א ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברנה יגילו וכו' כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ ותמלוך אתה הוא ה' אלהינו לבדך על כל מעשיך. היינו אף אחר שלא יהיה ממשלת זדון מכל מקום יהיה השי"ת מלך, כי בעולם הזה צריך למלך להעביר רשעת הרשע אבל אם היה כל העולם צדיקים לא היה נצרכים … להמשך קריאה
א ענין תקוני הזהר בחודש אלול להמציא תקונים לכל נפש מישראל ולכל המעשים, והתיקון הראשון מתחיל פתח אליהו, כי זה התיקון לגודל יקרותו לא היה יכול להאמר ע"י בן אדם בזה העולם, רק ממי שגבוה לגמרי מזה העולם וזה היה אליהו הנביא זכור לטוב. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה
א אז תתענג על ה' והאכלתיך נחלת יעקב אביך (ישעיה נ"ח,י"ד). הנה יום הזה הוא משולש בג' קדושות כל אחד הוא קדושה חמורה ויקרה, וע"ז כתיב נחלת יעקב אביך שהוא היה משולש בקדושה וזהו אז תתענג על ה' והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף … להמשך קריאה
א (פרק א' מ"א) י"ג דברים בנבלת העוף הטהור וכו' וכזית בבית הבליעה. זה רומז למה שיש דברי תורה שאין אדם עומד עליהם אלא אם כן נכשל בהם, וזה נקרא עוף טהור שמטמא בבית הבליעה, והיינו בעת שהזדמן לו זה המכשול כדי שיעמוד על אלו הדברי תורה אין בו טומאה לא קודם הבליעה ולא לאחר … להמשך קריאה
א העומר היה מנופה בי"ג נפה ושתי הלחם בי"ב וכו'. עומר רומז על קדושת זווג ובזה צריך י"ג בירורים, כי כל דבר צריך לזכך שבעתיים היינו באלו ז' ספירות הידועים מתתא לעילא ואח"כ חוזר מעילא לתתא עד המקום שזה הוא שורש זה הדבר שרוצה לעשות, ולכן בקדושת הזווג ששרשו ממדת יסוד שבו השפע, לכן צריך … להמשך קריאה
א א"ר יהודה בריה דר' שמואל בר שילת משמיה דרב קשר של תפילין הלכה למשה מסיני א"ר נחמן ונוייהן לבר, רב אשי הוה יתיב קמיה דמר זוטרא איתהפכא ליה רצועה דתפילין א"ל לא סבר לה מר ונוייהן לבר א"ל לאו אדעתאי. הענין בזה, כתיב (תהלים צ',י"ד) שמשה רבינו התפלל שבענו בבקר חסדך, היינו שמצד השי"ת … להמשך קריאה
א אמר רבא האי דינא מרבי אלעזר ברבי שמעון גמירנא דאמר בבית הכסא דנתה וכו' והיכי עביד הכי והאמר רבה בר בר חנא א"ר יוחנן בכל מקום מותר להרהר חוץ ממרחץ ובית הכסא לאונסו שאני. הענין בזה כדאיתא בזה"ק (בשלח ס"א:) שיש ג' מיני מזונות ההוא מזונא דאתי מן שמיא וארעא דא מזונא דכל עלמא … להמשך קריאה
א כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה. זה רומז כשאדם מקרב עצמו להשי"ת אף שעוד אין לבו מבורר בשלימות להתמשך לגמרי אחר רצון השי"ת יען שעוד נמצא בו איזה נגיעה, מכל מקום ירצה לפני ה', חוץ מפסח היינו גיאות להתיהר ולהקניט חבירו, כי בפסח נתבררו ישראל שהם גבוהים ממצרים … להמשך קריאה
א (פרק ב') רבי אומר איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם. הענין בזה, כי באם ירצה האדם לשנות טבעו כפי שנטבע בו מנעוריו יוצרך לשנות מהיפך אל היפך לגמרי, כגון אם הוא מורגל לכעוס אזי ירגיל עצמו בלי יכעוס אפילו במקום שצריך לכעוס, וכן איתא בהאר"י ז"ל … להמשך קריאה
א מאי אמן א"ר חנינא אל מלך נאמן. כתיב (תהלים ח',ב') ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים, היינו כי באמת אף בעולם הזה יש ראיות מפורשת להכיר מפורש שהשי"ת ברא שמים וארץ ונתן לישראל זאת התורה, אכן עיקר הכל הוא האמונה, שע"י האמונה יתאמתו הראיות בהוכחות מפורשות ותדירות, וזה … להמשך קריאה
א ואמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך ופליגא דר' אבהו דא"ר אבהו מקום שבעלי תשובה עומדין שם צדיקים אינן עומדין שם שנאמר (ישעיה נ"ז,י"ט) שלום שלום לרחוק ולקרוב, ברישא רחוק והדר קרוב מאי רחוק רחוק דמעיקרא, ומאי קרוב קרוב … להמשך קריאה
א רבי פתח אוצרות בשני בצורת וכו' א"ל פרנסני ככלב וכעורב. היינו שלא היה לו לתלות בשום זכות רק שאמר לו שישוה לקונו שהשי"ת נשתבח ברחמנותו על שני הברואים אלו, וכדאיתא בגמ' (שבת קנ"ה:) יודע צדיק דין דלים, יודע הקב"ה בכלב שמזונותיו מועטין לפיכך שוהה אכילתו במעיו ג' ימים, ולמה מזונותיו מועטין מפני שהכלב אין … להמשך קריאה
א (פ"ג הלכה ה') אלין עכברייא רשיעיא נינהו כד חמיין פרי סגין קריין לחברייהון ואכלין עמהון. ואף שבגמ' (חולין בבלי ס"ג.) איתא למה נקרא שמה חסידה שעושה חסידות עם חברותיה ולמה נקראו העכברים במדה זו רשעים, אלא שזה הכירו חז"ל בשורש מדת כל הברואים, שהחסידה מפני שהיא בטבעה רחמניית נותנת גם לחבירתה, והעכבר נותן לחבירו … להמשך קריאה
א כיון דנפל אתרע ליה וחיישינן דלמא אקרי וכתוב . בענין סברת כיון דנפל אתרע וכי במה איתרע חזקתו, והלא כל דבר שאדם אובד אם יש בו סימן הרי הוא בחזקתו הראשונה, אך כיון שהשטר אין גופו נצרך להאדם, כי בשאר חפצים שאדם אובד יש לומר שהא בהשגחה מהשי"ת שיאבד החפץ ממנו לזמן מה, אבל … להמשך קריאה
א מאי מצאתיה ראיתיה אע"ג דלא אתאי לידיה בראיה בעלמא קני תנא כולה שלי דבראיה לא קני. כי בסלקא דעתך נוכל לומר שבראיה בעלמא קני וכן היה ביציאת מצרים ששם השיגו ישראל בראיה כמו שאיתא (מכילתא פר' ג') ראתה שפחה על הים. וחשבו ישראל שבראיה זו קנו את האור בקנין גמור, וכן אחר כן הלכו … להמשך קריאה
א האשה נקנית מאי שנא הכא דתני האשה נקנית ומ"ש התם דתני האיש מקדש וכו' מעיקרא תני לישנא דאורייתא ולבסוף תני לישנא דרבנן ומאי לישנא דרבנן דאסר לה אכולי עלמא כהקדש. ולהבין למה נקרא זאת לישנא דאורייתא ומקדש לישנא דרבנן, הלא לישנא דרבנן ג"כ הוא לישנא דאורייתא. ובאמת הא לישנא דרבנן לא שייך אלא במקום … להמשך קריאה
א שלח ליה רב ענן לרב הונא הונא חברין שלם וכו' ענן ענן ממקרקעי או ממטלטלי ומאן יתיב בי מרזיחא ברישא. הענין בזה שזאת היה תשובה על מה שלא כבדו וקרא ליה חברין, לכן השיב לו שאף שעל הלבוש נדמה לך שאתה גדול אך תדע שהאי עלמא כבי הלולא דמיא, ויש ממני בעוה"ז לבושים המסתירים … להמשך קריאה
א רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת א"ר זירא קא מכסיף לן סבא כי נח נפשיה איפסיק עמודא דנורא בין דידיה לכולי עלמא וכו' א"ר זירא אהנייא ליה שוטתיה לסבא ואמרי לה שטותיה לסבא ואמרי לה שיטתיה לסבא. ע"ז כתיב (איוב י"ז,ט') ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יוסיף אמץ. יאחז צדיק דרכו, היינו שהאדם … להמשך קריאה
א מאי אלמנה אמר רב חנא בגדתאה אלמנה על שם מנה. הענין בזה כדאיתא בזוה"ק (משפטים ק"ב.) ומאין דנסיב ארמלתא כמאן דעאל בימא ברוחין תקיפין בלא חבלין ולא ידע אי יעבר בשלם אי יטבע גו תהומי. והיינו שאינו יודע אם שייכות לו בשורשו, וזה שנקראת אלמנה אל מי שייכות המנה הזאת, וחכמינו ז"ל המתיקו זאת … להמשך קריאה
א ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים (שמואל ב' כ"א,א') אל שאול שלא נספד כהלכה ואל בית הדמים על אשר המית הגבעונים וכו' אמר דוד, שאול נפקו להו תריסר ירחי שתא ולא דרכיה לאספדיה, נתינים ניקרינהו ונפייסינהו. להבין אם כן למה ענש השי"ת על החטא מה שלא נספד שאול הלא השי"ת ידע שכבר נפקו … להמשך קריאה
א הא קמשמע לן דעת רצון מילתא הוא. היינו מה שפעמים האדם מרגיש חשק ורצון לדרוש את ה' ועוזו ולבקש פניו, זה הוא עת רצון. ומלתא, הוא שיאמץ אז את לבו בתפלה שיתפלל להשי"ת שיקבע זאת בלבו כיתד לא ימוט לעולם שיהיה תמיד זה החשק והרצון בלבו, וכמו שמצינו בדוד המלך כשהיה לו נדיבות ורצון … להמשך קריאה
א אמר ליה בר הי הי להלל מאי דכתיב (מלאכי ג',י"ח) ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו היינו צדיק היינו עובד אלהים וכו' אמר ליה עבדו ולא עבדו תרוייהי צדיקי גמורי נינהו ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד. שענין האחד מורה שאף ששונה מאה פעמים עדיין … להמשך קריאה
א רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב והוו קרו ליה רבנן בר בי רב דחד יומא חלש דעתיה קרי אנפשיה שחוק לרעהו אהיה וכו'. אף שנראה ששחקו ממנו, אכן באמת הבינו כי בא על יום שהיה מוכן לו להגיע לדברי תורה השייכים אליו … להמשך קריאה
א אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים. ואיתא בגמ' (שם) ט"ו באב מאי היא א"ר יהודה אמר שמואל יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה, א"ר יוסף א"ר נחמן יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל, היינו יום שנעשה שלום ונתקרבו המרוחקים, כמו שכתיב (ישעיה נ"ז,י"ט) בורא ניב … להמשך קריאה
א תנו רבנן לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז. ובאמת הא כתיב (תהלים צ"ב,י"ג) כארז בלבנון ישגה, אכן זה צריך להמצא באדם עצמו שיהיה לו בינו לבין עצמו תקופות ועוז בהשי"ת ולא יהיה לו התרשלות, אבל נגד חבירו צריך להיות רך כקנה. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את … להמשך קריאה
א קללות שבמשנה תורה משה מפי עצמו אמרן. היינו כי לכל גדולי ישראל מנסה השי"ת בזה שמעלים ומסתיר מהם אורו ויראו כל העולם היאך יתנהגו אז, ולכן גם במשה רבינו הסתיר השי"ת דרכו ואז אמר הדברי תורה אלו, שבהם נכלל הרבה ברכות. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה … להמשך קריאה