א מעת אשר חלה האדם עד ישוב לקברו:אמר המחבר בהיותי בקבורת והתעסקות של בני הצדיק המנוח ז"ל על בית החיים וראיתי הנהגתם ולא ישרו בעיני כלל קצת מנהגים הגם שאני מלמד עליהם זכות כי היה ביום שמחת פורים ולא היו שם רק איזה אנשים וגם הם היו טרודים לקיים מצות היום ואמנם אחזה אנכי אולי … להמשך קריאה
א כתיב והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור א"ר יוחנן זה יומו של יאשיהו ור"ל שיאשיהו היה רך בשנים ומת פתאום ודומה כמי שהשמש בא בצהרים אך יל"ד הכפל סיפא דקרא והחשכתי לארץ כו' דזהו ג"כ ביאת שמש בצהרים ונ"ל עפ"י דאי' בקינות של ט"ב שנתיסד על מיתת יאשיהו שנהרג בחג הסוכות וידוע שחג … להמשך קריאה
א דין נידוי וחרםכל דיני נידוי וחרם המבוארים הי' בעת אשר היו ישראל שרויין על אדמתם והיו תלמידי חכמים ביניהם והיו מכבדין אותם כי כן צוה להם המלך והי' ביכולת הת"ח לנדות לכבודו. אבל בזמן הזה אין לנו תלמידי חכמים ואין לנו דיני תלמידי חכמים כמו שמבואר בחיי אדם (כא ע"ב כלל סג ח). וחוץ … להמשך קריאה
א דין שמוועה קרובה ורחוקה ודין יאר צייט וקדיש (סי' ת"ב):כבר כתבנו בכלל קס"ד שסמכו חז"ל אבילות ז' על פסוק והפכתי חגיכם לאבל מה חג ז' אף אבל ז' ולפי שיש חג שאינו אלא יום א' כגון עצרת ולכך חלקו חכמים דאבילות קרובה ר"ל שנודע לו מזמן קרוב דהיינו תוך ל' יום ואפילו שמע ביום … להמשך קריאה
א דין הקבורה בי"ט (בא"ח סי' תקכ"ו):מת המוטל עליו לקברו אם הוא בי"ט א' לא יתעסקו בו ישראל ואפילו יסריח ואפילו א"א בעממין אבל מותר לקברו ע"י נכרי ואפילו אין חשש שיסריח שיכולין לשהותו עד מחר. ודוקא מלאכה דאורייתא אסור ע"י ישראל דהיינו עשיית הקבר ותפירת תכריכין ועשיית הארון אפילו רק לנסר הנסרים לפי אורך … להמשך קריאה
א דין מי שפגע רגל בתוך ז' או בתוך ל' ודין אבילות בי"ט ובשבת וח"המ ופורים (סי' שצ"ט ת' ת"א):כבר כתבנו בכלל קס"ב סי' ח' די"א בז' קרובים האבילות יום א' הוא מה"ת וגיהוץ ותספירת הוא כל ל' מ"הת ואפילו לפי דבריהם אם בא רגל תוך ימי אבילות או שאירע לו אבילות ברגל אינו נוהג … להמשך קריאה
א דין מקצת יום ז' ול' ודין מי שלא נהג אבלות. ודין עדות לנהוג אבלות על פיו (שצ"ה שצ"ו שצ"ז):ביום השביעי כיון שעמדו המנחמים מאצל האבל מותר בכל הדברים שהיה אסור בהם תוך שבעה דקולא הוא שהקילו חכמים ואמרו מקצת היום ככולו ל"ש מקצת יום שביעי ל"ש מקצת יום שלשים וביום שלשים שאין מנחמין מיד … להמשך קריאה
א דין מתי האבל יכול לצאת מביתו ושלא להתקשות על המת (שצ"ג שצ"ד):אבל שבוע הראשון אינו יוצא מפתח ביתו אפילו לשמוע ברכות חופה ומילה דאע"ג דחייב בכל המצות היינו במ"ע שבגופו כגון ציצית ותפילין או למול בנו אבל לילך לחופה ומילה דאינו אלא גמילת חסד אין לו לצאת ובג' ימים ראשונים אינו יוצא אפילו לבית … להמשך קריאה
א דין אבל אסור בשמחה ואסור לישא אשה (סמן שצ"א שצ"ב):דבר פשוט הוא דאבל אסור בשמחה שהרי השמחה הוא היפך האבל ולפיכך לא יקח האבל תינוק בחיקו כל ז' שמא יבא לידי שחוק (של"א): ב על כל המתים נכנס לבית המשתה לאחר ל' יום על אביו ואמו לאחר יב"ח ואף אם השנה מעוברת סגי ביב"ח … להמשך קריאה
א דין איסור רחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה (סי' שפ"א) עד סי' שצ"א:אבל אסור ברחיצה דכתיב וישלח יואב כו' ויאמר אליה התאבלי נא כו' ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת הרי סיכה בפירוש אסור ורחיצה בכלל סיכה. רחיצה כיצד אסור לרחוץ כל גופו אפי' בצונן אבל פניו ידיו ורגליו … להמשך קריאה
א דברים שהאבל אסור בהם בכללן ודין מלאכה (ש"פ):אלו דברים שהאבל אסור בהם. במלאכה. ברחיצה. וסיכה ונעילת הסנדל. תשמיש המטה. אסור לקרות בתורה. ובשאילת שלום. ובכביסה. וחייב בעטיפת הראש. ובכפיית המטה: כל אלו אסור וחייב כל ז'. ואסור להניח תפילין ביום ראשון בלבד. ואסור בגיהוץ ותספורת. ושמחה: ואחוי הקרע כל ל'. וכל דברי אבילות נוהגין … להמשך קריאה
א דין ניחום אבלים וסעודת הבראה ובה"מז (שע"ז שע"ח שע"ט):אין המנחמים רשאין לפתוח עד שיפתח האבל תחלה והאבל מיסב בראש וכיון שנענע האבל בראשו בענין שנראה שפוטר את המנחמים אין רשאין לישב אצלו ואין אבל או חולה חיובים לעמוד אפילו מפני נשיא (שע"ו סעיף א'): ב הבא לכבד את חבירו ולקום מפניו אומר לו שב … להמשך קריאה
א דין אימתי מתחיל אבילות כשנקבר מיד או שמפנין מקבר לקבר (שע"ה):אבלות יום ראשון מחלוקת בין הפוסקים י"א דבז' מתים המפורשים בתורה שהן אביו ואמו בנו ובתו ואחיו ואחותו הבתולה ואשתו נשואה אם הוא יום מיתה וקבורה הוא מ"הת וילפי' מדכתיב במיתת נדב ואביהוא אם אכלתי חטאת היום כו' אבל ג' מתים שהוסיפו עליהן לאבלות … להמשך קריאה
א דין על איזו קרוב ותינוק מתאבלין (שע"ד):כל הקרובים שהכהן מטמא להם שהם אביו ואמו ובנו ובתו ואחיו ואחותו מאביו הבתולה ואשתו כדלעיל כלל ק"ס מתאבלין עליהם ועוד הוסיפו עליהם חכמים אחיו מאמו ואחותו מאמו בין בתולה בין נשיאה ואחותו נשואה מאביו שמתאבלין עליהם אעפ"י שאין כהן מטמא להם וכשם שהוא מתאבל על אשתו כך … להמשך קריאה
א דין איזה כהן מוזהר ולאיזה מתים מטמא ועד מתי מטמא (שע"ג):כשם שהכהן מוזהר שלא לטמאות כך מוזהרים הגדולים על הקטנים שנאמר אמור אל הכהנים ואמרת: ודוקא לטמאותם בידים אבל אם הקטנים מטמאין מעצמם אין צריך להפרישן כדאי' בא"ח סי' שמ"ג ובחבורי ח"א בדין חינוך קטן כלל ס"ז. מיהו י"א דהיינו דוקא שלא הגיע לחינוך … להמשך קריאה
א דין על איזה טומאה מוזהר הכהן וכל דיני טומאת כהן מסי' שס"ט עד סי' שע"ב:הכהן מוזהר שלא לטמא במת שנאמר לנפש לא יטמא ומרבינן מלנפש דלאו דוקא למת בלבד אלא לכל טומאה הפורשת ממנו וכל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליו הכהן מוזהר עליו ולוקה כגון כזית מן המת ועל כזית נצל ר"ל ליחה … להמשך קריאה
א דין הקבורה וקברות ומצבה (מסי' שס"ב עד שס"ט):קבורה האמור בתורה הוא שיתן המת בקרקע ממש ואם נתן מתו בארון ולא קברו בקרקע לא נקרא קבורה ועובר משום לא תלין ומצוה מן המובחר שיניח המת ע"ג קרקע ממש בקבר ולא יניח דף תחתיו ומ"מ אם הניחו בארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו (שס"ב) ויש מקומות … להמשך קריאה
א דין התכריכין והטהרה מסי' שמ"ט עד סי' שנ"ג:בראשונה היו עושין בגדים נאים ויקרים למת שהוא סימן שהוא מודה בתחיית המתים וכשראה ר"ג שהעניים מתביישין וברחו והניחו המת נהג בעצמו שלא לקברו אלא בבגדים לבנים ולכן אין קוברין המת בתכריכים יקרים אפילו לנשיא שבישראל אלא לקבור בבגדים לבינים ומ"מ נהגו לחזור אחר בגד פשתן נאה … להמשך קריאה
א דין המאבד עצמו לדעת ועל מי שאינן מתאבלים (סי' שמ"ה שמ"ו):המאבד עצמו לדעת הוא רשע שאין למעלה ממנו שנאמר ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש וחמור מכל חייבי מיתות שבתורה שיצרו גבר עליו לתאוה או כעס וכיוצא בו ובשביל יחיד נברא העולם וכל המאבד נפש א' כאלו מאבד עולם מלא כ"ש שהרשע הזה איבד עולם … להמשך קריאה
א דין הלוית המת והספד והוצאת המת (שמ"ג מ"ד מ"ה מ"ו מ"ז מ"ח):מת בעיר כל בני העיר אסורין במלאכה ואם יש חבורות בעיר שכל אחד מתעסקת ביומא מותר ביום שאינו יומו וכדלקמן (סי' שמ"ג): ב בכפר קטן כשמת בעיר אין שואלין שלום זה לזה וכ"ש שאין שואלין בשלום בב"הק כשיש שם מת אפי' בעיר גדולה … להמשך קריאה
א דין מי שהכין צרכי חופה ומת לו מת (סי' שמ"ב):בזמן הגמ' היה המנהג שהחתן עושה סעודת נשואין ואבי החתן הוא העוסק בזה ומכין הסעודה ואמה של הכלה היא מכינה להכלה תמרוקי נשים ולפיכך אחז"ל שמי שהכין כל צרכי חופה ואפה פתו וטבח טבחו ומזג יינו או אפי' לא הכין הכל אלא מקצתו ומת אביו … להמשך קריאה
א דין האבל משעת מיתה עד הקבורה ואיזה זמן נקרא אונן (סי' שמ"א):מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו לא ינהוג בפניו קלות ראש כדי שלא יאמרו על המת שהיה אדם קל ולכך אין זה טרוד בקבורתו ובאבלו ואינו חושש במיתתו וזה גנאי גדול למת ובכלל לועג לרש הוא אלא יתראה לכל שהוא טרוד … להמשך קריאה
א דין קריעה (ש"מ):מי שיש לו מת שהוא קרובו והוא מהמתים שראוי להתאבל עליהם והם אביו ואמו ובנו ובתו ואחיו ואחותו בין מצד אביו בין מצד אמו ואשתו חייב לקרוע מדרבנן ועונשו מיתה בידי שמים אם אינו קורע ואסמכוה אקרא דכתיב גבי בני אהרן ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו ודרשינן אתם לא … להמשך קריאה
א דין בק"ח ורפואה וגוסס סי' של"ו של"ז של"ח של"טמצוה לבקר חולים. הקרובים והחברים נכנסים מיד אבל הרחוקים אינם נכנסים אלא אחר ג' ימים כדי דלא ליתרע מזליה להטיל עליו שם חולה ואם קפץ עליו החולי אפילו הרחוקים נכנסים מיד ואפילו הגדול ילך לבקר הקטן ואפילו כמה פעמים ביום ואפילו בן גילו (ר"ל הנולד בשעתו) … להמשך קריאה
א דין פדיון הבן (סי' ש"ה):מ"ע מה"ת לפדות כל איש מישראל בנו שהוא בכור לאמו הישראלית בה' שקלים והם לפי חשבון הגר"א שלשים זהו' ומעט יותר וכן נהגו פה ק"ק ווילנא וקרוב לזה שמעתי שבק"ק פראג נותנין חצי סאפרען ועוד כמה קרייצר שעולה ג"כ כמעט כחשבון הזה אמת שכ"כ בבאורי הגר"א בי"ד אך זוכרני בימיו … להמשך קריאה
א (סי' ר"ס רס"א):מ"ע לאב למול את בנו וגדולה מצוה זו משאר מצוה לפי שיש בה צד כרת כשיגדיל ולא ימול. אם לא מל האב את בנו חייבים ב"ד למולו ואם לא מלוהו ב"ד חייב הוא כשיגדיל למול א"ע ואם לא מל חייב כרת ובכל יום עוברים בעונשין אלו. ואין מלין בנו של אדם שלא … להמשך קריאה