ישמח משה, כי תשא ל״ז

א

ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלקי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי יש אלקים בישראל ואני עבדך (מלכים א' יח לו). הנה כפלים לתושיה, ומלבד הביאור אשר לענין הפשט של המקרא לפי ענין הפרשה, יש בו גם כן רמז נפלא לעתיד, והוא בהקדים מה שפירש רש"י בפרשת העקדה בפסוק (בראשית כב יד, ד"ה היום) ה' יראה את אשר יאמר היום, הימים העתידין עיין שם. ואם כן לפי זה ביאורו של היום כמו באותו היום, ולפי זה יתכן על דרך הפשט דהכי פירושו ה' יראה את אשר יאמר היום בהר ה' יראה, ר"ל ה' יראה לפניו באותו יום, אשר יאמר בהר ה' יראה, דהיינו באותו יום שיתפללו שיראה לפניו זכות העקדה, תיכף יתראה לפניו, והבן. היוצא מזה דמצינו במקרא במגלה עמוקות פרשת שמות (ג טו-טז) על הפסוק ויאמר עוד אלקים וגו' ה' אלקי אבותיכם אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב שלחני וגו', (שמות ג טז) לך ואספת וגו' ואמרת אליהם ה' אלקי אבותיכם נראה אלי אלקי אברהם יצחק ויעקב וגו'. דהנה כפל הענין, ובפעם הראשון אמר אלקי בכל אחד בפני עצמו, ובפעם השני כללם יחד בחד אלקי. וכתב ז"ל על פי הגמרא בבא מציעא פרק הפועלים (ב"מ פ"ה ע"ב) אליהו הוי שכיח במתיבתא דרבי וכו', ריש ירחא הוי נגה ליה, אמר ליה מאי טעמא נגה ליה מר, א"ל אדקאימנאי לאברהם ומשי ידיו ומצלי, ולבתר ליצחק, ואחר כך ליעקב, א"ל וניקמינהו לכלהו בהדדי הדדי, א"ל אם כן תקפו ברחמי ומייתי ליה למשיח בלא זמניה, עד כאן. והנה בגלות מצרים קודם הגאולה כבר התפללו שלשתן ביחד, כמ"ש בזוהר (ח"ב ק"ע ע"ב) על הפסוק (שמות יד טו) מה תצעק אלי, והנה כבר אמור למעלה (שמות ג יד) אהיה אשר אהיה, ודרשו (ברכות ט' ע"ב) אהיה בשיעבוד זה, אשר אהיה בשיעבוד מלכיות, והנה לנגד גלות מצרים כללן ביחד, לפי שנתחברו שלשתן בתפילה והמשיכו אלהותו עליהם ביחד, ולנגד שיעבוד מלכיות אמר אלקי בכל אחד בפני עצמו, והבן. והנה כתב עוד על הפסוק (שמות ד טז) והיה הוא יהיה לך לפה, על אליהו מדבר שהוא כלל תורה שבעל פה ליישב כל הספיקות לעתיד לבא, ור"ל דרמיז דהוא יהיה בסוף ימים. והנה בתרגום יונתן בו עוזיאל שלח נא ביד תשלח (שמות ד יג), ביד פנחס דעתיד לאשתלחא בסוף יומיא. ועיין במגלה עמוקות נ"א, הוא ר"ת "נדב "ואביהוא, דהוא ירית נשמתן (עיין זוהר ח"ג רי"ז ע"א) והבן. ועל פי זה מבואר ה' אלקי אברהם יצחק וישראל, ר"ל שלשתן יחד, ר"ל שימשיכו אלקותו ית' עליהם ביחד, היום, ר"ל באותו היום יודע כי יש אלקים בישראל ואני עבדך, כי אז עתיד אליהו לאשתלחא במהרה בימינו אמן.

ב

ה' הוא האלקים (מלכים א' יח לט). ר"ל על פי שמבואר אצלי (בפרשת בא ובהפטורת רני עקרה), כי מהשם הויה יש ראיה על השגחתו יתברך בשפלים, והיינו ה' מורה על שהוא אלקים שופם בקרב הארץ. ועל פי זה י"ל כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו (דברים לב ג), כי כתיב (תהלים קלט כ) נשוא לשוא עריך. כי המה מחשבין שמגדילין שמו במה שמסלקין ההשגחה, אבל משמו ית' מבואר כי אדרבה הגדולה היא במה שמייחסין לו ההשגחה, והיינו במה ששם ה' אקרא, בזה הבו גודל לאלקינו, ר"ל במה שהוא אלקינו, והבן.