א עץ נחמד למראה נגד אברהם אבינו ע"ה גמ"ח טוב לבריות והוא נל"מ כמ"ש מתן אדם וגו' נגדו נהר פישון לשון רבוי כמדת החסד שהוא בהתפשטות ורבוי. וכן פסולת החסד תאות האדם אוהב כסף לא ישבע יש לו כו'. וכן אז"ל משביעו רעב וכן דרז"ל בקדושה ע"פ אוהב כסף. והוא נילוס מצרים ערות הארץ בזנות … להמשך קריאה
א האדם עץ השדה (דברים כ׳:י״ט) וזהו גן בעדן הצמח ממנו כל עץ נחמד למראה הוא חיצונות כל כוחותיו, וטוב למאכל הוא הפנימיות, ועץ החיים הלב כמ"ש (משלי) כי ממנו תוצאות חיים בתוכו כידוע שהוא באמצע הגוף. ועץ הדעת הוא המוח שהוא המבדיל בין טוב ורע כמ"ש ברכות ל"ג א' אם אין דיעה הבדלה מנין. … להמשך קריאה
א לא תבערו אש בכל מושבותיכם. (פ' ויקהל) כי אשב בחושך ד' אור לי. האש היא יראה מאיר בחושך אבל שרגא בטיהרא מאי מהני למי שהוי"ה אור לו שמש ומגן ד' (והוא תקון כל המאכלים, רק רוב הפירות נאכלים חיים. וביין פלוגתא אי חי עדיף ממבושל דעיקר יין כשאינו מבושל באש (עיין בתוס' פ' כיצד … להמשך קריאה
א כנסת ישראל ליונה אימתילא כמ"ש בשבת (מט) והוא בת זוגו ונוקבא דקדושה. וכנגדו בקליפה זלע"ז הוא העורב לדעתי ולכן אמו של המן בת עורבתא כי כ"מ בדרז"ל כמו בפ' חלק כלום אסיר לן עורבא ושרא לן יונה וכן בשאר מקומות יונה קרי דבר ברור לטהרה ועורב לטומאה והם כ"א אם הבנים והביצים שוים ממש … להמשך קריאה
א שלימות האהבה כאשר מעורבת עם היראה כמ"ש בתדבא"ר פ"ג אני שמחתי מתוך יראתי ויראתי מתוך שמחתי ובריש פרק את עצמו (ברכות) וגילו ברעדה כתיב. וזה עסק לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתי' כמ"ש במקום אחר. וזה שאמרו בב"ק (צ') מטבע של א"א זקן וזקנה מכאן בחור ובתולה מכאן, פירוש מטבע דבר שקונה בו כל … להמשך קריאה
א אין לאדם לשום התכלית ומכיוון לאיזה דבר פרטי כגון להיות נגדר מתאות. להיות לומד תורה או לעבודה וכיוצא. וע"ז צוח הנביא כמה פעמים שלא בקשו קרבנות והקשו המפרשים הלא באמת ציוו. רק רצה לומר שהם עשו התכלית זה לבדו להקריב קרבנות ולעשות מצות וכמ"ש(משלי) ותהי יראתם מצות אנשים מלומדה וזה לא צוה וכמ"ש במדרש … להמשך קריאה
א העולם הוא דוגמת הנפש כמ"ש בס"י וכמ"ש במדרש (נח) ברית חלק לאוירות שיש אויר מחכים אויר מעשיר כו' לכל אויר יש כח ידוע ככוחות החלוקות בנפש וארץ ישראל הוא ארץ אשר ד' אלקיך דורש אותה רומז נגד הכח בנפש אשר ד' דורש אותו רומז נגד הכח בנפש אשר ד' דורש אותו והוא היראה כמ"ש … להמשך קריאה
א המדות הם ז' כידוע וכ"א כלול מעשר כידוע הרי שבעים והם שבעים אומות שכנגדם ע' נפש לבית יעקב. ושרשם אחד שהרי כולם נמשכים ממקום אחד שהוא הלב וכשהם שם עדיין בשורש הרצון הם אחד. רק כשבאים לגלוי המעשה הם נחלקים וזה נעשה בדור הפלגה בלל הלשון כידוע שהלשון קולמס הלב והוא ראשית הגלוי. ועשה … להמשך קריאה
א יש הגדרה מתאוה שאינו טוב כמ"ש (סנהדרין סה) זה המרעיב עצמו כדי שתשרה רוח טומאה. ובירושלמי דחגיגה בההיא דצייתא ומפרסמא בשביל כך היה ציר של גיהנם סובב בה כמ"ש (שבת פ"ח) למשמאילים בה (בתורה שהיא ההגדרה) סמא דמותא. כמ"ש (סוטה כא) בשלא לשמה דנוח שנהפכה שלייתו וחלקו בתוס' בין לקנטר ללהתיהר, פירוש להתיהר הוא … להמשך קריאה
א התאוה נקרא שקר אף על פי שכל עניני העולם שקר, רק התאוה ביחוד אחר שמלא תאותו היא נמאסת וכן בסוף הכל בימי הזקנה בטלים כל התאות. ושקר הוא דבר הפוסק וזה הבטחת קשת בענן שבא אחר המטר שאחר מילוי התאוה קץ בה וכמ"ש (משלי כ׳:י״ז-י״ח) ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ ימלא … להמשך קריאה
א הקשת נעשה על ידי התנוצצות החמה באור הלח כידוע. והוא ההגדרה בעד התאוה כי השמש מנגב ומייבש כל לחלוחית המים שהוא כח המתאוה. וזהו ההבטחה לנח ובניו כי או"ה מונין לחמה שמיד אחר המבול עמדו אומות וגדרו עצמם מן העריות והוא המאור הגדול המאיר לעולם כנ"ל דצדיק יסוד עולם. אבל ישראל הבאים מאברהם שנקרא … להמשך קריאה
א ידוע דתיקון המדות להעלותן למקורן. ואז תיקון גבורה דקליפה בגבורה דקדושה לקנאות בעוברי רצונו. ותיקון תאות דקליפה בתאוה דקדושה להתאות לד'. ואמנם הניצוח הוא על ידי ההיפוך. אבל זה למי שכבר נצח. וכן כתב בתניא שהוא רק לצדיק גמור שכל המחשבות זרות הוא רק הבאות לו מאחרים ע"ש. והיינו כי מי שהולך במלחמה הולך … להמשך קריאה
א תאוה וקנאה ידוע שהם פסולת של חסד וגבורה דקדושה ולכן ישמעאל יצא הפסולת מאברהם ועשו מיצחק. ובפסולת קנאה שהוא גבורה דקלי' קודם לתאוה כי ידוע זלע"ז אם כן השמאל הוא נגד הימין וכמ"ש במקום אחר ולכך התיקון לקנאה וההיפוך הוא חסד מדת אברהם. והתיקון לתאוה חסד דקליפה על ידי תורה שהוא מדת יצחק כידוע … להמשך קריאה
א קנאה ותאוה שהם לא תרצח ולא תנאף. גזל ועריות. הם אב ואם כל המדות רעות ולכן דור המבול גרמו אבדון לעולם כולו. שאלה ראשי הכל וכמ"ש במדרש (שוח"ט נח) דשקרא נסיב פחתא לבת זוג. פחתא הוא תאוה כמ"ש (קהלת ה. ט) אוהב לא ישבע. ומשביעו רעב. (סוכה נב) שלעולם פוחת והולך. וקנאה על ידי … להמשך קריאה
א הפרישות מקנאה תאוה וכבוד וההגדרה מהם צריך להיות דוקא לשם ד' וכמ"ש קדושים תהיו, פרושים גדורים. ודוקא לטעם כי קדוש אני ד'. וכמ"ש הצנע לכת שהוא ההגדרה דייקא. עד ד' אלקיך. וכמ"ש בפ' ב"מ (לג) תקנו שווקים (להיות הכל מצוי גמ"ח היפך קנאה) גשרים (לעבור המים נגד תאוה) מרחצאות (נגד כבוד כמ"ש (ברכות מז) … להמשך קריאה
א ההגדרה לאדם היא בג' מדרגות מחשבה, דבור, ומעשה. ועופות חיות ובהמות נגד קנאה תאוה וכבוד טהורות וטמאות (עוף נגד כבוד. יגביה עוף. ויעלה לשמים שיאו) כולם יהיו גדורים ובהצנע בתיבה בלי התפשטות. וזהו תחתיים ושניים ושלישיים תעשה. וקומה שלשים כידוע שכל אחד כלול מעשרה. והאורך והרוחב הוא כמ"ש (איוב י״ד:י״א) ארוכה מארץ מדה ורחבה … להמשך קריאה
א צדיק הוא המוגדר על פי שורת הדין והוא הכובש את יצרו ואין מניחו להתפשט במוח לב כבד. אבל לא נצחו עדיין שיוכל להמשיך עליו גם אור מקיף כי עדיין לא שלם באור פנימי הקודם והוא דבוק בתורה לבד כמשנ"ת לעיל אות ח' ומתנהג על פי התורה שכוללת גדרים במחשבה דבור ומעשה. וזה מדרגת יוסף … להמשך קריאה
א ישראל אין להם שום מקום בעולם דוגמת השם יתברך מקומו של עולם ואין העולם מקומו. וכן כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא וחנינא די לו כו' (עירובין) כי אין להם תפיסה במקום מיוחד כמ"ש על מאמר בני לן ביתא באוירא דעלמא כמ"ש נתן ליעקב העוה"ב ולעשו העולם הזה ואין להם תפיסה בעולם הזה אלא … להמשך קריאה
א הנפש כוללת כל מה שבעולם כידוע בספר יצירה מענין עולם, שנה. נפש. והנפש היא התחתונה הכוללת ז' מדות המתפשטות באברי הגוף מן רוח חיוני רצון ובינה שבלב, וכן העולם נבנה בז' ימים בכל אחד חלק מחלקי הבריאה כידוע דז' ימים הם ז' מדות דנפש והם ז' ארצות, וכן ז' אומות דארץ ישראל שהוא יסוד … להמשך קריאה
א התורה הוא מחשבת חכמתו ואינו ראשית האצילות כמ"ש בב"ר שם (פ"א) מלך ב"ו מדעת אומן ואומן מסתכל בפנקסאות. כך א"ס האציל עומק ראשית המחשבה מה שהמחשבה נמשכת ממנו. וזה נרנח"י שבב"ר פי"ד כידוע נר"נ הם מחשבה דבור ומעשה שבמוח לב וכבד. והם בגוף האדם. וידוע תורה וישראל חד והוא בדביקות בתורה אוריין תליתאי כמ"ש … להמשך קריאה
א התורה ציור ודפוס כל מעשה בראשית כמבואר בב"ר פ"א דפתראות ופנקסאות כו' כך מביט בתורה ובורא העולם. פירוש כידוע שחיות כל דבר הוא שמו שבלשון הקדש והאותיות ההם הם חיים של הנברא ההוא כידוע שבראשית הצמצום והעתק האור נעתק דרך צירופי אותיות שנשאר האור בתמונת אותיות ועל ידי צירופי האותיות נבראו כל הדברים. וקבוצת … להמשך קריאה
א הנכנס לתורה. מתחילה תוקף האהבה וחסד לאברהם והוא בהתפשטות בלא גבול ולכך אי אפשר להיות לו קיום. ובאה אחר כך היראה לצמצם ולהעלים ההתפשטות ויש כאן העלמה. ואחר כך עומד על קו האמצעי להגיע למדרגת אמת ליעקב פירוש דבר קיים שאינו פוסק ואינו בתוקף היראה כמ"ש לא אמרתי לזרע יעקב הדביקים בקו אמצעי תוהו … להמשך קריאה
א הכרובים אהבה כמו שאמרו ז"ל ולהט החרב המתהפכת יראה ולכן אמרו קריאת שמע (קבלת עול מלכות שמים ויראה) על מטתו (גם בשכבו על משכבו ידע לפני מי) אוחז חרב של שתי פיות (להט החרב המתהפכת) לשמור דרך עץ החיים זו תורה דאורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא ולמשמאילים בה סמא דמותא ונתגרש מגן … להמשך קריאה
א תכלת יראה, ולבן מורה חסד ואהבה כידוע. וזהו וראיתם וזכרתם כל מצות ד'. יראה יסוד לא תעשה ואהבה יסוד לעשה, ובדיקת התכלת בחמירא כו' כמ"ש במנחות (מ"ד) שעל ידי תוקף היצר ושאור שבעיסה לא יפרד חזותו מפני עומק היראה. ויראה חזקה כ"כ אין לנו עכשיו רק עושין לבן כידוע שמרחוק האהבה קלה יותר מן … להמשך קריאה
א תחילה צ"ל דחילו ורחימו ואחר כך הוא בהיפך רחימו ודחילו אהבה הקודמת, כי ד"א קדם לתורה. והעולם נברא בב' שהוא יראה שהוא הצמצום וכאלו הם ב' בורא ונברא. ומתחלה נברא עולם במדה"ד ואחר כך שיתף מדה"ר לכך סדר ד"א דחילו ורחימו. וזהו קדם לתורה שהוא תורת חסד ופותחת בא' שהוא אהבה ודביקות כאלו הכל … להמשך קריאה
א כשרואה איזה עבירה אמרו בספרים יבין שיש בו שמץ מנהו דלולא כן למה ראה. וזהו הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מיין. יבין למה ראה אם אין בו עצם העבירה יש בו שמץ המביא דכמה יין גורם והראו לו שישוב. או יאמר. כשרואה קלקול היוצא מתאוה א' של איסור יבין גם כן לכל התאות ואף … להמשך קריאה