מי השלוח

א התקינו שיהיה שואל את שלום חבירו בשם שנאמר ויאמר לקוצרים ה' עמכם. מה שאמר התקינו ולא אמר התקין כי כפי הנראה שבועז עצמו תיקן את זאת, היינו דכתיב (מלאכי ג',ט"ז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב וכו'. היינו כאשר נדברים אחד לאחד למצוא החסרון ומבקשים עד שמוצאים השלמה לחסרונם … להמשך קריאה

א כל ברכה שאין בה שם אינה ברכה ור' יוחנן אמר כל ברכה שאין עמה מלכות וכו'. זש"ה (שמות ט"ו,ב') עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו. עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, הוא כשהאדם מכניס בלבו איזה מדה טובה שיהיה לבו טוב לבריות, גם הש"י מתנהג עמו במדה הזאת, כי זה השם … להמשך קריאה

א אתמר הביאו לפניו פתיתין ושלמים מברך על הפתיתין. פי' רש"י אם ירצה, ואפשר שיותר מצוה לברך על הפתיתין מפני שכבר בירך עליהן, כי הא דר' אמי ור' אסי ברכו אריפתא דערובא כיון דאיתעביד ביה מצוה חדא זימנא. הסבר על זכויות יוצרים מי השלוחמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל … להמשך קריאה

א על פירות הארץ אומר בורא וכו' חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא וכו'. מה שאמרינן בפת לשון מוציא ובפירות בורא, ובפירות סיום הברכה אדמה, ובפת ארץ, כי אדמה הוא פני האדמה מה שהוא למעלה על פני הארץ, וארץ נקרא למטה מג' טפחים של עומק המחרישה אשר שם עיקר כח המצמיח, והפת שהוא … להמשך קריאה

א כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלקים וכו' מאי עין לא ראתה זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. הענין בזה כי כשהש"י מראה לנביא את מראה הנבואה מראה לו מראשית המחשבה עד סוף המעשה בכל העולמות, עד שבזה העולם היה רואה ממש כענין המראה לנגד עיניו, … להמשך קריאה

א ואולם חי אני מלמד שאמר הקב"ה למשה החייתני בדברך. כי הנשמה היא כוללת מהגוף והקב"ה כולל כל הנשמות ואין בו שום תפיסה, וזה ביקש מרע"ה אם ח"ו לא תמחול להם יהיה בך תפיסה, כי זאת הוא בגדר שכל האדם, וזה הפי' חי אני שאני חי ואין בי שום תפיסה. הסבר על זכויות יוצרים מי … להמשך קריאה

א אמר ר' אלעזר מיום שברא וכו' לא היה אדם שקרא להקב"ה צבאות עד שבאתה חנה וקראתו צבאות. כי עד שמואל היתה מלוכה ונבואה אצל אחד, אך משבא שמואל נתחלק לזה נבואה ולזה מלכות, וזה פירוש צבאות כי צבאות היינו שיוכל האדם להתפשט לכמה ולהתאחד הרוב ועד שמואל לא היה נראה ההתפשטות. הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א אין עומדין להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה והיכי דמי הלכה פסוקה אמר אביי כי הא דר' זירא בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות וכו', רבא אמר כי הא דר' הושעיא מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ וכו' ואיבעית אימא כי הא דר' הונא וכו' המקיז דם בבהמת קדשים אסור בהנאה וכו'. זש"ה (תהלים … להמשך קריאה

א כמה ישהא בין תפלה לתפלה חד אמר כדי שתתחונן דעתו עליו וחד אמר כדי שתתחולל וכו' שתתחונן דכתיב ואתחנן, שתתחולל דכתיב ויחל משה. ענין שתי הלשונות הוא, כי לפעמים מחמת שהאדם נענה בתפלתו מזה יולד הישועה ונצמח לו חשק חדש להתפלל ולשאול עוד, וזהו כדי שתתחונן, והראיה לזה ואתחנן ע"פ שנתפרש שם מפני שראה … להמשך קריאה

א המתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה צרכי עמך ישראל מרובים וכו' יהי רצון וכו' ולכל גויה וגויה די מחסורה. זש"ה (משלי ד',כ"ג) מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים. זה הפסוק הוא עצה לאדם כי כל אדם צריך שמירה הן באזנים הן בעינים הן בפה שלא יחטיא ממטרת רצון הש"י, וקשה מאוד לכל אדם … להמשך קריאה

א כשחלה ר"י בן זכאי נכנסו תלמידיו וכו' אמרו לו מפני אתה בוכה וכו' ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים. ענין שהוכפלו דבריו ולא עוד, לפי שהיה תמיד בספק כמו שמצינו בגמ' (כלים פי"ז ט"ז) על כולן היה ריב"ז אומר, אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר, ועי"ז אמר שיש לפני שני … להמשך קריאה

א לא יתפלל אדם אחורי רבו. היינו שיתפלל אל הקב"ה שישפיע לו ד"ת כמו לרבו וזאת הוא אסור, כי התפלה צריך להיות להקב"ה שהוא כל יכול, וכשהוא מתפלל להש"י שיושיע לו על פי השגתו אז אינו מאמין בהש"י בשלימות, כי למה לא יתפלל שיושיע לו בלי גבול, וכמו שנתבאר על פסוק ושור או שה אותו … להמשך קריאה

א אברהם תיקן תפלת שחרית יצחק תפלת מנחה יעקב תפלת ערבית. תפלה הוא חיבור שהאדם מחבר את עצמו להש"י, אברהם תיקן תפלת שחרית היינו שהאדם יתן הודאה לשעבר ויתפלל על להבא שהש"י יוסיף לו טובה, ויצחק תיקן תפלת מנחה, היינו שמראה שקבל האור שנתוסף לו היום והוא שמח בחלקו, יעקב תיקן תפלת ערבית, היינו שבכל … להמשך קריאה

א קרא ולא דקדק באותיותיה אמר רב טבי אמר ר' יאשיה הלכה כדברי שניהם להקל ואמר רב טבי אמר ר' יאשיה מה דכתיב שאול ועוצר רחם מה ענין שאול אצל רחם לומר לך מה רחם מכניס ומוציא אף וכו' והלא דברים ק"ו מה רחם שמכניסין לתוכו בחשאי מוציאין ממנו בקולי קולות שאול שמכניסין לתוכו בקולי … להמשך קריאה

א ואמר ר"י הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויניח תפלין ויקרא ק"ש ויתפלל וזו וכו'. כתיב (תהלים ל"ו,ח') מה יקר חסדך אלקים, חסד היינו תשוקה לד"ת וזאת נקרא יקר, לפי שאין זאת ביד האדם לקחת לו, אבל בני אדם החוסים בהש"י עליהם נאמר ירויון מדשן ביתך ונחל וכו' היינו שיבא … להמשך קריאה

א פרשת ציצית למה קבעוה בק"ש אמר ר"י בר חביבא מפני שיש בה חמשה דברים (ס"א ששה) מצות צצית, יציאת מצרים, עול מצות, ודעת מינים, הרהור עבירה, והרהור ע"ז. להיות השאלה למה קבעוה, היינו כי פ' שמע והיה אם שמוע הם דברים הנצרכים לכל אדם בכל עת ובכל נפש כמ"ש בהם (דברים ו',ז') בשכבך ובקומך … להמשך קריאה

א כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום בשלמא מדת לילה ביום משכחת לה כדאמרינן יוצר אור ובורא חושך אלא מדת יום בלילה וכו' אמר אביי גולל אור וכו'. מדות יום בלילה היכי משכחת, היינו האיך שייכות בלילה למדה הזאת, דבשלמא מדות לילה ביום וכו' היינו כשאדם ירצה להנות ממדות לילה ביום יוכל להנות … להמשך קריאה

א אמר ר' מני גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מהקורא בתורה. וזה הוא הענין שאנו אומרים בברכת ק"ש חמלה גדולה ויתירה וכו' כדכתיב (משלי ט"ו,כ"ג) שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב, שמחה לאיש במענה פיו היינו ד"ת שאדם לומד תמיד על ידם ושופע לו שמחה בלבו, ודבר בעתו מה טוב ד"ת שנקבע להם … להמשך קריאה

א למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג שאם יאמר לך אדם כלום יש עבד שמורד ברבו אף אתה אמור לו כלום יש בן וכו'. כלום יש עבד שמורד ברבו, היינו האיך יעלה על דעת האדם להאמין כי גוג יקום למרוד נגד הבורא במלחמה, אשר כל כחו וחיותו הוא ממנו ית', ואפילו הכח להלחם צריך … להמשך קריאה

א וינצלו את מצרים א"ר אמי שעשאוה כמצודה שאין בה דגן ור"ל אמר עשאוה כמצולה שאין בה דגים. הענין בזה כי דגן מורה על קיום החיים כי הוא סיבה לקיום החיים, והוא שלקחו כל כח קיום החיים שלהם, וח"א כמצולה שאין בה דגים, דגים מורה על התחלת שורש החיים שהתחלת בריאות החיים היה דגים במאמר … להמשך קריאה

א ואמר ר' חייא משמיה דעולא גדול הנהנה מיגע כפיו יותר מירא שמים דאלו בירא שמים כתיב אשרי איש ירא את ה' וגבי נהנה מיגיע כפו כתוב אשריך וכו' אשריך בעוה"ז וכו'. כל ירא ה' הוא מי שיש בו אף הפחות שביראות אף יראת עונש ג"כ אשרי לו בעוה"ז, אף שאינה יראה שלימה מ"מ מרויח … להמשך קריאה

א ואמר ר' יוחנן משום רשב"י גדולה שימושה של תורה יותר מלמודה שנאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו. היינו התפלה שאדם מתפלל אצל כל מעשה המצוה שיצליח, זאת היא גדול מהמעשה, וזה פי' אשר יצק מים ע"י אליהו היינו שהיה מתפלל להש"י שאליהו יצליח, ועי"ז השימוש גדול מהלמוד, כי הלמוד … להמשך קריאה

א כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו. ולקמן אמר כל הקובע וכו' אויביו נופלים תחתיו, הענין בזה כי תחלה צריך האדם לסור מרע ואח"כ יעשה טוב. וזה היה באברהם אבינו ע"ה תחלה נסע מארצו, לפי שבני ארצו היו רעים וחטאים ולא היה יכול לסבול אותם ונסע מהם וזאת היה אצלו סור מרע, וקביעות מקומו … להמשך קריאה

א תניא אבא בנימין אומר אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בביהכ"נ שנאמר לשמוע אל וכו' במקום הרנה וכו'. הענין בזה כשאדם מתפלל להש"י על טובת עוה"ז ויש לו מיחש פן הטובה הזאת ירחק אותו מהש"י ח"ו, אכן העצה היעוצה לזה שתחילה יתפלל על זה המיחש עצמו, היינו באם לא יטרידו זאת הטובה מעבדות הש"י, … להמשך קריאה

א תנא רשב"י אומר שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכלן לא נתנן אלא ע"י יסורים ואלו הן תורה, וא"י ועוה"ב. תורה שנאמר אשרי הגבר וכו'. הענין בזה כי מד"ת יתיש כח האדם כמבואר בגמ' (בבא מציעא פ"ד.) וע"י יתישת כח של ד"ת יוכל להזדכך לב האדם כמו מיסורין, לכן (תהלים צ"ד,י"ב) אשרי הגבר אשר … להמשך קריאה

א אמר מר משעה שהכהנים נכנסין וכו' ורמינהו משעה שהעני וכו' משעה שקידש היום וכו' משעה שבני אדם נכנסים להסב. האי תנא אקרא קאי לפרש בשכבך ובקומך וקאמר מאימתי קורין את שמע בערבית. היינו כי קריאת שמע הוא הכרת אור אהבה רבה של הש"י, ואם כן מאימתי קורין את שמע בערבית היינו האיך נמצא בערבית … להמשך קריאה