א יש ו' שמות, אוכ"ל מספר"ת דב"ק חי"ה שעטנ"ז ג"ץ, ובזה נכלל כל הא"ב. והנה על אותיות דב"ק חי"ה יש על כל אות תג א', ועל אותיות שעטנ"ז ג"ץ ג' ג' תגין, והטעם כי אוכל מספרת הוא החכמה והבינה, כי החכמה נקרא אוכל והבינה מספרת, שמספרת לאדם מה שבח בזה. והנה למעלה מהדיבור יש מדריגה … להמשך קריאה
א כל ארחות ה' חסד ואמת (תהלים כה, י). פירוש החסד הוא אהבה להבורא, ואמת הוא מה שמשיג טעם. והיצר טוב נקרא אורח, כמ"ש (ש"ב יב, ד עי' ברש"י שם) ויבא האורח, ונקרא אורח מחמת שבא אחר י"ג שנים, אך אחר שמשיג הדעת עד שיבוטל במציאות יתברך אז כתיב (שם קיט, לב) 'דרך מצותיך ארוץ', … להמשך קריאה
א הנה כתיב (משלי ח, כט) ואהיה אצלו אמון והיה שעשועים יום יום, ולכאורה הלא התורה היא עצם עמו יתברך, ואין שייך שעשועים בדבר העצמי אלא כשבא בהתחלקות, דהנה פעם אחת איתא (זהר ח"ב פה. עיי"ש) אורייתא מחכמה נפקת, ופעם אחת איתא אורייתא מבינה, על כן שייך שעשועים, וזהו בטישות האורות שנזכר בכתבים (ע"ח שער … להמשך קריאה
א הנה כתיב (ישעיה מד, יג) כתפארת אדם לשבת בית. פירוש כי כתיב (בראשית לו, לד) וימלוך יובב בן זרח מבצרה, פירוש כי הנה הזריחה אינו יכול לבוא לאדם רק ע"י הגבורה, נמצא הגבורה צריכה להיות אצל האדם מאוד כשהוא עדיין בקטנות השכל, כי עיקר הזריחה בא לו מהגבורה. וזהו שמתמיה הכתוב 'וימלוך יובב', מלשון … להמשך קריאה
א הנה הקב"ה ברא זה העולם בהויה שהוא התפארות ובאלהים שהוא הדיבור, כי אם תקח מאלהים י"ה יהיה אלם בלא דיבור, וע"י י"ה שהם המוחין בא הדיבור. והנה איתא (בראשית א, יד ברש"י) אור של ו' ימי בראשית שמשו בערבוביא, פירוש כי יש אלהים ואלהי האלהים, כי יש גבורה שהוא לקיום העולם כדי שלא יחברו … להמשך קריאה
א הנה יש נדר ונדבה, ונדר הוא לשון דירה, שדר בזה הדבר ובוודאי טועם בה טעם בזה הדבר, ומחמת שראה זה הדבר שהיה רגיל בה בתחלה אינו טוב, ועל כן נדר הוא בבינה (ע"ח שכ"ט פ"ה), ששורה בלב, כי כל המחשבות שורים בלב, וזהו נדר שהוא עמו עצמיות גמור, ונדבה שאין עמו עצם הדירה של … להמשך קריאה
א הנה הקב"ה ברא התורה מגילת עפה (זכריה ה, א עיי"ש), כי היא רחבה מכל העולמות על כן ברא אותה מכופלת כדי שיוכל העולם לסובלה. והנה בהתורה ברא הקב"ה חומר וצורה, האותיות נקרא חומר, והנקודה נקראת צורה כי הם החיות שבאותיות, כי כל נקודה אפילו היא קטנה נקרא י' שהיא חכמה וכולם בחכמה עשית (תהלים … להמשך קריאה
א הנה יש זקן זה קנה חכמה (קידושין לב:), כי כתיב (הושע יא, ג) 'ואנכי תרגלתי לאפרים', פירוש שחיבר הקב"ה את עצמו לאפרים, 'קחם על זרועותיו', כי יש ב' זרועות (תקו"ז יז:), אל שהוא חסד ואלהים שהוא גבורה. ויש ב' מיני רחמנות, א' שמרחם על האדם כשבא עליו גבורה, והב' הרחמנות שקודם הגבורה ומרחם שלא … להמשך קריאה
א הנה בשבת הוא עליית העולמות (לקוטי תורה פ' בראשית), דרך משל כשאדם בונה בנין, וכשנגמר זה הבנין הוא מפאר עצמו בזה הבנין ומשיג תענוג מזה ההתפארות, ועל כן יש לו חשק לבנות הבנין האחר ונראה החכמה של הבונה. והנה כל אבן מהבנין הוא בפני עצמו קומה שלימה, אך נגד כל הבנין אינו רק פרט … להמשך קריאה
א הצירוף מחודש אייר (ירמיה ט, כג) יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי, ובחודש העבר היה הצירוף (תהלים צו, יא) ישמחו השמים ותגל הארץ. כי הנה כתיב (תהלים קד, לא) 'יהי כבוד ה' לעולם', פירוש מפני מה הלביש עצמו השי"ת בזה העולם, 'ישמח ה' במעשיו', שרצה לקבל תענוג מזה העולם העשיה על כן הלביש עצמו בזה … להמשך קריאה
א בל"ב נתיבות פליאות חכמה חקק יה בספר וסיפור וסופר (ספר יצירה פ"א מ"א). פירוש ע"י החכמה והבינה שהם מאירין, וסיפור הוא הדיבור, ואנו הולכין מתתא לעילא ומעלין הדיבור להבינה ואח"כ לחכמה וממילא נופלין הקליפות, כי בדבר ה' שמים נעשו (תהלים לג, ו), פירוש שע"י הדיבור נברא כל העולם, וכשאנו מעלין הדבור לשורשו אז נופלין … להמשך קריאה
א איתא בזהר (ח"ג צז:) וספרתם לכם (ויקרא כג, טו), לכם דייקא, כי הנה הקטן הוא תחלה בקטנות ושורה בו היצר הרע, ואחר כך כשבא בגדלות יכול לשרות עליו השכל גם כן. והנה אצל השכל הוא להיפך, כשהשכל בא במוח הוא בגדלות ונקרא העולם הרחוב, ואחר כך כשרוצה להתפשט אל האיברים הוא בא בקטנות וצמצום, … להמשך קריאה
א הנה כתיב (ישעיה ו, ב) בשתים יכסה פניו, פירוש באהבה וביראה הוא מכסה מה שפונה עצמו לדברים אחרים: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר … להמשך קריאה
א והנה יש י"ג מדות, כי יש אצל כל אדם י' מדות, ויש ידי הפועל שהם אהבה ויראה שע"י הבן הם, פירוש שמתיילד בו התחברות עצמם להשפיע אל הבן, הרי י"ב, ובהם יש רצון, הרי י"ג. אך לפעמים יש ט' מדות, כשאנו אין משיגים הרצון שלהם הרי אין בנו כח שלהם וגם הרצון שלהם ושל … להמשך קריאה
א הנה הצדיק נקרא חי (זהר ח"א קסד.), כי הנה כשאדם עושה רצון עצמו הוא מחמת האני שיש בו, פירוש שחושב בעיניו שהוא חשוב, אבל כשעושה רצון הבורא הוא מחמת רצון כל הרצוניות, שאין בו רק כח הפועל בנפעל. וזהו שכל מצוה כלול מתרי"ג (שם ח"ג רכח:), כי לקוח מהרצון ובהרצון אין שום התחלקות. וזהו … להמשך קריאה
א הנה איתא (ברכות יז.) הוי ערום ביראה, פירוש כי הנה לפעמים הקב"ה צריך ללבש את עצמו בשאר יראות כשרואה שישראל אינם יריאים מפניו, אלא האדם צריך לראות שיהא היראה מחמת עצם הקב"ה, וזהו ערום ביראה, שיהא היראה אצלך בלא לבוש, רק שיתיירא מחמת עצמיותו: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את … להמשך קריאה
א הנה איתא (תענית לא.) שהקב"ה עושה מחול לצדיקים, פירוש אנו נקראים מקבלים, על כן אנו צריכים לקשר עצמינו להקב"ה שהוא המשפיע, כי כשהצדיק מקשר העובדות להקב"ה הקב"ה מוחל לנו עי"ז וחוזר ומשפיע לנו, וזהו מחול. וזהו (ישעיה כה, ט) הנה אלהינו זה קוינו לו, פירוש מחמת שאנו מגביהין את הקוין שלנו הם המדות להקב"ה … להמשך קריאה
א הנה יש מים דכורין ומים נוקבין, כי הנה כתיב (תהלים קלט, טז) ימים יוצרו ולו אחד בהם, פירוש כי יש ימים עילאין, כי ימים הם המדות שבהם הוא מחבר את עצמו להקב"ה, וימים תתאין שבהם הוא מחבר את עצמו לגופניות, והצדיקים מחברין הימים תתאין להקב"ה. וזהו 'ימים יוצרו', פירוש שיש שני מיני ימים, אך … להמשך קריאה
א הנה בוקר נקרא מה שמבקר גדלות הבורא, וזהו אהבה. והנה אהבה נופלת על הקשר, וכל הגוף נקרא קשר, וגוף וברית חשבינן חד (זהר ח"ג רכג:), כי הגוף נקרא יעקב (שם רע"מ ריח:) וברית הוא יוסף שהוא הקשר, ועל כן היה יוסף דמות דיוקנו של יעקב (תנחומא וישב-ב). והטעם, כי הנה כשהם בהתחברות נקרא כל … להמשך קריאה
א הנה כתיב (ויקרא א, ט) אשה ריח ניחוח, ופעם כתיב (במדבר כח, יג) ריח ניחוח אשה לה'. והנה איתא בספרים (פע"ח השבת פ"ג) שבת אותיות בשת, כי בשבת יש התגלות האור בכל העולמות על כן אנו בושין מחמת זה. והנה יש בנים ויש עבדים, והנה הבנים הם חקוקים על לב הקב"ה, ותיכף כשמעלה בנו … להמשך קריאה
א הנה יש טעמים שהם מנהיגים האותיות, וזה הרצון שנקרא טעמים שמנהיג החכמה, והחכמה נקרא אותיות, והנה הרצון צריך לצמצם את עצמו בחכמה, והרצון והחכמה נקראים י"ה, שי' הוא חכמה וה' הוא הבינה שהוא הטעם. והנה אין אנו יכולים להשיג את האהבה אלא ע"י היראה, ואצל הקב"ה הוא תחילה האהבה ואחר כך היראה. וזהו (שמות … להמשך קריאה
א הנה אנו אומרים (בסיום 'הלל') צדיקים עושי רצונך, ולא עושי דברו, כי הרצון של הקב"ה שהצדיקים מקושרין בו מחמת זה יכולין להפוך הדיבור של הקב"ה. והנה הרצון נקרא איתן, שהוא מנהיג את החכמה, ונקרא תנאי אותיות איתן, פירוש כי כשהוא ברצון עדיין הוא ספק אם יוצא אל המעשה אם לאו. והנה עולם הזה נקרא … להמשך קריאה
א הנה העבירה נקרא שכחה, כמ"ש (אבות פ"ד מ"ב) עבירה גוררת עבירה, פירוש ע"י עבירה בא האדם בשכחת הבורא ומחמת זה אין לו מניעה מלעשות עבירה אחרת חס ושלום. ותשובה נקרא זכירה, כי התשובה מזכרת האדם שיש בורא, ואף שהתשובה עצמה בא מעבירה עצמה, כמו הזיתים שאמרו (הוריות יג:) כל האוכלם בא לידי שכחה, ואעפ"כ … להמשך קריאה
א הנה אנו אומרים לקרוא את ההלל, ואיתא (משנת חסידים ר"ח -פ"ב) שראשי תיבות הוא לא"ה, והלל בגימטריא אדני. כי הנה ע"י מה ניכר אדנות הבורא על העולם, הוא ע"י שמשפיע תענוג להעולם ועי"ז העולם נכנעים תחת גדלות הבורא יתברך ומגביהים התענוג להקב"ה. וז"ש (שמות ג, יד) אהיה אשר אהיה, פירוש שאמר הקב"ה למשה אני … להמשך קריאה
א הנה כשהבן בקטנות אין לו אלא אתערותא, גם האהבה שיש לו אצל עצמו הוא אצל אביו, וגם האהבה שצריך להיות אל אביו הוא גם כן אצל האב, אלא האב מגדלהו תמיד. וז"ש (יחזקאל טז, ז) 'ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים', פירוש לכך הוצרך האב לגדלו ולהנהיג אותו דרך כל הקישוטים, משום ד'את ערום ועריה', … להמשך קריאה
א הנה אמרו (זהר ח"א כד.) שמי עם י"ה – שס"ה, זכרי עם ו"ה – רמ"ח. פירוש כי הנה יש עולם הציור שמצייר לכל דבר, ואצל כל אדם יש זה הכח המצייר והוא הבינה, ועל כן שם של בינה בניקוד צירי (תקו"ז קכט:), שהבינה מציירת הבנין ומציירת לאדם התענוג שעתיד לקבל אחר גמר הבנין. וכח … להמשך קריאה