פרי צדיק, מקץ י״ג

א

שבת יש בו התגלות עתיקא כל היום כידוע ובר"ח אי' (זח"ג עט ב) אוף הכי בחדתותי סיהרא דהא נהיר לה שמשא בחדוותא דנהירו דעתיקא לעילא. והאריז"ל כ' שמופיע רק בעת מוסף ולכן אומרים קדושת כתר ואח"כ מסתלק. וכן בחנוכה שנדרש בפסיקתא מש"נ אל ה' ויאר לנו על חנוכה וע"כ אומרים בו את ההלל (כמש"ש פר' ב) וכבר אמרנו שאז מתגלה מאור הראשון ע"י הנרות שהשי"ת מדליק שמקיים מצות זקנים ועי"ז ויאר לנו באור הנגנז לעמלי תושבע"פ מטלא דעתיקא (ונת' חנוכה מא' ב) רק ההבדל הוא איך שבא ההמשכה. שבשבת ההמשכה ע"י קו האמצעי ע"י בחי' יעקב שהוא הנהר היוצא מעדן. ויעקב בריח התיכון וגו' דאחיד להאי כו' לעתיקא קדישא (כמ"ש זח"ב קעה ב) ועדן עלאה כ"ע (כמ"ש תקו"ז תי' נה) ויעקב הנהר היוצא ת"ת וההמשכה ע"י בחי' יוסף דהוא מרכבה למדת יסוד. להשקות את הגן דא שכינתא תתאה והמשכה זו דוקא ע"י בחי' יוסף שהוא נהר דנגיד ונפיק כמ"ש בזוה"ק פ' זו (קצו ב וש"מ) וההמשכה ע"י בחינתו. ובר"ח יש בו ג"כ התגלות עתיקא רק הוא ע"י סיהרא דמקבלא משמשא דנהיר לה מנהירו דעתיקא. ובחנוכה ההמשכה ע"י קו השמאלי מבינה שהוא ג"כ בכלל עדן (כמ"ש זח"א כו א) ומדת גבורה והוד דרגא דאהרן שקדושת נ"ח בא ע"י כהניך הקדושים. ובזה י"ל מה שאמרו השבטים כולנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו וגו' ובזוה"ק (ר א) נחנו אנחנו מיבעי ליה אמאי חסר א' בגין דרזא דברית לא אשתכח עמהון אסתלק מתמן א' וכו' ולבתר אמרו כנים אנחנו אתוסף א' אמרו ולא ידעו מה קאמרו וכו' מנלן דכתיב ויאמרו שנים עשר עבדך אחים אנחנו ויוסף איהו בחושבנא כד אעל בחושבנא אמרו אנחנו וכד לא אעל בחושבנא אמרו נחנו. וצריך להבין בשלמא אח"כ אמרו אנחנו שבמספר י"ב נכלל גם יוסף ומקודם כשאמרו כולנו בני איש אחד נחנו שנתכוונו על עצמם שהיו רק עשרה אמרו נחנו בלא א'. אבל למה אמרו באותו דיבור כנים אנחנו דקאי ג"כ על עצמם שנחשדו למרגלים. ולפי האמור י"ל דאות א' מרמז לנהירו דעתיקא פל"א עליון. וכמ"ש בזוה"ק (ח"ב נד א) כד אתנהיר נהירו דעתיקא קדישא כו' נהירו דאלף וכו' וההמשכה מנהירו דעתיקא ע"י קו האמצעי ובחי' יעקב אע"ה זה אי אפשר רק ע"י מדת צי"ע שהוא בחי' הנהר דנגיד וכו'. וע"כ כשאמרו כולנו בני איש אחד שהזכירו קדושת יעאע"ה לכן כיון שאין יוסף נכלל עמהם אמרו נחנו דאסתלק אל"ף מתמן. שאי אפשר ההמשכה ע"י קו האמצעי בלא יוסף. ומ"מ אמרו כנים אנחנו באל"ף שמצדם שהם כנס"י זוכין להארת נהירו דעתיקא שהוא אל"ף והוא כעין התגלות נהירו דעתיקא שבר"ח שאינו ג"כ דרך קו האמצעי רק דנהיר לה שמשא וכו' ואח"כ כשאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו שבמספר י"ב נכלל גם יוסף לכן אף שאמרו בני איש אחד וגו' שהוא קדושת יעאע"ה מ"מ אמרו באל"ף אנחנו כיון שכללו ליוסף במספר. וכיון שיש בחי' יוסף נהר דנגיד ונפיק יוכלו לזכות לנהירו דעתיקא ההמשכה מכ"ע דרך קו האמצעי ע"י קדושת יע"א הבריח התכון וכמו ההתגלות דשבת. וג"ס שבת ברזא דענ"ג עדן נהר גן וזוכין להתגלות עתיקא ע"י קו האמצעי דמוסף שבת לחשב בזוה"ח (תולדות) כנגד מדת יוסף שהוא הנהר דנגיד ונפיק וע"י קדושת יע"א עמודא דאמצעיתא יוצא מעדן עלאה כ"ע להשקות את הגן שכינתא תתאה וכאמור.