חכמת אדם פ״ג

א

דין הכשר יין הכא ממקום למקום בקיצור:
הרוצה לעשות יין כשר צריך להכשיר תחלה כלי הגת וכלי היין כמבואר לעיל כלל פ"ב. ושלא ידרוך עם העכו"ם הענבים אפילו אם אינו נוגע בענבים ברגליו כגון שהניח דפים עליהם וכ"ש שלא יסייע העכו"ם להכניס היין לחביות ואם היין שייך לעכו"ם רק ששכר ישראל לעשות בשבילו כדי למכור לישראלים אזי לכתחלה אפילו כשמונח היין בעיר שיש בו ישראל אם מונח בחצר שעכו"ם דר שם יש פוסקין שאוסרין וס"ל דאפילו חותם בתוך חותם לא מהני דכיון שהוא בעל היין לא מרתת לזייף אא"כ כתב לישראל שקיבל כבר דמי היין ואינו מעכב לישראל מלהוציא כשירצה ואפי' לשאר פוסקים דמתירים אף שלא כתב לו התקבלתי מ"מ מצריכים שיהיה דוקא חותם בתוך חותם או מפתח וחותם דאז הוי כשומר או עכ"פ חותם א' ושהישראל ידור באותה חצר שהיין מונח בו או בעיר שישראל דר בו והבית שהיין מונח בו פתוח לר"ה ובלילה צריך להיות הישראל ישן שם ולכן אנשי מעשה אינם שותין כלל יין במדינות שבא היין ממרחקים. אך מי שאינו רוצה להחמיר כ"כ עכ"פ צריך ליזהר באלו דברים שנבאר בין יהודי שאינו מוחזק לאיש כשר וישר ומכ"ש כשאינו מכירו כלל ופשיטא אם הוא חשוד לשתות סתם יינם כמו שהוא בזמנינו בעו"ה וכ"ש עכו"ם המוכר יין צריך שיראה מקודם הכתב הכשר מאיזה מקום בא היין וצריך שיכיר חתימת הרב של אותו מקום (ויהיה נודע לו שהרב הוא מוחזק בכשרות כי בעו"ה בזמה"ז נתרבה האפיקורסים והמקילין בסתם יינם) ושיהיה מבואר בכתב הכשר שנעשה בהכשר גמור ואיזה חותם הוא על היין ומכ"ש בזמה"ז שיש הרבה מפתחי פתוחי חותם ישראלים שעושים חותם לעכו"ם וחוקקים יין כשר ועכו"ם חותם בו יין וכמו שקרה כן כמה פעמים וכ"ש במקומות שאין שם רב ומשגיח כמו בלייפציג ובמקומות שאין דרים שם יהודים צריך לדקדק מאוד ולראות הכתב הכשר וענין החתימות:

ב

דין חתימת היין בין ששולח לחבירו ממרחקים או אפילו במקום קרוב ע"י עכו"ם בלא שומר ישראל צריך לכסות כל החביות בחשוקים שקורין רייפן כדי שלא יכול להוציא היין מבין הנסרים והשוליים יעשה כפולים ולא יהיה שום ברזא שקורין צאפען רק יחתוך כל הברזות דאל"כ הוא דבר קל להוציא היין וישים עור על המגופה ועל הברזא ויקבעם במסמרות ויכתוב אותיות או שיעשה חתימה מן טריף וואקס או שעוה חצין על העור וחצין על הברזות שלא יוכל להגביה העור. ויניח החביות בשק שאין בו תפירות מבחוץ ויחתום השק וזה הוא על צד היותר טוב שאפשר דהוי חותם בתוך חותם וכן ראוי לעשות לכתחלה ובדיעבד אפי' הוא בחביות של עץ בלא תיקון אחר כגון כיסוי שק וחשוקים רק שהוא חתום בחתימה א' סגי ומיהו אם לא חתך הברזות אפי' בדיעבד אסור שבקל יכול להוציא הברזא (סי' ק"ל ש"ך ס"ט ב' וצ"ע מסי' קכ"ט בש"ך ס"ק מ"ב מ"ג):

ג

אם רואה שהחותם מקולקל וניכר שקילקולו בכוונה ע"י אדם אסור אבל אם יש לתלות שנתקלקל מעצמו או שלא בכוונה מותר בדיעבד:

ד

קשר משונה דינו כחותם ושני קשרים משונים הוי כב' חותמות וכן כל שינוי שמשנה מדברים שאין דרך כל אדם נחשב כחותם ונכון שיודיע המשלח צורת החותם ואע"פ שלא הודיע כיון שמצאו הישראל השני חתום מותר אבל מה שזופתין המגופה בזפת או טריף וואקס ואין בו אותיות כלל אין לו דין חותם כלל והיין אסור: