מי השלוח, ליקוטי מי השלוח, ספר שמות, כי תשא: ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה.

א

ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה. הנה מקודם בפרשת משפטים מצינו כשאמר השי"ת למשה רבינו (שמות כ"ג,כ') הנה אנכי שלח מלאך לפניך וגו' לא התפלל אז משה רבינו כלום ואח"כ בפרשת תשא כשאמר השי"ת ושלחתי לפניך מלאך התפלל משה רבינו שהשי"ת ילך עמו ולא מלאך. וביאר בזה אזמו"ר הגה"ק זצללה"ה כאן קודם החטא וכאן לאחר החטא, היינו כי שם בפרשת משפטים מיירי קודם החטא ואז היה משה רבינו בנייחא מכל הנהגות שהיה מראה לו השי"ת. אבל בפרשת תשא מיירי לאחר החטא, לזה לא היה עוד משה רבינו בנייחא משום הנהגה שהוא בלבוש, לכן היה מתפלל שינהיג השי"ת בהנהגה המופשטת מכל הלבושים.
(סוד ישרים שבת חוהמ"ס כ"ד)

ב

ופני לא יראו. בבית המקדש נאמר (שמות ל"ד,כ"ג) יראה כל זכורך את פני האדון ה' היינו ראיית פנים ממש. והגם דבמשה רבינו ע"ה נאמר ופני לא יראו לפי שהיה בחו"ל וכמו ששמעתי דלכן ברכת הזן שתקן משה רבינו ע"ה כמ"ש בברכות (מ"ח:) כולה מדברת בלשון נסתר ולא בנוכח להש"י, לפי שהדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה כמ"ש (כתובות ק"י:) ואין מכיר הנוכח, ומשה רבינו לא נכנס לארץ, ואין זה פגם למשה רבינו ע"ה ח"ו דהיה מדרגתו למעלה מזה.
(צדקת הצדיק רמ"ז)

ג

וביום השביעי תשבות. וביאר כבוד אזמו"ר שמה שהאדם עושה נגד הסכם גופו למצות עשה יחשב, והיינו מחמת שטבע של האדם הוא שאינו רוצה לפעול כלום ורק לילך בטל והאדם מכריח גופו ומקיים את רצונו ית' בקום ועשה. ולכך נחשב השביתה בשבת למצות עשה אף שהוא רק שביתה.
(תפארת יוסף ר"ה ד"ה ותקעתם)

ד

ישב אדם ולא עשה מצוה שחובה עליו לעשותה כאלו עשה עבירה. כך שמעתי מדיוק לשון המשנה דריש ברכות (ב.) להרחיק מן העבירה.
(צדקת הצדיק ט')

ה

כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית וגו'. כתיב (תהלים כ"ה,י"ד) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם. וביאר בזה כבוד אזמו"ר הגה"ק זצללה"ה שגנז השי"ת בדברי תורה כל הסודות וכל האורות היקרים. והיינו כפי מה שמייגע אדם את עצמו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, כך יקבע אמונה בלבו ויתעלה תפיסתו למעלה מהטבע להכיר איך שהקב"ה מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, לבא לזה האור שגנז הקב"ה לצדיקים.
(תפארת יוסף חגיגה י"א: ד"ה כל)