פרי צדיק

א וישלח יעקב מלאכים לפניו וגו' במ"ר מלאכים ממש. להבין זאת היאך היה בכח עשו לראות מלאכים ממש. כי הגם שהגר שפחת שרה ראתה כמה מלאכים. הגר היתה ראוי' יותר לזה כמ"ש במד'. משא"כ עשו שנפרד מכל וכל מהקדושה גם יש להבין שהלשון כה תאמרון לאדוני לעשו למה הזכיר לשון אדוני כשאמר לשלוחים שלח בפניו. … להמשך קריאה

א מכי"ק ב במ"ר רבנן אמרי מלאכים ממש. ומסתמא אלו ואלו דא"ח. וגם לאיזה צורך שלח מלאכים לעשו. אבל בב"ר א' עוד לדרכו היה מהלך כו' וכמתרעמים על יעקב ששלח. ע"ש על פסוק מעין נרפש ועל פ' מחזיק באזני כלב דעשו נקרא כן. וכן בב"ר (ר"פ וישב פ' פד) משל כו' כת של כלבים כו' … להמשך קריאה

א מפטירין שובה ישראל וגו' והשייכות להפרש' בפשוטו הוא ראש הפ' ויברח יעקב וגו' אך באמת כל ענין הפרשה מרמז ויצא יעקב דנפיק מכללא דארעא דישראל וילך חרנה אזל לרשו אחרא כמ"ש בזוה"ק ר"פ זו. וכן מרמז על הגלות כמו שאמרנו מהזוה"ק והמ"ר. וכ' וירא והנה באר בשדה ששם נבנה כל כנס"י וכן איתא בב"ר … להמשך קריאה

א בסעודתא תליתאה דשבתא כ' והאכלתיך נחלת יעקב אביך (זח"ב פח ב) ובגמ' (שבת קיח) נחלה בלא מצרים כו' כיעקב שכ' בו ופרצת ימה וגו' ובב"ר (פ' יא) אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת ירש את העולם במדה כו' יעקב שכתוב בו שמירת שבת כו' ירש את העולם שלא במדה כו' מפורש שבזכות שבת ירש … להמשך קריאה

א בזוה"ק פ' זו (קנג ב) ת"ח בכל אתר יובלת סתים דלא אתגליא ושמיטה אתגליא. ת"ח בשעתא דיעקב פלח שבע שנין קדמאין נפקא קלא כו' והאריך בזוה"ק. והענין דה' עלאה נקרא בזוה"ק אימא שמוליד ו"ה בן ובת. ו' דכליל שית ספיראן ובת מלכות. וכן לאה ילדה ו' בנים ובת ואח"כ רחל אולידת תרין צדיקים יוסף … להמשך קריאה

א במד"ר ע"פ וישכב במקום ההוא ר"י אמר כאן שכב אבל כל י"ד שנה שהיה טמון בבית עבר לא שכב ור"נ אמר כאן שכב אבל כל כ' שנה שעמד בביתו של לבן לא שכב. ומה היה אומר ריב"ל אמר ט"ו שיר המעלות כו' מ"ט לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל. ישראל סבא. רשב"נ אמר … להמשך קריאה

א שבת הוא פרישת סוכת שלום וכו' שזוכין כל ישראל לקדושת ירושלים והמקדש. ובמד"ר פ' זו (פ' סט) ד"א מלמד שהראה הקב"ה ליעקב בהמ"ק בנוי וחרב ובנוי. מה נורא המקום הזה זה בנוי המד"א נורא אלהים ממקדשיך אין זה הרי חרב וכו' בנוי ומשוכלל לע"ל כמד"א כי חזק בריחי שעריך. הענין עפמ"ש בזוה"ק (קנא ב) … להמשך קריאה

א ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש. במד"ר שהשקיע הקב"ה גלגל חמה שלא בעונתה כו' ר"פ כו' אמר שמע קולן של מ"ה אומרים בא השמש אתא שמשא כו' מי גילה לו ששמי שמש כו'. ויש להבין למה שדרשו כי בא השמש על יעקב שנקרא שמש מה זה טעם שלן שם כי בא השמש מפני … להמשך קריאה

א ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה במ"ר וכי לא יצא משם אלא הוא כו' בזמן שהצדיק בעיר הוא זיוה הוא הדרה יצא משם פנה זיוה וכו' ודכוותה ותצא מן המקום וגו' ניחא דתמן לא היתה שם אלא אותה הצדקת בלבד אלא הכא דהוי יצחק ורבקה כו' לא דומה כו'. והיינו דק"ל למה כ' ויצא … להמשך קריאה

א בתפלת ערבית דשבת אומרים ברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים. וסתם זמנים היינו קדושת ג' רגלים שנכלל בקדושת שבת גם קדושתם. והיינו כי קדושת חג הפסח הוא ענין גאולת מצרים ונמצא בשורש קדושה של שבת כמ"ש (שבת קיח:) אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהילכתן מיד נגאלין. ובתיקונים (תיקון כא) אי' ובג"ד אמרו קדמאי אם … להמשך קריאה

א ויצא יעקב בב"ר פתח אז תלך לבטח דרכך וגו' אם תשכב לא תפחד אז תלך לבטח זה יעקב דכ' ויצא יעקב אם תשכב לא תפחד מעשו ומלבן ושכבת וערבה שנתך וישכב במקום ההוא. רשב"נ פתח שיר למעלות אשא עיני אל ההרים אל ההורים למלפני ולמעבדני מאין יבא עזרי אליעזר כו' ואני לא נזם א' … להמשך קריאה

א אמרם ז"ל (רפ"ד דדמאי) אימת שבת עליו על ע"ה. נזכר לענין שאומר אמת שירא לומר שקר בשבת כי זהו שורש קדושת השבת שמופיע בו בחי' אמת כי השבת מעין עוה"ב שהוא עלמא דקשוט ועוה"ז עלמא דשקרא כמ"ש (ויק"ר פ' כו) שאמר שמואל לשאול כד הוינא גבך הוינא בעולם דשקר כו' וכדין דאנא בעולם דקושטא … להמשך קריאה

א בזוה"ק פ' זו (קמב א) ד"א אשרי אדם עוז לו בך עז כד"א ה' עז לעמו יתן בגין דאצטריך ליה לב"נ דיתעסק באורייתא לשמיה דקוב"ה דכל מאן דאתעסק באורייתא ולא אשתדל לשמה טב ליה דלא אתברי. והיינו כמ"ש בגמ' (ברכות יז.) וכל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא. והתוס' הקשו ממ"ש לעולם יעסוק … להמשך קריאה

א יצחק אמר בעבור תברכך נפשי בטרם אמות וב' מלות אלו מיותרים דדי במה שאמר מקודם לא ידעתי יום מותי שהיה מתיירא שמא לפרק אמו מגיע ומה טעם לחזור אח"כ ולומר בטרם אמות כאלו יודע שהוא כן ובאמת חי עוד הרבה שנים אח"כ שחי עוד נ"ז שנה וגם למה חזרה רבקה ג"כ דבר זה ואמרה … להמשך קריאה

א ויתן לך האלהים מטל השמים וגו'. בב"ר מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה דגן זו תלמוד תירוש זה אגדה. ובפשוטו אין מקרא יוצא מידי פשוטו דקאי על המאכלים בגשמיות. רק באמת גם האכילות ושתיות הגשמיות מה שהם נותנים חיות לנפש האדם וחיות הנפש הוא רק ע"י ד"ת כש"נ כי הוא חייכם וכ' … להמשך קריאה

א ויתן לך האלהים וגו' ברכת יצחק אע"ה היה שיהיה האכילה בקדושה. ואמר בשם אלהים שזה היה מדרגתו שהיה מרכבה למדת גבורה. מטל השמים ומשמני הארץ שיהיה האכילה בקדושה. ורב דגן ותירש הוא לחם ויין. וכמו שהוציא מלכי צדק לאברהם. והנודר מהדגן אסור בחמשת המינים (כמ"ש נדרים נה.) וה' המינים קרוי לחם סתם לענין חלה … להמשך קריאה

א במאמר יעקב קום נא שבה ואכלה מצידי וגו' לא אמרו שום תירוץ שהרי לא היה צידו רק מטעמים מגדיי עזים. ויותר קשה שהיה כמעט ללא צורך דהול"ל ואכלה ממטעמים שהבאתי. אך הענין הוא עפמ"ש במ"ר (פ' סז) עמש"נ הצד ציד ציידא היך צדוך ע"ש. והיינו שמדת יעקב אמת כש"נ תתן אמת ליעקב ומה שאמר … להמשך קריאה

א ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני ופירש"י לא אמר אני עשו אלא אני. והוא מפני שכאן אי אפשר לתרץ דבורו כמ"ש רש"י למעלה אנכי המביא ועשו בכורך לכך פי' שלא אמר מה"ט אני עשו. אך מ"מ קשה הא ממילא משתמע אני עשו כיון שהשיבו אני על שאלתו אתה זה בני עשו. גם באמת … להמשך קריאה

א ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני וגו'. ובמ"ר מהרת למצוא את הברכה בני אביך נתברך בן ע"ה שנים ואתה בן ס"ג שנים. ויש להבין שהרי בעצמו אמר לעשות המטעמים בעבור תברכך נפשי. אך המכוון שיצחק אמר שמזה שהזמין לו השי"ת כ"כ במהרה לצוד ציד מזה נראה שהוא רצון השי"ת והיה לו … להמשך קריאה

א סעודות שבת נקראו סעודתא מהימנותא ונקראו סעודתא דמלכא. וכמ"ש בזוה"ק (ח"ב פח ב) והוא עפמ"ש (זח"ג רל א) איהי אמונה והיינו שם אדנ"י שכנגד מדת מלכות. וזה שמצינו (סוף ברכות) כל הנהנה מסעודה שת"ח שרוי בתוכה כאלו נהנה מזיו שכינה שנ' עם חותן משה לפני האלהים. ושם אלהים היינו שכינה אלהים שבמע"ב אלהים בתראה … להמשך קריאה

א שלש סעודות שבת למדו בגמ' (שבת קיז:) מתלתא היום ע"ש. ורק בהיום א' שכנגדו סעודת ליל שבת כ' אכלוהו היום משא"כ אח"כ לא נזכר לשון אכילה. ומזה אמרנו סעד למ"ש בזוה"ק (ח"ב פח א) לסדרא פתורא בליליא דשבתא כו' אפי' ביומא דשבתא נמי דעיקר חיוב אכילה בלילה. ומ"ש בגמ' (פסחים קה.) כבוד יום קודם … להמשך קריאה

א ואלה תולדות יצחק וגו' במד"ת זשה"כ גיל יגיל אבי צדיק וגו' כנגד יצחק שבשעה שנולד יצחק היו הכל שמחים שמים וארץ חמה ולבנה כוכבים ומזלות כו' שנ' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ואין בריתי אלא יצחק כו'. נר' דהמדר' מפרש יומם ולילה חמה ולבנה. חוקות שמים וארץ היינו כוכבים … להמשך קריאה

א בסי״צ המליך אות ס׳ בשינה כו׳ וכסלו בשנה וקיבה בנפש כ״ה גירסת האריז״ל. והוא עפמ״ש בגמ׳ קיבה ישנה. ולגירסת הגאונים המליך אות ס׳ ברוגז כו׳ ומרה בנפש. והוא עפמ״ש בתיקונים (תיקון מח) עציבו דטחול וכעס דמרה. ועי׳ (תיקון יג ד״ה פתח ר״ש) ובג״ד הכבד כועס במאי כועס במרה כו׳. ובפי׳ הראב״ד כ׳ ומרה בנפש … להמשך קריאה

א בס׳ יצירה המליך אות ס׳ בשינה. ולגי׳ הגאונים (ברפ״ה) דחשב בי״ב כחות ט׳ רוגז הגיר׳ אות ס׳ ברוגז. ויש להבין הא כעס מדה מגונה כמש״נ כי כעס בחיק כסילים ינוח וכ׳ כי ברב חכמה רב כעס והאיך שייך שנברא חודש כסלו ברוגז שהוא כעס. וכן קשה במ״ש (ברכות סא:) כבד כועס והוא אבר שברא … להמשך קריאה

א בסי״צ המליך אות ס׳ בשינה כו׳ וכסלו בשנה. באותיות דר״ע אות ס׳. א״ת סמך אלא סומך מך זה הקב״ה שהוא סומך מכים נופלים שנ׳ סומך ה׳ לכל הנופלים כו׳. ד״א סמך אלו ישראל שסומכין להם תמיד זכות אבותיהם אברהם יצחק ויעקב ויוסף משה ואהרן ודוד ושלמה וכו׳. והיינו דאות ס׳ מורה על אור מקיף … להמשך קריאה

א י״ב שבטים נגד י״ב חדשים כמ״ש (מד״ת ויחי) כל חודש נגד שבט א׳ והאריז״ל חשבן כסדר הדגלים וחשב כסלו נגד בנימין. וגרסתו בס׳ יצירה המליך אות ס׳ בשינה כו׳ כסלו בשנה וקיבה בנפש. ועפמ״ש בגמ׳ קיבה ישנה ויחוס השינה לבנימין כתב הראב״ד ז״ל בפי׳ סי״צ מפני דכתיב בי׳ ובין כתפיו שכן ואחרים כ׳ טעמים … להמשך קריאה