א
ליל ח'
ב
כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך, ויש לפרש עפ"מ שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה בהא דמצות שהתקינו בחנוכה הם שני סוגים, נרות הם להאיר את העין וע"כ יש בו נמי מצות ראי' והרואה נ"ח צריך לברך, וע"כ מתייחס מצות נ"ח לעינים, והלל והודאה הם בפה, כי במדרש דהא דעבד כנעני יוצא בשן ועין על שם וירא ויגד, ביאור הדברים, דכל שיעבוד הוא מחמת הגשמיות והחומר, והשכל והרוחני אין מגיע לו השיעבוד, והעין והלשון שבאדם הם מתייחסים לרוחנית האדם, שהרי יתר בע"ח אין להם דיבור, וגם הראי' היא רוחניות, שהרי רואה את הרחוק כמו הקרוב בלי המשך זמן, וע"כ מצד שני אברים אלו שבאדם אינו שייך לו השיעבוד, אך חם שפגם בשתי אלה וירא ויגד, שוב מגיע לו השיעבוד ע"כ נתקלל לעבד, וע"כ כשנתמרק בשן או בעין יוצא לחירות, ושאר ראשי אברים הקשו לשן ועין, כי כל אברי אדם יש בהם דוגמא לרוחניות כידוע, ובאמצעות שן ועין יש לכל אברים מעלה, וכאשר האדון בעצמו פגמו באחד מראשי אבריו א"כ הוא עצמו מרקו, ושוב אין לו שיעבוד עליו, והנה שם ויפת שכסו את ערות אביהם שלא יתראה החוצה שידברו בו אנשים, ופניהם אחורנית וערות אביהם לא ראו, זכו למעלה בפה ועין היפוך מחם וירא ויגד שנסתלק ממנו מעלת הפה והעין, ואף שיפת הי' מסייע שאין בו ממש, מ"מ יש לו אחיזה בצד מה בפה ועין, וע"כ הוכשר לשון יוונית לתורה, וכל עצמם של שליטת היוונים הי' מחמת אחיזה זו, וע"כ כשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום לקחו מהם אחיזה זו, ותקנו לעומתם שתי סוגי מצות בעין ובלשון כנ"ל ודפח"ח:
ג
ויש להוסיף ולומר דהנה החטא שבישראל אז שבעבורו התפשטו היוונים הגדנו מדברי הזוה"ק שהי' אז קטרוגא דערלה, ופרשנו שהוא חטא נשים נכריות בבבל, דהבא על ארמית נמשכה ערלתו, והוספנו עוד לומר שבזמן ההוא צץ המטה פרח הזדון כת צדוק ובייתום שכפרו בתורה שבע"פ, ובודאי הא והא איתנייהו, ונראה שבפגם ברית וקטרוגא דערלה נעשה פגם בבחי' הלב ישראל, שהתאוה נטוע בלב, ופגם תורה שבע"פ שהיא בחכמה ושכל נעשה פגם במוח ושכל שבישראל, וע"כ לעומתם גברו עליהם היוונים מחמת שהי' להם אחיזה בעין ולשון כנ"ל, עין מתייחס לשכל וחכמה, וע"כ הסנהדרין נקראין עיני העדה, ולשון מתייחס ללב כי לישנא קולמוסא דליבא:
ד
ובזה יש לפרש הא דלהשכיחם תורתיך ולהעבירם מחקי רצונך, דהנה כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה דייק מכאן דהיוונים היו מתנגדים להחוקים יותר מליתר חלקי התורה עדות מצות ומשפטים, והטעם כי היוונים הי' פלסופים והעיזו לומר שכל מה שאינם משיגים בשכלם איננו אמת כמ"ש הרמב"ן, וע"כ בשאר חלקי התורה שטעמם נגלה לא היו מתנגדים כ"כ, אלא לחלקי החוקים שאין הטעם נגלה לזה הי' מתנגדים ביותר עכ"ד, ויש להוסיף בה ולדייק גם תיבת "רצונך" דהנה במדרש אחת היא יונתי תמתי כמו תאומתי מה תאומים אם חש אחד בראשו חבירו מרגיש כך כביכול עמו אנכי בצרה, עכ"ל, ולפי"ז יש לומר דמה שישראל נמשכין ולהוטין לקיים גם את חלקי החקים אף שאינם יודעין הטעם, מ"מ באשר כך הוא רצונו של מקום והוא ידע מקומה והבין דרכה, ישראל מרגישין מה שהוא ברצונו של הקב"ה כמו תאומים שאחד מרגיש בצערו של חבירו וכביכול מרגיש בצערן של ישראל, כן נמי להיפוך ישראל מרגישין ברצון הקב"ה ומתפעלין ומתרגשים כאלו טעמו והרגישו את מתיקות טעמו של דבר, וע"כ המלאכים נקראים עושי דברו, אבל ישראל נקראים עושי רצונו היינו שמרגישין את הרצון של הקב"ה אף טרם שבא לכלל דיבור, וזהו הפירוש ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהן שבשמים, שהלב מעצמו אף בלתי ידיעת הטעם נמשך לעשות רצונו של מקום, וע"כ מתייחסים החקים לבחי' הרצון יתב"ש, וזהו להעבירם מחקי רצונך, שהיונים הארורים אמרו לישראל כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל, והלשון שאין לכם חלק היא היפוך הלשון תאומתי, שאחד מרגיש בצערו וכן ברצונו של חבירו, ע"כ נאמר להעבירם מחקי רצונך, וממוצא הדברים שרצו להתגבר עליהם ולהטיל פגם במדריגת בחי' הלב שבישראל שאין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים:
ה
ומעתה הדברים מבוארים, שבעבור החטא שהי' אז בישראל בכפלים פגם המוח והשכל מחמת כפירת כת צדוק ובייתוס בתושבע"פ, ופגם הלב מחמת נשואי נשים נכריות בבבל התאזרו היוונים בכח מעלת המוח והשכל, היפוך וירא שנאמר בחם, ובמעלת הלב היפוך מה שנאמר ויגד, ושלטו על ישראל לגזור עליהם גזירות בבחי' המוח והשכל, זהו להשכיחם תורתך, שתורה מתייחסת להשכל, ובבחי' הלב להעבירם מחקי רצונך, ולעומתם גזרו תבעל לטפסר תחילה לטמא בחי' הלב שבישראל וטמאו את השמנים שבהיכל שהוא בחי' השכל, כי שמן רומז לחכמה כנודע, וכן כל גזירותיהם הי' מקביל נגד שתי אלה או ממוצע ביניהם וכמו שהגדנו בלילות הקודמים:
ו
אך כשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום ולקחו מהם מדריגתם שהי' להם אחיזה מחמת יפת היפוך וירא ויגד, ע"כ התקינו נרות חנוכה לעומת מעלת החכמה והשכל, והלל והודאה בפה לעומת מעלת הלב כי לישנא קולמסא דליבא, ומאחר שסוגי המצות נפרדין, זה לעומת מעלת המוח והשכל וזה לעומת מעלת הלב, ע"כ אסור להשתמש לאורה, ואינם אלא לראותם בלבד, וראי' מתייחס לשכל, להורות שזה נתקן בשביל שהרויחו מעלת ומדריגת השכל:
הסבר על זכויות יוצרים
שם משמואל
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.