א הנה הויה אלהים באחור כוז"ו במוכס"ז, כי הנה בחלק אלהות שלנו יש עצם הויה אך הוא צריך להסתלק את עצמו, כי אלו היה בעצמיותו לא היה יכול להתפשט את עצמו למדרגה אחרת, דרך משל כשאדם טרוד בענין ובא לפניו ענין אחר אז צריך להסתלק מהענין ההוא וזהו מעצמיותו כדי שיוכל להבין זה הענין, וז"ש … להמשך קריאה
א הנה 'אהיה' בא"ת ב"ש גימטריא תצמ"ץ, וגימטריא של תצמ"ץ הוא כתר. וזהו כי הנה מפני מה השפיל הקב"ה את עצמו לזה העולם, הוא כדי לקבל תענוג, ואי אפשר להקב"ה לקבל תענוג אלא כשאנו מצמצמין את עצמנו, וזהו 'אהיה', פירוש שעתיד לקבל תענוג, וזה בא"ת ב"ש, כשאתה בוש ובצמצום, וזהו שהוא תצמ"ץ שהוא צמצום, וזהו … להמשך קריאה
א הנה איתא בכתבים (משנת חסידים מס' האצילות דערבית פ"ז) כי אתה שומע תפלת כל פה (תפילת שמו"ע) ראשי תיבות אשת"ך, כי יש כמה בני אדם שיש בהם כמה בקשות השתנות, אך צריך שיהא כל בקשתהון בשביל השכינה. וזהו 'כי אתה שומע תפלות' שהוא בשביל 'כל פה', שהיא הדיבור שהוא המלכות (זהר ח"א לו.), וזהו … להמשך קריאה
א הנה 'שמע' (דברים ו, ד), איתא בכתבים (פע"ח הק"ש פ"ו) שהש' משמע הוא גימטריא של מצפ"ץ, כי מצפ"ץ הוא לשון דיבור מלשון צפצוף, ומצפ"ץ הוא בא"ת ב"ש הוי"ה, ו'את בש' הוא לשון בוש. וזהו מתחילה הוא שי"ן, פירוש שגימטריא מצפ"ץ שהוא הדיבור, כשהוא באת בש פירוש כשהוא בצמצום שהוא שד"י אז הוא הויה, וזהו … להמשך קריאה
א איתא בספרים (פע"ח העמידה פי"ב) 'אל עליון' (תפילת שמו"ע) גימטריא קצ"ח עם הכולל, וזהו כי הנה מפני מה השפיל את עצמו הקב"ה לזה העולם, כדי שיקבל תענוג מישראל, וזהו אל עליון, וקשה למה השפיל, וזהו שאמר גימטריא קצ"ח שהוא אותיות צחוק, שהוא כדי לקבל תענוג: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף … להמשך קריאה
א היתה יהודה לקדשו הים ראה וינוס. (תהלים קיד, ג). כי אמרו רז"ל (מו"ק טז:) מי מושל בי צדיק, הקב"ה גוזר גזירה והצדיק מבטלה, כי הצדיק יכול לעשות רצון ולהשפיע לזה העולם ומחמת זה יכולין לבטל הגזירה, וזהו (תהלים שם, ב) 'ישראל ממשלותיו'. והנה היוד היא החכמה, וזהו 'הים', שהיו"ד שהיא החכמה בא בסתימא שהוא … להמשך קריאה
א יש ב' תענוגים, מה שהאב יש לו תענוג מבנו מחמת העצם זה נקרא בינה, והתענוג הב' שיש לו תענוג מעבודת הבן וזה נקרא תבונה, והתענוג הא' הוצרך להשיג לנו ע"י המדות עד שמגיע לעקביים, ועל כן נקרא יעקב, וזהו (מיכה ז, כ) תתן אמת ליעקב, ע"י העקביים ישיג להאמת עצמו. וזהו (ישעיה מ, יב) … להמשך קריאה
א וערי הלוים בתי ערי אחוזתם וגו' (ויקרא כה, לב). מה שהקב"ה המשיך את עצמו אלינו ומה שאנו מתחברים עצמינו להקב"ה נקרא לוי, ועל כן לוים גימטריא אלהים שהוא צמצום. וז"ש 'וערי הלוים', התעוררות שנתחבר אלינו, 'בתי ערי אחוזתם', פירוש שיש לנו בו אחיזה, 'גאולת עולם', מה שהוא מעולם אצלינו יהיה 'גאולת עולם ללווים', שמתחברים … להמשך קריאה
א גדול ה' ומהולל מאוד בעיר אלהינו הר קדשו (תהלים מח, ב), אימתי יהיה ה' מהולל, בעיר אלהינו, כשמתעוררים את עצמנו באיתערותא שהמשיך את עצמו לנו, ונתחבר את עצמנו להר קדשו, להחכמה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה … להמשך קריאה
א נדר נקרא מה שהלב מחייב, והוא לשון נדר שהוא התענוג, מחמת שיש לו תענוג מזה הדבר הוא עושה דירה בזה המקום, ועל כן נדר הוא בבינה (ע"ח שכ"ט פ"ה): הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה
א וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל (רות ד, ז). 'וזאת לפנים' וכו', שיפנה המלכות להקב"ה, וזהו 'בישראל' – לי ראש. והנה הצדיק נקרא כל (זהר ח"א לא.), וע"י הצדיק יש עלייה להדיבור, מחמת שהצדיק יש לו רצון אחר גם כן שחוץ להקב"ה, … להמשך קריאה
א איתא (אבות פ"א מ"ד) יהי ביתך בית וועד לחכמים. כי הנה יש ב' בתים, בית הגופני שהוא הגוף ובית להחכמה שהוא האותיות והדיבור, וזהו יהי ביתך בית וועד לחכמים, כי החכמה מתפשט לשיעורין והם המדות, שבכולם יש עצם מהחכמה, וזה 'לחכמים' שהוא לשון רבים. הנה הצדיק נקרא בועז לשון כניסה, שהצדיק כונס כל הדברים … להמשך קריאה
א רבת צררוני מנעורי (תהלים קכט, ב-ו) השכינה אומרת כן, שרבים צוררים אותי, מפני מה, 'מנעורי', שאני עושה עצמי מנוער, כלומר שאני ממשיך את עצמי להם לכל אחד כפי שכלו כדי להעלות ניצוצות. 'גם לא יכלו לי', ואף על פי כן אינם יכולים לעשות לי מאומה. 'על גבי חרשו חורשים', אף שחושבים מחשבות רעות, 'האריכו … להמשך קריאה
א ויהי בימי שפוט השופטים (רות א, א). המשכיל נקרא שופט של השופטים, שהוא שופט את כולם, ולמה יש שופטים הרבה, מפני (שם) 'ויהי רעב בארץ', מחמת שמונח בארציות על כן יש לו שופטים הרבה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי … להמשך קריאה
א כל השונה הלכות בכל יום וכו' (נדה עג.). כי כתיב (שמות לא, יז) ששת ימים וגו' ולא כתיב בששת (עי' זהר ח"ב פט:), אלא שברא הקב"ה הימים עצמן הם הו' מדות שבאדם. וזהו 'כל השונה הלכות', שמשנה הליכתו, וכיצד, 'בכל יום' מדה ומדה, דהיינו יום א' חסד וכן כולם (עי' ז"ח כי תשא נה.). … להמשך קריאה
א רבות מחשבות בלב איש (משלי יט, כא), מפני מה יש מחשבות רבות בלב איש, מפני שעצת ה' שהיא תקים, שיהא להמלכות קומה, כי כן דרך המלכות שנכפפין תחתיו כל הרצוניות: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה
א הנה ה' רוכב על עב קל (ישעיה יט, א), אימתי יהיה מרכבה להויה, כשאפילו העבירות קלות דומות עליו כעבות: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] … להמשך קריאה
א הנה מפני מה הסדר אבות אצל נזיקין, שמהראוי היה לכתוב אצל סדר קדשים, כי קודש הוא חכמה (זהר ח"ב קכא.) ואבות הם גם כן המוחין (פע"ח העמידה פ"א). אלא כי הנה איברי הגוף הם מזיקים לעצמם ממש, ולכך כשיהיו לו אלו האבות הם המוחין מעתה לא יזיקו לו. כי הנה יש בהמוחין ג' שכליות, … להמשך קריאה
א מה לך לספר חוקי וגו' (תהלים נ, טז). כי חק נקרא בלא טעם, וכשנותן טעם לדבר נקרא לבנת הספיר, שמלבן הדיבור, ואם עבר דרך חק התורה אחר כך מבין הטעם, וזה נקרא ברית, שמחמת שמבין הטעם הוא מתקשר שם. והנה יש שם מ"ה ושם ב"ן, שהצדיק שמבין שזה העולם הוא מה ואין, מחמת זה … להמשך קריאה
א כתיב (תהלים קמה, יח) קרוב ה' לכל קוראיו, איתא בכתבים שהשם זה הוא בניקוד צבאות הוא לשון אדנות, פירוש גבורות וצמצומין רבות, והצדיק נקרא קרוב – שמקרב כל דבר לשורשו. וזהו 'קרוב ה' לכל קוראיו', שהניצוצות יש להם עלייה ע"י הצדיק, 'לכל אשר יקראוהו באמת', כשהוא מחובר באמת שהוא התפארות ותענוג. וזהו (שה"ש ג, … להמשך קריאה
א בין תרי צדיקי עלמא יתבא (זהר ח"א קנג:), דהיינו צדיק לעילא צדיק לתתא, הצדיק דלעילא דרכו תמיד להשפיע, כי טבע הטוב להיטיב, והצדיק דלתתא מגביה העולם להקב"ה, וזהו ענין משה ואהרן, משה רצה תמיד להשפיע לזה העולם, ואהרן היה מגביה תמיד העולם התחתון להקב"ה. ואצל הקב"ה זהו גדולתו שמשפיל אלינו, ואצלינו הוא גדלות שאנו … להמשך קריאה
א הנה יש מקום באדם שנכללין בו כל כחותיו ומחשבותיו ונקרא קוץ, ושם אין התפשטות כלל. וגם יש מקום שנקרא חכמה שנקרא יוד, ושם גם כן עדיין אין התפשטות, אבל משם ולמטה בא היוד בהתפשטות שהוא במילוי יוד, ומחכמה נמשך להבינה שהוא הלב, ונקרא מצרף, שמצרף האותיות, כמ"ש (תהלים כו, ב) צרפה כליותי ולבי. והבינה … להמשך קריאה
א והוא אשה בבתוליה יקח (ויקרא כא, יג) פירוש הכהן הוא המשכה ממדת האהבה של הקב"ה שנקרא כהן (סנהדרין לט.), שמחמת האהבה ברא העולם. והנה יש ב' מיני אדנות, א' הוא אף שאין האדם מכיר אדנותו אף על פי כן הוא אדון, שמוריד גשמים וכל ההתנהגות שלו, וא' הוא כשמכיר אדנות הבורא ואוהבו מחמת זה. … להמשך קריאה
א לחם אלהיו מקדש הקדשים (ויקרא כא, כב). הג' מוחין נקרא לחם, שמשפיעין להאדם. והנה יש בני חיי ומזוני דבמזלא תליא מלתא (מו"ק כח.), לשון המשכה, וזהו מקדשי הקדשים, שנמשך מהקודש – מהרצון שהוא הדעת, לב' קדושות שהוא החכמה והבינה. והנה הם נקראים משפיעים, ואף שהם מקבלים אינם מקבלים רק להשפיע שפע יותר ורחבות לזה … להמשך קריאה
א התורה נקרא עוז (תהלים כט, יא), והנה יש ב' מיני תורות, אחת שנוגע לעצם הבורא לידע איך להתנהג עמו, והב' שנוגע לגוף להנהגתו. וזהו (תהלים פד, ו) 'אשרי אדם עוז לו בך', דהיינו כשמקשר התורה שמנהגת הגוף להשי"ת, דהיינו שלא יעשה העובדא מחמת עצמו רק מחמת הקב"ה לבד, ואז יזכה להתורה שנוגע לעצם הקב"ה, … להמשך קריאה
א איתא (ברכות כו:) תפלות כנגד תמידים תקנום. הענין הוא כי יש כבד לב ומוח, והמאכל נכנס לכבד ומשם ללב ומשם למוח, ועתה מכח התפלות מקריבין העולמות, וכבד רומז למלכות (עי' זהר ח"ב קנג.), שהיא כבידות להקב"ה שישפיל עצמו אלינו ומכח זה הוא כבודו שמשפיל אלינו, ואם מתגבר תחילה ומגביה הכבידות להלב שהוא רומז לההתפארות … להמשך קריאה