פרי צדיק, עקב י׳

א

ישדר לן שופרי' וכו' ענין שופריה דהשי"ת כביכול ע"פ מה שנא' חכמת אדם תאיר פניו ואי' (בר"ר פ' כ"ז) גדול כחן של נביאים שמדמים צורה ליוצרה וכו' דמות כמראה אדם מלמעלה והיינו שהמדות שהאציל השי"ת לבריאת העולם האציל בדמות אדם כמו שנחשב בפתח אליהו העשר ספירות על סדר קומת האדם. ומצינו (נדרים מ"ט:) מורה ורוי וכו' אלא חכמת אדם תאיר פניו וכן בירוש' (פ"ג דשקלים ה"ג) אפוי נהירין חדא מהני תלת מילי אית בך או דשתי חמרא את וכו' שג' אלה פניהם יפים וא"ל חכמת אדם תאיר פניו. כן בשבת כביכול בהשי"ת דאי' בזוה"ק יתרו והאי יומא מליא רישי' דז"א מטלא דנחית מעתי"ק וכו' וטלא דעתי"ק היינו בחי' אור תושבע"פ דכתיב תזל כטל אמרתי (כמו שנת' כ"פ) והוא ג"כ מה שא' בגמ' (כתובות קי"א:) אור תורה מחייהו והוא טל שעתיד להחיות בו מתים כמו שא' (שבת פ"ח:) וכשנכנס מטלא דעתיקא שהוא תגו של יוד לחכמה ובינה ומשם מופיע לז"א מזה נהירין אנפוהי דז"א וזהו ישדר לן שופרי'. ור' ישראל סרוק ז"ל בפירושו על הזמירות דהאריז"ל אמר על שופרי' שופר הגדול בינה ומביא אח"כ גי' שופר. וע"כ כונתו על שופר דבלשון הקודש שופר אינו מלשון יופי רק בתרגום ותרגומו שופרא בא' ומה שייכות שופר לכאן. אך הענין ע"פ דאי' בזוה"ק (ח"ג רס"א א') מאי ותמונה כד"א ותמונת ה' יביט ד"א ותמונת דא קול פנימאה וכו' ובג"כ ה' עלאה ה' תתאה ה' עלאה קול גדול ולא יסף וכו'. ובמתן תורה כתיב וכל העם רואים את הקולות ולפי מה שא' בגמ' (ברכות ו':) דאותן קולות דקודם מתן תורה הוי הי' צריך לכתוב ראו את הקולות בלשון עבר. אך מה שנכתב בלשון הווה הפי' שזה נשאר לעולם שהוא היראה וכמו שא' (נדרים כ'.) בעבור תהיה יראתו על פניכם זו הבושה וכו' ומי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני שזאת נשאר בישראל לעולם שהוא הבושה שמי שעושה שלא כהוגן הוא מלא בושה נגד השי"ת וזהו הפי' רואים את הקולות בהווה תמיד. ובמ"ת כתיב ויהי קול השופר חזק מאוד והיינו כעין שנא' והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור. והיינו שיבוא התעוררות בלב מהשי"ת שיתעוררו אף האובדים בארץ אשור שנטמעו בין האומות ג"כ יבואו. וזה היה אז גם בשעת מ"ת שהתעוררו אף שהיו משוקעים במצרים. ובזוה"ק (שם רס"ו ב') בשופר גדול מה לן בי' אי הוא רב או זעיר אלא האי שופרא עלאה וכו' והאי איהו יובלא וכו' וההוא איקרי שופר גדול. מבואר דבינה שהוא יובלא נקרא שופר גדול ומשמע בזוה"ק דכשיש ההתעוררת מבינה שהוא קול שופר בלב זה נקרא תמונת ה' יביט דכשנכנס למעמקי הלב שהוא בינה ליבא אז הוא כמו מפורש לעין וכמו שאמרנו ממה שדייק בגמ' (מגילה ט"ו:) מדכתיב וכל זה איננו שוה לי וגו' שכל גנזיו של אותו רשע חקוקין לו על לבו שאז יתכן לומר זה כמראה באצבע. וזה שמחתו של הקב"ה כמו שנא' ישמח ה' במעשיו ואי' (ויק"ר פ' כ') שמח ה' במעשיו אינו אומר אלא ישמח עתיד הקב"ה לשמוח וכו' וכתיב לב שמח יטיב גהה. וזה שאנו מבקשים ישדר לן שופרי' היינו השופר פי' שיהי' התעוררות משופר גדול שישלח השי"ת בלב כל אחד מישראל וממילא מזה יהי' השמחה להשי"ת ישמח ה' במעשיו ולב שמח יטיב גהה ויהיה שופרי' מלשון יופי ג"כ שזה תלוי בזה. ונחזי ביקרי' היקרות הוא כעין שנא' ולבי ראה הרבה חכמה. ויחזי לן סתרי' היינו בחי' חכמה ובינה כמו דאי' בפתח אליהו ועל אילין תרין כתיב הנסתרות לה' אלהינו ומבקשים עתה בסעודה השני' שיראה לנו השי"ת זאת: