א [קס] האדם נפשו כוללת מכל נפשות משרתיו והנכנעים תחתיו ולכ"א מושל מקשיב על דבר שקר וגו' וא' בחולין (ד:) הא ע"ד אמת כו'. ומ"מ הי' עובדי' ג"כ ממשמשי אחאב לפי שא' בסנהדרין (קב:) אחאב וותרן בממונו הי' ולכך עובדי' על הבית שבזה הי' כשרונו. ומצד הטוב שבו בוותרנות הי' עובדי'. וכן כל א' שמורכב … להמשך קריאה
א [קנט] יחיד ששב מוחלין לו ולכל העולם כולו כמשאז"ל (יומא פו:) ואיך אפשר מחילה. רק שמעורר בלבם ג"כ הרהורי תשובה ולא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד בזה עושה כי לא הי' עדיין. רק משיח ב"ד הוא יהי' כן כי צריך שיהי' נפשו כוללת מכל הנפשות כי בלא"ה אין הרהורי תשובתו יכולים להוליד הרהורי תשובה … להמשך קריאה
א [קנח] ע"י מס"נ למיתה במחשבתו באמת גמור שמסכים בלבו אם רצון הש"י וטוב לו יותר למות ח"ו הוא רוצה כך ברצון טוב הוא ניצול מגזירת מיתה ר"ל. כמש"ל שמחשבתו וקבלתו על עצמו כמעשה והוא אח"כ כאלו בא בגלגול שני לזה העולם והוא ידע מה שקלקל בגלגולו הראשון ויכול לתקנו בגלגול זה. ואין לך שום … להמשך קריאה
א [קנז] אלו הי' נמצא אדם שומר הברית כל ימיו בתכלית שלא נתכוין מעולם באותו אבר להנאתו הי' חי לעולם וכמשאז"ל (וי"ר פ' כז) אם יאמרו לך אלו לא חטא אדם הי' חי לעולם אמור להם הרי אלי' כו' ואלי' נקרא מלאך הברית כנודע [ולכן אמרה לו אותו אשה באת אלי בתשה"מ (כמ"ש פרדר"א פ' … להמשך קריאה
א [קנו] תיקון למקרה לילה [וגם במזיד נקרא כן בלשון הכתוב ובדרז"ל. ובסנהדרין (קו.) ע"פ ותקראן ר"י אומר שנעשו כולם כו'] להאמין באמונה שלימה שאין שום מקרה בעולם כלל וכל מה שיארע לו ידע שהכל בכונת מכוין ית"ש. ודבר זה הוא באמת עיקר הכל וכל תרי"ג מצות התורה הם רק עיטין להגיע לידיעה זו שהכל … להמשך קריאה
א [קנה] הכבוד של האדם בעוה"ז הוא כפי טהרתו בדברי הרשות שלו שהם הלבושין בעוה"ז לדברי המצוה. וכמ"ש בזוהר (בשלח סא א) דנצח והוד לבושי מלכא והם תרין בדי ערבה כמ"ש ברע"מ ובתיקונים שעליהם אז"ל בוי"ר פ' אמור ערבה לא טעם ולא ריח כך כו' ע"ש. וכן המשילו בחולין (צב.) ע"ה ות"ח לעליא ואתכליא ע"ש. … להמשך קריאה
א [קנד] כשם שצריך אדם להאמין בהש"י כך צריך אח"כ להאמין בעצמו. ר"ל שיש להש"י עסק עמו ושאיננו פועל בטל שבין לילה כו' וכחיתו שדה שלאחר מיתתם נאבדו ואינם. רק צריך להאמין כי נפשו ממקור החיים ית"ש והש"י מתענג ומשתעשע בה כשעושת רצונו. וזה פי' ויאמינו בה' ובמשה עבדו פי' משה ר"ל כלל ס"ר נפשות … להמשך קריאה
א [קנג] העגמת נפש שיש לאדם על עונותיו הוא תמורת יסורין וכמ"ש בזוהר (ויקהל ריב א) ממשיח ע"ש. וידוע דנפש מנהיג הדור הוא הכוללת כל נפשות הפרטיות שבדור. ונפש משיח הוא כלל נפשות כל הדורות אחר השלימות של השתדלותם בעוה"ז [כמו שהאבות כוללים נפשות כל הדורות בהתחלתם ושורשם ומקור מוצאם] ונמצא בכל נפש פרטי נקודת … להמשך קריאה
א [קנב] כפי התרחקות האדם מן הרע והיינו מכל חמודות העוה"ז ותשוקות דלגרמי' כך הוא מתקרב להש"י ומשיג אורו ית' וכמ"ש השיבנו והאר פניך. וכן להיפך כפי השגתו מהש"י כך מתרחק מעניני עוה"ז כמ"ש אנכי ולא יהיה לך. ועז"א אם אין יראה אין חכמה אם אין חכמה אין יראה. חכמה הוא השגת הש"י ויראה הוא … להמשך קריאה
א [קנא] עתות הירידה שיש לאדם שאין לו שום חשק לאורה ועבודה זהו הכנה לעלי' גדולה. והיינו ע"י הצעקה שצועק כשמתבונן על דרכיו ורואה שפלותו וירידתו. וכמ"ש ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני וידוע דרשת רז"ל (סנהדרין קו.) על רפידים שרפו ידיהם כו' וזה הי' הכנה למ"ת שהוא תכלית החיזוק ידים בד"ת. ונאמר והנשיאים הביאו את … להמשך קריאה
א [קנ] כשהקב"ה מרומם איזה דבר טוב בעולם אז ממילא אותו דרגא בסט"א משתפל. וכן להיפך כשרואה איזה דבר רע בתכלית השפלות ידע כי אותו דבר בקדושה הוא בתכלית הרוממות. וכמ"ש כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים. ונאמר וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק באותו דבר שזה נגדע זה נתרומם … להמשך קריאה
א [קמט] שלימות האדם הוא כשיהי' כך כמו שהוא משיג השלימות שצריך להיות. והיינו שכל הד"ת שהוא משיג וההנהגה התוריית איך שאפשר לאדם השלם להשיג. זה הוא שלימותו מה שאפשר לו להשיג וצריך להשיגו. כי השגת האדם וחכמתו הוא עצם שורש נשמתו וחיותו וכ"א יש לו שורש בפ"ע כמשאז"ל (ברכות נח.) שאין בנ"א דומין זה … להמשך קריאה
א [קמח] יש ת"ח שזוכה דשמעתתי' מבדרין בעלמא ויש שאין זוכה לכך ואיו זה ראי' שזה גדול מזה שלפעמים יש ד"ת יקרים בפי מי שהוא. וכמו שאנו רואים בבלעם שאמר פרשה שלימה בתושב"כ [וליודעים חן כי גם כל הדבורים מפרעה ואבימלך ועשו שנזכר בתורה הרי הם ד"ת ממש והי' זה אצלם וע"י דבורם נתגלה לנו] … להמשך קריאה
א [קמז] ע"י היראה אדם זוכה לבנים כמ"ש כי כן יבורך גבר ירא ה' וגבר נקרא האיש מצד כחו כח גברא [ולכן נקרא כן התרנגול כד"ש (ברכות כב.) שלא יהיו כו' כתרנגולים] וגם שם הגבורה כמ"ש איזהו גבור כו' וכשהוא באותו כח ירא פי' מוגדר שלא יעשה רק לרצון הש"י [וגם יראה זו בושה כמ"ש … להמשך קריאה
א [אות קמו חסר] הסבר על זכויות יוצרים צדקת הצדיקרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה
א [קמה] בכל פעולת האדם המעשה הוא כמו גוף והמחשבה נשמה וגוף בלא נשמה אינו כלום לכך מתעסק פטור ואינו כשוגג דעכ"פ מתכוין למעשה משא"כ מתעסק שאין שום כונת המחשבה. רק בחלבים ועריות שכן נהנה ובהנאת אדם א"א שלא יתכוין בהעלם כל שהוא עכ"פ שבטבע האדם מרגיש בהנאתו אע"פ שאין יודע בעצמו שאינו זוכר. וידוע … להמשך קריאה
א [קמד] במקום שהוא המחשבה של אדם שם הוא כל האדם כי עיקר האדם אינו הגוף רק הנפש והנפש אינה דבר רק כח המחשב ומהרהר והרוצה שבאדם. ומקום שמחשבתו אדוקה כך הוא כל צורת האדם באותו עת. תדע שכח המחשבה שבאדם בעת הזיווג פועל בולד שיהי' כן וכמו שהי' בכבשים דיעקב וכאז"ל (מד"ת נשא ז) … להמשך קריאה
א [קמג] כשמתחיל האדם לכנוס לתורה ועבודה שבלב אז הש"י מאיר לו מאוד כמ"ש פתח דברך וגו' וכל המחשבות ורצונות לתורה ועבודה נקרא דברך שהש"י מדבר עם האדם ואלו המחשבות נעשים מזה. ובפתיחה יאיר מאוד שזה מבין פתיים כמ"ש בשמו"ר (פ' ג') דקורין לינוקא פתיא. ובהתחלת העבודה נקרא כ"א נער ולההתחלת הבנה צריך אור גדול … להמשך קריאה
א [קמב] אע"פ שבעניני העוה"ז אין לאדם לסמוך על נס כמשאז"ל (שבת לב.) בעניני העוה"ב יסמוך אף על נס. ר"ל אף שרואה שכפי דרך התוריי המסודר [שזה נקרא דרך הטבע של עוה"ב] כמעט אבדה תקותו ח"ו מרוב חטאיו ושעליו נא' ולרשע וגו' שרואה שמדחים כל המעש"ט שלו עכ"ז יסמוך על נס כי העוה"ב אינו בטבע. … להמשך קריאה
א [קמא] ההעלם שמגיע לאדם הוא נראה לכאורה ראי' שגם החשק והחיות שהי' לו מקודם הי' שקר כי שפת אמת תכון לאדם. אבל באמת אדרבא עי"ז הקב"ה בונה שתכון לעד החשק כאשר משיג בהעלם שהוא בהסתר פנים מהש"י ומתחנן מהש"י שיאיר לו הרי כבר אינו בהעלם שע"ז נא' תכלית הידיעה שלא נדע. ודבר זה נקרא … להמשך קריאה
א [קמ] כל זמן שאין האדם בשלימות כל מה שמדמה לו ידע שהוא ממש להיפך כענין האומרים לרע טוב וגו' וכמ"ש (פסחים נ.) עולם הפוך ראיתי ששם במקום האמת הוא ממש להיפך מבעוה"ז ומה שנדמה לו לטוב יוכל להיות שאין בו ממש וכן להיפך. רק מי שהאיר הש"י עיניו בד"ת דכתיב בה אמת כמשז"ל (ע"ז … להמשך קריאה
א [קלט] כל הפעולות והעבדות ניכרים רק בסוף כמ"ש (שבת קנג.) איזהו בן עוה"ב ואזניך תשמענה דבר מאחריך כו' וכל זמן שלא נגמר העסק הוא מכוסה ונעלם מעין הכל ואפי' מעין האדם שאע"פ שנדמה צדיק וכל העולם כולו א"ל צדיק אתה הי' כו' (נדה ל:) וכן ג"כ להיפך כי כל דבר נידון ע"ש סופו ואם … להמשך קריאה
א [קלח] פעמים האדם רואה שהוא חושק וכוסף לעבודת ה' במוח ולב אבל כשמגיע למעשה אינו מצליח. וזה נקרא אויל שפתים ילבט כמ"ש ממשאז"ל בסוטה (מז:) ע"פ ועם לא יבין ילבט ע"ש. והיינו דלשון ילבט שאין יכול להוציא הפעולה מן הכח אל הפועל. ודבר זה נתגלה לשלמה המע"ה והוא א' פסוק זה אבל על דוד … להמשך קריאה
א [קלז] כשהאדם רואה שכל המחשבות טובות ורצונות טובות שנופלים בלבו ומוחו הוא רק לרגע ומיד מתעלמים ממנו ודואג שמא הוא ח"ו כענין פושעים מלאים חרטות. העצה לזה השלך על ה' וגו' לא יתן לעולם מוט לצדיק ועמך כולם צדיקים רק שנראה כמתמוטט ח"ו בעת ההעלם. והשלך כו' היינו שגם זה מהש"י ונמצא כאלו המשא … להמשך קריאה
א [קלו] כאשר האדם מצליח והשעה משחקת לו הוא מפני שבאותה שעה מחזיקין אותו לצדיק בכל העולמות שהרי אמרו (ברכות ז:) ולא עוד אלא שזוכה בדין והיינו שלמעלה כמ"ש מרום משפטיך ושם א"א לזכות אלא ע"י מצות ומעש"ט כמ"ש בשבת (לב.) וע"כ שזוכה שיש לו מצות ומעש"ט והש"י מזמין לידו איזה מצוה שעבורה מגיע לו … להמשך קריאה
א [קלה] מי שמרגיש שאין לו שום חשק בלב ומוח לעבודת ה' אז העצה השלך על ה' יהבך. ומתוך שפלות דעתו בהכרת חסרונו מעורר רחמי שמים כמ"ש תאות ענוים וגו' תכין לבם וגו' שדבר זה הוא תאות הענוים ומכירים שפלותם שלב אין. הקב"ה מכין לבם כידוע ה' צילך כשהוא במדרגת אין משיג מעלת הש"י ג"כ … להמשך קריאה