א ידוע שאין ללבנה אור משלה והיא גוף עכור רק מקבלת אור החמה ולכן אמרו שילהי שבת (קנ"ו א') האי מאן דבלבנה אכיל לאו דילי' כו' כמו הלבנה ופי' רש"י שם דחוק. וזהו פני משה כפני חמה שקיבל מעצמו אור פניו מד'. פני יהושע כפני לבנה שקיבל ממשה שסמך ידיו עליו. זקינים שבאותו דור אמרו … להמשך קריאה
א תמותת רשע רעה, העבירה, רק אז"ל בשבת (נ"ה א') הללו צדיקים גמורים שלא מיחו לפניהן מי גלוי מיד כו'. אבל אם כבר מיחו והוכיחו מקצת ולא שמעו א"צ להוכיח האחרים דגם כן לא ישמעו ומצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע וזהו ושונאי צדיק, כמ"ש בכתובות (ק"ה ב') האי דסני לי' משום דמוכח במלי דשמי' … להמשך קריאה
א עולם הזה מעורב טוב ברע ורע בטוב ואין בו אחדות אלא כל דבר מורכב מב' הפכים. ולכן כולו הפך לבן טהור. והאומר כל גרני תרומה וכל עיסתי חלה לא אמר כלום. ובסנהדרין כולם מחייבים זכאי. כי אין דבר שכולו רע ופושעי ישראל מלאים מצות. ואין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אבל … להמשך קריאה
א בספ"ג דפסחים (מ"ט:) גדולה שנאה ששונאין ע"ה כו' כמ"ש במד' (רבה תשא פמ"ג) בעגל שא' משה להקב"ה מה איכפת לך כו' עד"ש בריש זבחים (ג'.) לשם עולה פסול לשם חולין כשר דמינה מחריב בה דלא מינה לא מחריב. וכלום מתקנא חכם בחכם כו' ונשותיהם יותר מהם. כמו שאמרו ז"ל (עירובין י"ח) ויבן וגו' שנתן … להמשך קריאה
א עצם האדם הנפש. והגוף קנין לו. וקנין פחות ממנו. ממונו ונכסיו ויותר פחות חבריו וריעיו. וצריך שלימות כולם. וזה איזה חכם כו' גבור כו' עשיר כו' מכובד כו' שהוא שלימות ד"מ חלקי האדם. ואז"ל בנבואה על חכם גבור ועשיר שלימות הג' אבל שבינו לחבירו אינו בנביא שנבדל מהם והקדמונים שמוהו אמצעי בין אדם ומלאך … להמשך קריאה
א בתורה משתעי קרא והמשיל לאשה. כמ"ש בתענית (ל"א) אין אשה אלא ליופי. כמ"ש ע"ז (מ"ז) לעולם ילמוד אדם במקום שלבו חפץ. והאומרות אין אשה אלא לבנים, כמ"ש הפוסקים ללמוד הנצרך למעשה וכמ"ש ב"מ (קי"ד) בארבע לא מצינא. אבל לשם ממון הויין לו בנים שאינם מהוגנים, שאין מכוין להלכה כשעושה קרדום לחתוך, וזהו וד' עמו … להמשך קריאה
א בגמ' ברכות (י"ז.) העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' כמ"ש במד' קהלת כל אכילה ושתי' בתורה ומעש"ט. וכמ"ש בע"ז (ה') ולא למחר לעשותם. רק צדיקים יושבים. ולא מהלכים כמו מלאכים עומדים (שאין להם קפיצים כמ"ש בירושלמי (ברכות) לכן אין להם ישיבה למעלה כמ"ש (פסחים ק"ח) תלמיד לפני רבו א"צ הסיבה בן לפני אביו … להמשך קריאה
א כשהולך אדם מאור לחושך קצת אינו רואה אבל אם יושב שם איזה זמן רואה. ולכן כשאדם נולד אין לו דעת עד שיגדל. ומי שהוא תמיד במקום החושך קצת רואה בו יפה, וזהו שנה ופירש קשה. כי נר מצוה ותורה אור ואז"ל (סוטה כ"א) נמשלה תורה לאבוקה. ולע"ה די בנר מצוה, אבל מי שהי' ת"ח … להמשך קריאה
א אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך. שאתה טוב מאחרים. כי לכך נוצרת. כמ"ש בפ' כל היד (נדה ט"ז) חכם או טיפש. וכן פירשו הקדמונים אל יתהלל חכם בחכמתו כי אם בזאת יתהלל כמ"ש שם צדיק או רשע לא קאמר: הסבר על זכויות יוצרים קומץ המנחהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה
א גם מזדים. אנשים זדים שיחשדוהו שגגות למזידות, כמ"ש בקרבן מנחה סי' תק"ד. אל ימשלו בי, שינצל גם מהרהור, כי אין חושדין אלא אם כן עשה או הרהר לעשותו. ממילא נקיתי מפשע רב כי הרהור מביא לידי טומאה וליבא סרסורא דעבירה: הסבר על זכויות יוצרים קומץ המנחהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל … להמשך קריאה
א מחלוקת פילוספים הקדמונים אם זיקי הראות יוצאים אל המוחש. או צורת המוחש נכנסת אל העין וזהו מחלוקת שאז"ל בסוטה (ה' א') אני את דכא או דכא אתי. והאמת כדברי שניהם. ואפשר שזהו החילוק בין הבטה לראיתא. (וזהו שאז"ל (מד"ר לך פ' מ"ד) הבטה מלמעלה למטה). ולכן לא נמצא הבטה עם ל' השימוש אלא עם … להמשך קריאה
א בעזה"י פ"ק וולאדאווקע. שנת התר"ג: אתה נרי יה: צדקת דרכך וגודל קדושתיך: בעד האשנב גילית אלינו ואנחנו נצח: הנה משתוקקות נפשינו ורוחינו חזות: מפלאותיך העצומים ולראות רוממותיך רצונינו: ידעת עליון קורתינו בקשתינו: היום כבוד הדרתינו נועם: זיו לבנון ההרוס. למענך תבנהו אם לא למענינו במהרה בימינו: ב צו את אהרן. אין מזרזים אלא במקום … להמשך קריאה