א איתא בגמ' (פסחים קיז:) ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלהי אברהם ואברך ז"ש אלהי יצחק ואגדלה שמך ז"ש אלהי יעקב יכול יהו חותמין בכולן ת"ל והי' ברכה בך חותמין כו'. ובזוה"ק אי' ואעשך לגוי גדול בגין דכ' לך לך. ואברכך בגין דכ' מארצך ואגדלה שמך בגין דכ' וממולדתך. והי' ברכה בגין דכ' ומבית אביך. … להמשך קריאה
א בתנחומא שם אתה מוצא כל המדקדק על המצות שכרו מרובה שכן מצינו באברהם שדקדק על המצות לפיכך נקרא אוהבו של הקב"ה וכו' אפי' עירובי תבשילין שמר כו' ותורתי וכי תורות הרבה וכו' אלו דקדוקי מצות כו' היינו תורה שבעל פה נקראו דקדוקי מצות. שבתורה שבכתב נזכרה רק כלל המצוה ובתורה שבעל פה נסדר ע"ז … להמשך קריאה
א סעודת יום שבת סעודתא דעתיקא כמו ש' בזוה"ק והאר"י ז"ל חשבה נגד קדושת אאע"ה (ובמ"ר פ' לט') לך טל ילדותך לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר תאמר שיש בידי עון שהייתי עוע"ז כל השנים א"ל הקב"ה לך טל ילדותך מה הטל הזה פורח אף עונותיך פורחים מה הטל הזה סימן ברכה כו. ויש להבין … להמשך קריאה
א בתנחומא ר"פ י"ר אדם מישראל מהו שיקבל עליו עומ"ש כשהוא מהלך כו' אסור כו' אלא יעמוד במקוםא' ויכוין לבו לשמים כו' וכשמתחיל ואהבת רצה מהלך רצה עומד כו' שייכות הלכה זו לראש הפרשה הוא עפמ"ש בזוה"ק לך לך לגרמך כו' לאתקנא דרגא דילך ע"ש. והיינו דמדת אאע"ה היה אהבת השי"ת כמו ש' זרע אברהם … להמשך קריאה
א בנח כ' ויחל נח איש האדמה ויטע כרם ואי' בגמרא (סנהדרין ע:) כי בער אנכי מאיש מנח כו' ולא בינת אדם לי זה אדה"ר ופירש"י שנכשל ביין וכ' המהרש"א שהוא כמ"ד לעיל אילן שאכל אדה"ר גפן היה דהיינו היוצא מהגפן. היה דהיינו היוצא מהגפן. ולאידך מ"ד היה לו ללמוד מאדה"ר שהיה מסתפק בלא יין … להמשך קריאה
א בפרשה זו כ' ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין ואי' (בב"ר פ' מג) כל יין שכ' בתורה עושה רושם חוץ מזה ופ' המת"כ שיצא תקלה נח ובני אהרן וכן כולם. וצריך להבין הא נמצא ג"כ בתורה וישתו וישכרו עמו שנזכר לא לא רק שתיית יין אלא שכרות. גם ביצחק כ' ויבא לו יין … להמשך קריאה
א בחמרא גו כסא ומדאני אסא לארוס וארוסה כו' צירף היין והדס. דאסא מצינו (מגילה יג.) הצדיקים שנקראו הדסים וכל ישראל י"ל חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים. ובזוה"ק פ' זו (צג א) והא כמה חייבין אית בישראל כמה חטאין וכמה רשיעין כו' אלא כו' דמקריבין בנייהו לתמניא יומין לקרבנא וכד אתגזרו כו' אקרון … להמשך קריאה
א בזוהר הקדוש (ס"ת עח א) חשב ז' ברכות ואעשך לגוי גדול האי ברכתא חדא כו' ונברכו בך וגו' הא שבע. ובכל מקום שיש מספר ז' הם כנגד ז' המדות כמ"ש שבעה מי יודע כו' שבעה ימי שבתא. והמכוון שבכ"מ שנזכר מספר ז' הם כנגד ז' ימי בראשית שהם הז' מדות תחתוניות. וכנגד ז' המדות … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל אברם לך לך מארך וגו' אל הארץ אשר אראך יש להבין מש"נ לך לך מארצך דהול"ל צא מארצך וגו' ולך אל הארץ וגו' (ובזה"ק עח ע"ב) דקדק על מש"נ וילך אברם כאשר דיבר אליו ה' דלא כתיב ויצא אברם אלא וילך כד"א לך לך. ושם מובן כיון דכ' כאשר דיבר וגו' … להמשך קריאה
א מפטירין בשבת זה רני עקרה ועניה סוערה. והשייכות להפרשה נר' רק פסוק כי מי נח זאת לי וגו' אך ענין ב' נחמתות אלו הם מפרשה זו. דנחמת רני עקר וגו' כי רבים בני שוממה וגו' ומה יועיל נחמה זו דאי' (בשהש"ר ד) צדיקים העמידה לי בחורבנה יותר מצדיקים שהעמידה לי בבנינה ע"ש ומה יועיל … להמשך קריאה
א סיום הפרשה וימת תרח בחרן ופירש"י הנון הפוכה לומר לך עד אברם חון אף של מקום שכיון שבא אברהם לא היה חרון אף וכמ"ש (ב"ר פ' ב) יהיה אור זה אברהם שהוא בא לתקן פגם אדה"ר וכמ"ש (שם פ' יד) הרי אני בורא את האדם תחלה שאם יקלקל יבא אברהם ויתקן תחתיו. וכמו שאמרנו … להמשך קריאה
א ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו. במתנת חלקו הוא השבת כמו שפירשו עפ"י המ"ר (פ' שמות) שבירר השבת לישראל במצרים ויש להבין לפי"ז מ"ש כי עבד נאמן קראת לו איזהו קישור י"ל דמשמע דזה טעם שישמח משה במתנת חלקו שהוא השבת. אך הענין דאי' ברע"מ (זח"ג רל"א) איהו אמת ואיהי אמונה … להמשך קריאה
א בזוהר הקדוש פ' זו (ס' א) ר"י פתח טוב איש חונן ומלוה וגו' טוב איש דא קב"ה כו' ד"א טוב איש דא צדיק כו' ר' יוסי אמר דא נח וכו' רבי יצחק אמר דא שבחא דשבת דביה פתח טוב כו' ר"ח אמר כלא חד ולהו מלה חדה אמרו וכו'. המכוון שכולם דרשו כמו שפתח … להמשך קריאה
א בזוהר הקדוש (וירא קיז א) ובשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא וכו' וסימניך בשנת שש מאות לחיי נח וגו' נבקעו כל מעינות תהום רבה. וצריך להבין הרמז והסימן איך הוא מורה על ת"ר לאלף הששי. והענין דשורש הגליות על פגם הברית וכמו"ש בזוה"ח (תבא) דתוכחות שבמשנה תורה על גלות … להמשך קריאה
א במד"ת (שם) הדלקת הנר דכ' וקראת לשבת עונג זו הדלקת הנר בשבת וא"ת לישב בחשך אין זה עונג שאין יורדי גיהנם נדונין אלא בחשך שנא' ארץ עיפתה כמו אופל ובמק"א (מד"ת ר"פ בא) במה הרשעי מתכסים בגיהנם בחשך הגיגית הזו כו' כך הרשעים והיה במחשך מעשיהם לפיכך הקב"ה מכסה עליהם שהוא חשך שנא' וחשך … להמשך קריאה
א בתנחומא ר"פ זו פתח י"ר על כמה עבירותנשים מתות כו' על שלשה וכו' ושלשתן מן התורה כו' ולהבין שייכות פתיחה זו לפרשה זו. והנה במשנה נשנית במס' (שבת לא:) ומסתמא יש לשלשתן שייכות למס' שבת. אף דחלה ונדה נוהג תמיד. אכן הענין דמ"ש שפכה דמו כו' תשפוך דמה ותשמור נדתה כו היא טמאה חלתו … להמשך קריאה
א במ"ר (משפטים פ' ל) שביקש הקב"ה ליתן להם ארבעה דברים תורה ויסורין ועבודת קרבנות ותפלה. ולא בקשו שנאמר ויאמרו לאל סור ממנו אלו היסורין. ודעת דרכיך לא חפצנו זה תורה. ומה שדי כי נעבדנו אלו הקרבנות. ומה נועיל כי נפגע בו זה תפלה. זכר כאן בפסוק ב' שמות שם אל ושם שדי שניהם גימ' … להמשך קריאה
א בתנחומא אלה תולדות נח. יתברך שמו ממ"ה שבחר בישראל כו' ונתן לנו התורה כו' והאריך בשבח התורה שבעל פה ולהבין השייכות להפרשה ולמש"נ אלה תולדות נח. אמנם איתא (שמו"ר פ' ל) שביקש הקב"ה ליתן להם לדור המבול ארבעה דברים תורה ויסורין ועבודת קרבנות ותפלה ולא בקשו כו'. והיינו שהשם יתברך רצה להחזירם למוטב ולתת … להמשך קריאה
א אלה תולדות נח. בתנחומא פתח יתברך שמו של ממ"ה הקב"ה שבחר בישראל כו' ונתן לנו התורה בכתב ברמז צפונות וסתומות ופרשום בתושבע"פ כו' והאריך בענין תושבע"פ ע"ש. ויש להבין שייכות ענין תושב"כ ותושבע"פ להפרשה. ויובן עפמ"ש (פ"ה דאבות) עשרה דורות מאדם עד נח להודיע כמה ארף אפים לפניו כו' עשרה דורות מנח ועד אברהם … להמשך קריאה
א איתא בס' יצירה המליך אות נ' בריח כו' וחשון בשנה. בזוה"ק (ח"ב צא א) נ' רזא למדחל מקב"ה ולמנדע דאית דין ואית דיין ואית אגר טב לצדיקייא ופרענותא לרשיעייא בגין דרזא דילי' ה' תתאה וידוע דה' תתאה הוא מלכות וכ"ה בזוה"ק (אחרי סו ב) נ' כפופה דא מטרוניתא יע"ש. ומלך במשפט יעמיד ארץ והוא … להמשך קריאה
א קידוש החודש היא מצוה ראשונה שניתנה לישראל במצרים ולא נאמרה להם רק למשה ואהרן ולא אמר שיאמרו זה לישראל אבל מ"מ החודש הזה לכם ר"ל לכל ישראל וכמו שנאמר במ"ר (שם פ' טו) ראש חודש לכם כו' רק הקידוש נמסר לגדולי ישראל לבד ואם גדול הדור בחו"ל שלא הניח כמותו בא"י מקדש וקובע שם … להמשך קריאה
א שהשלום שלו ישים עלינו ברכה ושלום. כתיב יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע אני ה' עושה כל אלה. והנה היפך אור הוא חושך והיפכו של רע הוא טוב והול"ל עושה טוב ומה הלשון עושה שלום ובורא רע. גם לא מצינו בבריאת מע"ב בריאת רע. דחשך נזכר עכ"פ במאמר בראשית אבל רע לא … להמשך קריאה
א גם כי אלך וגו' לא אירא דע כי אתה עמדי. מתחלת המזמור עד כאן מדבר בלשון נסתר בנאות דשא ירביצני. ינהלני. ינחני. וכאן מתחיל לדבר בלשון נוכח כי אתה עמדי. שבטך ומשענתך. תערוך. דשנת. והיינו שהיה דוד המע"ה בטוח בנפשו שאם יטעה מה יתקן תיכף כמו שנאמר (ברכות יט.) אם ראית ת"ח שעבר עבירה … להמשך קריאה
א ואני תפלתי לך ה' עת רצון. הורה לנו דוד המע"ה כשנתפלל בעת רצון על מה נתפלל. שיהיה התפלה אלהים ברב חסדך שמאחר שנוכל לפעול רב חסד בעת רצון. מבקשים אנו שיהיה ברוב החסד שישפיע לנו גם מדת צמצום שע"ז מורה שם אלהים פחד יצחק. היינו שלא יזיק החסד לעבודת השם יתברך כמו שהתפלל שלמה … להמשך קריאה
א יצוה צור חסדו כו' מארבע רוחות עדיו להקבץ. בהפטורה נאמר אל תירא כי אתך אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך אומר לצפון תני ולתימן אל תכלא וגו' חשב כל הד' רוחות. שבקדושה הם נגד ד' רגלי המרכבה שהם ג' אבות ודהמע"ה שהוא רגל ד' שבמרכבה כמו שנאמר בזוה"ק (ח"א רמח ב) וכנגד זה יש … להמשך קריאה
א גם כי אלך וגו' לא אירא רע כי אתה עמדי זה שאמר הכ' בהפטרה כי תעבור במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה וגו'. ויש להבין וכי מי עובר במים ובאש וכשעברו ישראל בים ובירדן עברו בנס ביבשה. וכן חמו"ע הושלכו לאש ולא הלכו באש. אך הכתוב מרמז על … להמשך קריאה