צדקת הצדיק קמ״ה

א

‏[קמה] בכל פעולת האדם המעשה הוא כמו גוף והמחשבה נשמה וגוף בלא נשמה אינו כלום לכך ‏מתעסק פטור ואינו כשוגג דעכ"פ מתכוין למעשה משא"כ מתעסק שאין שום כונת המחשבה. רק ‏בחלבים ועריות שכן נהנה ובהנאת אדם א"א שלא יתכוין בהעלם כל שהוא עכ"פ שבטבע האדם ‏מרגיש בהנאתו אע"פ שאין יודע בעצמו שאינו זוכר. וידוע נשמה שנתת בי טהורה ולכך מחשבה ‏רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה (קידושין מ.) כי באמת כל מחשבות רעות הוא מרוח שטות שהוא ‏דמיון המתדמה לחכמה כקוף בפני אדם כידוע רק כשיוצא לפועל במעשה ובעשיי' שם הוא מקום ‏שליטת הרע וכח הדמיון. ובתשובה שלוקח כל המחשבות ומחזירן למקורן ממילא נשארו הפעולות ‏גוף מת בלי חיות ומ"מ צריך סיגופים לגוף נגד הגוף שיכלה מהר ואכמ"ל עוד. וכן במעשה המצות ‏דשם מחשבה טובה מצטרפת שהוא באמת. ומעשה בלא מחשבה הוא בעולם עשי' וע"ז נאמר אשרי ‏איש ירא וגו' ואז"ל (ברכות ח.) דוטוב לך לא כתיב כידוע אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב שהוא ‏ביו"ד ע"ש המחשבה כדפירש"י ע"פ אז ישיר. וירא ה' העובד במעשה רק אשריך בעוה"ז אבל מ"מ ‏גם דבר זה בטובה חיים לעד כי הש"י הבטיח ג"כ תחה"מ להשארת הגופים הטובים. לכך דבר זה ‏הוא שבח ואישור בכל העולמות מה שזה מאושר בעוה"ז לצדיק ואע"פ ששם אינו כן מ"מ כך מאושר ‏שם במעלה זו שבעוה"ז הוא צדיק. אבל הנהנה מיגיע כפיו הוא שאינו מתעסק כנ"ל שכן נהנה ‏שההנאה הוא הרגשת המחשבה. ודבר זה כד"ש (קידושין מא.) לאדם טוב מטעימין לו מפרי מעשיו ‏כו' והוא בא אחרי היגיע כפים במעשה אח"כ מהנים אותו מלמעלה מעין עוה"ב ואז זוכה לוטוב לך ‏גם בעוה"ב. ‏