מי השלוח, ליקוטי מי השלוח, ספר בראשית, ויגש: ויגש אליו יהודה.

א

ויגש אליו יהודה. בפרשה זו שמעתי שרה"ק זצוק"ל אמר רמז בר"ת ויג"ש על בכיה וצעקה ובודאי יש לו שורש בפרשה. [והענין דאיתא (בב"ר פרשה צ"ג,י"א) ר' אלעזר בן עזריה אומר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה ומה יוסף וכו' הקב"ה שהוא דיין ובעל דין ויושב על כסא דין ודן כל אחד ואחד על אחת כמה וכמה וכו', וזה שרמז שצריך לצעוק אוי לנו מיום הדין. ובגמ' (חגיגה ד':) אי' ר' אלעזר כי מטי להאי קרא בכי ולא יכלו אחיו וגו' ומה וכו' וזה שרמז בכיה. וראב"ע שהיה עשירי לעזרא ואתרחיש ליה ניסא ואהדרו ליה תמני סרי דרי חיורתא (כמ"ש ברכות כ"ח.) אמר כן. מזה יכול כל אדם לדון ק"ו בעצמו ולצעוק מרה אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה. ובתנחומא הלשון ומה יוסף וכו' כשעומד הקב"ה לדין דכתיב ביה ומי מכלכל את יום בואו ומי העומד בהראותו שכתבו בו כי לא יראני האדם וחי על אחת כמה וכמה והיינו עפמ"ש (בריש הג"ה אורח חיים) כשישים האדם אל לבו שמלך מלכי המלכים הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו מיד יגיע אליו היראה והפחד וכו' ובושתו ממנו תמיד. והוא דמצינו בגמ' (שם ע"ב) שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם א"ל תלמידיו עד כאן א"ל ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם. והיינו שזה ג"כ מדרגה ביראה שיהיה מורא מלך מלכי המלכים כמורא בשר ודם מפני שבשר ודם נראה לעין והקב"ה רואה ואינו נראה (כמש"ש י'.) ורק ע"י אמונה ישים האדם אל לבו שעומד עליו ורואה במעשיו. ויש מדרגה יותר כשיצייר ע"י אמונה שמלך מלכי המלכים הקב"ה עומד עליו ואז יגדל הבושה יותר ויותר. וכל זה בבחי' אמונה עדמ"ש ברע"מ איהי אמונה. ויש מדרגה גבוה יותר כשזוכין להיות מפורש לעין שמלך מלכי המלכים הקב"ה עומד עליו ולזה אין אדם זוכה בעוה"ז להשיג היראה בבחי' אמת. ולא זכה לזה רק יעקב אבינו ע"ה שהיה מרכבה לשם הוי"ה וזש"נ תתן אמת ליעקב ע"ד מ"ש איהו אמת. וע"ז אמרו השבטים כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד (כמ"ש פסחים נ"ו.) ואמרנו כמה פעמים שהמכוון שע"י אמונה נוכל להשיג אמונת היחוד שיהיה כמפורש לנגד עין שהכל מהש"י כמו קודם בריאת העולם. והוא השגת ה' בבחי' אמת. וז"ש (נדרים כ'.) ובעבור תהיה יראתו על פניכם זו בושה. שע"י שאז נגלה הש"י לעין כל ישראל כמ"ש (דברים ה',ד') פנים בפנים דיבר ה' עמכם וגו' נשאר מזה לדורות עולם שיוכל האדם לצייר בלבו שמלך מלכי המלכים עומד עליו ורואה במעשיו שע"י כן יגיעהו הפחד ובשתו ממנו תמיד. וע"ז אמרו תלמידי ר' אלעזר עד כאן שמברכם רק בציור שעומד עליו בשר ודם ורואה במעשיו הא יש מדרגה יותר שיצייר האדם בלבו שמלך מלכי המלכים עומד עליו ורואה במעשיו, וע"ז השיבם שגם זה מדרגה ביראת שמים שעכ"פ מונעתו מלחטוא, ועז"א (שם) שכל אדם המתבייש לא במהרה הוא חוטא ומי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני. ולעתיד שהכל יראו עין בעין שהש"י רואה כל מעשי בני אדם, אז יבוש האדם במעשיו כענין מש"נ בושתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך וגו'. וזה שנא' ומי מכלכל את יום בואו ומי העומד בהראותו. וזה דמסיים במד"ת שכ' בו כי לא יראני האדם וחי שכ"ז שהאדם בחיים הש"י רואה ואינו נראה ולעתיד בהראותו ויראו הכל עין בעין כי הש"י עומד עליהם תמיד, תגדל הבושה מאד, אך אז לא יועיל תשובה. אשר ע"כ כל זמן שהאדם בחיים ויתן אל לבו להשיג עכ"פ ע"י אמונה שמלך מלכי המלכים הקב"ה עומד עליו ורואה במעשיו, יזכה למדת בושת פנים ובשתו ממנו תמיד. וזה הלימוד בפר' זו ממש"נ ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו מפני הבושה כפירש"י. ולכן רמז רה"ק בשם הפרשה לצעוק ולבכות כדי שיעשו תשובה בעוה"ז ולא יבאו ח"ו לידי בושת פנים בעוה"ב כשלא יועיל תשובה].
(פרי צדיק ויגש י"ז)