ב ברש"י ישב כתיב ביקש לעמוד א"ל הקב"ה שב ואני אעמוד ואתה סימן לבניך שעתיד אני להתיצב בעדת הדיינים והם יושבין שנאמר אלקים נצב בעדת אל, ויש להבין השייכות מילה לדיינים, ונראה דהנה אמרו ז"ל כל דיין שדן דין אמת לאמיתו כאלו נעשה שיתוף להקב"ה במעשה בראשית, ובטור שהטעם משום שקיום העולם … להמשך קריאה
א לב"מ של בני נפתלי צבי הירש נ"י. ב הנה במצות מילה שהוא חיתוך ופריעה, נראה דהיות פגם ברית הוא בכפלים היינו פגם הגוף כאמרם ז"ל היא עשתה מעשה בהמה וכמ"ש מהר"ל שע"ז ג"ע ושפ"ד הוא פגם גוף ונפש ושכל, ע"ז בשכל, ג"ע בגוף, שפ"ד בנפש, מ"מ בפגם ברית נכלל גם פגם המוח שזרע נמשכת … להמשך קריאה