א ב. ועוד כלל גדול, שיהיה האדם תמיד בשמחה, כי העצבות היא מניעה גדולה לעבדות הבורא. ואפילו אם נתקל חס ושלום בעבירה, לא ירבה בעצבות ויבוטל מעבודה, רק שיתעצב על העבירה ויחזור לשמוח בהבורא יתברך, כיון שהוא מתחרט בחרטה גמורה ודעתו שלא לחזור לכסלה בשום פנים. ב ואף על פי שיודע בוודאי שאינו יוצא בדבר … להמשך קריאה
א כללים נוראים מרבו הקודש איש האלהי מוהר"ר דוב בער ממעזריטש זללה"ה אשר נמצאו כתובים בסוף הכתב יד הזה. ב א. יחשוב האדם בדעתו שכל דבר שיש בעולם הכל מהבורא יתברך, ואפילו דברים הנעשים מכח מחשבות בני אדם ותחבולותיהם הכל מהבורא יתברך, ואפילו דבר קל שנעשה בעולם הכל הוא מחשבתו יתברך. ולא יהיה חילוק אצל … להמשך קריאה
א וזאת האיגרת אשר שלח הצדיק מוהר"ר שמואל הנ"ל לאחיו הצדיק ר' דוב בער זצללה"ה. ב אהובי אחי, בהיות שלא איש דברים אנכי, ובפרט שגבוהה טורא בינינו, גלל כן באתי עם הספר ספירות דברים, לעורר לבות בני אדם המתנדבים בעם ה' לעמוד על התורה ועל העבודה זו תפלה ביד חזקה כמשמעה, לבער כל מונע מבית … להמשך קריאה
א וזאת האיגרת הועתק אות באות מגוף הכתב אשר כתב איש האלקי הקדוש מוהר"ר חיים חייקא לבנו הצדיק מוהר"ר שמואל אילנא רברבא נרו יאיר וז"ל. ב אהובי בני חביבי אשר כנפשי, מה מאד בקשה נפשי לדבר על לבך שתראה להתחזק ולהתגבר השכל על כל עובדא אשר תעשה, ולא תעשה כמעשה השוטים הידועים אשר בחרו להם … להמשך קריאה
א העתקה ממכתב הרה"ק צדיק יסוד עולם אדמו"ר ר' חיים חייקא זצ"ל מאמדור: ב אחינו בני ישראל, עד מתי ניתיב בקיומא דחד סמכא והוא השקר, ועד מתי לא נתעורר משינתינו להתגבר על רוע לבינו ולהסיר את האבן אשר בלבינו, בכדי שיוסר האבן מעל פי הבאר באר מים חיים, ולהסיר החושך מעל שכינת עוזנו אשר נשלחה … להמשך קריאה
א דברים שצריך האדם להתנהג בכדי שיוכל לזכך הנפש שלא תפנה להבלי הזמן רק אליו יתברך, ולהיות מחשבתו טהורה, ויבא טהור ויתחבר לטהור: ב כשאדם קם בבוקר, תיכף יבין בעצמו שהבורא יתברך עשה עמו טובה וחסד שהחזיר הנשמה אליו והיא ממלא כל הגוף, ובזה מקדש עצמו, כמאמר (ירמיה ב, ג) קודש ישראל לה' ראשית וגו', … להמשך קריאה
א איתא בגמרא (פסחים סח.) עתידין צדיקים להחיות מתים, שנאמר (זכריה ח, ד) עוד ישבו זקנים וזקנות בשערי ירושלים ואיש משענתו בידו. פירוש שיש בתפלה חמשה פעמים מחיה מתים (ע"י פע"ח העמידה פי"ח), ועוד אנו אומרים (ברכות השחר) רוקע הארץ על המים, פירוש שהוא רוקע את הארץ על ה' מים (סידור האר"י – רבי אשר), … להמשך קריאה
א כתיב (דברים ג, כג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר, פירוש שתכלית עבודה שאדם צריך לעבוד את הבורא יתברך הוא שיהיה לו כלות הנפש, שיתאוה להבורא יתברך, ומחמת שהוא מתאוה להבורא יתברך מסתמא הבורא יתברך מתאוה גם כן לו, כמו שידוע יותר משהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק, נמצא מחמת שהם מתאוים זה לזה … להמשך קריאה
א כתיב (במדבר י, לה) ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך, ופירש רש"י אויביך אלו המכונסין, משנאיך אלו הרודפין. דאיתא בגמרא (שבת קטו:) פרשה זו עשה לה סימנית כו', כי הנה יש נו"ן מנוזרות נו"ן כפופה ונון פשוטה, כי נו"ן שערים לתורה האיך להדבק להקב"ה, ואין אדם יכול לכנוס … להמשך קריאה
א כתיב (במדבר לג, ט) ויסעו ממרה ויבואו אילימה ובאלים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים. והנה על דרך הפשוט, כי הטעם למה ברא הקב"ה לפתח חטאת רובץ (בראשית ד, ז), הטעם פשוט כברייתו של עולם, כמו שאמרו ז"ל (שבת עז:) למה עיזי מסגי ברישא, כברייתו של עולם, ברישא חשוכא והדר נהורא. ב והנה מתחילה … להמשך קריאה
א כתיב (תהלים קיב, ד) זרח בחושך אור לישרים חנון ורחום וצדיק, ומשה אמר תחילה רחום ואחר כך חנון, כדכתיב בשלש עשרה מדות (שמות לד, ו), וי"ל שאנו בהיפך מהבורא יתברך, שהוא משפיע לנו מעילא לתתא, ואנחנו מעלים את החיות להבורא יתברך מתתא לעילא. וז"ש (בראשית א, לא) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה … להמשך קריאה
א כתיב (תהלים צ, יז) ויהי נועם ה' אלהינו עלינו וגו', פירוש שבשבת כל אדם יש לו תענוג מהבורא יתברך במדרגה שלו, וזה 'ויהי נועם', שיהיה עלינו התענוג כמו שהיה ש'ה' אלהינו' – שהיינו מחוברים להבורא יתברך, 'ומעשה ידינו כוננה עלינו', פירוש אפילו כשאנו עושים דבר מעשה אזי יהיה כ"כ התענוג של הבורא יתברך עלינו. … להמשך קריאה
א איתא (אבות פ"ב מי"ג) ר' שמעון אומר הוי זהיר בקריאת שמע ובתפלה וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע וכו'. פירוש האיך יכול להיות שמחמת קריאת שמע ותפלה תהא 'זהיר' לשון זוהר, שיושפע עליו מהבורא יתברך בהירות, לזה אמר אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים כו', כשאתה מתפלל לא תבקש שום דבר אלא רחמים ותחנונים … להמשך קריאה
א כתיב (במדבר לג, ט) ויסעו ממרה ויבואו אלימה, פירוש שיש שני דדים שהצדיקים נקראו שמהם יונקים העולם, יש צדיק מעיקרא ויש צדיק בעל תשובה. וזה נקרא דד גם כן מה שהצדיק יונק מהבורא יתברך, ולמה זה נקרא דד, פירוש שהצדיק צריך להיות בבחינת דלת – שיהיה מ"ה, והבורא יתברך צריך גם כן לצמצם עצמו … להמשך קריאה
א כתיב (תהלים עו, ב-ג) נודע ביהודה אלהים בישראל גדול שמו, ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון. פירוש שהכלי בלא החיות אינו שלם, והחיות בלא הכלי גם כן אינו שלם כביכול, פירוש כשעלה ברצונו הפשוט לעשות את הכלי, וכי לא עשה אין רצונו שלם, ובאמת שהוא שלם בלא הכלי, אלא שאין רצונו שלם, למשל כשאדם רוצה … להמשך קריאה
א כתיב (דברים יט, ב) שלש ערים תבדיל לך וגו' אשר ינוס שמה הרוצח. פירוש חכמה בינה דעת הם שלש ערים, וכשאדם עושה דבר גשמי צריך לראות שיהא מחובר עם החב"ד שלו להבורא יתברך. וז"ש שלש ערים תבדיל לך, ר"ל שלא יהיה 'לך', שיבדיל אותם מגשמי, אלא שיהא מחובר עמם להבורא יתברך, ואחר כך (שם, … להמשך קריאה
א כתיב (תהלים קיט, י) בכל לבי דרשתיך אל תשגיני ממצותיך, פירוש למה כשאדם עומד להתפלל או לעשות שום מצוה, למה זה יש לו מחשבה זרה, אדרבא כשהוא עומד לפני השי"ת הוא יוצא מחומר העכור, ומהיכן באה לו מחשבה זרה. ותירץ, מחמת תענוג שיש לו מעולם הגשמי, אלא צריך כשאדם עושה דבר גשמי או הולך … להמשך קריאה
א כתיב (תהלים קיט, כט) דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני, פירוש שיש בני אדם שפורשים עצמם מן הגוף מחמת שרוצים להיות בני חורין ולא מחמת רצון הבורא, וזה נקרא גם כן דרך, אבל הוא שקר. וזה שאמר 'דרך', כשאני אלך בדרך, 'שקר הסר ממני', אבקש ממך שלא יהיה הדרך שקר כנ"ל, אלא 'ותורתך חנני', … להמשך קריאה
א כתיב (תהלים קיט, כח) דלפה נפשי מתוגה קיימיני כדבריך, אמר דוד זה בתמניה אפי דוקא, כי כל מי שעושה עובדא הוא מהתפארות, מחמת שרוצה להתפאר הוא עושה העובדא, שכשהוא במחשבה אין הכל יודעים, נמצא העובדא בא מחמת התפארות, והת"ת הוא אינו רק מעורר, וכשרוצה לעשות ולצייר העובדא צריך לעשות ולצייר אותה ע"י שש מדרגות, … להמשך קריאה
א איתא (תענית ז.) למה נקראת התורה עץ החיים, כמו שהעצים קטנים מדליקים את הגדולים אף דברי תורה קטנים מחדדים את הגדולים, והיינו דאמר רב הונא הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחבירי יותר, ומתלמידי יותר מכולם. וזה הפירוש שהתורה נקראת 'עץ חיים', מחמת שנותנת לו עצה להיות חיים, וזה אי אפשר כי אם כשמקטין וכופף קומתו, … להמשך קריאה
א כתיב (תהלים פה, יב) אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף גם ה' יתן הטוב וארצינו תתן יבולה, פירוש כי הקב"ה נקרא אמת, וישראל נקראים אמונה, שהם מאמינים באמת שהוא הבורא יתברך, ואנחנו צריכים להתרחק מעולם הזה שהוא השקר, אך צריכים אנו להדבק באמונתו. וזה ידוע שהבורא יתברך מחיה את כל דבר, וכל דבר שאנו … להמשך קריאה
א כתיב (משלי כה, כה) ושמועה טובה מארץ מרחק, פירוש דאיתא (ב"ר נו, ב) לא נגאלו ישראל ממצרים אלא בזכות השתחויה, כי כשאדם מכניע החומריות הוא נקרא השתחויה, וזה פשוט כשאדם מחובר להגוף זה נקרא מיצר, וכשהוא מחובר להבורא יתברך שם רחבות גדול. וזה פירוש הגמרא לא נגאלו ישראל ממצרים – ממיצר ים שהיה להם, … להמשך קריאה
א כתיב (מיכה ה, ח) תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו. פירוש דאיתא (איוב כב, כה) והיה שדי בצריך, ואיתא בגמרא (חגיגה יב.) למה נקרא שד"י, שאמר לעולמו די, כי זה ידוע כשאדם מדובק בחכמת הבורא אז הצירוף י"ד, כי זה העולם נקרא דלי"ת – דלית לה מגרמה כלום, ונמצא כשאדם מדובק בחכמת הבורא … להמשך קריאה
א כתיב (תהלים מח, ט) כאשר שמענו כן ראינו בעיר ה' צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד עולם סלה. דאיתא בפסוק (שם קז, כג-כ) יורדי הים וגו' ויעמוד רוח סערה וגו' ויצעקו וגו', דהנה עולם הזה נקרא ים ואנחנו נקרא יורדי הים (בחינת עולם פ"ח), וזהו כשהאדם בקטנות שהוא רך בשנים אזי לפתח חטאת רובץ … להמשך קריאה
א כתיב (במדבר כג, ז) וישא משלו וגו', פירוש כשיש הויה ואלהים השם שלם, וכשאין הויה ואלהים אין השם שלם, פירוש כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולם היה צריך כביכול לצמצם את עצמו, שהעולם לא היה יכול לעמוד מפני אורו הגדול צח ומצוחצח, ועם 'אלהים' בעצמו גם כן לא היה יכול העולם לעמוד, כמו שאמרו … להמשך קריאה
א כתיב (ירמיה יז, ז) ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו, ז"פ שאיתא בגמרא (תענית כג.) בחוני המעגל שאמרו לו שאתה לפני השי"ת כבן אצל אביו, פירוש שהקב"ה רצה להשפיע לנו מהארה שלו, ויש לו ג' שמות – אהיה ה' אדני, אהיה נקרא מה שבמוח, וה' נקרא המידות, שהוא מהוה את הכל בהמדות, … להמשך קריאה