א קדושים תהיו. כמו ששמעתי דבפרשת קדושים הפתיחה קדושים תהיו [ופי' ג"כ שהוא הבטחה שאז יהיו קדושים כל הכתוב בפרשה] שאי אפשר לאדם לקיים המצוות הכתובות בפרשה זו אם לא כאשר יהיה קדוש בכל הכתוב קודם. ואמר למשל מצות ואהבת לרעך שאין ביד האדם כלל לקיימו, דמה יעשה ולבו מ"מ שונאו או אינו אוהבו וכל … להמשך קריאה
א אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו. בני אהרן הקריבו בעבודת הקטורת כל כך סמוך להמקור ית' עד שנכללו שם לגמרי מסיבת אהבתם העזה והעצומה כמו שאמר אזמו"ר הגה"ק זצללה"ה שמיתת בני אהרן היה כענין טהרת השקה, שנטהרו בתורת זריעה כדאיתא בש"ס משיקין מים במים, שע"י שנוגעין המים שבשפת הכלי בהמקווה נטהרו … להמשך קריאה
א וכי יטהר הזב מזובו וכו' ורחץ בשרו במים חיים וטהר. היותר נקל לתקן הוא התאוה שהוא די ע"י טבילה במים, שהוא התורה לבד ואין צריך יותר. רק טעון ביאת מים חיים. ושמעתי דר"ל תורה לשמה שהוא דביקות בחיים וכמו"ש (משלי ג',ט"ז) אורך ימים בימינה.(דובר צדק דף י"ג. ד"ה והנה, דף ל"א. ד"ה ולפיכך) הסבר … להמשך קריאה
א אלה פקודי המשכן. אמר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שהמשכן הוא הכלל מרמ"ח מצוות עשה, ורק שלקבוע דברי תורה צריך כהן עובד שעי"ז יהיה קיום לעולמי עד.(בית יעקב שמות פקודי י"ט) הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה
א ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה. הנה מקודם בפרשת משפטים מצינו כשאמר השי"ת למשה רבינו (שמות כ"ג,כ') הנה אנכי שלח מלאך לפניך וגו' לא התפלל אז משה רבינו כלום ואח"כ בפרשת תשא כשאמר השי"ת ושלחתי לפניך מלאך התפלל משה רבינו שהשי"ת ילך עמו ולא מלאך. וביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זצללה"ה כאן … להמשך קריאה
א אם כסף תלווה את עמי את העני עמך וגו'. הענין שקורין פרשה זו בימי הפסח מפני שבזה החג מתרבה האהבה בישראל, לכן מזהיר אותם הכתוב שלא יתפשט האהבה חוץ לגבול למקום נכרי. ולכן גם כן נקרא זה החג בשם חג המצות כמו שאמר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שמצה רומז על מצה ומריבה.(בית יעקב שמות משפטים … להמשך קריאה
א בחודש השלישי. איתא בזוה"ק (יתרו ע"ח.) דשליט ביה אוריא"ל רב ממנא. ואמר אאמו"ר זצלל"ה זשה"כ (משלי כ"ב,כ') הלא כתבתי לך שלשים במועצות ודעת. היינו שד"ת לא באו בבקשה אל האדם רק בכח עבודה כמד"א ושלישים על כלו, לשון שלשים מורה על דבר שבתוקף כדאיתא בגמ' (שבת קי"ט:) עגלא תילתא.(בית יעקב שמות יתרו ל"ט) ב … להמשך קריאה
א וישובו ויחנו לפני פי החירות. ושמעתי רמז שצריך להתיישב ולחנות קודם שיוציא פיו לחירות לדבר ככל העולה על רוחו.(עמלה של תורה א') ב והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק. יען שהוא עומד תמיד נגד עיקר המלוכה של ישראל, לכך אם יניח ידו ממנו מעט רגע וליתן לו אפילו … להמשך קריאה
א ויעל הארבה על כל ארץ מצרים. ושמעתי מרבינו הק' זצוק"ל שאמר בשם רב קדוש אחד שהברת הארבה ס"ס… וע"כ נקרא הסמ"ך היכלא עילאה שהוא בינה שהוא ג"כ מכתר עליון ע"י הדעת שמחבר חכמה ובינה והדעת הוא פנימיות הכתר כידוע, וכנגדו בקליפה הארבה שהאות ס' שהוא בינה ניתן להברתו וכאמור.(פרי צדיק בא ב') הסבר על … להמשך קריאה
א ותראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהם מלך מצרים וכו'. ואיתא בגמ' (סוטה י"א:) אמר ר' יוסי בר חנינא מלמד שתבען לדבר עבירה ולא נתבעו. שמעתי דלא נאמר ולא רצו, רק ולא היו נתבעין. לפי שלא היה להם שום שייכות והתחלת נפילה במחשבה, זה רק שאין רוצה, אבל לא נתבעין ר"ל שאין … להמשך קריאה
א ויחי יעקב בארץ מצרים. ואיתא במדרש (בראשית רבה פרשה צ"ו,א') למה פרשה זאת סתומה מכל הפרשיות של תורה וכו' ורז"ל נתנו טעמים מפני מה פרשה זו סתומה וכולם דברי אמת ומאשר הענין הזה עמוק מאוד שאין בשכל האדם להתבונן לזאת היא סתומה. ועכ"פ מרמז לנו בענין הזה, שלא ימס לבבנו מאשר אנחנו בעקבתא דמשיחא … להמשך קריאה
א ויגש אליו יהודה. בפרשה זו שמעתי שרה"ק זצוק"ל אמר רמז בר"ת ויג"ש על בכיה וצעקה ובודאי יש לו שורש בפרשה. [והענין דאיתא (בב"ר פרשה צ"ג,י"א) ר' אלעזר בן עזריה אומר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה ומה יוסף וכו' הקב"ה שהוא דיין ובעל דין ויושב על כסא דין ודן כל אחד ואחד … להמשך קריאה
א ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך היא אם לא וגו'. אומר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה שאף כי השבטים היו חכמים גדולים בישראל, אמנם בזה שהחזירו כתונת יוסף לאביהם זאת לא נחשבה לחכמה כלל כי מה איכפת להו אם ידמה ליעקב אביהם שיש לו עוד תקוה אולי ימצא יוסף וכי הוא חי, ואף יעקב אבינו … להמשך קריאה
א והשיבותיך אל האדמה וגו'. אמר כבוד אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה החילוק שבין אדמה לארץ הוא, כי אדמה הוא השטח העליון ממעל לארץ וארץ היינו העומק, ולכן מברכינן המוציא לחם מן הארץ. וכאן שנכנס אבינו יעקב לספיקות הבטיחהו השי"ת והשיבותיך אל האדמה, היינו היראה הראשונה ויבררו השי"ת שאף זה היה רק טוב.(בית יעקב בראשית ויצא מ"ה) … להמשך קריאה
א ותלך לדרוש את ה'. ופירש"י מה תהא בסופה, וכמו ששמענו בשם הרה"ק מפרשיסחא זצ"ל, דהינו שרבקה חשבה שהוא עובר אחד שיש בו שינוי עתים ורצונות פעמים לטוב ופעמים להפך, כי כשעוברת על בתי מדרשות מפרכס לצאת וכמו כן בהפך. ועל זה דרשה את ה' לידע אם עכ"פ יתברר בסוף לטוב, יהיה הכל טוב.(פרי צדיק … להמשך קריאה
א שדה המכפלה. איתא בזוה"ק (שמות קפ"ד:) שיש תלת נקודין בעלמא, נקודה אמצעיתא דחריבו דעלמא, ונקודה אמצעיתא דכל ישובא סטרא דקדושא איהו, נקודא דנטלא מאימא עלאה טמירא איהי גן עדן דלתתא דקיימא באמצעיתא בכל עלמא לכל סטרין דחריבו וישובא וכו'. ישובא מורה על ארץ ישראל וירושלים שמרמזין על כל העבודות. וחריבו מורה על מדברות שהוא … להמשך קריאה
א ותלד שרה לאברהם בן לזקניו וכו'. ומילת לזקוניו ביאר אאזמו"ר הגה"ק זצללה"ה לעצמות קו הסתכלותו, כלומר לאותו הציפוי שהיה בו תמיד מלפנים, כי זקן הוא זה שקנה חכמה, וזהו לזקוניו שקנה הכרה בעת הישועה אשר מעולם לא אתמנע מיניה תקוותו, כי תמיד היה מייחל ומצפה לזאת הישועה.(סוד ישרים ראש השנה ס"א,ס"ב,ס"ד) ב ותאמר מי … להמשך קריאה
א ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה וכו'. ואיתא בזוהר (בראשית פ"ב.) אמר ר' יצחק תא חזי דבגין כך לא פקיד קוב"ה לנחתיה למצרים אלא הוא עצמו מגרמיה נחית בגין דלא יהא פתחון פה לבני עלמא דאמר ליה כן ולבתר אצטער על אתתיה. הענין ביאר כאאזמו"ר הרב הגאון הקדוש זללה"ה כי אף שהיה מהשי"ת מה … להמשך קריאה
א ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם. ענין המגדל היה כמו שביאר אאזמו"ר הגה"ק זצללה"ה על זה שעשה הזוה"ק (נח ע"ד.) פתיחה לפרשת המגדל מהפסוק והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה וכו', הנאמר גבי בנין בית המקדש, לרמז בזאת הפתיחה שכונתם בבנין המגדל היה ממש לעומת בנין המקדש, כי כוונת … להמשך קריאה
א והארץ היתה תהו ובהו. ואיתא בגמ' (חגיגה י"ב.) תנא תוהו, קו ירוק שמקיף את כל העולם כולו ושמעתי דר"ל היראה כמ"ש בזוהר (שלח קע"ה.) דגוון תכלת מורה יראה. [ופי' שאותה היראה כוללת הכל ומכל הנבראים אין מי שלא ירא מזה].(דובר צדק ל"א. ד"ה ולפיכך) ב ויברא אלהים וכו' ואת כל נפש החיה הרמשת אשר … להמשך קריאה
א הנה יש ה' מדרגות באדם, הרהור, מחשבה, רצון, מעשה, דיבור. ומצד האדם לסור מרע אז הסדר הוא מתתא לעילא שבהמעשה ודיבור יש בחירה ביותר לפני האדם, שבכלי המעשה והדיבור מרגיש האדם כשיבוא חס ושלום לידו מכשול בזה יש לו כח בחירה לסור מרע, ואחר כן עוזר לו השי"ת גם על הרצון והמחשבה וההרהור שלא … להמשך קריאה
א איתא במדרש (רבה פנחס כ"א,י"ח) (תנחומא פנחס י"ג) מעשה בעכו"ם אחד שעשה סעודה לכל בני עירו א"ר דוסתאי אותי זימן לאותה סעודה עם כל בני עירו ולא היה שלחנו חסר מכל מטעמים שבעולם אלא אגוזי פרך בלבד מה עשה נטל את הטבלא מלפנינו וכו' ושברה. כי לישראל עיקר השלימות שלהם הוא בעת שחסר להם … להמשך קריאה
א ממרום ילמדו עלינו זכות שתהא למשמרת שלום. לשון למשמרת מורה בזמן שהמתפלל בעצמו עדיין אינו מרגיש חסרון בצרכיו על מה הוא צריך להתפלל, לכן מתפלל שיהיה זכות התפלה למשמרת שלום על מה שיעברו עליו הרפתקאות להבא, וכדאיתא בגמ' (סנהדרין מ"ד:) לעולם יקדים אדם תפלה לצרה, והיינו שהתפלה תעזור לו על עתיד, ונתקן תפלה זו … להמשך קריאה
א מלך במלוכה. היינו שאף על המלוכה השי"ת הוא גם כן מלך שלא איכפת לו אם האומות מכחישים מלכותו, ומניח להם להכחיש כיון שהוא מלך גם על המלוכה. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים … להמשך קריאה
א מה שאיתא בזוה"ק (ויקרא י"ג.) שלום על ישראל סתם, וכן בזוה"ק (פנחס רמ"א.) ישראל סבא סתמא, שעיקר ענין עכו"ם הוא כעס וזה הוא החיים שלו ונפשו, ועיקר ענין ישראל הוא לב טוב שלא נמצא בו שום כעס בעומק וזה הוא הפירוש ישראל, ישראל סתם. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה
א בני היכלא דכסיפין למחזי זיו דזעיר אנפין. זעיר אנפין נקראים גם כנסת ישראל, לפי שמקטינים דעתם נגד השי"ת בכל דבר, ובעת שנפש מישראל פונה עצמו להשי"ת אז רעמו כל צבא מעלה לעזור לו. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים … להמשך קריאה