חיים וחסד

א איתא (חולין מט.) מנין לכהן שהוא מברך שהוא מתברך שנאמר (בראשית יב, ג) ואברכה מברכיך. וכתיב (תהלים לג, יח) עין ה' אל יראיו, וכתיב (שם לד, טז) עיני ה' אל צדיקים. וכתיב (משלי כב, ט) טוב עין הוא יבורך, אל תיקרי יבורך אלא יברך (סוטה לח:). הנה יש כהן גדול שהוא נוטל חלק בראש … להמשך קריאה

א ויקחו לי תרומה (שמות כה, ב), פירש רש"י לי לשמי, מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי זהב וכסף וגו' כל נדיב וגו' (שם, לה, ה). פירוש שהנה הקב"ה אין צריך לתרומה, פירוש לרומם אותו כי בלאו הכי הוא מרומם, לזה אמרו 'לי לשמי', לרומם השם של השי"ת. וזהו (אבות פ"ב מ"ב) … להמשך קריאה

א הנה ענין האהבה הוא כי הדכר ונוקבא הם שני קימות מחולקים, וכשהדכר משפיע לנוקבא ונותן לה כח החשקות הרי יש לה ב' כוחות, כח שלה ושלו, והנוקבא מתעוררת בהבינה שלה הב' כוחותיה ונתנת אליו, הרי יש לשניהם הב' כוחות הנ"ל, וזהו 'אהבה', פירוש א' הוא הדכר משפיע בה' היא הנוקבא, ואחר כך הב' היא … להמשך קריאה

א הנה יש בחינת יד שצריכין אנו לתפוס בו או שהיד תופס אותנו, והנה המשפיע יש בו כח המקבל וגם בו השפע והמדידה, וזה אות א', יוד לעילא הוא השפע, וד' לתתא הוא המדידה, והו' באמצע. והנה הקב"ה ברא יום ולילה שהוא חשכות, והלא הרבה ריוח והצלה לפניו, שהיה יכול להאיר לעולם בלי גבול. אלא … להמשך קריאה

א ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו', ששת ימים תעשה וגו' וביום השביעי שבת וגו' (שמות לה, א-ב). הנה מחמת עון העגל בא לישראל שכחה מהשי"ת, ולכך הוצרכו להיות להם עלייה ע"י משה שהיה סוד הדעת (ע"ח של"ח פ"ו) מחובר בהקב"ה. וז"ש (תהלים צב, א) מזמור שיר ליום השבת, ראשי תיבות למשה (פע"ח … להמשך קריאה

א כל היודע לשער שיעור קומה הוא בן עולם הבא. פירוש מה בזה שיודע בשכלו הדבר, אלא פירוש כל המחבר את עצמו לשיעור קומה הוא הקב"ה. וזהו (חגיגה יג.) בוא ואלמדך מעשה מרכבה, פירוש באותה מרכבה שאתה מורכב מהשי"ת בהמדות, בהרכבה זו תתחבר להקב"ה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר … להמשך קריאה

א מלך אסור ברהטים (שה"ש ז, ו). כי הנה שאר דברים הגם שהם צריכין להיות מקודם במחשבה, אף על פי כן יש לנו תפיסה בהאיברים, אבל הקב"ה הוא רק אסור ברהטים: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם … להמשך קריאה

א אנו נקראין עמודא דאמצעיתא (עי' תקו"ז מא.), מחמת שהשי"ת סובל אותנו בין זרועותיו כו', וגם שהעולם לא נברא רק בשביל ישראל. נמצא שישראל הם עיקר נקודה ואמצעות העולם, על כן תחילת הבטה על הדבר לא יהא רק על השי"ת ואחר כך על הגשם ההוא, כי הם רק טפלים אליו, ועל כן אנו מתפללים (תהלים … להמשך קריאה

א יגודו על נפש צדיק (תהלים צד, כא), פירוש אימתי יכול להתחבר עם הקב"ה כשהוא 'על נפש צדיק', כשמתחבר בנפש צדיק: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל … להמשך קריאה

א ה' יודע מחשבות אדם כי המה הבל (תהלים צד, יא). פירוש הקב"ה הוא מחובר למחשבות האדם, 'כי המה הבל', פיו של הקב"ה. וז"ש (קהלת ב, כו) גם זה הבל ורעות רוח, פירוש כל מה שיש בעולם הזה הוא 'הבל' פיו של הקב"ה, אך 'רעות רוח', שהיה שבירה בהעולמות ונשבר התענוג מהשי"ת: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א תועבת ה' כל גבה לב (משלי טז, ה). וקשה האיך שייך זה, וכי מחמת הגבהות של אדם השפל יהא מתועב, וכי רצון השי"ת חס ושלום לקנטר. אלא הכי פירושא, במה ניכר אדם שאינו אוהב להקב"ה הוא מחמת 'כל גבה', שלבו נתגאה מ'כל', פירוש משאר דברים, וכיון שבכל דבר יש לו שלימות ללבו הרי בזה … להמשך קריאה

א יפה שעה אחת בתשובה בעולם הזה מכל חיי העולם הבא (אבות פ"ד מי"ז). כי עולם הבא אין רבותא שטוב, כיון שהוא אחדות עם השי"ת, אבל בעולם הזה שיש לו התנגדות ואף על פי כן נעשה אחדות עם הבורא זהו רבותא, וזהו יפה שעה אחת וכו': הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף … להמשך קריאה

א הנה הזעיר הוא ו' מדות, והמוחין אינם עצמיות עמהם פעם שורין עליהם ופעם אין שורין, אבל המלכות אינה רק בסוד נקודה אחת, והט' מדות גם כן אינם אחדות עם המלכות, והט' מדות הם כענין המוחין אצל הזעיר. והטעם כי פגם העון הוא במלכות, ואם היו כל הט' מדות עצמיות עם המלכות היה העון פוגם … להמשך קריאה

א הנה השי"ת ברא את האדם כשהוא קטן בלא שום שכל, כי באמת צריך שיהא להבן רצון אביו ממש שהוא עמו עצמיות, ולא שיהא לו רצון בפני עצמו ומה שעושה רצון אב אינו אצל הבן אלא כמו שצריך לציית לו, נמצא זו היא רצון בפני עצמו, אלא שיהא עם האב עצם גמור בלא שום מדה, … להמשך קריאה

א נשא לבבינו אל כפים אל אל בשמים (איכה ג, מא). פירוש הלב שיש לנו אל כפים שהם הגשמיים צריך לנשאו אל אל בשמים: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו … להמשך קריאה

א והצנע לכת עם אלהיך (מיכה ו, ח). פירוש מדת הצדיק הוא מכוסה, כי בהקב"ה אין בהתגלות רק השמים והארץ שהם התפארת והעובדא, אבל הדעת שמחברם היא בצנעה, כך באדם לא נגלה רק הגוף והדיבור שהוא עובדא, אבל הדעת שמחבר אותם יהא בצנעה. וזהו והצנע לכת עם אלהיך, שזאת המדה שמחבר את ה' אלהיך זה … להמשך קריאה

א הנה יש באדם חסד וגבורה, וכל מה שנוטה הדעת שלו שם נוטים החסד וגבורה. והנה כשאדם מחובר עם הקב"ה אין צריך לו להתגברות כי הוא עמו עצמיות, אבל אם הוא עתה מתחיל להתגבר לידבק בהקב"ה וכשאדם אחר גם כן מתגבר בזה הוא מחזיק הדעת שלו, וכשהוא נופל מהגבורה הוא מחליש גם דעת השני, וזהו … להמשך קריאה

א ה' מלך גאות לבש (תהלים צג, א). ואיתא (סנהדרין יט:) מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, הרב שמחל על כבודו כבודו מחול. כי המלך המלכות אינה שלו, אלא שאחרים מינו אותו למלך, ואפילו כשהוא מלך מחמת עצמו דהיינו מחמת חכמתו, הרי גם כן אינו מלך מחמת עצמיותו רק מחמת החכמה, ולכן אין בידו … להמשך קריאה

א טעם למה אומרים על לחם המוציא לחם ועל פרי בורא פרי העץ. כי איתא בספרים (פע"ח השבת פי"ז) לחם גימטריא ג' הויות. והנה יש ו' עם ראש ויש ו' בלא ראש (שם העמידה פ"י), שבלא ראש נקרא פתח, פירוש מפתח והמשכה, שממשיך לנו התענוג מהשי"ת, והו' שעם ראש הוא זה שהוא מחובר עם השי"ת. … להמשך קריאה

א המתפלל צריך שיפסע ג' פסיעות ואחר כך נותן שלום (יומא נג:). הנה הבן יש לו כח האב וכח האם, ועל כן הוא יכול להיות מחובר בין אב ואם, כי אם לא היה להבן כח האב ואם לא היה יכול לחברם. והנה הבן נותן כח להאם שתבוא לפני האב ותאמר חזי במאי ברא כו' (זהר … להמשך קריאה

א דרשתי את ה' וענני ומכל מגורותי הצלני (תהלים לד, ה). הנה יש לבוש ושמלה, לבוש נקרא המקיף על הכל, והשמלה הוא מקיף לרגל ויד בפרטות, וז"ש (משלי א, ו) להבין משל ומליצה וגו'. והנה כתיב (תהלים קטז, יג) כוס ישועות אשא, כוס הוא הלבוש, ובתוך הכוס הוא הגבורות, והגבורות הוא בשביל הישועות, שיגביה את … להמשך קריאה

א הנה יש צירופים בתורה, וזה שאנו נקראין מחצדי חקלא (זהר ח"א רטז.), כי האותיות הם נקראו חקל, ואנו מצרפים האותיות כמו שצריך: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן … להמשך קריאה

א לוחות האבנים לוחות הברית (דברים ט, ט). איתא בזהר (ח"ב קכא.) אורייתא מחכמה נפקת, ובהבנה נקראת כתיבה ששם האותיות, ובדיבור נקראת קריאה, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, וזהו שיש קרי וכתיב, מחמת שאין יכול לבוא כל כך בהתגלות כמו שהוא בתוך הכתב על כן בא בהתחלפות אותיות, כמו (דברים כח, ל) ישגלנה – ישכבנה: … להמשך קריאה

א אמר רבי יוסי (נדרים לח.) בתחילה לא נתנה תורה אלא למשה ולזרעו, שנאמר (שמות לד, כז) כתב לך, פסל לך (שם, א), מה פסולתן שלך אף כתובתן שלך, ומשה נהג בה טובת עין ומסרה לישראל, עליו הכתוב אומר (משלי כב, ט) טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל. ב התורה היתה גנוזה שני … להמשך קריאה

א יורדי הים באניות וגו' המה ראו מעשי ה' (תהלים קז, כד). הנה לפעמים הירידה הוא צורך עלייה לראות מעשי ה', לחבר המעשה גם כן לה'. וזהו (דברים ל, ד) אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך, פירוש כי אין לו מקום כי אנו צריכין להיות מחוברין תמיד באין סוף. וז"ש (תפילת שמו"ע) … להמשך קריאה

א התענוג הוא עולם הישיבה, מחמת שרצה השי"ת לקבל תענוג מישראל ונקרא עולם הישיבה, וזהו (דניאל ז, ט) ועתיק יומין יתיב, מה שהעתק את עצמו ליומין הוא מחמת שהיה צריך ליישב איך לקבל תענוג מישראל, אבל הדבר א"צ לישיבה מחמת שהוא בשלימות וא"צ לקבל, ואצלנו נקרא עמידה, מחמת שמעמיד ומקיים אותנו מה שאנו משיגים לו … להמשך קריאה