פרי צדיק, מקץ י״ב

א

שבת זה כשחל בו ר"ח יש בו ג' קדושות והחוט המשולש לא במהרה ינתק. והיינו שהוא כבר בחינת אמת וכ' ושפת אמת תכון לעד וכמש"נ יעקב חבל נחלתו וא' (ב"ר פ' סח) מה החבל הזה פחות מג' אין מפקיעין אותו כך האבות אין פחות מג'. והיינו שיעקב כולל קדושת אברהם ויצחק כמ"ש (זח"א רז א) ורזא דאבהן דא הוא יעקב דאיהו כללא דלהון בגין דיעקב תושבחתא דאבהן איהו וכ' תתן אמת ליעקב ושפת אמת תכון לעד וזש"נ יעקב חבל נחלתו שהוא כולל כל הג' קדושות האבות והוא כנחלה שאין לה הפסק (כמ"ש ר"ה יב:) שהוא חוט המשולש. וע"ד זה אמרו (מנחות מג:) כל שי"ל תפילין כו' וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הכל בחיזוק שלא יחטא שנא' והחוט המשולש וגו'. וכן כאן קדושת שבת עצמו אי' בזוה"ק (ח"ב רד א) ש' רזא דג' אבהן דמתאחדן בבת יחידה ואיהי מתעטרא בהו והיינו שהישראל זוכה בשבת לקדושת ג' האבות והיינו בג"ס שבת שכנגד האבות. ולכן במנחת שבת שכנגד יעקב שגם ג' התפלות נגד האבות (כמ"ש תקו"ז תי' יח) אומרים במנחה ואני תפלתי וגו' ענני באמת ישעך שאז זוכה הישראל לקדושת יעקב שפת אמת דתכון לעד ומבקשים שתהיה הישועה מיצה"ר ומכל רע לעד. וכמו שמבקשים בהבדלה בתפלה על ימי המעשה שנהיה חשוכים מכל חטא ומנוקים מכל עון ומדובקים ביראתך שבשבת נקראו ישראל יראי שמי כמ"ש (תענית ח:) והיינו שע"י שזוכין לקדושת האבות. ובחי' היראה מצינו בכל האבות שבאאע"ה כ' עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. ויצחק מדתו היראה פחד יצחק כידוע ויעקב מדתו הנורא (כמ"ש זח"ב עט רע"א) והיינו שנופל פחד ה' ממילא. ומבקשים על ימי המעשה שנהיה ג"כ מדובקים ביראתך ולהיות גבור הכובש את יצרו. ושורש הקדושה בחי' יעקב וכמש"נ והקדישו את קדוש יעקב. וכשחל ר"ח בשבת חנוכה היא קדושה משולשת דשבת מפורש ביה קדושה דכ' לדעת כי אני ה' מקדשכם והיינו קודש עלאה. ובחדש ג"כ מצינו (ר"ה כ.) החודש הזה וגו' כזה ראה וקדש. וכן (שם כד.) ראש ב"ד אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש. והיינו דנהיר לה שמשא מקודש עלאה. וכן חנוכה שזוכין ע"י הנרות להקדושה מאור הראשון. והחוט המשולש בקדושה משולשת יכול לפעול להכניס אור וקדושה לימי המעשה: