א ראש דברך אמת, היינו החותם של ד"ת הם אותיות אמת, התורה מתחלת באות א' אנכי ה' אלקיך, ומשניות באות מ"ם מאימתי, וגמרא באות ת' תנא היכי קאי דקתני מאימתי. ב מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ובשחרית משיכיר בין תכלת ללבן, היינו ביום בעת שהבינה מפורשת בלב האדם אז הסימן … להמשך קריאה
א שוא ודבר כזב הרחק ממני. שוא הוא דבר בטל שאין בו שורש, והוא, שאינו נצרך לאדם כלל, ודבר כזב היינו אף בדבר הנצרך כגון פרנסה, אך שבא ממקום שהוא בלתי רצון הש"י וזה לשון כזב כמ"ש (ישעיה נ"ח,י"א) וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. ב דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה … להמשך קריאה
א ידוע תדע פני צאנך. צאן מורה על המשכה שטבע הצאן שנמשכים זה אחר זה, וזהו ידוע תדע פני צאנך שתכיר ותדע רצונות לבך להיכן נוטים ונמשכים, ועי"ז תוכל להזהר במקום הצורך ותדע איך להתנהג. ב כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם. היינו כמו שהאדם מסתכל במים וכפי אשר מראית המים יהיה אז או … להמשך קריאה
א הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך. הכן בחוץ מלאכתך היינו בתחילה צריך האדם לשמור כל המצות כפשוטם היינו להזהר בכל מצות לא תעשה מאד ולסור מרע, ועתדה בשדה לך, שדה היינו התפשטות והוא שיתפשט אליו כל האיסורים בגדרים וכל החומרות מדברי סופרים כמה שידוע עד כמה יסתעפו דברי אלקים, עד כי … להמשך קריאה
א אוצר נחמד ושמן בנוה חכם וכסיל אדם יבלענו. אוצר נחמד ושמן בנוה חכם היינו כל הד"ת הם אוצר נחמד ושמן למי שירצה להטות אזניו ולהתחכם בהם, אך וכסיל אדם היינו מי שמצפה לד"ת ומבין ערכו כי במקום הזה הוא כסיל והוא נצרך מאוד לישועה מד"ת, לכן כאשר ישמע ד"ת השייכים לו יבלעם בכל אבריו … להמשך קריאה
א מים עמקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה. הנה בכל נפש מישראל נמצא יקרות טמון בלבו ויש בו עצות איך לעמוד נגד חסרונו ולהתגבר על יצרו, ואיש תבונות היינו שהוא מבין כי הוא נצרך להשלים נפשו במקום החסר, זה ידלה את יקרותו מעומקו עד שיוכל לעמוד נגד יצרו כמו דאיתא במדרש (שיר השירים רבה … להמשך קריאה
א גדל חמה נשא ענש. הכתוב הוא גרל חמה והוא מורה שאפילו נזרק חמה מפיו שלא בכוונה הוא ג"כ נושא עונש, ובזה המתיקו חז"ל מפני שחפצו בטובת ישראל ותקנו גדל חמה היינו מי שהוא מגדיל החמה בדעתו וכן בכל מקום הקרי ממתיק את הכתוב. ב תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב. תאות אדם הוא … להמשך קריאה
א את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ. פי' החכם והנבון אף כי יפיק חכמה ותבונה אמיתיות אינו מתפאר בזה, כי זה נראה בעינו לדבר פשוט, מאחר שכל תשוקותיו הוא בכל פעם להוספות חכמה, אבל עיני כסיל בקצה הארץ, היינו כי כסילתו יראה בעינו לחכמה עד שידמה כי כבר השיג כל מדרגות החכמה עד … להמשך קריאה
א גל אל ה' מעשיך ויכנו מחשבתיך. היינו שהאדם יגלגל כל מעשיו אל ה' והוא שכל כוונתו במעשיו לא יהיה רק לכבוד שמים ואז יכונו מחשבותיו. והוא, כי אף שלא יוכלו לצאת לפועל על המעשה, מ"מ יתחזקו מאת הש"י ויתקיימו לעולם, וכן מצינו בדוד המלך ע"ה שחשב לבנות את בית המקדש ואף שנאמר לו שאין … להמשך קריאה
א מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח. ביאר זה ע"פ משל לשני סוחרים שנסעו בסחורה למקום השוק ומכרו שניהם הסחורה בכך וכך, ופגעו זה בזה ושאל אחד לחבירו כמה נטלת בסחורתך אמר לו כך וכך והרווחתי הרבה, אמר לו חבירו והלא אני לקחתי יותר ממך והפסדתי אמר לו שוטה כאן לא טעית במקחך … להמשך קריאה
א תוחלת ממשכה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה. עץ חיים מורה למי שעוסק בתורה לשמה, היינו מי שעוסק בתורה לשמה רואה שאין לו שום ממשכה לאשר יחיל, רק יבא תיכף ומיד, ובאה לשון הוה שתמיד יבא אליו מיד, כמ"ש (בראשית כ"ט,ו') ורחל בתו באה וכו'. ב שכל טוב יתן חן. האמנם ששכל היינו במקום … להמשך קריאה
א לא יחרך רמיה צידו. היינו בעת שהרמאי מרמה את חבירו אין לו שום חריכה ועיכב מלרמאות אותו, היינו שיבין שהצדק עם חבירו, ורק ידמה לו שהצדק אתו בכל ואינו נותן שום זכות לחבירו, ולכן אינו מכיר בעצמו שרצונו לרמאות אותו. והון אדם יקר חרוץ, היינו ההון של אדם יקר, הוא פגום בעיניו כי חרוץ … להמשך קריאה
א גומל נפשו איש חסד. היינו לגמול חסד ולעשות מה שטוב לגופו כמאמר הלל (ויקרא רבה פרשה ל"ד,ג') כשנכנס למרחץ ניזיל ונגמול חסד להדא עלובתא והוא מדת חסידות, אך כל זה הוא אחר שזיכך את עצמו שלא לטעום למר מתוק, ואז אם נמצא מונע טובה מגופו בהיות לאל ידו ע"ז נאמר (משלי י"א,י"ז) עוכר שארו … להמשך קריאה
א שפתי צדיק ידעון רצון. היינו ע"ד שאמרו חז"ל (ראש השנה ו'.) כופין אותו עד שיאמר רוצה אני, פי' ע"י דבורו מכניס הרצון ג"כ בלבו. וזהו שפתי צדיק פי' מה שמדבר משפה ולחוץ בעבור שלבו עדיין אינו מבורר, לזה מועיל לו לברר את לבו לרצון בלב שלם, למשל כשצומח כעס בלבו על חבירו והוא יודע … להמשך קריאה
א הלא חכמה תקרא וכו' בראש מרמים עלי דרך בית נתיבות נצבה. בראש מרומים היינו בעוד שהאדם מרומם ומנושא על כל החמדות אז החכמה תעורר אותו, כי בעידנא דיצה"ר לית מאן דמדכר ליצ"ט (נדרים ל"ב:), רק קודם שיתגבר עליו אז תקרא אליו, וזהו בראש מרומים. ועלי דרך היינו אחרי אשר תסיעו מדבר רע, בית נתיבות … להמשך קריאה
א כי נר מצוה ותורה אור. התורה נמשלת לאור לפי שאורה גדול מאוד, והמצוה לנר כי נר אורו קטן מאור, אבל יש מעלה בנר יותר מאור כי נר יכול להכניסו לחורין וסדקין משא"כ באור, והנה התורה מזככת את כל האדם אך במקום שיודע בעצמו שיש לו חסרון, שם צריך למצוה מיוחדת שיחזיק בה כמו שמצינו … להמשך קריאה
א חסד ואמת אל יעזבך. ולא כתיב אל תעזוב, כי באמת השפעות הש"י יורדת תמיד בלי הפסק ורק האדם מצדו צריך לזכך את לבו ולעמוד מוכן לקבל שלא יפנה עורף ח"ו, אבל הש"י משפיע תמיד בטובו ולא יעזוב את האדם המחכה לחסדו. ב ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם. בטח אל ה' בכל לבך … להמשך קריאה
א בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך להקשיב לחכמה אזניך וכו' אם תבקשנה ככסף וכמטמנים וכו' אז תבין וכו' ודעת אלקים תמצא. מה שנאמר תחילה להקשיב לחכמה אזניך לשון צווי ואח"כ נאמר אם תבקשנה וכו', כי להקשיב אוזן לחכמה ולהטות לבו לתבונה זה הוא בכח האדם, אבל לבקשה ככסף היינו שד"ת יהיו כל כך … להמשך קריאה
א עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם. פתי מורה על איש שהוא נקל בדעתו להתפתות, והנה זה נאמר אף בד"ת שהם נתפתים כפי הראות להם לעין ולא ירצו לעמוק יותר, ולזה נאמר ולצים לצון חמדו להם היינו באם האדם לא ישגיח כלל על המקרא כפי פשוטו אז יקרא לץ, כי זה דרך … להמשך קריאה
א יפאר ענוים בישועה וכו'. פי' העניו אין לו שום התפארות, והתפארות שלו היא רק בעת שהש"י מושיע לו. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר … להמשך קריאה
א אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך. אם אסק שמים מורה בעת שאתה מעלה ומנשא אותי בשפע טובה והשכל מושל עלי, שם אתה זה ברור לי כמ"ש (דברי הימים א' כ"ט,י"ד) כי ממך הכל ומידך נתנו לך, ואציעה שאול היינו, אף בעת אשר נקטן שכלי גם אז תשוקתי להכיר כי אתה הוא והיכולת … להמשך קריאה
א שיר המעלות ה' לא גבה לבי וכו' כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי. היינו שדוד המלך ע"ה אמר לפני הש"י כי בכל חטאי ישראל לא נעתקו מהש"י, ורק כתנוק הנעתק משדי אמו, אף שמסיב פניו מאמו ליקח דבר מה, מחזיר פניו לאמו שלא תלך ממנו, כן בכל מקום שישראל ירצו בטובה יביטו אם הש"י … להמשך קריאה
א שיר המעלות בשוב ה' וכו' אז יאמרו בגויים הגדיל ה' וכו' הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים. באור זה, הנה איתא במדרש [שוחר טוב פ' ט'] כל מקום שנאמר עני ואביון אינו מדבר אלא בישראל, כי באמת עם ישראל בעוה"ז בכל הכחות הם הקטנים, הן בחכמה הן בעושר הן בגבורה ואין להם רק חיים … להמשך קריאה
א חצות לילה אקום להודות לך. איתא בזוה"ק (ויקרא כ"ג:) מי שעוסק בתורה בחצות לילה אז אורייתא מודעת ליה חטאו ולא באורח דינא. חצות לילה היינו בעוד היצר גבר על האדם ויקום לעבוד את ה', אף כי חשקת היצר גברה עליו יתגבר נגדו ויבטח בה', אז אורייתא מודעת ליה חטאו ולא באורח דינא. הסבר על … להמשך קריאה
א אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד. פי' שהש"י חפץ מאוד במצות ומעשים טובים של ירא ה'. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר … להמשך קריאה
א ה' מלך ירגזו עמים. היינו כשרצון הש"י לגלות כבוד מלכותו להושיע את ישראל באשר הוא מלכם והם עמו, אז האומות מרגישים ומתמלאים רגזה וחלחלה על ישראל וגוזרין עליהם גזירות. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה