פרי צדיק, חיי שרה י׳

א

מנוחה וקדושה לעמך נתת. אומרים בתפלת המנחה שנחשבה כנגד ק' יעקב אע"ה. כמו ש' (בתיקונים תי' יח) שחשב התפלות כנגד האבות. והוא דמנוחה נקרא היחוד קוב"ה וכנס"י. ואז הוא הנייחא של השי"ת ג"כ. וכמש"נ על מקום המקדש זאת מנוחתי עדי עד וגו' ושם מקום יחוד השי"ת עם ישראל. והמנוחה הנחיל לישראל בשבת. ומזכירין זה בתפלה זו אתה אחד שהיא ע"ש היחוד כמו ש' (במט"מ). וקדושה. אף שתיכף בכניסת שבת זוכין לקדושה ואומרים אתה קדשת וכו' ע"ש הקדושה. מ"מ עיקר הקדושה בתפלה זו שכנגד יע"א שמדתו קדושה כש"נ והקדישו את קדוש יעקב. וכנגד יע"א נתקן ברכת אתה קדוש כמו ש' (ברע"מ זח"ג ד א) ולכן תקנו בתפלה זו יום מנוחה וקדושה לעמך נתת. שניתן לישראל במתנה המנוחה וקדושה ונקבע הקדושה לעולמי עד. יעקב ובניו ינוחו בו יעקב מרכבה לשם הוי"ה ובניו כנס"י והוא יחוד קוב"ה ושכניתי'. מנוחת אמת ואמונה עפמ"ש ברע"מ (שם רל א) איהו אמת ואיהי אמונה (ונת' בראשית מא' י) מנוחת שלום השקט ובטח שלום הוא מקטרוג היצר הרע כמש"נ אין שלום בעצמי מפני חטאתי ועז"נ ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד. והוא ג"כ מרוגז מלחמת היצר הרע שהיא המלחמה התדירה וזהו השקט ובטח. ונזכר ג' לשונות נגד ג' דברים דתליא בעתיקא. ובמדרש הנעלם פ' זו' (קכה א) ועדין באיזה מקום כו' בערבות דהא תנן שם גנזי חיים טובים ברכה ושלום ונשמתן של צדיקים כו'. והוא מ"ש בגמ' (חגיגה יב:) ערבות שבו כו' ושם נחשבו הרבה דברים ע"ש. וכאן חשב רק ג' דברים דתליא בעתיקא שהוא גנזי חיים גנזי ברכה גנזי שלום שהם כנגד חיי בני ומזוני דלאו בזכותא תליא אלא במזלא תליא מלתא כמו ש' (מו"ק כח.) והיינו בעתיקא. וכמו ש' בזוה"ק (ח"ג עט ב) כ' בחנה ותתפלל על ה' על דייקא בגין דבנין במזלא קדישא תליין כו'. השלך על ה' יהבך על דייקא דהא מזוני במזלא תליין כו' והיינו מעתיקא שהוא על ה' דקוצא דיוד לדעילא רמזיא לאין כ"ע (כמש"ש סה ב). גנזי חיים חיי. גנזי ברכה היינו עושר שהוא סתם ברכה וכמו ש' (ב"ר ר"פ יא) ברכת ה' היא תעשיר זו השבת שנאמר ויברך אלהי' את יום השביעי. גנזי שלום היינו בני וכמש"נ וראה בנים לבניך שלום על ישראל. ומה שחשב במה"נ נשמתן של צדיקים. הוא מפני שאמר להלן (ע"ב) ת"ר כל נשמתן של צדיקים למעלה בעדן כו'. וחיי בני ומזוני באמת הם כפשוטו ג"כ אבל העיקר מרמזין על מיני ד"ת. חיים כמש"נ ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו' ובחרת בחיים גו' ואי' (ברכות לב:) ואין עץ חיים אלא תורה וכמו ש' כי הם חיינו. גנזי ברכה שהוא עושר בעשירי תורה כמו ש' (נדרים מא.) אין עני אלא בדיעה מכלל שסתם עשיר הוא בד"ת. וכן נדרש (תמורה טז.) עשיר ורש על חכם וטיפש. גנזי שלום שלום הכנה לד"ת כמש"נ ויחן ישראל וגו' כאיש א' בלב א' כמו ש' במכילתא וזה היה הכנה למ"ת וכשזוכין לד"ת מטלא דעתיקא זוכין לשלום מקטרוג היצר הרע:

ב

וג' דברים אלו כנגד האבות הק'. גנזי חיים כנגד אברהם אבינו ע"ה דכ' בי' ביחוד ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי והוא נגד מדת חכמה כמו ש' (זח"ב יד ב) עביד לאברהם ברזא דחכמה וכ' החכמה תחי בעלי' ואברהם אבינו ע"ה בו התחיל הב' אלפים תורה שהוא עיקר החיים. גנזי ברכה כנגד יצחק אע"ה דכ' בי' ויברכהו ובב"ר שאמרו זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך. גנזי שלום נגד יע"א ע"ה כמו ש' (בזוה"ק ח"ג יב ב) עושה שלום במרומיו דא יעקב כו' דאמת ושלום קשיר דא בדא. ובשבת יש כל הג' דברים חיים שהוא תורה דכו"ע בשבת נתנה תורה וכן תורה שבעל פה ביום השביעי דא תורה שבעל פה דאיהו יום שביעי כו' כמו ש' (זח"א מז ב) והיינו מלכות פה תורה שבעל פה. גנזי ברכה ומזוני כמו ש' בגמ' (שבת קיט.) עשירים כו' ושבשאר ארצות במה הן זוכין בשביל שמכבדין את השבת. גנזי שלום בשבת פריסת סוכם שלום. ומדכתיב לריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו' ונתתי להם וגו' ושם טוב מבנים ובמנות. והיינו מפני שהם אינם ראוים לבנים ובנות ולא עביד קוב"ה ניסא לשנות הטבע. מכלל שהראוים לבנים זוכין בזכות שבת לבנים. והנה בגמ' (שבת י:) אי' מתנה טובה יש בביתגנזי ושבת שמה כו' ואי' בגמ' (ברכות לג:) אין לולהקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים כו' ולכאורה המאמרים סותרים זא"ז. אבל באמת יש להקב"ה רבה גנזים וכמו שנחשבו במה"נ ובמג' חגיגה. אבל אוצר הוא כלי המחזיק בית גנזיו וע"ז אמר שאוצר המחזיק בית גנזיו של הקב"ה הוא יראת שמים. ושבת ג"כ בבית גנזיו והוא ג"כ באוצר של יראת שמים. ובשבת נקראו ישראל יראי שמי כמו ש' (תענית ח:) ואימת שבת על ע"ה כמו ש' בירושלמי (דמאי פ"ד) זוכין לכל הג' גנזים דתליין בעתיקא וכאמור. והיינו בג' סעודות שבת שכנגד קדושת האבות: