א הנה בזמירות דהאר"י הק' בסעודת שחרית מבקשים על התגלות סודות כמו ישדר לן וכו' ונחזי וכו' ויחזי לן סתרי' ולהלן יגלי לן טעמי וכו' חדו חצדי חקלא וכו' לעטר פתורא ברזא יקירא וכו'. בזוה"ק פ' זו (קנ"ב א') ווי לב"נ דאמר דאורייתא אתא לאתחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטא וכו' כה"ג אורייתא אית לה גופא … להמשך קריאה
א אסדר לדרומא מנרתא דסתימא וכו' הוא על פי מ"ש (יומא כ"א:) שלחן צפון ומנורה בדרום. ושם קאי על מנורת המקדש ונראה שהנרות שמדליקין בשבת הוא מעין קדושת מנורת המקדש. ובמ"ר (פ' זו) מקשה תיעשה המנורה ואף על פי כן נתקשה משה וירד ושכח ועלה כו' ועוד נתקשה בה וירד ושכח וכו' עד שנטל מטבע … להמשך קריאה
א הנה ג' סעודות שבת ילפינין בגמרא (שבת קי"ז סע"ב) מתלתא היום דכתיב בפ' אכלוהו היום בפרשת המן ולמה נרמז זאת בפ' המן ולא בשבת גופי' נראה מז דקדושת אכילת שבת הוא בבחי' אכילת מן ואמרנו רמז לזה בגמרא (סוכה ל"ט:) בכדי מן שנו והיינו ג' סעודות וקרי לסעודת שבת בכדי מן. ובזוה"ק (פ' זו … להמשך קריאה
א ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה. ופירש"י ז"ל שמהלך שלשת ימים הלכו ביום אחד ולהבין מה רמז הפ' בזה. הענין עפ"י הידוע שהמדות הק' נקראים ימים כמו שנאמר כי ששת ימים עשה ה' וגו' ולא נאמר בששת וכדאיתא בזוה"ק גם כן ע"פ בסוכות … להמשך קריאה
א הנה סעודות שבת נקראים סעודתי דמלכא וידוע מאמר חז"ל (יומא ע"ה:) במן ע"פ לחם אבירים לחם שמלאכי השרת אוכלים ותמה ר' ישמעאל וכי מלה"ש אוכלים לחם. ולכאו' מהו התמי' אם סעודת שבת נקראת סעודתא דמלכא ולמה לא יהי נק' סעודת המן סעודת המלאכים. אמנם כי באמת שקדושת סעודת שבת הוא במדריגה גבוה יותר מאכילת … להמשך קריאה
א דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר צוה ה' את משה. לבד שכל הפ' ויעש כן אהרן מיותר דפשיטא שקיים מצות ה' (כמו שעמדו ע"ז הראשונים ז"ל) עכ"פ סגי לכתוב ויעש כן אהרן וכבר הוזכר אל … להמשך קריאה
א בהעלותך את הנרות בזוה"ק ר"פ זו ר"י פתח והוא כחתן יוצא מחפתו וכו' ת"ח אילנא דחיי נהיר מעילא לתתא והאי שמשא דנהיר לכלא נהורא דילי' שארי מרישא וכו'. מרישא היינו בחי' עתיקא והיינו שמפרש מה שנאמר והוא כחתן תיבת והו"א היינו עתיקא וכמו"ש (אדרא האזינו ר"צ א') עתיקא קדישא דאתכסיא אקרי הו"א. יוצא מחפתו … להמשך קריאה
א דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. ופירש"י מספרי שיהא כולם פונים לאמצעי שהוא בגוף המנורה. ולפי זה צריך להבין דהו"ל לומר יאירו ששת הנרות (וכמו שהקשו הראשונים) גם מש"נ ויעש כן אהרן ופרש"י להודיע שבחו של אהרן שלא שינה צריך להבין מה שבח הוא שלא … להמשך קריאה
א [עוד זאת מכתי"ק] במד"ר (פ' זו) דמשה רבינו ע"ה נתקשה וכו' וחזר ונתקשה וכו' והראהו הקב"ה וכו' ועם כל זה לא יכול רק בצלאל עשאה יעו"ש. ודריש כן מלשון הכתוב בפ' מקשה ואחר כך כמראה אשר הראה וגו' ואחר כך כן עשה מי שעשאה היינו בצלאל ע"ש. וענין הרמז בזה על ג' פעמים שנתקשה … להמשך קריאה
א המאמר הזה הוא מכתי"ק ואיידי דחביבי אקדמי' לי' ברישא. ב תרועה יתקעו למסעיהם ובהקהיל וגו' תתקעו ולא תריעו. כי תרועה מתרגמינן יבבא שבא על צער ותקיעה על שמחה וכמ"ש שם אחר כך כי תבוא מלחמה בארצכם על הצר וגו' והרעותם וגו' וביום שמחתכם וגו' ותקעתם וגו'. ובשעת מסע האדם בדרך הוא בטרדא וצער ואינו … להמשך קריאה
א שהשלום שלו ישים עלינו ברכה ושלום הוא כמו שאמרנו שהברכה מברכת כהנים שכנגד סעודה ג' הוא ישא ה' פניו וגו' ומסיים הברכה וישם לך שלום שסעודה זו נגד יעקב אבינו ואיתא בזוה"ק (ח"ג י"ג ב') שלום דא יעקב דכתיב תתן אמת ליעקב וכתיב והאמת והשלום אהבו דאמת ושלום קשיר דא בדא. דשלום הוא מדת … להמשך קריאה
א גם כי אלך וגו' לא אירע רע כי אתה עמדי. הפסוקים אלו עד סוף המזמור מדבר בלשון נוכח שבטך וגו' תערוך לפני וגו' דשנת בשמן וגו'. והתחלת המזמור מדבר בלשון נסתר ירביצני ינהלני ינחני וגו' למען שמו. הענין הוא שכן הדרך שכל זמן שמתנהג עם האדם כשורה ודרכיו מצליחים נשכח ממנו השגחתו יתברך וכל … להמשך קריאה
א הנה יש ס' אותיות בברכת כהנים והם כנגד ס' רבוא נפשות ישראל. והענין דיש ד' מספרים יחידות עשירית מאות אלפים והם כנגד ד' עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה וכנגד ד' אותיות הוי'. וכנגד זה ד' מדרגות באדם נפש רוח נשמה חיה. ויש עוד מדרגת יחידה שהוא כנגד קוצא דיוד דלעילא דרמיזא לאין (זח"ג ס"ה … להמשך קריאה
א כבר אמרנו שג' פסוקי ברכת כהנים הם כנגד ג' סעודות של שבת וכמו שנראה גם מהרמב"ן ז"ל. יברכך ה' כנגד סעודת ליל שבת שהברכה הוא אכילה כמו"ש בספרי וכמו שנת' כ"פ. ובסעודות שבת שנדרשו מפסוק אכלוהו היום (שבת קי"ז:) לא נזכר אכילה בפירוש רק בהיום הראשון שהוא כנגד סעודת ליל שבת. ומזה אמרנו סעד … להמשך קריאה
א הנה הסעודה ג' דשבת הוא נגד יעקב אבינו ע"ה כמ"ש בפע"ח וכמו"ש בזוה"ק יתרו פ"ח א' דוהאכלתיך נחלת יעקב אביך הוא סעודה דז"א ע"ש. והוא מדת אמת שיש לו קיום בהקדושה לעולמי עד כמו שנאמר שפת אמת תכון לעד. כי מדת אהבה ויראה שהוא בחי' אברהם ויצחק המה רק לשעה בלב האדם וחולפות ועוברות … להמשך קריאה
א איש או אשה כי יפליא וגו' הלשון כי יפילא י"ל מפני שענין הנזירות בעצם הוא דבר פלא למעלה מן השכל והדעת. כי עיקר הנזירות שהוא פרישות מטומאה ותגלחת והיוצא מן הגפן. עם כ"ז גם אם ישמור אדם את עצמו ויסגף עצמו בג' דברים הללו אם לא יקבל על עצמו לשם נזירות לא יהיה נקרא … להמשך קריאה
א בגמרא (סוטה ב') למה נסמכה פ' נזיר לפ' סוטה לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. והנה בתוה"ק נאמר פ' נזיר אחר פ' סוטה ובתורה שבעל פה בגמרא נסדר מס' נזיר קודם מס' סוטה. דהנה להבין הענין מה זה שצריך להזיר עצמו מפני שרואה אחר שקלקל. וי"ל שהוא כענין אמרם ז"ל … להמשך קריאה
א חדו חצדי חקלא בדבור ובקלא מחצדי חקלא נקראים הצדיקים מפני שהם קוצרים הקוצים הסובבים את השושנה העליונה שהיא חקל תפוחין קדישין. וכמו דאיתא בזוה"ק פ' זו בהאידנא אתכנשו חברייא לבי אדרא מלובשין שריין סייפין ורומחין. כי אדרא הוא פנימיות החדר הקדוש הנקרא חדר המטות. ושם נצרך שמירה מהחיצונים לבל יפגעו בו כמו שנאמר הנה … להמשך קריאה
א בשבת נאמר ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו שהשי"ת נתן הברכה למדה ז' וגם הקדושה. ובמדרש (פ' זו פ' י"א). דרש סמיכת הפרשיות מארת ה' בבית רשע זה הנואף וכו' ונוה צדיקים זה נזיר וכו' לכך סמך אחר פ' נזיר ברכת כהנים כו' שזוכה לקבל הברכות שסמיכת פ' נזיר וסוטה איתא גם בגמרא … להמשך קריאה
א עוד כתב הרמב"ן ויחונך שתשא חן בעיניו וכענין שאמרו עולמי עולמי הלואי תהא מעלת חן לפני בכל שעה עי"ש. וזה המאמר הוא במדרש (ב"ר פ' ט') על פסוק וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד שנאמר בכניסת שבת. ונראה שהרמב"ן מפרש שברכת כהנים הוא כמו ברכת שבת. ומש"ה הביא על יברכך וישמרך … להמשך קריאה
א איתא ברמב"ן פ' זו וטעם יברכך וישמרך ע"ד האמת כי הברכה מלמעלה והשמירה שתשמור אותה כטעם זכור ושמור. וממה שכתב ע"ד האמת נראה שאין כונתו כפשוטו שהברכה מלמעלה כי מי לא ידע שהברכה מלמעלה. אך כונתו למה שכתב הוא ז"ל בפ' יתרו בפסוק זכור בשם מדרשו של רנב"ה בס' הבהיר על זכור ושמור זכור … להמשך קריאה
א בזוה"ק פ' (קמ"ה א' וב') כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה וכו' זוכה לחסידות וכו' כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות הה"ד כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא וכו' ולהלן ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא כו' וכתיב וחסידיך יברכוכה כה תברכו … להמשך קריאה
א איתא בספר הזכות לחידושי הרי"מ זצ"ל הטעם שיש מדרש רבה בגודל הכמות וגם הזוה"ק בגודל האיכות היינו האדרא רבה דייקא בפ' זו יותר משאר הפרשיות. משום שעל פי רוב קוראים תמיד פ' נשא אחר שבועות זמן מתן תורתינו לזה בא השפעה גדולה בד"ת בשבת זה. וי"ל הטעם ע"ז עפ"י פשוט מפני שבפ' זו נאמר … להמשך קריאה
א הנה סדר הענינים שבסדרה זו הראשית הוא ענין השראת השכינה בנפשות ישראל על ידי שנשלמו הג' מחנות שעל ידי שנקבעו המקומות של מחנה ישראל ומחנה לוי' על ידי זה נקבע המחנה שכינה כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל. ואחר זה בא מצות וישלחו מן המחנה וגו' להורות שאחר כל זאת יוכל לארעות עוד … להמשך קריאה
א ברע"מ פ' זו (קכ"ב א') תשובה תשוב ה' לגבי ו' דאת ה' איהו וידוי דברים כו' ואיהו הבל דנפק ועאל בפומי' דב"ג ה' דבהבראם והוא על רישי' דב"נ וכו' ועל האי דיוקנא דאת ה' אוקמוה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה וכד האי שריא לית לון יגיעה ובה נפש עמילה שבת וינפש … להמשך קריאה
א בזוה"ק ריש פ' זו אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון ואין ברוחו רמיה האי קרא לאו רישי' סופי' ולאו סופי' רישי' דלא יחשוב וגו' משמע שיש עון ולא יחשוב לו ה' ואין ברוחו רמיה משמע שאין בו רע כלל. ודרש בענין תפלת מנחה ושחרית מדת לילה ומדת יום ואחר כך מסיק ובג"כ אשרי … להמשך קריאה