ישמח משה, שלח ה׳

א

ועתה יגדל נא כח ה' (במדבר יד יז). (זוהר ח"ג ר"כ ע"א) דא הוא כח דשריא על רישיהון דצדיקים. והוא פליאה. והנ"ל בזה על פי המבואר במקום אחר שם בזוהר (זוהר ח"ג רמ"ה ע"א) נטילת ידים י"ד פירקין דיד ימינא, וי"ד פירקין דשמאלא, איהו כח, ולקבליהו כ"ח אתוון דקרא קדמאה דעובדא דבראשית (א א), דאתמר בהון ועתה יגדל נא כח ה', עד כאן. ויובן כל זה, על פי דרש בר קפרא (במסכת כתובות דף ה' ע"א) גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאלו במעשה שמים וארץ כתיב (ישעיה מח יג) אף ידי יסדה ארץ וכו', ומובן דגדול מכל אחד מהן, דבכל אחד מהן הוי כביכול יד אחד, ובשניהן הוי שני הידים כביכול, והבן. ולכך נקרא קדמאה, דמיירי מבריאת שניהן, לכך הוי כ"ח אתוון, והבן. והיינו יגדל נא כח ה', כי עולם חסד יבנה (תהלים פט ג), ואתם קרוים אדם (יבמות ס"א ע"א), והם עיקר העולם. וגם כי בעת הטבה לישראל, ושמו מתגדל ומתקדש וכבודו מתעלה, וההיפך בהיפך ח"ו, וכמו שמפורש כאן (במדבר יד טז) שיאמרו מבלתי יכולת וגו', וכל מה שברא לא ברא אלא לכבודו, ואם כן הטבת ישראל הוא התחזקות כח הבריאה, והבן. והיינו ועתה יגדל נא כח ה', שיתחזק כח הבריאה בסיבת התכליתות, ולא יהיה לריק ח"ו בהעדר התכלית, והבן. ועל פי זה יובן תשובת השי"ת (במדבר יד כא) ואולם חי אני, שדרשו רז"ל (ברכות ל"ב (ע"א) עיין רש"י [ד"ה החייתני]), שאמר לו השי"ת למשה החייתני בפני האומות. וביאור הדברים נ"ל, על פי הרמב"ם בפסוק (בראשית יא ה) וירד ה' לראות את המגדל, כי שלימותו ית' הוא להטיב כי הוא מקור הטוב, ואם הוא צריך לענוש, נחשב אצלו לבחינת ירידה כביכול, ועל פי הגמרא בב"ק (דף ס"ה.) אמר קרא (שמות כב ג) חיים בגניבה, אחיה לקרן כעין שגנב, עיין שם פירש רש"י (ד"ה אחייה). ומבואר משם דחיים הוא לשון שלמות, והיינו דקאמר וימלא כבוד ה' את כל הארץ, ואם כן הוא הסיבה התכליתות להבריאה, והוא התשובה על הבקשה ועתה יגדל נא, והבן. והנה מובן דגדולים מעשה הצדיקים וכו', משום שהשי"ת לכחו לעצמו אין מספר ואין ערך ואין סוף, ובודאי אין נותן להנברא כל כחו, דאם כן היה הנברא גם כן אין סוף. ועוד דלא יתכן באין סוף כל והבן, רק השפעה מה ולא עביד קב"ה ניסא למגנא דדי ביד אחד וכו', ועל כן הוא גם כן די והבן, מה שאין כן הצדיקים במה שעושין לכבודו, הם נותנין כל כחן, וכחן הוא כח ה' דשריא על רישיהון נר ה' נשמת אדם (משלי כ כז), הכח שיש בשניהם בשמים וארץ להנהיג הנשמה והגוף שהם שמים וארץ, כמו שדרשו (סנהדרין צ"א ע"ב) בפסוק (תהלים נ ד) יקרא אל השמים מעל ואל הארץ וגו', והבן. ונמצא כחן י"ד פירקין וי"ד פירקין. והיינו כ"ח מקדש ה' כוננו ידיך (שמות טו יז). ועל פי זה מבואר ועתה יגדל נא כח ה', הוא הכח דשריא על רישיהון דצדיקים, דהיינו י"ד וי"ד כח הבריאה, הוא בעצמו הכח השורה על הצדיקים אשר הם אחידין בשמים ובארעא, מה שאין כן שאר בני אדם דהם רק בארץ, ולכך נקראו עם הארץ, דאין להם בחינת השמים כלל וכבהמות נדמו, והבן.