פרי צדיק, כי תבוא ג׳

א

[מכי"ק]

ב

ובאת אל הכהן אשר יהי' בימים ההם ע"ש ברש"י. ורמב"ן הק' מה שייך זה בכהן ונ' דיש לדקדק מה שנא' הגדתי היום לה' אלהיך למה יאמר לכהן אלהיך ולא אלהינו. וגם לשון הגדתי אימת הגיד ומה צורך לההגדה שבא לארץ ובזוהר פ' וירא ובכ"ד א' דלשון הגדה בכל מקום רזא דחכמתא ומה חכמה יש בזה. וי"ל כי ענין מצות בכורים ע"ד מצות קידוש בכורות שהוא ע"י ההכרה שהכל מהשי"ת לה' הארץ ומלואה כל הברואים מדצח"מ וקודש ישראל לה' ראשית תבואתה מכלל מין המדבר. ומישראל עצמם נבחר אהרן להקדישו קודש קדשים כי הוא הראש מישראל וכמ"ש במקום אחר על הכתוב איכה ב' ו' שכח וגו' מועד ושבת וינאץ וגו' מלך וכהן דאלו ב' נגד אלו כידוע מס"י דכל דבר בעולם שנה ונפש. ומועד דישראל מקדשי נגדו מלך דג"כ ישראל ממנים כמו שנא' שום תשים עליך וגו'. והוא במקום לב בגוף כמ"ש בס"י וכן המועדים בשנה והם תוצאות חיים לכל השנה כמ"ש במק"א. ושבת הש"י קידשו מתחילת הבריאה ונתן קדושה זו לישראל וכמו שנא' כי אני ה' מקדשכם. וזהו ע"י התגלות אור הכ"ע טלא ומצחא דע"ק דאיהו קרקפתא דתפילין דשם בתפילין דמרי עלמא נא' מי כעמך ישראל שהם דבוקים בשרשם בהשי"ת וכמו"ש בראשית בשביל ישראל וכו'. ובראשית נמי מאמר והוא הראש וראשית לכל הי' מאמרות שהם י' ספירות כי יעקב בחר לו יה מכל האומות ונגדם כל ישראל נקראו ראשית. ובין ישראל הכהן הוא הראש דכל ישראל מה שהש"י בחרו וקידשו כמ"ש ע"פ אשרי אהרן שבחרו וקירבו וע"כ שפתי כהן ישמרו דעת וגו' כי כתר מלבר ובפנימיות דעת ממלא מקומו כידוע. ע"כ: