א פן תשיב את בני שמה. כי יראה הוא מקרוב כשעומד בפני המלך מתיירא ממנו וכמ"ש בהג"ה דריש או"ח וכמ"ש במורא גדול זו גילוי שכינה אבל האהבה מרחוק אדרבה חזקה יותר כידוע המשל מבן כשרחוק מאביו הגיעגועים יתירים וארץ ישראל הוא מדרגת שויתי וגו' וכמ"ש ארץ אשר ד' וגו' תמיד אבל תו"ל דומה כמי שאין … להמשך קריאה
א ואברהם זקן. הזקנה מצד היגיעה כמ"ש בקידושין (לג.) כמה הרפתקי כו' וכמ"ש בעירובין (כב) מעלות כו' אזקינון וכן בימי האדם יש עלי' וירידה בימי חייו שע"ז הוא כל היגיעה ועבודה ועל ידי זה מזדקן כמ"ש זה קנה כו' והקנין הוא ביגיעה דבלא"ה נקרא מתנה ומציאה שבאה בהיסח הדעת ואז"ל (מד"ר בראשית כ"ט) ג' מציאות … להמשך קריאה
א מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו. כי קרית הארבע שהם אברהם יצחק יעקב ואדם הוא חברון רצה לומר חבור כל הנפשות שכלולות באלו הד' כי כל נברא בעל גבול ובהכרח יש לו ד' קצוות ומזה הם ד' חלוקות שהם ד' יסודות שבכל נברא וכן בכל העולמות וכל פרטי חלוקות הנבראים וכמ"ש במקום אחר … להמשך קריאה
א ויהיו חיי שרה, נסמך אחר עקידה ובשורת רבקה כידוע על עזר כנגדו. שטבע האשה נגדית. (כמ"ש ואל אישך תשוקתך והוא ימשול) ואז היא עזר כי האהבה רק בין ב' הפכים כי כך הוא הבריאה (כי כל נברא יש לו גבול וכל בעל גבול ע"כ יש לו) ב' קצוות שהם איש ואשה וקו אמצעי הוא … להמשך קריאה
א נאחז בסבך בקרניו. הקרן הוא התוקף אשר בו עמים ינגח ועושה כרצונו בו עצמו הוא נאחז וניצוד שלא לילך כרצונו זה רומז לגודל היראה שממקום תוקף הבטוחות שלו משם הוא מפחד וזה הוא בעקידה שהוא לברר מדת חסד לאברהם שיש בה גם כן גבורה ויראה כמ"ש במקום אחר ע"ל אות ל"ט ומ"ב וז"ש עתה … להמשך קריאה
א באר שבע כי שם נשבעו שניהם באר שבע היא קצה א"י כמ"ש מדן ועד באר שבע. כי יש לץ ופתי שהם ב' קצוות כמו ששמעתי על דרשת רז"ל לץ תכה זה עמלק ופתי יערים זה יתרו. פתי מאמין לכ"ד ומלא עבודות לכ"ד (ויתרו לא הניח ע"ז כו') ולץ אין מאמין כלל ואינו עובד כלל. … להמשך קריאה
א בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק. כמ"ש בשמות רבה פ"א דאברהם הגורם שחשך שבטו לכך יחסו לו ולכך וירע וגו' שהרע מגיע לעיניו רצה לומר לו ומצידו עד שא"ל אל ירע וגו' שזה ראוי לחשוך שבטו. וכל אשר וגו' ואז"ל שטפל לה בנביאות והיינו דשרה היתה גם כן ממדת הגבורה (ובכלל סטרא דנוקבא … להמשך קריאה
א וישלח אבימלך וגו'. כי בלידת יצחק היה מתפשט פחד ד' בעולם עד שכמעט לא היה מקום לעשות רע וכמ"ש עקביא הסתכל כו' ואי אתה בא לידי עבירה ולפי שאז"ל יומא ל"ט ב' הבא לטמא כו' לכך ניתן מקום לליצני הדור ליצנות הוא ההיפך מיראה כמ"ש (ע"ז י"ח) כל המתלוצץ יסורין באין עליו שנאמר אל … להמשך קריאה
א נשקה את אבינו יין. כי הם נתכוונו למצוה והוא לעבירה כמ"ש בנזיר כ"ג א' ולכך נסתבב הדבר בשכרותו ואז"ל בעירובין (ס"ו) משהגיע לשכרותו של לוט דינו כשוטה וקיי"ל בחולין וגיטין דבחש"ו מהני כונת הגדול עוע"ג גם לו ולכך הועיל כונתם למצוה. וגם יין הביא יללה לעולם באדם הראשון כמו שאמרו ז"ל בסנהדרין ע' א' … להמשך קריאה
א ותבט אשתו מאחריו. כי תוקף הגבורה שהוא כבישת היצר הוא להיות עוצם עיניו מראות ברע ולכך ראיתא אותיות יראה וכן ציצית הרומזים ליראה כמ"ש בזוהר שלח (קע"ה) רצועה לאלקאה כו' מצותה וראיתם אותו כי ראיות קדושה מעורר יראה שהוא היפך תאוה הנמשך מראיות רע כנ"ל אות ל"ה ומ"ב ולכך זכה יצחק לקדושת הראיתא כמו … להמשך קריאה
א ולוט יושב בשער סדום, כי השם יתברך יודע עתיו ורגעיו לכוין סוף הרגע שא"א להמתין עוד כמו שאמרו ז"ל ביציאת מצרים וכן לוט אז הי' יושב רצה לומר בפתח הכניסה למנהג סדום וז"ש ז"ל אותו היום מינוהו שופט שבו ביום בא לשער כנ"ל והשער הוא האמצעי בין סדום שהוא הקצה הא' ובין שחוץ לסדום … להמשך קריאה
א ויקומו משם האנשים וישקיפו. מבשורת לידת יצחק שיבוא מדת הגבורה הקדושה לעולם ממילא כשזה קם זה נופל שסדום הוא פסולת שבמדת הגבורה והרוע שבו להיות רע לבריות ולכך המטיר עליהם גפרית ואש שהוא ממדת הגבורה אבל דור המבול שהשחיתו דרכם בתאוה בא מבול מים ממדתם ולכך היה בירור דור המבול כי מלאה הארץ חמס … להמשך קריאה
א ותצחק שרה בקרבה. הוראת לשון צחוק על דבר שא"א להאמין ומכל מקום הוא כן. כמו כל השומע יצחק לי. בן הגר המצרית מצחק. העבד העברי לצחק, ודבר זה ברור בכל מקום. אבל אם אינו מאמין כלל אינו נקרא צוחק רק מתלוצץ וכן שרה האמינה רק חשבה זה לפלא אף על פי שהיתה רגילה בניסים … להמשך קריאה
א באילוני ממרא שיעץ לו על המילה (במד"ת וירא), כי ג' מיני חשקות יש. לתענוגים והנאת הגוף. ולממשלה על הזולת. ולהשארה וקיום לעד. והם נגד קנאה ותאוה וכבוד שהכבוד כאשר יש לו השארה לעד כמ"ש עטרת זקנים בני בנים (משלי י״ז:ו׳) והם נגד אברהם יצחק ויעקב שבמדות קדושות. שהוא החשק להתענג על ד' (חסד לאברהם) … להמשך קריאה
א והי' שמך אברהם. אחר המילה שהוא סילוק התאות לגמרי כמ"ש במקום אחר שזה בירור על נקיון אהבת וחשקות א"א ע"ד שאז"ל (ירושלמי שקלים) נתבעין למשכן ונותנין נתבעין לעגל כו' משל כו', וכן כל נסיונות אברהם אבינו ע"ה שיש לו גם כן מדת הגבורה בכבישת תאות שלכן נחשב עקידה נסיון לאברהם ולא ליצחק. ותואר אב … להמשך קריאה
א ותקל גבירתה בעיני' כי לידת ישמעאל הוא בירור זוהמת האהבה והחשקות של אברהם אבינו ע"ה רצה לומר שהוא פסולת החשקות והתאות כמ"ש בזוהר (פ' בלק) ע"פ הופיע מהר פארן. מה כתיב בה כו' לא תנאף. והריון הראשון לפי שהי' מביאה ראשונה היה עדיין ערבוב טוב מרובה בתוך הפסולת הנפרד ולכך איסתרא בלגינא קיש קריא … להמשך קריאה
א במה אדע כי אירשנה. כי ודאי אין רצה לומר ירושת גשמות הארץ רק כמ"ש הרמב"ן והכוזרי בכמה מקומות כי יש חבור ושייכות לישראל ותורה וארץ והם נגד מחשבה דבור ומעשה, ישראל עלה במחשבה. ותורה יש בה חיים. ומות למשמאילים כמ"ש ביומא (עב) ושבת (פח) דוגמת הלב שיש בו לב חכם וכו', וכן עיקר מצות … להמשך קריאה
א בימי אמרפל וגו'. הם ד' מלכיות הקמים נגד נפש משיח הגנוזה בסדום בלוט. שנער הוא בבל ומלכה אמרפל שאמר פול וכו' כמ"ש במקום אחר כי ד' מלכיות נגד אברהם יצחק ויעקב ודוד ובבל נגד אברהם, ואלסר יון כמ"ש ז"ל שמנמרת בגזירותי' כתבו כו' שאין לכם כו' ולומר לא"ל לסו"ר ממנו ולכן נקרא אריוך דפירושו … להמשך קריאה
א אחרי הפרד לוט מעמו שא נא. כי ארץ ישראל מקיאה זנות כמ"ש (פ' אחרי) כי את כל התועבות וגו' ולא תקיא וגו' כי אוירא דא"י מחכים היפך זנות שאמרו בסוטה (ג') אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות כי קדושת הארץ שיש לו אלוק כמ"ש בכתובות ק"י ב' וזנות משכחת … להמשך קריאה
א ואם הימין ואשמאילה. כמ"ש עת לעשות לד' וכשהרע מבקש הימין כמ"ש ברכות ס"א א' יצר הרע יושב על ב' מפתחי הלב גם על הימין והטוב יש לילך לשמאל ולהפר ד"ת (ועיין זו"ח ע"פ זה) אבל דבר זה צריך להיות מקודם שהשמאל ואימינה שבכל מיני שמאלית יהיה הוא לימין אז יוכל לסמוך על עצמו גם … להמשך קריאה
א אם השמאל ואימינה. כמ"ש בזוהר על ונסוע הנגבה. לדרגא דילי' כי חסד לאברהם ופחד יצחק הם ימין ושמאל כי הידים באדם עושים חסד ומשפט וחסד בשפע כמ"ש שבת ק"ד א' דרכו דגומ"ח דרדיף כו' אבל משפט בצמצום וכן פעולות הימין בשפע ששם עיקר כח הפעולה אבל השמאל ילאה בפעולות הרבה וכן בלשון חז"ל הושאל … להמשך קריאה
א והי' ברכה, בך חותמין. וכן בדוד המלך ע"ה כמשרז"ל. כי אברהם ראש הבריאה כמ"ש (ברכות טז) אין קורין אבות אלא לג' שהם אבות העולם וההתחלת מהכרת האלקות ואברהם אב לכולם, כי אב המון וגו' נכלל תואר אב בשמו (כי אב רצה לומר התפשטות לענפים והוא ממדת החסד שהוא התפשטות) ואיתא בזוהר אבא יסד ברתא … להמשך קריאה
א ואברכך זה שאומרים אלהי אברהם כו'. כמ"ש במקום אחר כי האבות הן המרכבה דתורה ועבודה וגמ"ח נגד קנאה תאוה וכבוד, קנאה וכבוד מה שבינו לזולתו כבוד מאוהביו ובית אביו (מה שאין כן הגר שאין לו בית אב הוצרך להזהיר כ"כ על אונאתו ובזיונו) וקנאה לשאין אוהביו אבל עכמה פעמים ממכיריו ואנשי ארצו כי כלום … להמשך קריאה
א לך לך מארצך וגו' כמ"ש (במדרש קהלת ותנחומא פ' ויקהל) ג' שמות יש לאדם. א' שקראו לו אחרים. רצה לומר טבע האדם מה שלומד מזולתו וזהו מארצך ונגדו ואעשך לגוי גדול אומה שלימה שיהיה ממי ללמוד ומהי' הלימוד מאחרים גם כן טוב שא"צ ללכת ממנו, ב' שקרא לו אביו כמ"ש (אבות פ"ו) האב זוכה … להמשך קריאה
א התיבה הוא הגדרת חלק המעשים ולכן אמר קינים תעשה כידוע המשל מהרב ז"ל כשאינו מתעסק בהמקור שהוא הלב צריך על כל פרט עבודה אחרת. וזהו קנים לכל פרט כח וכח חדר מיוחד ועסק מיוחד, וכפרת לשון כפרה שהזפת סותם הנקבים והפרצות ורצה לומר שיכפר על מה שכבר פרץ במעשיו וכמ"ש (משלי טז) בחסד ואמת … להמשך קריאה
א בראשית ברא וגו'. כי י' דברות כוללים י' מדות קדושות שהיפוכם עשר עממין שנתן לאברהם אבינו ע"ה שדבק בהיפוכם בקדושה. וראשית גוים עמלק הראשית והכתר דקליפה בלשון המקובלים וכן נגדו ישראל נקרא ראשית כי אח עשו ליעקב. וראשי המדות לא תרצח ולא תנאף כידוע וכמ"ש במדרש (פ' נח) (ע"ל אות י"ד) דשיקרא (הוא קנאה … להמשך קריאה