א בזוה"ח (תולדות) חשב המוספים כנגד הז' רועים שהם כנגד הז' מדות וחשב מוסף שבת כנגד יוסף הצדיק מדת צדיק יסו"ע. דהתוספות קדושה דשבת הוא כנגד מ' היסוד דשבת ברזא דברית כדאי' בזוה"ק (בכ"ד). ובזוה"ק (סו"פ בלק) צדיק ששון איקרי וכו' ושאבתם מים בששון דא צדיק ממעיני הישועה אלין אבא ואימא. ובגמ' (מגילה ט"ז:) ששון … להמשך קריאה
א ישדר לן שופרי' וכו' ענין שופריה דהשי"ת כביכול ע"פ מה שנא' חכמת אדם תאיר פניו ואי' (בר"ר פ' כ"ז) גדול כחן של נביאים שמדמים צורה ליוצרה וכו' דמות כמראה אדם מלמעלה והיינו שהמדות שהאציל השי"ת לבריאת העולם האציל בדמות אדם כמו שנחשב בפתח אליהו העשר ספירות על סדר קומת האדם. ומצינו (נדרים מ"ט:) מורה … להמשך קריאה
א בגמ' (פסחים ק"ו.) ליקדש לן מר קידושא רבה וכו' קרו לברכת פרי הגפן דקידוש קדושא רבה וכן בזמירות דהאריז"ל בסעודת שחרית אומרים בקידושא רבה ובחמרא טבא אף שאין אומרים יותר רק ברכת הנהנין שמברכין גם בכל יום. אך נראה ע"פ מ"ש בזוה"ק (ר"פ זו) לברכא לי' לקוב"ה וכו' ואי לא בריך איקרי גזלן לגבי … להמשך קריאה
א זכור את יום השבת לקדשו היינו ע"י קידוש היום (כמ"ש פסחים ק"ו.) והוא הברכה שמברכין על מצות השבת אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו וכו' כעל כל המצות שמברכין אקב"ו. ובזוה"ק ר"פ זו ואכלת ושבעת וברכת וגו' לברכא לי' לקוב"ה על כל מאי דאכיל ושתי ואתהני בהאי עלמא ואי לא בריך איקרי גזלן לגבי קוב"ה … להמשך קריאה
א בזוה"ק (ח"ב פ"ח א') האי מאן דאשלים תלת סעודתי בשבתא קלא נפיק ומכרזא עלי' אז תתענג על ה' דא סעודתא חדא לקבל עתי"ק והרכבתיך על במתי ארץ דא סעודתי תניינא לקבל חק"ת קדישין וכו'. נראה שחשב סעודה ראשונה דעתי"ק ושני' דחקל תפוחין ואנו אומרים בלילה דא הוא סעודתא דחק"ת ובבוקר דא הוא סעודתא דעתי"ק … להמשך קריאה
א בזוה"ק פ' זו (רע"ב ב') דשבתא איהי מלכתא ואיהי כלה ובגין דא הוו נפקי מארי מתניתן ע"ש לאקדמותי לאורתא והוו אמרי באי כלה באי כלה. ובגמ' (שבת קי"ט.) ר' חנינא וכו' אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה. ובגמ' (ב"ק ל"ב:) הגי' בר' חנינא בואו ונצא לקראת כלה מלכתא ואמרי לה לקראת שבת כלה מלכתא … להמשך קריאה
א שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן וגו'. זכר השם ישראל שע"י קדושת ישראל שנקראו ע"ש כי שרית עם אלהים ואנשים זוכים לבחי' את"ה היינו שיופיע מהשורש שהוא אל"ף פל"א עליון ותי"ו שהוא מעלמא דאתי לה' תתאה. וכן רומז תיבת היו"ם שיופיע מה' עלאה ע"י ו' שהוא הברית התיכון היו"ד לה' שהוא כנס"י ויעשה … להמשך קריאה
א כל המצוה אשר אנכי מצוך היום מתחיל בלשון יחיד. ואח"כ כתיב ו' לשונות לשון רבים תשמרון תחיון ורביתם ובאתם וירשתם לאבותיכם. ואח"כ חוזר ומתחיל בלשון יחיד וזכרת וגו' כל הפרשה. הענין הוא שעיקר ד"ת נאמר לכל אחד מישראל כמו שנאמרו עשרת הדברות בלשון יחיד. רק זכו לזה אחר שהופיע בכל אומה ישראלית קדושת האבות … להמשך קריאה
א והיה עקב תשמעון. פתח בג' לשונות בלשון רבים תשמעון ושמרתם ועשיתם. ואח"כ כל הפרשה נאמר בלשון יחיד. גם לשון את המשפטים האלה שמורה כמו שמראה על הדבר. אך נראה שזה מוסב על פסוק האחרון של פרשה העברה דכתיב שם ושמרת את המצוה ואת החוקים ואת המשפטים וגו'. והנה בפרשה שלמעלה שם פתח כי יביאך … להמשך קריאה
א והיה עקב תשמעון בבעל הטורים פ' זו עק"ב תיבות יש ביוד דברות הראשונות וזהו בשמרם עקב רב אם תשמור עקב תזכה למה רב טובך וכו'. ולכאורה הלא פ' זו כתיב אחר דברות שניות. אך כאשר עמדתי למנין יש בדברות שניות י"ז תיבות יתרות על הראשונות והוא במספר טו"ב והוא ע"פ שאמ' (ב"ק נ"ה.) מפני … להמשך קריאה
א והיה עקב תשמעון וגו' במד"ר פ' זו פתח הלכה אדם מישראל וכו' ואימתי אתה נותן לנו שכר המצות וכו' אמר להם הקב"ה מצות שאתם עושים וכו' אבל שכרו בעקב אני נותן לכם מנין ממה שקרינו בעניינו והי' עקב תשמעון. והנה כל היעודים שחשב אח"כ וברך פרי בטנך ופרי אדמתך וגו' לא שייך כלל לעוה"ב … להמשך קריאה
א לא היו יו"ט לישראל כחמשה עשר באב וכיוהכ"פ שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין וכו'. ויש להבין למה בכלי לבן ובכ"מ מצינו שבת לבושי בגדי צבעונין והענין דבזוה"ק (תרומה קל"ה א') אי' זהב וכסף וגו' מאתם מאינון זמני ושבתי וכו' עד ותולעת שני דא ט"ו באב דבנות ישראל הוו נפקי במאני מלת כד"א … להמשך קריאה
א במשנה (סוף תענית) לא היו יו"ט לישראל כט"ו באב וכו'. ובגמ' אמרו טעמים מה שלא היו יו"ט לישראל כט"ו באב אבל עיקר יו"ט בט"ו באב נמה הוא. וכבר אמרנו שמ"ש במשנה ביום שמחת לבו זה בנין בהמ"ק שיבנה ב"ב המכוון על בנין בהמ"ק דלעתיד שיהי' באב כמו"ש בפסיקתא ולזה אמר שיבנה ב"ב (ונת' במאמרים … להמשך קריאה
א במשנה (סוף תענית) לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלים יוצאות וכו' וחולות בכרמים וכו' וכן הוא אומר צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו. ובגמ' … להמשך קריאה
א להבין ענין היו"ט של ט"ו באב לעשות בו סעודה של משתה ושמחה מאיזה טעם הוא סעודת מצוה. ואם ע"פ הפסיקתא שבנין בהמ"ק דלעתיד יהי' במזל ארי' זה אב ואמרנו (במא' הקודם) שהמכוון על ט"ו באב מ"מ אין בזה טעם מספיק לעשות בו יו"ט עתה על מה שיהי' בו בנין בהמ"ק לעתיד. כי כל המועדים … להמשך קריאה
א במשנה סוף תענית לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויוהכ"פ שבהם וכו' וכן הוא אומר צאינה וראינה בנות ציון וכו' ביום חתונתו וביום שמחת לבו ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בהמ"ק שיבנה במהרה בימינו. ופי' הרע"ב מתן תורה ביוהכ"פ שבו נתנו לוחות אחרונות ובנין בהמ"ק מה שנתחנך … להמשך קריאה
א במשנה (סוף תענית) אמר רשב"ג לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכו'. ואח"כ בגמ' אמרו טעמים ע"ז על מה שלא היו ימים טובים כזה אבל היכן מצינו רמז בתורה לזה שנקרא ט"ו באב יו"ט. נראה לי שהוא ממה שנא' (סוף שופטים) הנה חג ה' בשילו מימים ימימה וגו' והנה אם יצאו בנות שילו … להמשך קריאה
א ישיב לא נאמר כי אם ושב וקבץ שהשי"ת כתב כביכול גאולה לעצמו כמו שאמרו (מגילה כ"ט.) מלמד שהקב"ה שב עמהן מבין הגליות ובפסיקתא (חדשה סי' צ"ז) למלך שהי' לו פלטין וכו' ושרפוהו מי צריך להתנחם פלטין או בעל הפלטין לא בעל הפלטין וכו' למלך שהי' לו כרם ונכנסו שונאים לתוכו וקצצוהו מי צריך להנחם … להמשך קריאה
א נחמו נחמו וגו' כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתי' ופירש"י וא"ת האיך מדתו של הקב"ה לשלם לאדם כפלים בחטאו מצינו מקרא מלא ושלמתי ראשונה משנה עונם. וצריך להבין מה תירץ בזה שמצינו מקרא מלא הא ע"ז ג"כ קשה וכי כך מדתו של הקב"ה. ונראה דזה קשיא לי' גם להמד' (איכה רבתי סופ"א) שדרש … להמשך קריאה
א ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ וגו'. ויש להבין וכי החקים ומשפטים תלוים בארץ דוקא למען לירש א"י ולולי זה פטורין מתרי"ג מצות. גם לשון לעשות קשה הא בהתרי"ג מצות יש רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת שהם שלא לעשות ולמה מדייק בתיבת לעשות. … להמשך קריאה
א הנה הג' תפלות של שבת כל אחת בנוסח מיוחד מה שאין כן בתפלות יו"ט שכולם בנוסח אחד וכמו כן הג' סעודות שבת חלוקים זה מן זה בעניניהם משא"כ הסעודות של יו"ט. דהנה אי' באבודרהם על ג' תפלות של שבת שבליל שבת הוא התפלה מקדושת שבת בראשית ע"ז אומרים ויכלו השמים וגו'. ותפלת שחרית הוא … להמשך קריאה
א בהפטרה פ' זו קול קורא במדבר פנו דרך ה'. דהנה הגם כי בוודאי גם בדורות שלנו נמצאים כמה צדיקים שומרי שבת כהלכתן אך מפני שהעולם נידון אחר רובו והרוב לא כן וא"כ באיזה זכות יוכל להיות הגאולה. ע"ז אמר הנביא קול קורא במדבר היינו גם בהנפשות שהמה תועים בנפשם כמדבר שמם אומר פנו דרך … להמשך קריאה
א סיום הפטורה דפר' זו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה וגו'. ובכל ו' הפטורת דז' דנחמתא מסיים בפסוקי נחמה ומדלגין בפסוקים לסיים בנחמה ובכאן לפי הפשט אין בו נחמה. אך בזוה"ק (הקד' ב' א') מ"י שירותא וכו' וברא אלה וכו' ואשתלים בשמא אלהים וכו'. והנה ענין הנחמה שבפרשה זו הוא שכל המכוון מהגליות … להמשך קריאה
א בזוה"ק (ח"ג י"ב ב') ע"ד מאן דחמי יין וכו' אי ת"ח הוא כתיב ויין ישמח לבב אנוש וכתיב כי טובים דודיך מיין ודא הוא יין דמנטרא דחדי לכלהו ואי לא תנו שכר וגו' אית יין אחרא דאיהו דינא וע"ד יאות לקרבא אלין מילין בקרבנא דיתעבר דינא ויתער רחמי אעבר יין ואייתי יין וכו'. ואמר … להמשך קריאה
א אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו' יש להבין הלא בקשתו הי' על כניסה לא"י ולמה הזכיר הראי'. והשי"ת השיב לו עלה ראש הפסגה ושא עיניך וגו' וראה בעיניך כי לא תעבור וגו' ג"כ יל"ד כיון שאמר שא עיניך בודאי לראות בעיניו ולמה אמר עוד וראה בעיניך. ואח"כ כתיב וצו את יהושע וגו' והוא … להמשך קריאה
א הנה אנו קורין תמיד פ' דברים בשבת חזון ופ' ואתחנן בשבת נחמו. הענין הוא מפני שס' דברים שהוא משנה תורה שמשה מפי עצמו אמרן להוכיח את ישראל והוא הרמז להתחלת תושבע"פ (כמו שנת' במק"א) מתחילין בשבת חזון שהוא תוכחת ישעי' שבאים עי"כ לבחי' המחזה והראי' בלב כמו שנא' ולבי ראה הרבה חכמה. כי כל … להמשך קריאה