חכמת אדם

א דין חילוק בין האומר פירות אלו או ככר זה וכיוצא בו או אמר סתם: והאיסר מן הדבר במה מותר או אסור (רט"ו רי"ז):האומר קונם פירות אלו עלי או שהיו לפניו ואומר קונם הם עלי או שאמר פירות של איש פלוני או של מקום פלוני הם קונם עלי או שאמר קונם פירות אלו על פלוני … להמשך קריאה

א דין נדרי' ושבועו' על מה חלין ומה בין נדרי' לשבועו' ונדרי מצוה ודבר שאין בו ממש (סי' רי"ג רט"ו):כבר ביארנו שהנדר הוא שאוס' החפץ עליו ושבועו' הוא שאוס' את עצמו מן החפץ ועפ"י טעמים אלו תמצא בו ד' דברים יש בין נדרים לשבועות ביטוי (א') דשבועות ביטוי חל על דבר שיש בו ממש ושאין … להמשך קריאה

א דין נדר ושבועה אינן חלין עד שיוציא מפיו ודין המתנה על נדריו (סי' ר"י ר"א):כתיב כי תשבע לבטא בשפתים קבלו חז"ל שאין שבועה או נדר חל עד שיוציא מפיו ויהיה פיו ולבו שוין לפיכך היה בלבו לידור מפת חיטים ונכשל בשפתיו ואמר פת שעורים מותר בשניהם. בחיטים שהרי לא הוציא מפיו. ובשעורים שהרי לא … להמשך קריאה

א דין מה הוא שבועה:(סי' רל"ו) ד' מיני שבועות הן א' שבועות ביטוי ב' שבועות שוא ג' שבועות העדות ד' שבועות הפקדון. שבועות ביטוי הוא שנאמר בתורה או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב והיא נחלקת לד' חלקים ב' להבא וב' לעבר כיצד לשעבר שאכלתי (או שלא אכלתי וכן כולם) או שזרקתי אבן … להמשך קריאה

א דין מה הוא נדר (סי' ר"ד ר"ה ר"ו ר"ז ר"ט):ענין הנדר הוא א' מב' ענינים: (א) נדרי הקדש ובזמ"הז הוא הנודר לב"הכנ ולב"המד ולהספקת עניים ולשאר דבר מצוה ויתבאר משפטם בהל' צדקה אי"ה (ב) הוא נדרי איסור שאוסר על עצמו דברים המותרים כגון שלא יאכל ושלא יישן ושלא ילך ושלא ידבר ושלא יהנה וכיוצא … להמשך קריאה

א דין איזה נדר אסור או מגונה או מותר (סי' ר"ג):כתיב כי ידור נדר או השבע כו' ולאסור אסר כו' ולא יחל דברו וכתיב כל היוצא מפיו יעשה וכתיב מוצא שפתיך תשמור כו' והוא מצות עשה שיקיים אד' שבועתו או נדרו ואם עבר על נדרו עובר בלאו דלא יחל (סי' ר"ג): ב כתיב וכי תחדל … להמשך קריאה

א דין דברים האסורים משום לא ילבש גבר (סי' קפ"ב):כתיב לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה מדשני התורה בלישנ' ולא כתב ולא' ילבש כו' ואשה לא תלבש כו' ש"מ דאי כתיב הכי הוי אמינא דאינו אסור אלא מה שהוא מלבוש ומדכתיב לא יהיה כלי משמע אפילו דבר שאינו מלבוש ולכן … להמשך קריאה

א דין מעונן ומנחש ופאות הראש והזקן (סי' קע"ח קע"ט ק"פ קפ"א):אין מנחשין בעובדי כוכבים שנא' לא תנחשו כיצד כגון אלו שאומרים הואיל ונפלה פתי או מקלי מידי איני הולך למקום פלוני היום שלא אצליח וכיוצא מדברי שטות כאלו וכן אלו שאומרים שחטו תרנגולת זה שקראה כתרנגול וי"א דדוקא לומר שחטו בשביל זה אסור אבל … להמשך קריאה

א דין רפואה בדברים אסורים ובאיזו דבר יהרג ואל יעבור (סימן קנ"ה קנ"ו קנ"ז קנ"ח קנ"ט):באהבת ה' עמו וחפץ לזכותינו בתורה ומע"ט לעה"ב הזהירנו על בריאותינו להיו' מקיימים לפניו בגוף חזק ובריא לעבדו בעה"ז שנאמר ושמרתם את חוקתי כו' וחי בהם וקבלו חז"ל שנתנו המצות לחיו' בהם ולא ישמות בהם ולכן כל האיסורים שבתורה נדחים … להמשך קריאה

א דין שלא להשביע בעבודת כוכבים ודין הזכרת שמה ושותפת עכו"ם ודין חגם (סיק קמ"ז קמ"ח קמ"ט וק"נ קנ"א):הנודר או הנשבע בשם עכו"ם ה"ז לוקה שנאמר ושם אלקים אחרים לא תזכירו ואסור להזכיר שמה בין לצורך בין שלא לצורך ושם חגם שלהם שהם כשמות בני אדם אין חשש להזכירם והוא שלא יקראם כמו שמזכירים אותם … להמשך קריאה

א דין שהאליל ותשמשיהם אסורים בהנאה ואם הי' ביתו סמוך לבית ע"א ואם מכרן וביטלן ודין דאסור לאבד דברים קדושים (סי' קמ"ד קמ"ה קמ"ו):כשם שהאלילים אסורים בהנאה כך כל הנאות הבאו' ממנה אסורו' אפי' אם שרפה ישראל אסור להנות בגחלתה ואפרה ואם הסיק בהן התנור ואפה הפת או שנטל עץ מן אשרה וארג בו בגד … להמשך קריאה

א דין מגלולים וצורת כלים שיש עליהם צורת ודין איסור עשיית צורת (סימן קמ"א קמ"ב קמ"ג): בזמה"ז כל הצורות הנמצאים בין בכפרים בין בכרכים אם ניכר הדבר שנעשה לשם ע"כ אסורים (ש"ך ס"ק ג' ד') וכן צורת עבודת כוכבים שעומד על הדרכים דינו בע"ז שהרי מכבדין אותן ולוקחין הכובע ומשתחוין להם. אבל צורת שו"ע שתולין … להמשך קריאה

א דין עכו"ם ומשמשיה ונויה (סי' קל"ט ק"מ):ע"כ אסורה בהנאה ואפי' אם שרפה ישראל אסור להנות בגחלתה ואפרה (סי' קמ"ב) וכן תשמישי ע"כ ונוי שלה ותקריבתה בין ע"כ של נכרי ובין ע"כ של ישראל מומר דכתיב לא תביא תועבה כו' וכתיב ולא ידבק כו' מן החרם (סי' קל"ט): ב ע"כ של נכרי אסורה מיד כשנעשה … להמשך קריאה

א דין הכשר יין הכא ממקום למקום בקיצור:הרוצה לעשות יין כשר צריך להכשיר תחלה כלי הגת וכלי היין כמבואר לעיל כלל פ"ב. ושלא ידרוך עם העכו"ם הענבים אפילו אם אינו נוגע בענבים ברגליו כגון שהניח דפים עליהם וכ"ש שלא יסייע העכו"ם להכניס היין לחביות ואם היין שייך לעכו"ם רק ששכר ישראל לעשות בשבילו כדי למכור … להמשך קריאה

א דין הכשר כלי הגת (סימן קל"ט):גת של אבן או משל עץ הזפות אפילו זפתו ישראל ונתן בו יין ונגע בו עכו"ם בעוד משקה טופח להטפיח וכ"ש שנשתמש בו עכו"ם ביי"נ אע"ג דאין מכניסו לקיום מ"מ הואיל ומשהין בו יין כל ימי הגיתות ותדיר בו יין דומה לכלי שמכניסין בו לקיום דאסור אפילו לפי שעה … להמשך קריאה

א דין כלי יין והכשירן ואיזו משקין מותר ליתן לתוכן קודם הכשירן (סימן קל"ה קל"ו קל"ז קל"ח):כלים שהכניסו בו יין הרי הכלים בולעים יי"נ ואסורים בלא הכשר והכשירן אינן שוין יש מהם שדי בשכשוך ויש מהם שצריכין מילוי ועירוי והשכשוך שנכתוב בכ"מ הוא שידיחנו ג' פעמים במים אבל לא ביין ויש מקילין בדיעבד אם עושה … להמשך קריאה

א דין יי"נ שנתערב (סי' קל"ד):מדינא יין שנתנסך לעכו"ם שנתערב מב"מ אוסר בכ"ש ומבשא"מ בנ"ט דהיינו בס' ולכן יי"נ שנתערב ביין של היתר אוסר בהנאה בכל שהוא וסתם יינם שנתערב ביין כשר אוסר בכ"ש בשתי' וימכור כולו לעכו"ם ולוקח דמי היין איסור שבו ומשליכו לים המלח ויהנה בשאר המעות או שימכור לעכו"ם חוץ מדמי איסור … להמשך קריאה

א דין חתימת היין ויין כשר שנעשה ברשות כותי (סי' ק"ל קל"):מותר להפקיד ולשלוח יין ביד עכו"ם אם הוא חותם בתוך חותם או מפתח וחותם והנ"מ בחביות של חרס אבל לא בחביות של עץ מפני שיכולין להוציא יין מבין הנסרים ולא ירגישו וכ"ש בנודות שבקל יכולין להוציא ין מבין התפירות ואין תקנה אלא שיכניס כל … להמשך קריאה

א דין עכו"ם שנתייחד עם יין (סי' קכ"ח קכ"ט):מדינא בזמן שהיו העכו"ם עע"ז אם נתייחד עם היין אפי' ברשותינו ואפי' שעה מועטות אסור בהנאה אבל מי שנודע לנו שאינו עע"ז כגון גר תושב וישמעאלים מותר להתייחד עם היין ברשותינו לזמן מועט כגון כדי שיעור מיל או יותר ואפי' בעיר שכולה עכו"ם ואפי' הודיע שהוא מפליג … להמשך קריאה

א דין יין הבא מכח עו"ג וכח כחו ודין ניצוק (סימן קכ"ה קכ"ו):עוד אסרו חכמים אפי' לא נגע ביין ולא שכשך אלא כיון שיצא היין מן החביות מכחו של עו"ג אסור אלא דזה אינו אסור מדינא אלא בשתיה כיצד נטל עכו"ם כלי של יין והגביהו ויצק ויצא היין אע"פ שלא שכשך נאסר בשתיה שהרי היין … להמשך קריאה

א דין מאימתי נקרא יין וכיצד נאסר במגע עכו"ם ובכח (סימן קכ"ג קכ"ד):ע"י ג' דברים נאסר היין (א) ע"י נגיעה. ואפילו לא נגע אלא שהיה נקב בחביות ותחב בו עכו"ם ברזא קצרה אעפ"י שלא נגע ביין מ"מ אלו לא סתם הנקב הי' כל היין יוצא ה"ל כנוגע בכולו ואסור בהנאה מדינא (ב) ע"י כחו שהטה … להמשך קריאה

א דין חומר איסור של יי"נ ומי האוסר במגע (סימן קכ"ג):יין שנתנסך לפני עבוד' כוכבי' אסור בהנאה מדאוריי' כדכתיב אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם ואתקש לזבחי עבודת כוכבים אבל סתם יינם מותר מדאורייתא אפילו בשתיה אבל חכמים גזרו לאסור בשתיה גזירה משום בנותיהן וכדי שלא יטעו לומר דגם יי"נ ממש אינו אסור אלא … להמשך קריאה

א דין הכשר כלים (סי' קכ"א):כלים האסורים בין כלים ישינים של נכרי או שנאסרו מבשר וחלב או שאר איסור כדרך שנאסרו כך הוא הכשירן לפיכך הלוקח כלי תשמיש מן הנכרי שנשתמש בהם בצונן כגון כוסות וצלוחי' וכיוצא בהן מדיחן ומשפשפן היטב במים כדי להסיר מה שדבוק בהם ואח"כ שוטפן במים ומטבילן ומותרים ואם נשתמש בהם … להמשך קריאה

א דין טבילת כלים (סי' ק"ך):כתיב בכלי מדין אך את הזהב כו' כל אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא כו' הפסוק הזה לא מיירי בטהרת כלים מטומאתן שאין לך טומאה שעולה ע"י האש אע"כ שמדבר מהכשר כלים מאיסורן ע"י ליבון או הגעלה וכתיב וטהר הוסיף לך טהרה אחרת והיא הטבילה ומפרש … להמשך קריאה

א דין מי נאמן על האיסורים ודין אשה וקטן ונכרי (סי' קכ"ז):מה"ת סמכינן על כל אדם כשיאמר על דבר שלו שהוא היתר נאמן כדמצינו שהאמינה התורה לאשה נדה דכתיב וספרה לה משמע לעצמה ואפילו בדבר דאיתחזק איסורא אם הוא בידו לתקן כגון הפרשת תרומה ושחיטה נאמן שהרי כתיב ושחט (חולין דף י' ע"ב רש"י ד"ה … להמשך קריאה

א דין החשוד לדבר אין לסמוך עליו (סי' קי"ט):אעפ"י שכל אדם נאמן בשלו מדאורייתא כמבואר לקמן כלל שאח"ז. ה"מ בסתם בני אדם אבל החשוד לאכול דברים האסורים בין שהוא חשוד באיסור תורה או באיסור דרבנן אין לסמוך עליו לאכול עמו אפי' אם נתארח אצלו אסור לאכול משלו מדברים שהוא חשוד עליו וכ"ש לקנות ממנו (סעי' … להמשך קריאה