א דין בשר וש"ד הנשלח ע"י אין יהודי (סי' קי"ח):השולח ע"י אין יהודי בשר או חתי' דגים שאין ניכרי' בהם סנפיר וקשקש' שיש בזה איסור מ"הת צריך ב' חותמות אבל דבר שאינו אלא מדרבנן כגון חלב דרוב חלב הוא טהור וכן גבינה דאפי' אם העמיד בקיבת נבלה מכל מקום אין איסורו אלא מדרבנן דבודאי יש … להמשך קריאה
א דין סחורה בדבר איסור (סי' קי"ז):כל דבר שאסור מה"ת אע"פי שמותר בהנאה אם הוא דבר המיוחד לאכילה אסור לעשות בו סחורה או להלוות עליו (ודעת כל הפוסקים דאסור מה"ת וכ"כ הפ"ח והמ"למ פ"ח מהל' מ"א) ובק"ק ווילנא נתפרץ הדבר שיש אנשים נושאים ונותני' בעופות וחיות טמאות וחביריי רבו עלי והעלימו עין מזה כי לדעת' … להמשך קריאה
א דין דבר שאסור משום סכנה (סי' קט"ו):קבלו חז"ל דסכנה בדבר לאכול בשר ודג שנתבשלו או נצלו יחד שקשה לצרעת ולכן חתי' דג שנפל לקדירה של בשר או איפכא אסור עד שיהא ס' דאז נתבטל טעמו וכמאן דליתא דמי (ש"ך בנק"הכ ופ"ח) (אבל פליטת כלים אפי' ב"י אינו אוסר כ"כ א"וה בהדיא וכ"כ הט"ז סי' … להמשך קריאה
א דין חלב וחמאה וגבינה של אין יהודים (סי' קט"ו):החלב של אין יהודי אעפ"י שלא היה גזירה מוחלטת מן חז"ל כמו גבינה שגזרו עליה דאפי' ידוע בודאי שאין בו שום דבר איסור אעפ"כ גזרו עליה ולכן אין בה שום צד היתר אבל החלב לא נגזרה במנין לחלוטין אלא היכא שיש לחוש שמא ערבו חלב טמא … להמשך קריאה
א דין בישולי אין יהודי ושכר ומי דבש שלהם (קי"ג וקי"ד):דבר שבשלו אפילו בביתו של ישראל ובכלי של ישראל אסרוהו חז"ל משום חתנות ועוד שאם יהי' הישראל רגיל לאכול מבישוליהם יאכילנו דבר טמא ולא אסרו אלא דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי וגם שיהי' מאכל שעולה על שולחן מלכים ללפת בו הפת או לקינוח סעודה … להמשך קריאה
א דין פת (סימן קי"ב)יש דברים שאינם אסורים מה"ת אלא שחז"ל אסרום עלינו כמו פת כמבואר בכמה מקומות המפוזרים בש"ס. ולכן כל איש הירא וחרד לדבר ה' יזהר בזה מאד מאד. אך הם לא אסרו אלא פת של ה' מיני דגן אבל פת קטניות ושל אורז ודוחן אינו בכלל פת של מינים אלו כיון שאינם … להמשך קריאה
א דין איסור שנפל לקדרה ואינו יודע לאיזה קדרה ודין איסור דרבנן או תורה (סימן קי"א):כבר כתבנו דקיי"ל ספק דרבנן לקולא ודוקא אם מסופק אם יש כאן איסור כלל כגון שהוא מסופק אם ביצה זו הוא ביצת נבילה או כשרה וכן כיוצא בו לבד מספק דשיל"מ כגון שהוא מסופק אם זו היא הביצה שנולדה ביום … להמשך קריאה
א דין קבוע (סימן ק"י) ~אמר המחבר להיות שסי' זה וסי' קי"א הוא מפתח גדול לכל דיני ס"ס וכבר כתב הש"ך שאין להורות מס"ס מה שאינו מפורש. והגם שהאחרונים חלקו עליו מכל מקום על כל פנים אינו מסור לכ"א ולכן לא כתבתי אלא איזה כללים בקיצור מקיצור כללי ס"ס מש"ך ויסדתי ע"ז בב"א שער בפ"ע … להמשך קריאה
א דין או"ה שנאפו בתנור ודין פת ודג עם צלי (סי' ק"ח):איסור והיתר ואפי' איסור דרבנן אם שניהם כחושים מותר לצלותם בתנור א' אם אינם נוגעים זה בזה דכיון ששניהם כחושים אינם מפטמים זה את זה (ש"ך ס"ק א') אבל אם א' מהן שמן אפי' רק הכשירה אין צולין אותם בתנור אחד אעפ"י שאין נוגעין … להמשך קריאה
א דין המבשל ביצים או דגים ונמצא אחד מהם של איסור (סי' ק"ז):המבשל ביצים הרבה בקליפתן לא יוציאם מהמים שנתבשלו בהם עד שיצטננו או יתן עליהם מים צוננין לצננם ואח"כ יוציאם דחיישינן שמא ימצא באחת מהן אפרוח ואם היה מוציא מהם קודם שיצטננו שמא היתה נשאר אותה שיש בה אפרוח עם האחרונות והיתה אוסרתן לפי … להמשך קריאה
א דין א"וה חם בחם בלא רוטב שנצלו או נאפו או שנגעו זה בזה ודין תתאה גבר (סי' ק"ה):צלי או אפוי או מבושל בלא רוטב כ"ז שהם חמים כ"כ שהיס"ב קודם שהניח בכלי שני אם הניחם זה אצל זה או האיסור החם מלמטה וההית' מלמעל' בין שהוא חם או צונן מדינא אם היו שניהם כחושים … להמשך קריאה
א דין עירוי וכלי ראשון וכ"ש (סי' ק"ה):כל היתר שנאסר על ידי איסור על ידי חום אינו נאסר אא"כ הי' חם כל כך שהיד סולדת בו מחמ' חמימות ולפי שיש אנשים שיראים ממעט חום ויש שאינ' יראים אפי' מחום גדול וא"כ נתת דבריך לשיעורים ולכן אמרו בגמרא כל שכריסו של תינוק נכוית ממנו נקרא יס"ב … להמשך קריאה
א דין כבוש כמבושל (סי' ק"ה):קבלו חז"ל דכבוש הוא כמבושל ר"ל שמבליע ומפליט כאלו בשלו יחד (אבל אינו ר"ל שיהיה לכל דבר כמבושל שהרי לענין ב"וח פטור ומותר מן התורה מדכתיב לא תבשל וכן לענין שבת ודאי פטור שאינו חייב אלא בתולדת אש וכמ"שכ הרמב"ם בפ"ט מהלכות שבת ומש"כ בפ' כ"ב הכובש כבשים אסור דהוי … להמשך קריאה
א דין היתר שנתנו לכלי איסור או להיפך ודין כלים הנאסרים ע"י כבוש ומלוח (סי' ק"ה):כלי של איסור שנתן עליו היתר דינו כמו גבי אוכל דאמרי' תתאה גבר (ק"ה סעיף ג') ולכן אם הכלי חם שהי"סב יש בו ג' דינים שאם נתן בו יבש גמור צריך קליפה ואם יש בו לחלוחית צריך נטילה ולהנמשכים אחר … להמשך קריאה
א דין באיזה ענין מותר להשתמש בכלי של איסור:כלים של נכרי שנשתמש בהם בודאי בצונן ואין בו חשש שמא נשתמש בו איסור ע"י מליחה או כבישה מע"ל מותר לכתחלה להשתמש בהם לאחר הדחה ואם יש חשש שמא נשתמש בו בחמין או מליחה או כבישה אסור להשתמש בהן חמין עד לאחר הגעלה ולענין להשתמש בהן בדברים … להמשך קריאה
א דין כלים שאינם ב"י וסתם כלים (סי' ק"ג וקכ"ב):כל קדירה שאינה בת יומא חשיבא טעמה לפגם ואינה אוסרת. ונקראת בת יומא כל זמן שלא שהתה מע"ל אחר שנתבשל בה התבשיל הראשון וכיון שעבר עליה מעל"ע נקראת אינה ב"י ואם היתה של איסור או של בשר ואחר מע"ל בישל בה היתר או חלב התבשיל מותר … להמשך קריאה
א דין נטל"פ (סי' ק"ג):כל איסורין שבתורה שנסרחו עד שאינן ראוין עוד לאכילת אדם מותר שנאמר לא תאכלו כל נבלה לגר כו' וקבלו חז"ל דר"ל אם ראויי' לגר קרוי' נבלה ושאינו ראויי' לא קרוי נבלה: ב בד"א בנבלה וכיוצא בו שמתחלה היה משובח ונפגם אבל זבובים ונמלים ושאר שרצים הפגומים מתחלת ברייתן י"א דאפי' נסרחו … להמשך קריאה
א דין דברים שאינם מתבטלים כגון בע"ח וברי' וחתי' הר"ל ודשי"למ ודבר המעמיד (סי' ק' ק"א ק"ב):אלו דברים שאינם מתבטלים אפי' באלף: ברי'. וחתי' הראוי להתכבד. ודברים החשובים בכל מקום והן ז' דברים. או שהוא חשוב באותו מקום וי"א כל דבר שבמנין חשוב ולא בטיל. ודבר שיש לו מתירין כגון ביצה שנולדה בשבת וי"ט. וחדש. … להמשך קריאה
א כיצד משערין לבטל איסור ואין מבטלין איסור לכתחלה (סימן צ"ט):כל מה שאסרה תורה לא אסרה אלא מידי דבר אכילה כדכתיב לא תאכלו כל נבלה וכן כל האיסורין ולכן העצמות בין עצמות נבלה או טרפה או שאר איסורים הקשים שאין בהם שום לחלוחית מותרין דכעצם בעלמא הם ולכן חתיכת איסור שיש בו בשר ועצמות שנפלה … להמשך קריאה
א דין ביטול איסורין בלח ויבש (סימן צ"ח)דע דביטול כל האיסורין לא שייך אלא במה שאינו ניכר אבל אם יכול להכיר האיסור אין לו ביטול עולמית בין בלח בין ביבש: כיצד הרי שנפל חתיכה אחת של איסור בקדרה שיש בה מרק ותבשיל וחתיכה אחת של היתר דומה לחתיכת איסור בין שהוא מאותו המין או ממין … להמשך קריאה
א דין פת שאפה עם בשר או גבינה (סי' צ"ז):אין לאפות שום פת עם (פלאדן) של גבינה או פשטידא של בשר בתנור אחד אפילו פי התנור פתוח (דאם היה סתום מבואר בכלל ס"ב) ואפי' התנו' רחב ואינו משופע דחיישי' שמא יזוב מהם אל הפת ואפי' הם במחבת נהגו להחמיר לכתחלה ונהגו לשום אותם בפי התנור … להמשך קריאה
א דין מאכל חריף שנחתך או שנתבשל בסכין של בשר או של איסור (סימן צ"ו):נ"ט בר נ"ט ונטל"פ לא שייך בדברים החריפים דאגב החריפות עושה מה שבלוע בכלי לשבח וגם עדיף מנ"ט בר נ"ט דמחמת החריפות ודוחקא דסכינא מוציא מן הכלי גוף הטעם שבו ועדיף מאלו נתבשל בו דאפילו לדעת המתירין נ"ט בר נ"ט ע"י … להמשך קריאה
א דין נ"ט בר נ"ט ודין הדחת כלים של בו"ח או א"וה יחד (סי' צ"ה):קיי"ל נ"ט בר נ"ט מותר כגון דגים או ביצים אפילו קלופים וכיוצא בו שנתבשלו או נצלו בקדירה של בשר ב"י מקונח יפה או אפילו אינו מקונח אלא שיש ס' נגד הממשות מותר לאכלן בחלב שהרי אין כאן אלא נ"ט בר נ"ט … להמשך קריאה
א דין סכין של היתר שחתך בו איסור או מבשר לחלב (סימן צ"ד):בשר רותח מחום כ"ר שחתך בסכין חולבת שהוא ב"י מתשמיש חלב מכ"ר כגון שחתך בו (פיינקוכין) וכיוצא בו רותח אע"פי שקנחו יפה אפילו הסכין למטה ל"א תתאה גבר כדלקמן כלל נ"ו סי' א' כיון דיש כאן דוחקא דסכינא אין חילוק דלעולם הבשר הרותח … להמשך קריאה
א דין מאכל שנתבשל בקדירה של בשר לאכלו בחלב ודין קדירה וכף של בשר וחלב שתחבן זה בזה (סימן צ"ג צ"ד):קדירה שבישל בו בשר הרי נבלע בו טעם בשר ולכן אסור לבשל בו אלב מן התורה בתוך מעת לעת דקיימא לן טכ"ע דאורייתא וכן אם בישל בו איסור אסור לבשל בו היתר ואם בישל בו … להמשך קריאה
א דין טיפת חלב שנפל על הקדירה ודין אם זב חלב או איסור תחת קדירה (סי' צ"ב):טיפת חלב שנפל על קדירה שבשל בה בשר וכן טיפת איסור על קדירה של היתר מספקא לן אי מפעפע בכל הקדרה או אינו מפעפע ולכן אם נפלה כנגד התבשיל אין צריך אלא ס' נגד הטיפה והתבשיל מותר ממ"נ דאם … להמשך קריאה