פרי צדיק

א ויקח קרח וגו' במדרש רבה פ' זו קפץ קרח ואמר למשה טלית שכולה תכלת מה שתהא פטורה מן הציצית וכו' בית מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה. להבין זה מהיכן הוציאו הדרוש הזה ממשמעות הפסוק שאין לו שום רמז רק מסמיכות לפ' ציצית. אך יש לומר שהוא נדרש מהטענה שלו בפסוק כי כל … להמשך קריאה

א ויקח קרח וגו' במדרש רבה פ' זו מה כתיב למעלה ועשו להם ציצית קפץ קרח ואמר למשה טלית שכולה תכלת וכו' בית מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה וכו'. וצריך להבין מנין לקח המדרש רבה שזה היה טענת קרח ומחלקותו ובתורה מפורש כי כל העדה וגו' ומדוע תתנשאו וגו'. ואם מפני הסמיכות לפ' … להמשך קריאה

א בספר יצירה המליך אות ח' בראיה וכו' ותמוז בשנה ויד ימין בנפש וכו' כן הוא גירסת האריז"ל וגי' הגאונים המליך אות ח' בשיחה וכו' והמסס בנפש. ובודאי שניהם אמת שדברי הגאונים הם דברי קלה וגי' האריז"ל בודאי גם כן אמת. והענין הוא שבשעת הבריאה נברא החודש באות זה ובכח זה ואבר זה. והיינו קודם … להמשך קריאה

א בזוה"ק (שלח קנ"ח ב') והימים ימי בכורי ענבים והימים מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי לי' אלא והימים אינון דאשתמודעין כלהו הוי מתחברן בההוא זימנא בההו אילנא דחטא בי' אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו וכו'. מפרש דהימים היינו הז' ימי בראשית שמרמזים על ז' המדות שנקראו גם כן ימים כמו שנאמר … להמשך קריאה

א בזוה"ק (ח"ג קנ"ט ב') ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא וסליק ואתעטר לעילא לעילא הה"ד והיה מדי חודש בחדשו וגו' מדי חודש בחדשו אמאי אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא וכן מדי שבת בשבתו וכו'. וכבר אמרנו דהפירוש בשבתו היינו שבת ו' דו' הבריח התיכון שמבריח מן הקצה אל … להמשך קריאה

א האר"י הק' ז"ל חשב י"ב צירופי שמות הוי' לי"ב חדשי השנה. וצירוף חודש זה הוא הוה"י אתוון למפרע וזה מורה על מדת הגבורה ודין וכמו"ש בזוהר הקדוש (ח"ב נ"ב א') לענין שם ע"ב טורין למפרע ברזא דגבורה. וכ"כ בזוהר הקדוש (ח"ג ק"נ ב') תנינא דיצחק וכו' ובג"כ סדורא דאתוון למפרע. וכן בזוה"ק (ח"ב קפ"ו … להמשך קריאה

א איתא בס' יצירה המליך אות ח' בראיה וכו' סרטן בעולם ותמוז בשנה ויד ימין בנפש וכו' וצריך להבין שייכות ח' בראי' ליד ימין. ועין ימין לא חשב כאן שבז' ימים חשב ז' שערים בנפש ב' עינים וכו' יום ראשון ועין ימין וכו'. אך ברע"מ (פנחס ר"ל א') איתא אנשי חיל מסטרא דימינא דאברהם דתמן … להמשך קריאה

א בסעודה שלישית של שבת לא תקנו חכמינו ז"ל קידוש על היין. הענין הוא דאיתא (עירובין ס"ה.) לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם וכו' שנאמר תנו וגו' ויין למרי נפש. וצריך להבין הא יש יין דמצוה כמו דקידוש וכן איתא (יומא ע"א.) הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונן של ת"ח יין וכן … להמשך קריאה

א בשבת בכל הסעודות מזכירין מהאור והוא על ידי אתערותא דלתתא. בלילה מפורש על ידי המנורה והנרות שמדליקין זוכין לאור כמו שאומרים ובמנרתא טבתא דנהרא על רישין. והיינו שזוכין על ידי הנרות לאור הראשון כמו דאיתא בגמרא (נדה ל:) על הפ' בהלו נרו עלי ראשי ונר דלוק על ראשו ומביט בו מסוף העולם ועד סופו. … להמשך קריאה

א צרורא דלעילא דבי' חיי כלא ויתרבי חילא ותיסק עד רישא. צרורא דלעילא הוא מדת מלכות צרור החיים את ה' אלהיך את הטפל לשם הוי"ה היינו מדת מלכות והוא שבת דמעלי שבתא כמו"ש בזוהר הקדוש. ובספר הבהיר על וינפש שמשם פורחין כל הנשמות וזה דבי' חיי כלא. ויתרבי חילא ע"ד מה שנאמר ועתה יגדל נא … להמשך קריאה

א ישדר לן שופרי' ונחזי ביקריה וכו' בפי' הזמירות לר' ישראל סרוק זצ"ל כתב שופרי' שופר שלו וכו' והוא היה מגורי האריז"ל ומן הסתם שמע שהאריז"ל אמר שופרי' בחולם. והענין דשופר גדול היינו בינה וכמו"ש בזוהר הקדוש (ח"ג רס"ו ב') וסעודה השניה דשבת נקראה בזוהר הקדוש סעודתא דעתיקא וברע"מ (זח"ב צ"ב א') שבת עלאה שהוא … להמשך קריאה

א נהורי' ישרי בה היינו בהסעודה. ובזוהר הקדוש (ח"ב ס"א ב') מזונא דחבריא אינון דמשתדלי באורייתא דאכלי מזונא וכו' מאתר עלאה יקירא על כלא ואקרי חכמה כו' החכמה תחיה בעליה. והוא מעולה ממן. ובשבת כל ישראל הם משתדלים באורייתא וכמו"ש (ברכות ח.) אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה וכו' ד' אמות של הלכה בלבד. ובשבת כל … להמשך קריאה

א אסדר לדרומא מנרתא דסתימא ושלחן עם נהמא בצפונא ארשין כבר אמרנו כמה פעמים דשבת בשנה כמו המקדש בעולם וצריך לסדר הכלים כמו במקדש שלחן בצפון ומנורה בדרום (כמו"ש יומא כ"א:) דהמשכן הוא מרמז על השי"ת הפורס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים. והארון מרמז על ישראל שהארון הוא כלי המחזיק ד"ת … להמשך קריאה

א סעודה ראשונה דליל שבת קודש חשבה האריז"ל כנגד קדושת יצחק אבינו ע"ה ובתנחומא (סו"פ פקודי) דרש על המשכן והיה מונח מפורק טבת ושבט ואדר וכו' למה לא עמד מיד מפני שחשב הקב"ה לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק וכו' הריני מערב שמחתכם שמחה בשמחה. וצריך להבין מה שאמר הטעם כדי לערבב שמחה … להמשך קריאה

א הנה בשעת מתן תורה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע פריו קודם לעליו זכו אז להכתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע ואיתא מהאר"י הק' (בפ"ח שער השבת פ' ח') שהכתרים אלו שזכה משה ונטלן כמו דאיתא בגמרא (שבת שם) בשבת מחזיר אותם לישראל. ומכל מקום כאן בזוהר הקדוש כתיב מקודם אתער אילנא דחיי ואקיש באינון … להמשך קריאה

א בזוה"ק (פ' זו קע"ג א') כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא וכו' כיון דישראל לתתא מקדשין כדין איתער אילנא דחיי ואקיש באינין טרפין דילי' וכו' וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין וכו' וכדין ישראל כלהו מתעטרין וכו'. הענין ע"פ מה שאמרו בגמרא (חולין צ"ב.) על ישראל שנמשלו … להמשך קריאה

א בזוה"ק (פ' זו קנ"ז א') מקושש עצים וכו' מאן עצים הכא ומאן היא דא אלא דא צלפחד והוא דייק על אילין אילנין הי מינייהו רב על אחרא וכו' ואחליף שבת לשבת הה"ד כי בחטאו מת בחטא ו' וכו'. הענין דהנה יש עץ החיים ויש עץ הדעת טוב ורע ועל ידי תשובה יכולים לעשות מעץ … להמשך קריאה

א איתא בספר יצירה המליך אות ת' בחן וכו' יום שבת בשנה ופה בנפש והיינו שקדושת יום השבת יש לה שורש באות שהוא מחותמו של הקב"ה אמ"ת שהוא אות ראשון ואחרון ואמצעי של האותיות לרמז על שהוא היה הוה ויהיה כי אות הא' מרמז על היה אתה הוא עד שלא נברא העולם ולזה פתיחת התורה … להמשך קריאה

א הענין של אמירת הודו הנזכר שם הארבעה הצריכים להודות דייקא במנחה בכניסת שבת והוא מיוסד מהבעל שם טוב זצ"ל. כי ידוע שכל הקלקולים שבעולם נתהוו מחטא הראשון והשרש שבהם הוא השאור שבעיסה ושיעבוד מלכיות והנה כשנכנס קדושת שבת נעשה תיקון על הפגמים האלו. ועל זה אומרים המזמור הודו לה' לתת הודאה ושבח להשי"ת שבשעה … להמשך קריאה

א אחר פ' המרגלים נאמר פרשת נסכים וכ' כי תבואו אל ארץ מושבותיכם. ובמ"ר פ' זו (פ' י"ז) בכל מקום אתה קורא אותה ארץ כנען וכאן ארץ מושבותיכם אמר להם הקב"ה חייכם נתתי אותה לאברהם ליצחק וליעקב וכו' והבן יורש את האב. אבל עדיין קשה למה דוקא כאן נקראה ארץ מושבותיכם ע"ש שמוחזקת בירושה מהאבות. … להמשך קריאה

א שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'. להבין הענין שילוח המרגלים שעל פי פשוט לרגל הארץ היה צריך לשלוח אנשים גבורים בקיאים במלחמה וכאן בירר חכמים וראשי בני ישראל. אך הענין דכ' וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה. ואמרנו הפי' דרך שלשת ימים היינו הג' מדות חנ"ת שנקראו … להמשך קריאה

א שלח לך אנשים וגו' ראשי בני ישראל המה ובמדרש רבה (פ' זו) בני אדם גדולים היו אלא שעשו עצמן כסילים עליהם אמר משה כי דור תהפוכות המה בנים לא אמון בם שנבחרו מכל ישראל מפי הקב"ה ומפי משה שכן כתיב וייטב וגו' מכאן שהיו צדיקים בפני ישראל ובפני מה כו' שנמלך בהקב"ה על כל … להמשך קריאה

א איתא במדרש (ויקרא רבה ר"פ שמיני) חצבה עמודיה שבעה אלו שבעה ספרי תורה ולא חמשה הן ב"ק עביד מן רישא דוידבר עד ויהי בנסוע חד מן ויהי עד ובנוחה חד ועד סופו חד הרי ז'. ועוד שם חצבה עמודיה שבעה אלו שבעת ימי בראשית. ובודאי הכל הולך אל מקום אחד שמהכוון שלהם כנגד ז' … להמשך קריאה

א בבעה"ט פ' זו איתא בפסוק ויהי בנסוע י"ב תיבות כמו שיש בפסוק ולכל היד החזקה בסוף התורה. ובפסוק ובנוחה ז' תיבות כמו בפסוק בראשית שהוא תחלת התורה לומר שהוא חשוב ספר בפני עצמו. ויש להבין לפי רמז זה למה נרמז קודם נגד הפסוק דסוף התורה מספר י"ב ואחר כך מספר ז' תיבות כנגד הפסוק … להמשך קריאה

א הנה בסעודה ג' דשבת לא תקנו קידוש על היין. גם הזמירות של האר"י הקדוש ז"ל אומרים אותו בב' סעודות הראשונות קודם האכילה ובסעודה ג' לאחר אכילה. וכנראה מלשונו שכן התקין לומר. שבסעודת הלילה אומרים נזמין לה השתא וכו' ובסעודת הבוקר אומרים ואזמין בה השתא וכו'. רק בזמר של סעודה ג' אין בה לשון זימון … להמשך קריאה

א בתפלת מנחה דשבת מזכירין ג' האבות וביעקב אומרים יעקב ובניו הם המנוחה. בזוה"ק (פ' זו קנ"א א') באתר דאבהתא אשתכחו שאר צידקייא משתכחי גבייףהו וכו'. וכן אחר כך כד נטלא שכינתא באבהתא נטלא וכד אינון נטלי כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. ומש"ה בסעודה ג' דשבת שהוא כנגד יעקב … להמשך קריאה