חיים וחסד

א הנה אמרו (הגדש"פ) אני ולא מלאך אני ולא שרף אני ולא השליח אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. פירוש הקב"ה לא הוציאנו ממצרים מחמת התעוררות שלנו, רק מחמת התעוררות עצמו, מחמת אהבת אברהם. וזהו 'בכבודו ובעצמו', פירוש שהלביש את עצמיותו, כלומר מחמת התעוררות עצמיותו היה הלבוש, וכבודו לשון לבוש כי ר' יוחנן קרא למאניה … להמשך קריאה

א איתא (פסחים לט.) מפני מה דומים המצרים למרורים, מה מרור תחילתו רך וסופו קשה אף המצרים וכו', שנאמר (שמות א, יג) ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך, בפה רך. כי הנה אצל הקב"ה תחילה גבורה ואחר כך חסד, כמ"ש (תהלים קיג, ב) יהי שם ה' מבר"ך, תחילה מ"ב שהוא גבורה, ואחר כך רך (זהר … להמשך קריאה

א האל הגדול הגבור והנורא (דברים י, יז). הגדול הוא חסד, וכשיש הסתלקות החסד הוא ניכר הגבורה. והנורא הוא הנקרא תפארת, כי זה התפארות כשיש לו יראה מהקב"ה. והנה החכמה נקרא יראה, כמ"ש (איוב כח, כח) הן יראת ה' היא חכמה, והגוף נקרא גם כן יראה, כמ"ש (קהלת ג, יד) והאלהים עשה שיראו מלפניו, עשה … להמשך קריאה

א הנה השכינה נקראת עולה (זהר ח"ג רע"מ רמז:), כיון שהיא מתלבשת בכל דבר כדי שיהא לנו עלייה, וזהו (תהלים קג, יט) ומלכותו בכל משלה, שנתלבשת בכל דבר כדי להעלותה, משלה אותיות שמלה. והנה אצלה יש קצת דין, שנקראת אם המייסרת את בנה, ועל כן אנו צריכין להמשיך אליה רחמים, וזהו המתקת גבורות, וזהו (ויק"ר … להמשך קריאה

א הנה הקב"ה ברא ישראל כדי לקשר הכל להקב"ה, ועל כן ציוה להקריב ביכורים להקב"ה, וכן שארי דברים, ואנו פגמנו בזה ולקחנו לעצמינו, ועל כן צריכים לתשובה, לחזור להשיב לקשר הכל להקב"ה. וזהו (ויקרא כג, י) 'והבאתם את עומר', שתראו לחזור את הקשר להקב"ה, 'ראשית קצירכם אל הכהן', קצירה ראשונה יהא אל הקב"ה, וזה הסימן, … להמשך קריאה

א חכם מה הוא אומר (דברים ו, כ) מה העדות וגו', אף אתה אמור לו כו' אין מפטירין כו' אחר הפסח אפיקומן (הגדש"פ). איתא בכתבים (פע"ח המצות פ"ז) שסופי תיבות חר"ן, כי הנה בעת יציאת מצרים השיג לנו השי"ת תענוג גדול, והתענוג נקרא אין, ואחר הפסח נסתלק התענוג ועל כן אנו סופרין ספירה, שאנו רוצין … להמשך קריאה

א הנה אמרו (הגדש"פ) ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה לעמו ישראל. כי הנה בוודאי ידוע לכל ישראל שיש לעולם בורא מחמת שיש נברא, וזהו שאיתא בכתבים (פע"ח המצות פ"ז) ברוך המקום הוא סוד יסוד אבא, פירוש שהקב"ה הוא האב מייסד המקום את העולם. ואחר כך כשמחקר המקום עצמו הרי הקב"ה נסתר אצלו יותר, … להמשך קריאה

א הנה יש ג' רגלים, פירוש דברים שמרגילין את האדם בהן להדבק בהשי"ת, פסח לשון דילוג, שמדלג להקב"ה והוא ע"י ניצוח. שבועות הוא ע"י התורה שהוא התקשרות, והיא מדלגת את ישראל להקב"ה. וסוכות הוא זמן האסיף, שהשפיע הקב"ה עלינו ברכה ועל כן אנו נותנין שבח להקב"ה. ונקרא ראשי שנים, פירוש שהם ראשים מהשינוים שמשתנה בכל … להמשך קריאה

א הנה אמרו (ר"ה יא.) בפסח נולד יצחק, שיש להקב"ה תענוג גדול כשאנו מדלגים ומקשרים עצמינו להקב"ה, וזהו יצחק – מלשון צחוק. והנה ידוע שבלילה זמן הסתלקות המוחין ואין נשאר אצל האדם רק היראה מהקב"ה, אך בפסח יש אפי' בלילה תענוג אצל ישראל, וזהו (שמות יב, מב) 'ליל שימורים', פירוש גם שהוא ליל שהוא חשכות … להמשך קריאה

א הנה כתיב (שמות ו, ג) וארא אל אברהם אל יצחק וגו' ושמי ה' לא נודעתי להם, פירוש לא גליתי להם שאגאל את בניהם במדת אהבה, וכן היה שלא גאלם במדת אהבה, כמ"ש (שם, ו) ביד חזקה ישלחם, ואחר כך בעת קריעת ים סוף כתיב (שם יד, לא) וירא ישראל את היד הגדולה, פירוש שיוכלו … להמשך קריאה

א הנה איתא בכוונות (פע"ח המצות פ"ז) שכרפס גימטריא שי"ן, כי הטעם שאוכלין כרפס כדי שישאלו התינוקות (פסחים קיד:), וזה שי"ן, מלשון שינוי כדי שישאלו: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות … להמשך קריאה

א הנה כתיב (ישעיה ב, יא) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, פירוש אימתי ונשגב ה' לבדו, ביום ההוא, שיהא ביום ההוא, שיהא ניכר שישיג התענוג: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות … להמשך קריאה

א הנה נצח בגימטריא פסח (משנת חסידים מס' ניסן פ"א), פירוש כשאדם רוצה לדלג להקב"ה צריך לנצח את יצרו. והנה כשהוא צריך לנצח הוא וודאי מחמת שיצר הרע רוצה לנצח אותו, וזהו חיריק, שחורק עליו שיניו. והנה היצר הרע אין לו שליטה על השכל, רק על הגוף שבקל יכול לנצח אותו, אבל השכל מחמת רוב … להמשך קריאה

א הנה מרור הוא סוד בינה (עי' פע"ח המצות פ"ז), כי בבינה יש ה' מיני גבורות, והמרור יש גם כן ה' מינים מרירות. והראשון נקרא 'חסא', שחס הקב"ה עלינו. ונקרא גם כן 'חזרת', שצריך לחזור בתשובה. ונקרא 'תמכא', שהמרירות תומכין המתקות, כמו שאוכלין בשר עם מרור. ונקרא 'חרחבינא', פירוש חר מלשון (שמות כב, כג) וחרה … להמשך קריאה

א הנה מצה הוא עפר ומים, ומים רומזים למים עליונים, והצדיק הוא המחבר. וזהו (תענית ח. עיי"ש) אין הגשמים יורדים אלא בשביל הצדיקים, שהגשמים מחברים את עצמם להארץ. והנה כתיב (שמות ל, כ) ירחצו מים ולא ימותו, ולכאורה היה צריך לכתוב במים, אלא הכי פירושא ירחצו מים שלהם במים עליונים, מים תתאין במים עילאין: הסבר … להמשך קריאה

א הנה כל ישראל צריכין להיות אחדות הפשוט, וזהו (פסחים ח. ח:) 'חור שבין אדם לחבירו', פירוש ע"י מה בא ביניהם התחלקות ע"י הרע, על כן 'זה בודק עד שידו מגעת', שמחפש את מעשיו כל מה שיכול, וחבירו גם כן עושה כן, וממילא גם כן יהיה אחדות, כי תיכף שהיה סור מרע אז נקרא ועשה … להמשך קריאה

א הנה ענין בדיקת חמץ, כי יש י' כתרי דמסאבותא ונקרא דם ועל כן אנו מפררים י' פירורים (פע"ח המצות סוף פ"ד), שאנו מפררים מהם החיות. אך אין צריך לגמרי ביעור, כי אחר הפסח אנו רשאין לאכול חמץ, כי כבר נתחזק הדעת, וזהו (פסחים לא:) חמץ שנפלה עליו מפולת, לשון נפילה, הרי הוא כמבוער. והנה … להמשך קריאה

א הנה כתיב (שמות יב, טו) חמץ, וכתיב (שם, יט) מחמצת, שאור, ומשארותיכם (שם יב, יט-לד). פירוש כי יש דכר ונוקבא, 'חמץ' דכר, 'מחמצת' נוקבא (זהר ח"ג רנא:), וכן 'שאור' וגו'. והנה יש ה' מוצאות הפה וההבל הוא המחברם, כי כל אחד הוא נפרד אך ההבל הוא המחברם, וזה נקרא המתקת הגבורות, כי כל אחד … להמשך קריאה

א הנה יש ג' מוחין חכמה בינה דעת, ויש עוד מוח ד' והוא המשכה שנמשך חיות להעובדא. והנה אמרו חז"ל (ברכות לג.) גדולה דעה שנתנה בין ב' תיבות (ש"א ב, ג) אל דעות ה', כי יש ב' מיני דיעות, א' התחברות להשי"ת, והב' שמתחבר להגוף. וזה הדעת של השי"ת נקרא 'בקר', לשון דרישה, והדעת של … להמשך קריאה

א ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי וגו' (יחזקאל טז, ו). כי ישראל בעת יציאתם ממצרים היה העלאת הדעת ע"י אהבה ויראה (עי' פע"ח חג המצות פ"א), והנה כתיב (דברים ו, כא) עבדים היינו לפרעה במצרים, פירוש כי הקב"ה ברא ישראל וירדו להתגלות, כי השי"ת תיכף שעלה ברצונו תיכף נבראו ישראל, ולמה … להמשך קריאה

א איש איש כי יהיה טמא לנפש (במדבר ט, י). פירוש כי הלא איך יכול האדם 'לטמא הנפש' שלו, 'או בדרך רחוקה', שיהא מרוחק מהקב"ה. 'לכם', כשאתה מונח בחומריות. 'או לדורותיכם', פירוש או מחמת זה יכול לטמא הנפש, כי הנה כתיב (בתפילת ערבית) המשלם גמול לכל אויבי נפשינו, פירוש זה גמול שלנו שיש אויב לנפש, … להמשך קריאה

א הנה פרעה נקרא תנין הראש (יחזקאל כט, ג עיי"ש), וזה שפרעה אותיות עורף. והנה אין כל כך נקרא גבורה כשגבור גובר, אך כשחלש גובר אז נקרא גבורה ביותר. והנה איתא שאין לקדש שבת בכוכב שבתאי, פירוש כי הכוכב מרמז על עצמו שאין שביתה אצלו, כי הוא כוכב קטן עד מאד ומקבל חיות מכל הכוכבים … להמשך קריאה

א הנה כתיב (תהלים טז, יא) שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח. כי הנה כתיב (שה"ש ג, ז) ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל, כי יש ז' מדות אצל האדם, אך ו' הם מדות והז' כלליות מכולן, וכל אחד כלול (מכולן) מי', וזהו 'ששים גבורים מגבורי ישראל', כשמתגבר לעשות רצון יוצרו, וזהו 'ישראל' – … להמשך קריאה

א הנה בשבועות הוא זמן מתן תורה. הנה באמת שעצם התורה ניתנה בסיני, אך בכל שנה נמשך שכליות מהקב"ה אל העולם להבין התורה בשכליות חדשים, ואף על פי כן כשנעתק אור השכליות ממקומו הוא נעתק עם הבחירה, בחירה הוא מלכות. וזהו (בראשית כז, ל) ויהי אך יצא יצא יעקב ועשו אחיו בא מצידו, כלומר שנתחבר … להמשך קריאה

א צריך להרחיק משור שחור ביומא דניסן כמלא עיניו משום שדעתו זחה עליו (פסחים קיב:). כי החדשים של קיץ הם נאים מאד ובהם אנו צריכין להשיג מיין נוקבין להקב"ה, אבל מי שמסתכל על הזמן לחוד שהוא נאה ולוקח לעצמו תענוג צריך להרחיק ממנו כמלא עיניו: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את … להמשך קריאה

א סגל הוא ס"ג למד, כלומר למוד והבן זאת בשכלך, אף שיש בזה העולם תענוג הוא רק סיגים, ועיקר התענוג הוא כשעובד השי"ת באמת: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו … להמשך קריאה