פרי צדיק

א כל חודש יש לו עסק בפ״ע ונברא באות מיוחד מי״ב פשוטות כמ״ש בסי״צ המליך אות ס׳ בשינה כו׳ כסלו בשנה וקיבה בנפש כו׳ והוא עפמ״ש בגמ׳ (ברכות סא:) קיבה ישנה. ואות ס׳ מורה סומך ה׳ לכל הנופלים. שהעסק בחודש זה לענין הכנסת היצר ראשית גוים אשר קרך שהצנינך והיינו שמשליך קרירות ועצלות על האדם … להמשך קריאה

א שמות חדשים עלו מבבל כמ״ש (בירושלמי פ״א דר״ה וב״ר פ׳ מח) שבתורה הוזכר רק מספר החודש לניסן בחודש השלישי בחודש השביעי ואח״כ בנחמיה הוזכרו בשמות. והענין שמתחלה כשהיה בהמ״ק קיים כתיב זאת עולת חודש בחדשו. שבכל חודש הרגישו קדושה מיוחדת. וכן כ׳ והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו׳ שבכל חודש מתחדש ענין … להמשך קריאה

א ראש חודש לעמך נתת כו זכרון לכלם יהיה. הענין דר"ה יום בריאת אדם הראשון ושנה הוא היקף החמה כשחוזר ובא לאותו מקום מתחדש השנה. וכיון שנברא אדם הראשון באחד בתשרי בכל שנה באותו יום זכרון ליו ראשון. וחידוש הלבנה בכל חודש מולד הלבנה מחדש. ועל כן בכל ראש חודש זכרון לבריאת אדם הראשון. וז"ש … להמשך קריאה

א במ"ר פ' זו. ר"ע היה יושב ודורש והצבור מתנמנם בקש לעוררן אמר מה ראתה אסתר שתמלוך על קכ"ז מדינה אלא תבא אסתר שהיא בת בתה של שרה שחיתה ק' וכ' וז' וכו'. ויש להבין למה בא לעורר הצבור בהגדה זו דוקא. אך הענין שר"ע דרש בענינים גבוהים בד"ת והצבור מתנמנם שהיו סוברין שאין להם … להמשך קריאה

א מנוחה וקדושה לעמך נתת. אומרים בתפלת המנחה שנחשבה כנגד ק' יעקב אע"ה. כמו ש' (בתיקונים תי' יח) שחשב התפלות כנגד האבות. והוא דמנוחה נקרא היחוד קוב"ה וכנס"י. ואז הוא הנייחא של השי"ת ג"כ. וכמש"נ על מקום המקדש זאת מנוחתי עדי עד וגו' ושם מקום יחוד השי"ת עם ישראל. והמנוחה הנחיל לישראל בשבת. ומזכירין זה … להמשך קריאה

א ושייכות ענין אדניהו לפרשה זו. הוא עפמ"ש בזוה"ק (תוספ' פ' זו) מאן דאיהו זעיר איהו רב כו' מאה דאיהו חושבן רב כתיב בי' שנה כו'. ויש להבין למה נרמז ענין זה בפ' זו דוקא. אך באמת שלא להתגאות מענין טובת ושלימות עניני עוה"ז אין צריך ראי'. ובפרט בהאבות דמצינו באברהם שלא בחר בגדולה בעוה"ז … להמשך קריאה

א מפטירין והמלך דוד זקן בא בימים. ושייכות הפטרה זו לפרשה זו לא רק למש"נ ואברהם זקן וגו' רק לכל הפרשה שמדבר מענין זה. מתחלה מדבר מחיי שרה שנשלמה ונתבררה בכל עשר מדות כמו ש' מאה שנה וכמו ש' בזוה"ק. ומאה כנגד כ"ע שכולל עשר פעמים עשר. ואחר כך כתיב ואברהם זקן בא בימים ביומין … להמשך קריאה

א ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי וגו'. תיבות אשר חי מיותר. אך הענין שעסק אברהם אבינו ע"ה היה השתדלות במ"ע. שמדתו היה אהבה כש"נ זרע אברהם אוהבי. ואי' בירושלמי (פ' הרואה הובא תוס' סוטה כב:) עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע שאתה אוהבו כו' ששורש המ"ע בא על ידי אהבת השי"ת. ומדת יצחק … להמשך קריאה

א במד"ת ויוסף אברהם זש"ה והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד כו למאה שנה הוליד בן הוי אומר והיה ראשיתך מצער זה אברהם. ואחריתך ישגה מאד שנשא אשה והוליד עמה כמה בנים באחרונה. ויפלא הדבר שדרש ראשיתך מצער על יצחק אע"ה שיצא ממנו כל אומה ישראלית. ובני קטורה שהם עוע"ז דרש אחריתך ישגה מאד. אך … להמשך קריאה

א במד"ת בשביל ד' דברים הזקנה קופצת על האדם. מפני היראה ומפני הכעס בנים ומפני אשה רעה ומפני המלחמות. וחשב במדרש דוד ואחר כך עלי ואחר כך יהושע ושלמה. ולפי סדר זמנים היה לו לחשבו יהושע עלי ואחר כך דוד ושלמה. ויש להבין למה חשבם שלא כסדר. גם מ"ש דוד מפני היראה דכ' כי נבעת … להמשך קריאה

א במדרש תנחומא ואברהם זקן זש"ה ברכי נפשי וגו' מה ראה דוד לברך הקב:ה בנפש שהנפש רואה ואינה נראית כו' הנפש משמרת את הגוף כו' חשב כאן ב' דברים. ובגמ' (ברכות י.) חשב ה' ברכי נפשי כנגד הנשמה. וחשב שם ה' דברים ע"ש. והם כנגד ה' מדרגות שבנפש (שחשב בב"ר פ' יד) נפש רוח נשמה … להמשך קריאה

א ויהיו חיי שרה וגו'. במ"ר יודע ה' ימי תמימים וגו' כשם שהם תמימים כך שנותם תמימים כו' כהדא עגלתא תמימה. ושמעתי מרה"ק זצוקללה"ה שפי' כהדא עגלתא דבר עגול שא"ל ראש וסוף שהכל שוין. כך שנותם וכמו ש' בת ק' כבת כ' לחטא. ומסיק במדרש מה צ"ל שני חיי שרה באחרונה לומר לך שחביב חייהם … להמשך קריאה

א שדה המכפלה נקרא שדה אשר ברכו ה' וכמו ש' בזוה"ק. ואחר העקידה כשנשלם אברהם אבינו ע"ה בכל העשר מדות כמש"נ ואברהם זקן בא בימים באינון יומין עלאין כמו ש' בזוה"ק אז קנה שדה המכפלה לקבורת שרה. ואי' בזוה"ק (קכז א) שנפתח לו פתח ג"ע שם. ואמר (שם ע"ב) דהוה סליק ריחין עלאין וחמא נהורא … להמשך קריאה

א קודם סעודת ליד שבת אומרים אשת חיל וגו' דכנס"י אשה יראת ה'. וזה בשבת שכל א' מישראל משיג היראה. דשומרי שבת נקראו יראי שמי. (בתענית ח:) ובכניסת שבת כל א' מישראל זוכה לנשמה יתירה נשמתין חדתין. וכמו ש' בזוה"ק (ח"ב פח ב) נשמתא דכל שלימו בה כדוגמא דעלמא דאתי ובג"כ איקרי שבת ע"ש. ושבת … להמשך קריאה

א אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו' והיינו דבשבת נקראו ישראל בני היכלא דמלכא ומבקשים שבתי בבית ה' כל ימי חיי אף בימי המעשה. ושמעתי בשם רבינו ר' בונם זצוקללה"ה. שאמר שהמכוון ששאל מאת ה' שזה יהיה המבוקש שלו. וזש"נ אותה אבקש שבתי בבית ה' וגו'. והעיקר הוא … להמשך קריאה

א בגמ' (ב"מ פו:) מאן נינהו שלשה אנשים מיכאל וגבריאל ורפאל כו' ויבאו שני המלאכים סדומה דאזל מיכאל בהדי' לשיזבי' ללוט. (ובב:ר פ' נ') רפאל שהלך להציל את לוט. ובכל מחלוקת אלו ואלו דא"ח ואף שחלוקים במציאות כמו שמצינו (גיטין ו':) אביתר בני כך הוא אומר יונתן בני כו' ומי איכא ספיקא קמי שמיא אלו … להמשך קריאה

א במ"ר אמר הקב"ה לאברהם אתה אמרת יוקח נא מעט מים חייך שאני פורע לבניך במדבר ובישוב ולע"ל כו'. וחשב במדרש ששה דברים ועל כל א' מסי' חייך שאני פורע לבניך במדבר ובישוב ולע"ל ע"ש. ובכל מקום מספר ששה מורים על ששת ימי בראשית שהם ו' המדות. ואמר שאני פורע במדבר ובישוב ולע"ל זה מורה … להמשך קריאה

א במ"ר ר"י פתח מזבח אדמה וגו' מה אם זה שבנה מזבח לשמי הריני נגלה עליו ומברכו אברהם שמל עצמו לשמי אעו"ו. יש להבין היכן נזכר כאן שברך לאברהם. בשלמא שם במזבח כ' אבא אליך וברכתיך משא"כ באברהם לא נזכר רק שנגלה עליו ולא הוזכר ברכה. גם מ"ש אחר כך במ"ר אם זה שהקריב שור … להמשך קריאה

א ואחר כך אי' בתנחומא והשבת נתנה לישראל לקדושה לעונג ולמנוחה וכו'. חשב כאן ג' קדושת שבת שהם קדושת ג' הסעודות שנלמד בגמ' (שבת קיז סע"ב) מתלתא היום. דכ' אכלוהו היום והיינו לענג. כי שבת היום לה' היינו למנוחה כמש"נ וינח ביום השביעי על כן ברך וגו' ובמד"ת משאלתות בראשית נוח בי' כי היכי דנחי … להמשך קריאה

א בתנחומא ר"פ זו ילמדנו רבינו כמה ברכות מתפלל אדם בכל יום כו' והאריך בזה. ולאורה אין לו שום שייכות לפ' זו רק מה שסיים תדע שכל דרכיו חסד כו ובאמצעיתה בקר את החולה כו' וזה א"ל קישור לענין התפלה. אך הענין שבפרשה זו מצאנו תפלה ראשונה שהתפלל אברהם אבינו ע"ה על סדום. שדורות הראשונים … להמשך קריאה

א והנה שלשה אנשים וגו' אי' בזוה"ק מאן אינון שלשה אנשיםאלין אברהם יצחק ויעקב דקיימי עלי' כו'. והיינו כי מצד המילה נרמז לו כי כל קדושת אומה הישראלית יצאה מאתו. וגם שבו נכללים כל קדושת הג' אבות הקדושים שהם שורש קדושת ישראל כמו ש' (ב"ר פ' סח) עה"פ יעקב חבל נחלתו מה החבל הזה פחות … להמשך קריאה

א וירא אליו ה' במ"ר ד"א אם אמאס משפט עבדי זה אברהם ויקח אברם את ישמעאל בנו וגו' אלולי שעשיתי כן מהיכן היה הקב"ה נגלה עלי וכו'. יש להבין מה שייכות מילת ישמעאל שאמר שאלולי שמל את ישמעאל לא היה ראוי להתגלות זה. ולמעלה אמר ומבשרי אחזה וגו' אלולי שעשיתי כן מהיכן היה הקב"ה נגלה … להמשך קריאה

א שלום עליכם כו' מלאכי השלום. נקראו בכאן המלאכים בשם מלאכי השלום. דשם מלאכי השרת מובן שהם משרתי ה' ומשמשיו. אבל לשון מלאכי שלום מצינו רק בחורבן מלאכי שלום מר יבכיון ובגמרא (חגיגה ה':) שאני חורבן בהמ"ק דאפי' מלאכי שלום בכו. וגם שם צריך להבין מה שדקדקו אפי' מלאכי שלום והול"ל דאפי' מלאכים בכו. וכן … להמשך קריאה

א מכי"ק ב וירא אליו ה'. בב"ר (ר"פ מח) ומבשרי אחזה אלוה אלולי שעשיתי כן מהיכן הי' הקב"ה נגלה עלי. והוא תמוה לכאורה שהרי כבר נאמר בפ' לך ב' פעמים וירא ה' אל אברם קודם המילה. ואין לומר הכונה כמו ש' רש"י שם י"ז גק מפרדר"א דעד שלא מל הי' נופל על פניו ממורא השכינה … להמשך קריאה

א בהפטורה ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אוהבי. יש להבין אחר שזכר שם יעקב וישראל למה הוצרך ליחס זרע אברהם. והרי אז"ל (ב"ר פ' עו) הבחור שבאבות זה יעקב ובזהו"ק תושבחן דאבהן יעקב (ח"א קיט ב וש"מ) וכן אמרו (ב"ר פ' סג) כדאי הוא אברהם להנצל בזכותו של יעקב. ולמה ייחס אחר … להמשך קריאה

א נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו. הוא עדמש"נ ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים. כי כשישראל אינם כראוי נותחלל שמו ית' בין האומות כדכ' באמור להם עם ה' אלא ומארצו יצאו ועז"נ לכן אמור לבית ישראל לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי וגו' וכן התפלל דהמע"ה לא לנו … להמשך קריאה