ישמח משה

א ברש"י (במדבר טז א, [ד"ה ודתן]) הלבישן טליתות שכולן תכלת וכו', עיין שם. והוא תמוה אם לא האמינו לתורת משה, מה ענין זה להכהונה. ועוד הלא כבר כתיב (שמות יד לא) ויאמינו בה' ובמשה עבדו, ובפרט שבשעת מתן תורה הבטיח השי"ת ואמר וגם בך יאמינו לעולם (שמות יט ט), ואיך ישוב ריקם אחר זמן … להמשך קריאה

א במדרש (במדבר רבה (במ"ר פי"ח א') אח נפשע מקרית עוז (משלי יח יט), זה קרח שמרד במשה וירד מכבודו, ומדנים כבריח ארמון, שהארץ סיגר בריחיה בעדו, עד כאן. וקשה מה אח, ומה מקרית עוז. ועוד קשה למה לי למימר וירד מכבודו, כיון דאמר אחר כך שהארץ סיגרה בריחיה בעדו. והנ"ל על פי הנזר הקודש … להמשך קריאה

א ויקח קרח וגו' (במדבר טז א). במדרש מה ראה קרח לחלוק על משה, פרשת פרה אדומה ראה. והנ"ל בזה על פי מה שכתבתי (לעיל בפרשת נשא) ליישב קושית התוספת במסכת סוטה (דף כ"ו, ע"א, ד"ה אמר) במה שדרשו בפסוק (במדבר ה כח) ונקתה ונזרעה זרע, דאסקו בתימא דתקשה ליה לרבי ישמעאל לנפשיה, עיין שם. … להמשך קריאה

א וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות וגו' (במדבר טו לט). להבין ענין מצות ציצית המזכירין כל המצות. נ"ל בהקדים לפרש אמרם (שבת דף ל"א.) דעלך סני לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה כולה וכו', וכן ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט יח). כבר רבו בו המפרשים, וגם אני אענה בו חלקי. וגם מה דמסיים … להמשך קריאה

א ועשו להם ציצית וגו' לדורותם (במדבר טו לח). מה שאמרו רז"ל (מנחות מ"ד.) באחד שהיה זהיר במצות ציצית, באו ד' ציציותיו וטפחו לו על פניו. נ"ל על פי דאיתא בילקוט (ילקו"ש רמז תש"ן) לדורותם, דור תם מגזל ועריות ומשפיכות דמים, ועיין במגן אברהם (סימן כ"א ס"ק ג'), ועיין בעטרת שלמה פרשה זו מה שפירש … להמשך קריאה

א במדרש (ילקו"ש רמז תשמ"ט) ויהיו בני ישראל במדבר (במדבר טו לב). בגנותן של ישראל דבר הכתוב, ותולש היה. והוא תמוה דמאי ענין זה לזה. והנ"ל בהקדים ליישב קושית הר"א מזרחי בפרשת ויקהל, דדברי רש"י במסכת יבמות (דף וא"ו (ע"ב) [ע"א] [ד"ה לחלק]), סותרין את עצמן עם דברי רש"י במסכת פסחים (דף ה' ע"ב [ד"ה … להמשך קריאה

א ונסלח לכל עדת בני ישראל וכו' כי לכל העם בשגגה (במדבר טו כו). היינו כיון שהיא לכל העם, הוי בשגגה שכל אחד חושב הלא כל העולם עושין כך, וק"ל. הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה … להמשך קריאה

א ועתה יגדל נא כח ה' (במדבר יד יז). (זוהר ח"ג ר"כ ע"א) דא הוא כח דשריא על רישיהון דצדיקים. והוא פליאה. והנ"ל בזה על פי המבואר במקום אחר שם בזוהר (זוהר ח"ג רמ"ה ע"א) נטילת ידים י"ד פירקין דיד ימינא, וי"ד פירקין דשמאלא, איהו כח, ולקבליהו כ"ח אתוון דקרא קדמאה דעובדא דבראשית (א א), … להמשך קריאה

א וישלח אותם משה לתור את ארץ כנען וגו' (במדבר יג יז) עד סוף הענין. נ"ל לפרש על דרך מוסר נפלא, על פי שכתב העוללות אפרים ענין שליחות המרגלים, הוא התעוררות נפלא על שליחת האדם לעולם הזה, עד כאן דבריו. והנה צריך האדם לשום אל לבו ולהזהר שלא לצאת מן החזקה שליח עושה שליחותו (עירובין … להמשך קריאה

א ויקרא משה להושע בן נון יהושע (במדבר יג טז). בתרגום יונתן כד חמא משה ענותנותו דהושע, קרא לו יהושע. נ"ל על דרך הפשוט, על פי שאמרו רז"ל (סוטה י"ז ע"א) איש ואשה שכינה ביניהם, והיינו שם י"ה שיש בשני התיבות הנ"ל, ונמצא דשם זה מורה על השכינה. והנה אמרו בסוטה (דף ה'.) כל המתגאה, … להמשך קריאה

א במדרש (רבה (במ"ר פט"ז א'), ותנחומא, שלח סי' א') ריש פרשה זו, מהו לפרוש לים הגדול פחות מג' ימים קודם לשבת. והנה להבין ענין שאלה זו לכאן, נ"ל דהא איתא פלוגתא בגמרא דסוטה (דף כ"א א'), דאית מאן דאמר דס"ל מצוה בעידנא דעסוק בה אגוני מגנא ואצולי מצלא. והנה למאן דאמר דאצולי מצלא, קשה … להמשך קריאה

א שלח לך (במדבר יג ב). לדעתך וכו' (תנחומא שלח סי' ה'). וילכו ויבואו (במדבר יג כו), מקיש הליכתם לביאתם (סוטה ל"ה ע"א). עיין באור החיים מ"ש על הפסוק וילכו ויבואו. ולי נראה על פי מה דאיתא בחידושי אגדות למהרש"א במסכת סוטה (דף כ"א.) ובספר שבט מישראל סי' א', דמצוה שאינו מחויב בה, שכרו בעולם … להמשך קריאה

א ואביה ירק ירק הלא תכלם שבעת ימים (במדבר יב יד). יש לפרש על דרך רמז מוסר, דנשמתא איהו ברתא דמלכא קדישא עילאה, ואם היא נפגמה עד שאביה ירק וגו', כלומר שנמאסה בעיניו לראותה, הלא תכלם מעונותיהן דכתיב בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל (יחזקאל ל"ו ל"ב), שבעת ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, כי בראש … להמשך קריאה

א ויצעק משה אל ה' לאמר אל נא רפא נא לה (במדבר יב יג). יש להבין אומרו אל ה', ולכאורה הוא שפת יתר, כי הלא אמר אל נא. אמנם יובן על פי מ"ש במקום אחר בענין התפלה, שצריך להתפלל להשלים החסרון שבשרשה. וז"ש כאן ויצעק משה אל הנוגע לה' כביכול, והבן. וזה אמרם (ויק"ר י' … להמשך קריאה

א במדרש פליאה (הובא בספר עטרת שלמה פרשה זו), הרוצה לידע תחיית המתים מן התורה, יראה (במדבר יב י) והנה מרים מצורעת כשלג. והנ"ל בזה על פי דאיתא (בפרק חלק (סנהדרין) דף צ' ע"ב) מנין לתחיית המתים מן התורה, שנאמר (במדבר יח כח) ונתתם תרומת ה' לאהרן הכהן, וכי אהרן הג"ה ב ) (אמר המסדר … להמשך קריאה

א במדרש (ב"ר א' י"א) מעשה היה ביום סגריר, ולא נכנסו חכמים לבית הוועד, והיה שם תינוקת ואמרו בואו ונעשה בית הוועד, אמרו מה טעם כתיב מ"ם מ"ם, נו"ן נו"ן, צד"י צד"י, פ"א פ"א, כ"ף כ"ף. אלא מממאמר למאמר, ומנאמן לנאמן, ומצדיק לצדיק, מפה לפה, מכף לכף. ממאמר למאמר, ממאמר של הקב"ה למאמר של משה. … להמשך קריאה

א בכל ביתי נאמן הוא (במדבר יב ז). על דרך מבית ומחוץ תצפנו (שמות כה יא). ור"ל בכל פנימיות נאמן הוא, וכן בחוני המעגל שאמר שאני כבן בית לפניך (תענית דף כ"ג א') כנ"ל, והבן. הסבר על זכויות יוצרים ישמח משהרשיון: Public Domainמקור: www.sefaria.org מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות … להמשך קריאה

א וישמע ה' (במדבר יב ב). בילקוט (ילקו"ש רמז תשל"ח) מלמד שלא היה שם בריה, אלא בינם לבין עצמם דברו בו, שנאמר וישמע ה'. ר' נתן אומר בפניו של משה דברו בו, שנאמר וישמע ה' והאיש משה (במדבר יב ג), אלא שכבש משה על הדבר. ויש להבין מנא ליה לר' נתן לדרוש סמוכין דהאי והאיש … להמשך קריאה

א ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות וגו' (במדבר יב א), (עין רש"י) והאיש משה עניו מאד (במדבר יב ג). יש להבין הסמיכות, וגם מה ענינו לכאן. ונ"ל על פי מה שאמרו רז"ל (שבת דף פ"ז ע"א) שלשה דברים עשה משה מדעתו, ואחד מהן שפירש מן האשה, דנשא קל וחומר בעצמו וכו'. והקשו התוספת (ד"ה … להמשך קריאה

א ויאמר אל נא תעזוב אותנו כי על כן ידעת חנותינו (במדבר י לא). במדרש ילקוט (ילקו"ש רמז תשכ"ו) (הובא גם כן בספר עטרת שלמה פרשה זו) וזהו: אמר ר' יהודא אתה ידעת החן שניתן לאבותינו במצרים, שנאמר (שמות יב לו) וה' נתן את חן העם בעיני מצרים, אל נא תעזוב אותנו, עד כאן. ותמה … להמשך קריאה

א וכי תבואו מלחמה וגו' (במדבר י ט). יתבאר על פי הידוע כי חצוצרות הוא סימן למקרא העדה לאסוף המחנה לאגודה אחת, ותפילת הרבים רצוי, כדכתיב (איוב לו ה) אל כביר לא ימאס (עיין ברכות ח' ע"א). וזה שאמר וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם, לזה די והרעותם בחצוצרות, כי אלמלי היו ישראל … להמשך קריאה

א בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות (במדבר ח ב). הנה טרם נבוא אל ביאור הענין, נקדים לפרש החרוז שאנו אומרים בשבת (זמר אל אדון) מלאים זיו ומפיקים נוגה נאה זיום בכל העולם, שמחים בצאתם וששים בבואם עושים באימה רצון קונם. גם לפרש הפסוק (קהלת א' ג) מה יתרון לאדם בכל … להמשך קריאה

א בהפטורה (שופטים י״ג:ג׳) וירא מלאך ה' וגו' עד סוף הענין. והנה יש לדקדק טובא. (א), מה היה כונת האשה בספרה לאישה, אם לבשרו מה שבשרה המלאך, למה לא אמרה לו מה שבישר לה המלאך והוא יחל להושיע את ישראל (שופטים יג ה), שהיא בשורה טובה מאד שיהיה לו בן המושיע את ישראל. (ב), מה … להמשך קריאה

א קח מאתם ונתת אותם אל הלוים (במדבר ז ה). במדרש (במ"ר) זה שאמר הכתוב (שמות טז ה) והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו. ונ"ל על פי הגמרא בריש מסכת יו"ט (ביצה ב' ע"ב) בהכנה דרבה שדרש והיה ביום הששי והכינו וגו', חול מכין לשבת וכו', ואין שבת מכינה ליום טוב, עיין ברש"י (ד"ה … להמשך קריאה

א ויהי ביום כלות משה להקים וגו' (במדבר ז א). במדרש רבה (במ"ר פי"ב א') א"ר יהודא ב"ר סימון בשעה שהוקם את המשכן, נכנס משה בתוכו ושמע קול הדר, קול נאה, קול משובח, ואמר אשמעה מה ידבר האל ד' (תהלים פה ט-י), ולמה מפני שעד שלא הוקם המשכן, היה תחרות בין הקב"ה לבין ישראל מפני … להמשך קריאה

א במדרש פרשה זו (במ"ר פי"א ז'), ובמשנה סוף עוקצין (פ"ג מי"ב) אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר (תהלים כט יא) ד' עוז לעמו יתן ד' יברך את עמו בשלום, עד כאן. משמע דהברכה נשפע בלא זה, רק שאין כחן כלי מחזיק הברכה בלא השלום. וכדי … להמשך קריאה