צדקת הצדיק קס״ד

א

‏[קסד] בדעת בנ"א אין הבע"ת כמו הצדיק גמור וא"צ לומר שיהיו החטאים שעשה כבר חשובים ‏כזכיות אע"פ שמאמין בדרז"ל שזדונות נעשו כזכיות וגם אמרו (ברכות לד:) במקום שבע"ת כו' ‏‏[ומאן דפליג היינו בענין השגת הנביאים דמר יליף מקרא דלרחוק ולקרוב שהוא בנביאים ולדעתו ‏אינו כן מצד הנבואה. דצדיק גמור עין לא ראתה שזהו רק מצד הש"י. אבל תשובה שייכות לכנס"י ‏רק הוא כטעם לא זז מחבבה עד שקראה אמי שגדולה ממנו ועוד דברים בגו ואכ"מ] והיינו לפי ‏שהתשובה נקרא עלמא דאתכסיא ואינו נגלה לבנ"א היקרות והיופי שבה. ויעקב אע"ה שורש כל ‏ישראל נאמר בו כי שנואה לאה ועי' בזוהר הטעם. והיינו כמשאז"ל (ב"ב קכג.) שהיו אומרים הגדולה ‏לגדול כו' היינו לפי הנגלה שייכת ח"ו לחלק עשו והיתה בוכה זהו סוד התשובה. משא"כ רחל יפה ‏תואר ויפה מראה שהכל אומרים הקטנה לקטן כי בעלמא דאתגליא יש בה יופי מעשים. אבל מ"מ ‏עיקר תולדות משל לאה שעיקר ההולדה התחדשות ד"ת ונפשות לרצון ה' הכל ע"י מדרגת ‏התשובה. ובאמת היא אמו כמ"ש בתדב"א (זוטא פ"ה) דאין לך מדה טובה ודבר טוב בא לבנ"א אלא ‏ע"י עניות פי' בד"ת כמשז"ל בגיטין (מג.) ע"פ והמכשלה וגו' שאין אדם עומד כו' וע"י העבירה ‏והתשובה נולד החיות אח"כ. אך סני ב"נ עריין דאימי' ומטבע האדם ששונא התשובה על הרע ‏ואע"פ שזהו עיקר שהעמידו על מה שהוא מ"מ אין חפץ לידבק בזה. אבל באמת אין אשה אלא ‏לבנים והתולדות רק מלאה [וגרם עד ותקנא רחל וגו' לפי שזה עיקר. וכ"כ כח הקנאה שהועיל שאז ‏עמדה לאה מלדת דפ' ותקנא וגו' נאמר שם ע"ש ולא ילדה עד שאמר לה רחל לכן ישכב וגו' וסילקה ‏קנאתה. וכן דוד המע"ה שהקים עולה של תשובה נאמר וסרה קנאת אפרים וגו' זרעא דרחל והוא ‏דרגא דצדיק כידוע והועיל לחלוק מלכות ב"ד שזה חסרון בעצם מלכות ב"ד לפי שעה ואכ"מ]: ‏