א כתיב (שמות ל, כג) קח לך בשמים ראש מר דרור. יש אצלינו יב"ק ואצל הקב"ה גם כן יב"ק. הרצוניות נקראים יחוד, והוא ממשיך חיות ושפע אף לאותם שהם בבחינת ברכים שהוא ברא כרעיה דאבוה מחמת מצות אנשים מלומדה, וזהו (משלי כט, יא) וחכם באחור ישבחנה, אף למי שהוא בבחינת אחור אף על פי כן … להמשך קריאה
א איתא בזוהר (ח"ג רצא.) אבא טמיר וגניז, וקשה למה אמר ב' לשונות שהשמוש בהם אחד. אלא כי מה לשון אבא, כי איתא (שם רנח.) אבא יסד ברתא בחכמה יסד ארץ (משלי ג, יט), אבא הוא חכמה ובחכמה, עצמה אי אפשר לנו לתפוס אלא אם כן שנמשכת ונקשרת בתוך הבנה, ונקרא שביל (פע"ח שער הברכות … להמשך קריאה
א שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז, ח), פירוש שאין לאדם לעולם שום פנאי להסתכל על עצמו אם הוא טוב או רע מחמת שה' לנגדו, ומה שאנו משפילים עצמינו במה שאומרים ווידוי קודם הי"ג מדות הוא כי אנו רוצים לחבר חכמה תתאה בעילאה, ואם לא היה הלב שפל באותה שעה לא היינו יכולים להגביה החכמה … להמשך קריאה
א או וחנותי את אשר אחון, פירוש שישרה שכינתו אצל הצדיק שמסתכל על האותיות בחכמה ובהבנה שנקרא י"ה שהם כלים לשריית השכינה, ואחר כך מדבר הדיבור עם הקול זה ההיכל שנקרא ו' (זהר ח"ג רנז.), שמייחד ההוי' בדיבורים, וזה פירוש 'אשר' מלשון הסתכלות על ה'א"ת' שהם ך"ב אותיות: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC … להמשך קריאה
א ויאמר הראיני נא את כבודך וגו', ושמתיך בנקרת הצור והסירותי את כפי וגו', אני אעביר כל טובי וחנותי את אשר אחון וגו' (שמות לג, יח-כג). הנה הקב"ה נקרא ותיק (פיוט אדיר במלוכה – ליל פסח) – ו' תיק, פירוש הו' קצוות נמשכו ונכנסו בתוך התיק, כלומר שאנו יכולים לתפוס בהם, והג"ר נקראים כתרים לשון … להמשך קריאה
א מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ד' אלהיך וגו' (דברים י, יב), ואיתא (אבות פ"א מ"ג) ויהי מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. הנה הקב"ה הוא גו כל עלמין (עי' זהר ח"ג רכה.), פירוש דהנה יש יראה בעולם הם הלא תעשה שהם צמצום ויראה, וראיה כשאדם עובר עבירה נופל עליו היראה, … להמשך קריאה
א טוב טעם ודעת למדנו כי במצותיך וגו' (תהלים קיט, סו), ואיתא (ב"ר יא, ב) ויברך ויקדש אותו (בראשית ב, ג) – ברכו וקדשו במן. הנה היראה נקרא דלי"ת, דלית ליה מגרמיה כלום קודם ההשפעה, ואף לאחר השפעת הטוב הוא האהבה גם אז יש יראה שלא ליפול מאהבה, וגם זה היראה נקרא דלית, הרי ב' … להמשך קריאה
א ענן וערפל סביביו צדק ומשפט מכון כסאו (שם צז, ב). כי הנה כתיב (ישעיה כג, יח) ולמכסה עתיק, פירוש מחמת שרצה להעתיק עצמו לעולמות עשה לו מכסה. והנה אנו נקראין כלה דיליה (תקו"ז נה:), שחשקות השי"ת שיהא לנו יראה ממנו, ואנו גם כן מחמת שכיסה את עצמו מעמנו ואנו גם כן רוצים להדבק באורו … להמשך קריאה
א לא אמות כי אחיה ואספר מעשה יה (שם קיח, יז), שתמשוך בכל מעשה יה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת … להמשך קריאה
א מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי (תהלים קיט, צט), פירוש התורה עצמה מדברת אלי: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי … להמשך קריאה
א צדיק נקרא צדיק דצלם, פירוש הצלם עצמו והגוף, וצ' הוא תשיעי, והוא לשון שעה, והם העובדות שנקראו מהפכין, וז"ש (איוב לח, יד) תתהפך כחומר חותם, פירוש מי שיכול להתהפך כחומר הם העובדות. ב טעם למה אנו קוראין שנים מקרא ואחד תרגום, כי תרגום הוא מפרש, ועל כן כשאנו קורין שמו"ת אנו ממשיכין חסד וגבורה … להמשך קריאה
א איתא בספרים שבת יש לו ג' צרופים, שי"ן ב"ת, בש"ת, תש"ב. פירוש שין בת, הבת שהיא מקבל חושקת תמיד להחבר עם מי שיש לו שי"ן, שהם הג' מדות גדולה גבורה תפארת שהוא שי"ן של תפילין, גם בראש וב' ידים גם כן שי"ן, וב' רגלים והברית הוא גם כן שי"ן. בשת פירוש בו שת, כי … להמשך קריאה
א שומע אמרי אל ויודע דעת עליון (במדבר כד, טז) ויודע (ההתחוברות) [ההתחברות] שהוא מחובר למעלה: חיבור עצבים אפרים הנח לו (הושע ד, יז), עצבים הוא לשון טפח עצב, מלשון עצבות, כלומר שהוא עצב ובמיצר והוא עליו כמשא, אבל מי שהוא מחובר להקב"ה אין עליו משא ועצב, כי הקב"ה מחיה את הכל שהוא הוי' גימטריא … להמשך קריאה
א הנה ברכת המזון מעשרת (ספר החינוך מצוה תל). מפני שכל דבר שצריך ברכה ראשונה צריך ברכה אחרונה, מפני שברכה ראשונה ממשיך המלכות למטה, ואם לא היה מברך ברכת המזון היה חס ושלום רגליה יורדות מות (משלי ה, ה), על כן צריך לברך ברכת המזון להמשיך ולהחזיר המלכות לבעלה, ובזה הוא נותן כח להמלכות ועי"ז … להמשך קריאה
א איתא (אבות פ"ו מ"א) מגלין לו רזי תורה. פירוש כי באותיות גנוז האור, וכשרוצה להתקשר בהקב"ה אז מגלין לו את האור שבאותיות, וזהו לשון מגלין, כי האור מכוסה באותיות: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה … להמשך קריאה
א חלוקא דרבנן (זהר ח"א סו.). האותיות הם הלבוש לאדם, ועל ידי האותיות הוא נגדל, וזהו לשון 'דרבנן' שמרבין ומגדלין אותו: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל … להמשך קריאה
א הנה יש באדם כח הזוכר שהוא החכמה, כמ"ש (תהלים קד, כד) כולם בחכמה עשית. והחכמה צריך להיות בבית שהיא הבינה והיא מעלה כל הדברים לחכמה, מחמת שהוא מבין הדבר על בוריו, וזה (שם קיג, ט) אם הבנים, שהנה בינה מינה דינין מתערין ומינה מתכפין (זהר ח"א קנא.), כשמשפיל את החכמה לכל דבר ומעלה. וז"ש … להמשך קריאה
א פדיון נפש צריך שיתן רמ"ח ול"ה שהוא בגימטריא זרעו, וזהו (הושע י, יב) זרעו לכם לצדקה. גם יתן ג' פעמים שלג, וזהו (איוב לז, ו) לשלג יאמר הוי ארץ, הקב"ה אמר לשלג, פירוש נתן המשכת השכל לאדם על ידי שלג שהוא ג' מוחין, ואחר כך לכח הפועל שהוא הל', ואחר כך לג' שהוא העובדות … להמשך קריאה
א לכתחילה צריך להאמין בהשי"ת עד שיזכה שיהא מרכבה לשכינה, ועל כן נפש אדם דוחה שבת, כי הנה כל אחד ואחד מישראל הוא מרכבה לשכינה, כיצד הידים לשרות בהן יראה ואהבה, והרגלים לשרות בהם רגילות, והברית הוא הקשר. והנה תחילה צריך האדם להיות לו אמונה ורגילות, ואחר כך ישרה עליו הקב"ה. וזה שאין אומרים ברכו … להמשך קריאה
א הרעים ה' על מים רבים (תהלים כט, ג). פירוש הרעים גימטריא שכ"ה (פע"ח השבת פ"ח), כי האדם נקרא ה', וכשאדם חושב מחשבות רעות בזה חס ושלום מעורר הדינים ונשאר כל האדם דין, וכיון שהאדם הוא ה' הרי ה' פעמים דין גימטריא ש"ך, על כן צריך לחזור לשרשו ובזה הוא מתקן הה', שנתמתקו הדינין. וז"ש … להמשך קריאה
א יוצר אור ובורא חושך (ישעיה מה, ז). ועל כן בכל דבר הקדושה יש בתחילה חשך ואחר כך האור, כי אור הנשמה משתמש בערבוביא אור עם חשך. והנה על כל אות ודיבור דנין את האדם אם ישיג את האור שבו אם לאו, ולפעמים כשאינו ראוי מדחין אותו במחשבות רעות, אך ששם יש גם כן חיות … להמשך קריאה
א היכל נקרא ה' כ"ל. כי הקב"ה הוא כלליות העולמות, והאדם נקרא ה', שהוא תמיד מקבל מהקב"ה, ועל כן צריך אדם ליזהר שלא להחריב ביתו של הקב"ה, וזהו שב ואל תעשה. כי הנה החיות רצוא ושוב (יחזקאל א, יד), כי אם יהיה עליו השראת המוחין השכליות והיה מכיר גדלות הבורא בכל רגע היה נתבטל ממציאותו … להמשך קריאה
א מי קיימא לשאלה (זהר ח"א א:). פירוש החיות אצל השי"ת הוא עצמיות, ואצלינו הוא רק שאולה, וצריך להחזיר החיות לשרשה הוא השי"ת והוא מחליף אותנו כח אחר: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים … להמשך קריאה
א הנה מחמת שמושך האדם החכמה לכל מקום נתבטל הדין נגד החכמה: הסבר על זכויות יוצרים חיים וחסדרשיון: CC-BY-NC מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד … להמשך קריאה
א דעו לפני מי אתם מתפללין (ברכות כח:). החכמה נקרא פנים, 'מי' הוא הבינה (זהר ח"ב קיז.), ותחברו התפלה להחכמה שהוא 'לפני מי', קודם ההבנה. וזהו (ב"ב כה.) בואו ונחזיק טובה לאבותינו שהודיענו מקום תפלה, להתחבר התפלה ל'מקום' שהוא החכמה. וזהו (תהלים קו, ב) מי ימלל, לשון מלילות. גבורות ה', מי שיכול למלל הגבורות הוא … להמשך קריאה
א הוריני ה' דרכך אהלך באמתך (תהלים פו, יא). פירוש דוד המלך ע"ה היה מדת מלכות מדריגה התחתונה, והנה מחמת היראה נופלים ונדרכים הגשמיות, וזה שאמר 'הוריני ה' דרכך', שאתקשר עמך באמונה, ואחר כך 'אהלך באמתך', אבא להאמת. והנה המדת מלכות נקרא רגל (ע" ע"ח שמ"ג פ"ב), וז"ש (תהלים קג, יט) מלכותו בכל משלה שהיא … להמשך קריאה